שאלה: קשר משפחתי (סבוך ) - אחות - (רוני (שם בדוי ))
התלבטתי רבות אם לכתוב. פורום זה אבל מאחר ואין לי כרגע את מי לשתף ואני חייבת , אנסה להעלות את הדברים בפורום זה
אני בת 37, רווקה ללא ילדים וכרגע ללא בן זוג . אני גרה בסמיכות לאמי
יש לי אחות נשואה פלוס שלושה שגרה בדרום
ואח נשוי ללא ילדים
אני אחות בכורה . מערכת היחסים עם אחי סבירה ביותר אך לא מעבר
עם אחותי (הקרובה לי בגיל, בת 35) הבעיה מסובכת בהרבה.. הרגשתי אליה קרבה יחסית אך לצערי בשנתיים האחרונות לאור ההתנהלות שלה מול המשפחה וגם מולי - אני מרגישה איתה כמו מטוטלת ... כאשר לוקחת חופש מהעבודה או עבר עליה שבוע טוב היא מתקשרת , אמפטית .. הרגשה נפלאה .
ואז .. בפתאומיות שבוע אחרי אין מענה , אין תקשורת .. היא בכלל לא עונה לי , כועסת וחסרת סבלנות גם אלי גם אל אמי (אבי נפטר לפני 16 שנה)
ניסיתי זמן רב לנסות ולהיות מטוטלת בין עסל לבצל .. כעס לשמחה מתוך הבנה שיש לה קשיים עם הילדים , בעבודה..
יש לציין שהיא לא הייתה כך עד לפני שנתיים .
בנוסף , למרות שניסיתי לבקש בכל לשון של בקשה ישנה נטייה שלה ושל בעלה לעשות סימביוזה שלי עם אמי.. כינוי חיבה זה בסדר אבל למה הילדים צריכים לחוות אותי ואת אמי כמו שני אנשים המחוברים זה לזה ויוצרים - שלם שלדעתי מעוות .. כמובן שבעיניהם זה נראה לגיטימי וכולם חושבים שזה בסדר
אז כרגע צריכה לחיות בתחושה של ״שבר״ , וגם כנראה תחושה של איבוד זהות בגילי הלא מאוד צעיר .. ״סבתא... רוני ..
מה עושים ???
תשובה: קשר משפחתי (סבוך ) - אחות - (0)
שלום רוני,
המצוקה שלך ניכרת ועוברת במילותייך. לצד זאת, לא בטוח שאני מבין מה את שואלת?
ניכר כי הקשר עם אחותך ומשפחתה חשוב לך ומשפיע עלייך בצורה חזקה. נראה כי את שואלת את עצמך כיצד נכון לך להתמודד עם התנהגותה של אחותך?
נדמה שיש קונפליקט בין לשמור על הקשר לבין לשמור על עצמך. אלו סוגיות משמעותיות שאולי שייכות גם לעוד אזורים בחייך.
המצוקה היא גם הזדמנות לברר את השאלות הללו עבור עצמך. טיפול נפשי יכול לסייע לך וללוות אותך בהתמודדות הזו
בהצלחה
שחף
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
