לחץ חברתי ומשפחתי על נשים וגברים ללא ילדים

הבחירה בחיים ללא ילדים, או "אל-הורות" כפי שנכנה אותה במאמר זה, הופכת ללגיטימית יותר במרבית המדינות המודרניות. יחד עם זאת, גם בחברה מודרנית ובוודאי כאשר מדובר בחברה מסורתית, בחירה כזו עדיין מלווה בסטיגמות ובלחץ חברתי ומשפחתי שמופעל על גברים ונשים בוגרים להביא ילדים לעולם.

אנשים שבוחרים באל-הורות עלולים להיתקל בביקורת, ניסיונות שכנוע ובמקרים חמורים אף איומים בניתוק קשרים משפחתיים. לעיתים קרובות, הלחץ מופעל במיוחד כלפי נשים והן אלו שחוות סטיגמה חמורה יותר מאשר גברים שבחרו לא להיות הורים.

סטיגמות תרבותיות כלפי נשים ללא ילדים

בחברות מסורתיות, אך לא רק בהן, נשים ללא ילדים עלולות להתמודד עם סטיגמות קשות ועם לחץ חברתי משמעותי להבאת ילדים לעולם. בחברה הערבית, למשל, נשים שבוחרות באל-הורות נתקלות לעיתים בנידוי והכפשות, כאשר החלטתן האישית מבוטלת על ידי תגובות פטרוניות. בחברה האורתודוקסית, נשים שבוחרות לא להפוך לאימהות, או להיות אימהות ללא בן זוג, מסתכנות בנידוי מהמשפחה והקהילה, מתמודדות עם חשש מחוסר לגיטימציה חברתית ומוצאות את עצמן בליבו של מאבק על ערכים תרבותיים, בעל כורחן.





גם בחברה החילונית הדבר לא תמיד פשוט ונשים שבוחרות לחיות את חייהן מבלי לממש את האפשרות לאימהות, נתקלות בפליאה במקרה הטוב ובביקורת לא מוזמנת במקרה הגרוע יותר.

הסטיגמות החברתיות הללו, על נשים אל-הוריות, מובילות לקונפליקט בין הצורך במימוש עצמי ובחיים אותנטיים לבין אמונה בחיוניות התא המשפחתי המסורתי והפחד לאכזב את הסביבה או להיתקל בסנקציות חברתיות.

לחץ משפחתי להמשכיות השושלת

במרבית המשפחות, רואים בילודה הבטחה להמשכיות השושלת המשפחתית והלחץ להמשכיות השושלת, מהווה גורם משמעותי בהחלטות הקשורות לאל-הורות. הציפייה להביא ילדים לעולם נתפסת כחלק מהותי מתפקידם של בני הזוג וסירובם לעמוד בציפייה זו, עלול לגרום למתחים ולחצים במערכת המשפחתית המורחבת. הדרישה להמשכיות השושלת מתבטאת לעיתים בלחץ מצד הורים וסבים, המייחלים לנכדים שימשיכו את המסורת המשפחתית.

מכאן עולה, כי הבחירה באל-הורות עלולה להיתפס על ידי הדור המבוגר כאיום על המבנה המשפחתי המסורתי ולהוביל למשברים ביחסים המשפחתיים.

השפעות של נורמות חברתיות מסורתיות

ככל שהחברה מסורתית יותר, כך קשה יותר לחבריה לקבל החלטה בנוגע לאל-הורות וניכר כי נורמות מקומיות מנבאות במידה רבה את ההסתברות של נשים וגברים להפוך להורים.

מחקרים מראים כי הסביבה החברתית והתרבותית משפיעה באופן ניכר על ההחלטה להביא ילדים לעולם. בישראל, למשל, בולטת תפיסה של קידוש הילודה, אשר באה לידי ביטוי במגוון דרכים – החל במימון מלא של טיפולי פוריות ללא הגבלת גיל כמעט וכלה בציפייה חברתית-משפחתית-ממסדית להביא ילדים בכדי לחזק את הקיום בישראל ולהבטיח את המשכיותו בדורות הבאים. תפיסה זו נשענת על אתוס רב דורי הקשור בטראומות לאומיות של העם היהודי והרצון לוודא שלא יקרו שוב. בנוסף, חלקים גדולים בציבור הישראלי (היהודי והערבי כאחד) נשענים על תפיסות דתיות הרואות בילודה ציווי אלוהי.

השפעת הלחץ החברתי על אל-הורות

הלחץ החברתי, שאת סיבותיו פירטנו בפסקאות הקודמות, משפיע באופן משמעותי על החלטות הקשורות לאל-הורות, כאשר רבים מתמודדים עם ציפיות חברתיות ותרבותיות להקים משפחה ומתקשים לעמוד על רצונם האותנטי לא להוליד ילדים.

אל-הוריים רבים חשים כי לאנשים עם ילדים אין זהות, מעבר לזהותם ההורית, וכי נמנעת מהם האפשרות לחיות חיים של מימוש עצמי. אך תהיינה הסיבות לאל-הורות אשר תהיינה, רוב האנשים ייאלצו להתמודד עם לחץ משפחתי, חברתי ולעיתים אף דתי-אמוני, משעה שיחשפו ברבים את רצונם לא להיות הורים.

הסתירה הזו, בין הרצון הפנימי ותפיסות העולם האישיות, לבין הציפייה החברתית והמשפחתית, עלולה להיות מקור למצוקה פסיכולוגית משמעותית.

השפעות המדיה על השיח בנושא אל-הורות

המדיה משחקת תפקיד משמעותי בעיצוב השיח הציבורי סביב אל-הורות, בישראל ובעולם. בשנים האחרונות, הנושא זוכה לחשיפה גוברת בפלטפורמות תקשורת שונות, מה שמאפשר לאל-הוריים ליצור קהילות תמיכה ולהגביר את המודעות לבחירתם. הפסיכולוגית אלן ווקר אף טוענת כי אורח החיים האל-הורי הפך לטרנד, בין היתר בזכות הפרסום שזכה לו באינטרנט, ברשתות החברתיות ובראיונות תקשורתיים.

לחץ כלכלי ומקצועי מול אל-הורות

נוסף על הלחצים החברתיים והמשפחתיים, קיימים גם שיקולים כלכליים ומקצועיים שמשפיעים על ההחלטה לבחור באל-הורות. עבור רבים, הבאת ילדים לעולם כרוכה בהוצאות כלכליות כבדות, אשר עלולות לפגוע באורח החיים ובשאיפות האישיות שלהם. העלייה ביוקר המחיה, חוסר הוודאות הכלכלית והשקעה בקריירה מהווים שיקולים משמעותיים בהחלטה שלא להביא ילדים.

נשים וגברים רבים חשים כי ההורות עלולה להוות מכשול משמעותי למימוש עצמי ולהתקדמות מקצועית. במיוחד עבור נשים, האיזון בין קריירה למשפחה עשוי להיות מורכב, כאשר פעמים רבות הן נדרשות לבחור בין טיפוס בסולם המקצועי לבין הקדשת זמן ומשאבים לגידול ילדים. במקביל, החברה עדיין רואה בהורות יעד חשוב ומקשה על מי שבוחר להימנע ממנו, גם אם הדבר נעשה משיקולים רציונליים ולגיטימיים לחלוטין.

שיקולים כלכליים ומקצועיים אלו מוסיפים רובד נוסף לקונפליקט בין הרצון האישי לבין הציפיות החברתיות והמשפחתיות, ומהווים חלק משמעותי בהחלטה לבחור באל-הורות.