טיפול במתבגרים

השלכות רגשיות של ההתפתחות בגיל ההתבגרות

קצב הצמיחה בגיל ההתבגרות משתנה ממתבגר למתבגר אך גם אינו אחיד בין מערכות הגוף השונות. יכול להיווצר פער בין צמיחת השרירים לצמיחת השלד ופער זה ישפיע על הקואורדינציה, על שיווי המשקל ועל המסורבלות המוטורית של המתבגר. מסורבלות זו יכולה להיחוות על ידו כמביכה ולעורר רגשי נחיתות והמתבגר עלול להימנע ממגע ומפעילויות מסוימות ולהסתגר בתוך עצמו. מתבגרים מסוימים ישתמשו במנגנון של השלכה וילעגו לאחרים או ישליכו מבוכתם על תחומי חיים אחרים.

שינויים מהירים אלו מתרחשים לאורך שנים ספורות. יחד עם השינויים הפיזיולוגיים גורמים ההורמונים לשינויים במצב הרוח וגם לתחילת התעוררות הדחף המיני. בהתחשב בכל ההיבטים הרגשיים והחברתיים האחרים של גיל זה, השפעתם של ההורמונים של עולמם הפנימי של המתבגרים היא עצומה ומבלבלת.

להיות הורים למתבגר

הילדים מתבגרים ושינויים אינספור עוברים עליהם- גופניים, חברתיים, רגשיים, קוגניטיביים. לשינויים יש השלכות על התנהגותם אשר פעמים רבות איננה קלה לסביבתם. הם בודקים גבולות, רוצים להתנסות ולפעמים גם לחצות קווים מסוכנים, הם בועטים בעולם בניסיון להבין מי הם ומה הם.

בעקבות שינויים אלו תפקיד ההורים בחייו של הילד הגדל- משתנה. על ההורים להתאים את המענים והתמיכה שידעו לתת לילד, עכשיו לצרכים החדשים של המתבגר. על ההורים להבנות ערוצי תקשורת חדשים שיהוו הבסיס להמשך- לשנים המתארכות של גיל ההתבגרות ולבגרות הצעירה. התארכות והקדמת גיל הבגרות בחברה המודרנית, מן הסתם יוצר קיצור משמעותי של גיל הילדות. המעבר נעשה מהיר ומוקדם ולהורים רבים הוא מגיע בהפתעה, לעמים אפילו קצת מאוחר מדי ונוצר פער בין איך שההורים תופסים את ילדם – כילד לבין העולם שבו הוא נמצא- ההתבגרות.

פערים ושינויים אלו הם אתגר גדול להורים. הורים המצליחים להיות גמישים, מכילים אך מאוד ברורים לעצמם ועצמם מה הם הגבולות ומהן הציפיות המותאמות לתקופה זו , יש להם סיכוי טוב לצלוח את התקופה עם ילדם ואפילו להשאר עם טעם טוב וגעגועים...

חרדה חברתית אצל בני נוער

חרדה חברתית היא למעשה ביישנות שעלתה על גדותיה. מדובר בפחד מוגזם וקיצוני ממצבים חברתיים, וליתר דיוק, משיפוטם של אחרים. פחד זה מוביל להימנעות. כאשר הפחד מכתיב את ההתנהגות, ההימנעות מסייעת לאדם החרד לא לבוא במגע עם תחושות לא נעימות הכרוכות בהתעמתות עם פחדיו. וכך קורה שצעירים רבים מבלים את רוב ימיהם בין ארבעה קירות ומול מסך. דרך התמודדות נפוצה נוספת היא באמצעות "התנהגויות מגוננות". הגעה מצב החברתי, אך התגוננות באמצעות ישיבה צמוד לקיר, השפלת מבט, כתיבת סמס במקום שיחה ישירה וכו'. התנהגויות אלה אכן מקלות בטווח הקצר על תחושות המצוקה, אך לטווח הארוך הן משמרות את החרדה.

חרדה חברתית נוטה להתפרץ בתחילת גיל ההתבגרות בגלל האתגרים הרבים הנלווים לגיל זה: השינויים ההורמונליים, הגופניים והרגשיים, והדרישות החדשות והמלחיצות המתדפקות על הדלת. בנוסף, הרצון העז המאפיין גיל זה להשתייך, ולהצטייר תמיד כחזק שווה ו"תקין", דווקא מחליש באופן פרדוקסלי את יכולת ההתמודדות עם הקושי הזה. מצער לומר, אך היכולת להודות בקושי נפשי, ולקבל תמיכה ומענה, מגיעה לרוב רק לאחר שנים של סבל מצטבר, ובגיל צעיר נדיר למצוא ילדים שיודו בקושי שלהם ואף יסכימו לקבל טיפול כלשהו.

