שאלה: בת 3 - (ענת)
שלום,
ביתי בת 3 בחודש הבא
היא ילדה שניה ומאוד מאתגרת בהשוואה לאחותה הגדולה.
לפני כשנתיים התחלנו תהליך בהתפתחות הילד כי הייתי מודאגת מכך שלא מילמלה.. בהמשך החלה למלמל ולדבר והיום היא מאוד וארבלית ביחס לגילה
קיבלנו מהתפתחות הילד טיפולים ריגשיים שבפועל החלו לאחר שנה .. את הטיפולים קיבלנו בגלל קשיי ההסתגלות שלה.. אם פגשה בדמות לא מוכרת (למשל חברים שלא הגיעו אלינו) הייתה מתכנסת בעצמה, לא מגיבה, לא מדברת ומניחה עליי את הראש.. בהתחלה המטפלת חשבה שמדובר באילמות סלקטיבית אבל זה נשלל בהמשך.. גם במעון אמרו שמתנהלת מצויין, חברותית וורבאלית.. המטפלת גם ביקרה שם. במהלך הטיפולים העלתי כמה פעמים שאני חושדת שמדובר בasd אבל המטפלת לא ראתה סימנים.. אך בסופו של דבר הסכימה שנקיים פגישה אחת גם עם קלינאית תקשורת.. בפגישה לקח זמן עד שביתי שיתפה פעולה אבל הסברתי לה את הדברים שמטרידים אותי.. היא לא מראה אמפטיה (למשל לאחותה שנפלה ובכתה) והמשחק הסימבולי שלה מצומצם יחסית, (קרה גם שהחזקתי בובת גרב של ברבז ודיבבתי אותה והיא בתגובה אמרה לי: אבל אמא, הבובה לא יכולה לדבר) כן משחקת במטבח ו״מכינה״ דברים.. בנוסף לפעמים נראה שהיא לא מבינה נכון סיטואציות חברתיות אבל הקלינאית אמרה שהיא עדיין קטנה וזה בסדר.. והסכימה לאשר טיפולים שבפועל יתחילו עוד שנה.. היא לא רואה צורך להתחיל בנתיים אמרה שניתן לה זמן לגדול. בנוסף מציינת רקע נוסף..
במהלך השנה האחרונה החלו הרבה טנטרומים.. בערך על כל דבר- על בננה שבטעות נחתכה, על מה שהגשתי לארוחת הצהריים, על לקום בבוקר מהמיטה.. זה מלוה בבכי, שכיבה על הריצפה עם השמיכי והמוצץ שלה ובקריאות של ״די, די״.. ניסיתי כל מיני שיטות להתמודד עם זה ואף אחת לא באמת עובדת.. כל בוקר בהתארגנות לגן זה סיוט, אני יכולה לבןא לחבק אותה בבוקר לנסות לפתוח את הבוקר בכייף והיא בתגובה גם לא תרצה שאגע בה..
בנוסף יש שאלות שהיא שואלת שמטרידות אותי כי אני מרגישה שהן מוזרות.. למשל סרט שהיא רואה: ״אמא למה הם מדברים, למה הם שוכבים על הריצפה.. אבל אני לא רוצה שישכבו עך הרצפה.״ כל מיני דברים בסגנון
נראה לפעמים שהיא לא מתייחסת לאחר- למשל רוצה לתת לילדה בגן השעשועים תפוח והילדה לא רוצה.. אבל היא לא מתייחסת לרצון של הילדה, מה שמעניין אותה זה שהיא רוצה לתת.. אחותה יכולה לבוא לשחק איתה והיא בתגובה תגיד שהיא לוקחת לה מהמשחקים ותבכה וזה לא נכון.. מגלה עניין בחברות של ביתי אבל יוצאת אינטרציה בצורה מוזרה (למשל ממסה להצחיק אותן וכשהן לא צוחקות היא מתעצבנת: ״אבל למה את לא צוחקת? עשיתי משהו מצחיק״)
באופן כללי היא מדברת .. עונה על שאלות, משתפת ברגשות, עצמאית,.. אבל אני לא מצליחה להבין אם הדברים שאני חווה איתה תואמים גיל או שמדליקים נורה אדומה.. מודה לך מראש על ההתייחסות ומתנצלת על האורך. תודה
תשובה: בת 3 - (מיכל )
ענת שלום,
ילדות נבונות עם מהלך התפתחות מוטורי או שכלי תקין הן מאתגרות מאוד למתן אבחנה, יש הרבה מאוד מורכבות ותפיסות שונות לגבי ASD במצבים כאלה, ואת צודקת שהדוגמאות שציינת עשויות לעורר התלבטויות. לפיכך, מצד אחד את יודעת "על מה להסתכל", ואם זה מרגיש בעינייך, ועל סמך ניסיונך כאימא "לא-רגיל", אולי שווה לבדוק ולהעמיק את הבירור ע"י פסיכולוגית התפתחותית מנוסה ו/או פסיכיאטרית לגיל הרך. מצד שני, גם אם בתך עונה לקריטריונים למתן אבחנה וגם אם לא, כדאי מאוד לעבוד איתה על המיומנויות החברתיות שלה, על הפרשנות החברתית ועל ההתמודדות עם התסכול. גם אם היא עונה על האבחנה וגם אם לא, היא עדיין ילדה צעירה שצריכה עזרה והתכוננות ואת כהורה צריכה לקבל עזרה כדי להבין אותה יותר טוב.
בהצלחה,
מיכל
הפורום מנהול עלידי מכון אפיקים
אפיקים הנו מכון פרטי, אשר מתמחה עריכת אבחונים פסיכולוגיים, אבחונים פסיכודיאגנוסטים, אבחוני מסוגלות הורית, איבחונים דידקטיים, איבחונים פסיכו-דידקטיים, אבחונים התפתחותיים, ועוד.