הפרעת קשב וריכוזADHD) ) אצל מבוגרים הפכה לנושא מדובר בעשור האחרון, עם עלייה משמעותית במספר האבחונים ובמודעות לתופעה. הערכות עדכניות בבריטניה מדברות על 2.7% מהמבוגרים במדינה אשר מתמודדים עם הפרעות קשב והחוקרים תמימי דעים שהנתונים מייצגים את העולם המערבי כולו.
במאמר זה נסביר מדוע ישנה עליה כה ניכרת במספר האבחונים, נתאר את הסימנים המרכזיים ל ADHD אצל מבוגרים וכיצד הם שונים מאלו של ילדים ובני נוער ונמליץ על טיפולים אפקטיביים להתמודדות.
עלייה במודעות לאבחון ADHD אצל מבוגרים
מחקרים מראים כי מרבית הנשים (61%) שאובחנו עם הפרעת קשב, קיבלו את האבחנה רק בבגרותן. אצל גברים מדובר ב 40% מהמאובחנים.
לעלייה במספר האבחונים להפרעות קשב בגיל המבוגר יש מספר גורמים מרכזיים, ביניהם:
* שיפור בהבנת התסמינים בהם מתבטאת ההפרעה אצל מבוגרים.
* הכרה בהשפעות ארוכות הטווח של ADHD לא מאובחן – בהקשר זה חשוב לציין את הנתון המדהים שמדבר על השפעת הפרעת קשב על תוחלת החיים של מבוגרים - גברים עם ADHD חיים בממוצע 6.8 שנים פחות מגברים ללא ההפרעה ונשים עם הפרעת קשב חיות בממוצע 8.6 שנים פחות מנשים שלא אובחנו עם ההפרעה. מכאן עולה בבירור
חשיבות האבחון והטיפול בהפרעות קשב, גם בגיל המבוגר.
* עלייה במודעות בקרב אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש לזיהוי ADHD אצל מבוגרים המתלוננים על דיכאון, חרדה או קשיי זוגיות.
* התפתחות בשדה הטיפול והבנה שהוא יכול לשפר משמעותית את איכות החיים בכל התחומים.
טכנולוגיות חדשות באבחון ADHD
ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת פיתוח שיטות חדשניות לאבחון הפרעות קשב.
דוגמה לכך היא משחק מציאות מדומה בשם EPELI (ביצועי ניהול בחיי היומיום), שפיתחו חוקרים ממספר אוניברסיטאות באירופה ומאפשר לזהות
הפרעות קשב אצל ילדים ומבוגרים, תוך התמקדות ביכולתם לעקבות אחר הוראות המשחק ולהתעלם מהסחות דעת.
טכנולוגיות כאלה מבטיחות לא רק
אבחון מדויק יותר, אלא גם חוויה נעימה יותר למשתמשים, מה שעשוי לשפר את מידת שיתוף הפעולה ואת דיוק התוצאות.
הבדלים בין ADHD בילדים ובמבוגרים
הפרעת קשב וריכוז מתבטאת באופן שונה אצל ילדים ואצל מבוגרים, למרות שהבסיס הנוירולוגי דומה. בעוד שאצל ילדים התסמינים הבולטים יותר הם היפראקטיביות ואימפולסיביות, אצל מבוגרים הקשיים מתמקדים בעיקר בתפקודים ניהוליים ובוויסות רגשי.
בנוסף, בעוד שאצל ילדים האבחון נעשה לרוב בגיל בית הספר היסודי, אצל מבוגרים האבחון מורכב יותר ודורש התחשבות בהיסטוריה רפואית, משפחתית ותעסוקתית.
תסמינים מרכזיים של מבוגרים עם ADHD
* קשיים בארגון וניהול זמן ("עיוורון זמן" – תחושה שהזמן נעלם ובורח בין הידיים)
* קושי בהתמדה במקומות עבודה והחלפת מקומות בתדירות גבוהה
* רגישות גבוהה במיוחד לדחייה
* קושי בשמירה על מערכות יחסים יציבות לאורך זמן, מעבר תדיר בין מערכות יחסים זוגיות וחבריות
* מיומנויות תכנון כלכלי לקויות
* חרדה ודיכאון כתסמינים נלווים להפרעה
השפעת ADHD על מערכות יחסים
הפרעות קשב משפיעות באופן משמעותי על מערכות יחסים, מהילדות ועד לבגרות. במערכת יחסים זוגית - קשיי תקשורת, חוסר ארגון ונטייה לדחיינות שנובעים מההפרעה, עלולים להוביל למתחים ותסכולים. פעמים רבות, בן הזוג ללא ADHD עלול לפרש התנהגויות אלו כחוסר תשומת לב או כהיעדר אכפתיות, דבר שעלול לגרום למשברים חוזרים ונשנים.
זווית שלא מדוברת מספיק לדעתנו, מתייחסת ליתרונות שמביאות עמן הפרעות קשב למערכות היחסים, למשל: ספונטניות ויצירתיות בפתרון בעיות, אנרגטיות ונלהבות שמעשירות את הקשר וגישה ייחודית שמובילה לחיים מלאי עניין והרפתקאות.
בכל מקרה, טיפול משולב הכולל פסיכותרפיה וטיפול תרופתי, לצד הבנה ותמיכה הדדית, יכולים לסייע בהתמודדות עם האתגרים ולחזק את הקשר.
השפעות של ADHD על הקריירה
הפרעת קשב וריכוז משפיעה באופן משמעותי על הקריירה של אצל מבוגרים. מחקרים מראים כי אנשים עם ADHD נמצאים בסיכון גבוה יותר לפרישה (עלייה של 200%) או פיטורין (עלייה של 60%) מאשר עובדים ללא הפרעות קשב. כמו כן הם מאבדים בממוצע 22 ימי יצרנות בשנה כאשר הם אינם מטופלים.
גם בהקשר זה ראוי להתייחס ליתרונות של אנשים עם הפרעת קשב בעולם העבודה – יצירתיות גבוהה, כושר המצאה, אמפתיה, יכולת שכנוע, נחישות ואנרגטיות.
בחירת מקצוע מתאים, המשלב עניין אישי וכישורים מתאימים, היא קריטית עבור אנשים עם ADHD. בנוסף, רכישת אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים כמו ניהול זמן, ארגון ותכנון יכולה לצמצם משמעותית את הסיכונים שיוצרת הפרעת קשב בעולם התעסוקה.
טיפולים יעילים להפרעות קשב אצל מבוגרים
הטיפול האפקטיבי ביותר ב-ADHD אצל מבוגרים מתבסס על גישה רב-ממדית המשלבת כלים ממספר עולמות:
1. טיפול תרופתי: סטימולנטים כמו ריטלין וקונצרטה, או תרופות לא סטימולנטיות כמו סטרטרה, משפרים את הקשב והריכוז.
2. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מסייע בפיתוח מיומנויות ניהול זמן, ארגון ופתרון בעיות.
3. אימון אישי (קואוצ'ינג): מתמקד בבניית הרגלים חיוביים וחיזוק תחושת ביטחון ומסוגלות.
4. אורח חיים מאוזן: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה ושימוש בטכניקות לוויסות רגשי כמו מיינדפולנס ומדיטציה.