ישנו גם קושי מובנה במערכת החינוך שאינו מאפשר מענה הולם לבעיה: דווקא הילדים המופנמים והשקטים אינם זוכים למענה, ואילו הילדים המוחצנים והרועשים זוכים לכל מלוא תשומת הלב משום שהתנהגותם מאיימת על האחר ועל שלוות הכיתה. הפתרונות קיימים, אך הם דורשים שיתוף פעולה של כל הגורמים במערכת החינוך: המורה או המחנך שיביא לידיעת היועצת את הקושי של הילד; היועצת שתבצע בירור ותפנה להורים; וההורה שידע על המענים הקיימים - ואז, בהנחה שגם הילד ישתף פעולה, יופנה למסגרת המתאימה לו.
המענה של רקפת: הפעלת קבוצות חברתיות תרגוליות למתמודדים עם חרדה חברתית. לקבוצות יש שני תפקידים: אחד – לשמש מסגרת חברתית תומכת לבני הנוער. השני – לאפשר מרחב בטוח לביצוע תרגילי חשיפה שהם כידוע הדרך הטובה ביותר להפחית את רמת החרדה. חשוב לציין שהקבוצות מיועדות אך ורק לבני נוער שהקושי החברתי שלהם נובע מחרדה חברתית ולא מרקע אחר.

הקבוצות מיועדות לגילאי 12-14; 15-18. את הקבוצות מנחים שניים: מנחה אחד בעל הכשרה טיפולית ולצידו מנחה שהתמודד בהצלחה עם חרדה חברתית. בנוסף לפעילות השבועית באולם הקבוצות יוצאות לפעילות לא פורמליות כגון טיולים, פיקניקים וכו'. הקבוצות משמשות מעין תנועת נוער למשתתפים. לעמותה יועץ מקצועי, ד"ר עידן אדרקה, פסיכולוג ומרצה בכיר באוניברסיטת חיפה.

למי פונים לטיפול במתבגרים?

לא כל איש טיפול הוא מומחה לטיפול בגיל ההתבגרות, המבנה הפסיכולוגי של בני הנוער שונה מאדם בוגר ולכן רצוי אנשים שהוכשרו במיוחד לטיפול בגיל ההתבגרות, חשוב גם לדעת כי קיים הבדל בין מטפלים לגילאים של ילדים לבין אנשי מקצוע המומחים בטיפול בגיל ההתבגרות, מחפשים מטפלים למתבגרים? לחצו כאן

מתי פונים לטיפול במתבגרים?

להיות מתבגר זה לא דבר קל, טבעי לחלוטין שלכל מתבגר או מתבגרת יהיו קשיים כאלה או אחרים בהתמודדת האישית שלהם, אך יש קריטריונים שונים שיכולים להצביע על צורך בהתערבות אנשי מקצוע. למשל קשיים חברתיים, בעיות התנהגות בבית הספר, מצוקה רגשית של המתבגר או התנהגויות שיכולות לרמז על הרס עצמי של המתבגר.

להורים חשוב להיות בקשב למצבו של המתבגר, מצד אחד חשוב עלינו להבין כי קשיים הם דבר נורמלי בחייו של מתבגר, צריך לקחת בפרופורציות את הקשיים של גיל ההתבגרות, אך מצד שני אסור להתעלם כאשר יש סימנים למצוקות כאלה ואחרות, נכון לפנות לאנשי המקצוע להם יש סל כלים שונה בהתמודדות אל מול המתבגרים וביכולת לסייע להם נפשית. אז כאשר הסימנים ברורים, לא להסס ולפנות לפסיכולוגים או אנשי טיפול אחרים המתמחים בטיפול בבני נוער.

סוגיות נפוצות לטיפול אצל מתבגרים

כל מתבגר או עולם ומלואו בפני עצמו, אך עדיין סוגיות רבות חוזרות ומעסיקות את בני הנוער שלנו, ובעיות שונות נפוצות אצל רבים מבני הנוער והן מאפיינות את גיל ההתבגרות. גיל ההתבגרות הוא התקופה בה בני הנוער מתחילים לתת משקל גדול למראה החיצוני שלהם, אלה הגילאים בהם הם מגלים את המיניות של עצמם, הם מתחילים להיות מושפעים יותר לתנודות מצב הרוח, יכולים לשקוע בעצבות ודיכאון, אצל חלק מבני הנוער אלה גילאים בהם הם נחשפים לראשונה לסמים ואלכוהול, לרוב ללא היכולות האמיתית להבין היכן עוברים הגבולות.

אצל בני נוער אחרים הקשיים יכולים לבוא מביישנות, קושי ביצירת קשיים חברתיים, ועוד מספר רב של סוגיות אשר מעסיקות את בני הנוער.

טיפול דינמי למתבגרים

בבסיס השיטה הדינמית עומדת ההנחה שקשיים נובעים מקונפליקטים נפשיים לא מודעים, מחוויות העבר אשר לא עובדו מספיק רגשית, תפיסה זו תוביל אותנו לטיפול אשר מנסה למצוא את הבסיס לבעיות מהן סובל המתבגרים, הצלחה של טיפול דינמי למתבגר יכולה להעלות את הערך העצמי של המתבגר, ולסייע לו לשפר את איכות חייו ולהתגבר על בעיות שונות כגון חרדה ודיכאון.