מהם סוגי לקויות הלמידה הנפוצות וכיצד הן משפיעות על ילדים בבית הספר?

לקויות למידה הן הפרעות נוירו-התפתחותיות המשפיעות על תפקודי למידה בסיסיים כמו קריאה, כתיבה וחשבון ועל היכולת של הילד לתפקד בסביבה לימודית. בשורות הבאות נמנה את לקויות הלמידה הנפוצות ביותר ונבין כיצד הן משפיעות על תפקודו של הילד בבית הספר ועל מצבו הנפשי והחברתי.

מהי דיסלקציה?

דיסלקציה משפיעה באופן ישיר על הבנת הנקרא, גם כאשר הילד מצליח לקרוא ברמה בסיסית. הקריאה של ילדים עם דיסלקציה נוטה להיות איטית, מאומצת ולא מדויקת, מה שמקשה עליהם להתמקד במשמעות הטקסט ולהבין אותו לעומק. רוב תשומת הלב של ילדים עם דיסלקציה מופנית לתהליך הקריאה הטכני, ופחות לפרשנות ולהבנת משמעות המילים.

ילדים עם דיסלקציה יגלו קושי בהתמודדות עם טקסטים ארוכים והבנתם, יתקשו להפיק משמעות מהמילים שקראו ויציגו בעיות בשליפת מילים.

הקשיים שמעוררת דיסלקציה עלולים לגרום לילד להימנע מפעילויות המשלבות קריאה (אפילו כאשר מדובר במשהו פעוט כמו הוראות למשחק קופסה) ולפגוע באופן עמוק בביטחון העצמי מול קבוצת השווים.

מהי דיסקלקוליה?

דיסקלקוליה היא לקות למידה ספציפית, המתבטאת בקשיים בחשיבה חשבונית-כמותית, ומשפיעה על יכולת התלמיד להתמודד עם מושגים מתמטיים בסיסיים.

ילדים עם דיסקלקוליה יתקשו לדמיין בעיות מתמטיות ולתפוס ולזכור עובדות חשבוניות.

התמודדות עם דיסקלקוליה בבית הספר מחייבת גישה רב מערכתית, הכוללת הוראה מתקנת, שימוש בשיטות חשיבה מתמטית מותאמות, ומתן הקלות במבחנים כגון תוספת זמן והיתר שימוש בעזרים כמו מחשבון. חשובה גם בהתאמת סביבת הלמידה והסביבה בה התלמיד נבחן וישנם מחקרים שמראים כי שימוש באמצעים כמו מוזיקה מסייעים לילדים לזכור עובדות מתמטיות דרושות.

מהי דיסגרפיה?

זוהי לקות למידה הממוקדת בכתיבה והיא מציבה אתגרים משמעותיים עבור הילדים, ביניהם כתב יד לא קריא, קצב כתיבה איטי, שגיאות איות תכופות, וקושי ניכר בארגון רעיונות בכתב על הדף. ילדים עם דיסגרפיה עשויים להתקשות בתיאום עין-יד, בשליטה בגודל ומרווח בין אותיות וביצירת טקסט קוהרנטי ומאורגן.

הטיפול בדיסגרפיה כולל ריפוי בעיסוק לפיתוח מיומנויות של מוטוריקה עדינה, שימוש באסטרטגיות כתיבה מותאמות (למשל שימוש בנייר מקווקו) ושימוש בטכנולוגיות מסייעות כמו תוכנות הממירות טקסט כתוב לדיבור.

האם הפרעות קשב וריכוז הן לקויות למידה?

חלק מבעלי המקצוע והחוקרים בתחום, כוללים בלקויות הלמידה רק את שלוש הלקויות שציינו עד כה. אחרים חושבים שגם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות נכללות ברשימת לקויות הלמידה. מזווית הראייה שלנו במאמר זה, המתמקדת בהבנת ומניעת ההשלכות הרגשיות והחברתיות של לקויות הלמידה השונות, השאלה הזו משנית בחשיבותה.

השלכות רגשיות וחברתיות של לקויות למידה

לקויות למידה משפיעות באופן משמעותי על ההתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים, מעבר לאתגרים האקדמיים המובנים. ילדים עם לקויות למידה עלולים לחוות ירידה בביטחון העצמי ובתחושת הערך העצמי, מה שעלול להוביל לקשיים ביצירת קשרים חברתיים.





לעיתים, בכדי לכסות על הקושי, יציגו הילדים התנהגות של ביטחון עצמי מופרז וחוסר אכפתיות בנוגע לתגובות הסביבה, זאת כאשר עמוק בפנים אכפת להם מאוד מה חושבים עליהם. ילדים אחרים יאמצו עמדה של "ליצן" בכדי להתמודד עם הקושי וגם אסטרטגיה זו עלולה להוביל לסנקציות חברתיות, כאשר היא מוגזמת. לא פעם אנו מוצאים שילדים עם לקויות למידה נוטים להשליך את תחושת חוסר המסוגלות שלהם בעולם הלימודי, גם אל העולם החברתי ולכן הם לא מאמינים שיוכלו "להצליח" בזירה החברתית ועלולים לוותר לחלוטין על הניסיון ולבחור בהימנעות.

בנוסף, ילדים עם לקויות למידה נדרשים להשקיע מאמצים רבים יותר בלימודים, מה שעלול להותיר אותם עייפים ומותשים, עם פחות אנרגיה ליצירת חברויות.

איך אפשר לעזור לילד עם לקויות למידה להשתלב מבחינה חברתית?

כשאנו מדברים על לקויות למידה, עלינו לזכור שהן אינן משקפות בשום צורה את היכולות האינטלקטואליות האמיתיות של הילד וכי ניתן לעזור לו להתמודד איתן, תוך צמצום למינימום של השלכות הלקות על מידת הביטחון העצמי והחברתי.

קבוצות חברתיות ייעודיות יכולות לסייע לילד לרכוש את הכלים הדרושים להתנהלות חברתית מיטיבה, למשל כלים כמו מודעות עצמית, אמפתיה, כישורים בין-אישיים ובעיקר זיהוי וניהול של רגשות.

קבוצות ייעודיות להתנסות חברתית מאפשרות התנסות מבוקרת בסביבה בטוחה ותורמות

לפיתוח מערכות יחסים חיוביות יותר עם מורים וחברים לכיתה, מה שמוביל למעורבות רגשית גבוהה יותר. אסטרטגיות אלו חיוניות במיוחד עבור ילדים עם לקויות למידה, ומסייעות להם להתמודד עם האתגרים הרגשיים והחברתיים הנלווים ללקויות.