איך מתחילים תהליך של ריפוי אישי וקהילתי אחרי מלחמה?

מלחמת חרבות ברזל, שמלווה אותנו מזה למעלה משנה, טרם הסתיימה באופן רשמי והעתיד עדיין לוט בערפל. יחד עם זאת, רוב הישראלים מרגישים שאנחנו נמצאים בשלב חדש של האירועים, שמאופיין בשגרת חיים כמעט נורמטיבית בעורף, לצד אירועים דרמטיים המתרחשים בשטח, ובראשם החטופים שנמצאים עדיין בשבי והלוחמים שנמצאים עדיין בחזית.

המלחמה יצרה משבר מורכב וחסר תקדים ברמה האישית, הקהילתית והלאומית ומשבר זה מחייב התערבויות פסיכולוגיות מקיפות לחיזוק החוסן ולשיקום הפרט והקהילה. תהליך הריפוי דורש היכרות עם עקרונות להתערבות פסיכולוגית ראשונית בקהילות, המתמקדת בחיזוק הזהות, הקהילתיות והמסוגלות כמרכיבים מרכזיים בבניית חוסן.

עקרונות של חוסן קהילתי ומשאבי קהילה

חוסן קהילתי מוגדר כיכולת של קהילה להשתמש במשאביה הקיימים כדי להגיב, להתמודד ולהתגבר על משברים, תוך הסתגלות למצב החדש שנוצר ואפילו יכולות לצמיחה מתוך המשבר.

שישה מאפיינים יוצרים את החוסן הקהילתי

המודל המקיף ביותר בנושא, מתאר שישה משאבים קהילתיים הדרושים לקיום חוסן קהילתי:

1. תקשורת - העברת מידע יעילה בתוך הקהילה, שמשיגה את מטרותיה.
2. שיתוף פעולה - לקיחת אחריות משותפת של חברי הקהילה על תהליכי השיקום.
3. לכידות - תמיכה הדדית ורגישות לצרכים הייחודיים של כל חברי הקהילה.
4. יכולת התמודדות – יכולתה של הקהילה לפעול באופן אפקטיבי במצבי משבר ולא לשקוע או להתפרק חלילה.
5. מנהיגות אחראית - מנהיגים המייצגים את צרכי הקהילה האותנטיים ומקבלים החלטות בהתאם.
6. חזון - אמונות משותפות בעתיד טוב יותר, המוסכמות על חברי הקהילה.

מרכזי החוסן של משרד הרווחה, פועלים לחיזוק משאבים אלו באמצעות הכשרות, קורסים וסדנאות המקנים כלים לניהול מצבי חירום, מנהיגות בעת משבר, והתמודדות עם אירועים טראומטיים.

בהקשר זה חשוב לציין כי קיים קשר הדדי מוכח בין חוסן הפרט לחוסן הקהילתי, כאשר קהילה חסונה מחזקת את חוסנם האישי של חבריה ולהיפך.

ריפוי אישי - טיפול בפוסט טראומה

לאחר שהבנו את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין חוסנה של קהילה לחוסן הפסיכולוגי של הפרטים המרכיבים אותה, חייבים לדבר על פוסט טראומה.

חלקים גדולים בציבור הישראלי מתמודדים עם פוסט טראומה כתוצאה מאירועי 7 באוקטובר וכל מה שאירע מאז. קהילות מרכזיות שנפגעו, ברמת הפרט, הן אנשי מילואים וכוחות הביטחון שנחשפו למראות קשים מנשוא, תושבי הדרום ובעיקר עוטף עזה, שורדי מסיבת הנובה, תושבי הצפון המפונה והלא מפונה וכמובן משפחות של חללים, פצועים וחטופים.

אי אפשר לדבר על תהליכי ריפוי מבלי להתייחס לנקודה משמעותית זו ולהבין כי נדרש טיפול נפשי, בהיקפים גדולים, כדי לטפל בתסמיני הפוסט טראומה שמציגים חלקים גדולים בציבור ולמנוע הופעתם בקרב ציבורים נוספים.

שיטות טיפול בפוסט טראומה

שתי גישות מרכזיות רווחות כיום בעולמות טיפול הנפש, לעיבוד החוויה הטראומטית ולהפחתת הסימפטומים הנלווים:

1. EMDR - (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) טיפול המשתמש בגירוי של שני צדי המוח (לרוב באמצעות תנועות עיניים) במטרה לסייע בעיבוד מחדש של הזיכרון הטראומטי והפחתת תחושות שליליות הקשורות אליו.

2. CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכולל מגוון טכניקות, כמו חשיפה ממושכת, המסייעות למטופל לזהות ולאתגר דפוסי חשיבה הרסניים ולהיחשף בהדרגה לגירויים מעוררי חרדה, במטרה לשכך אותה בהדרגה.

בנוסף, טיפול פסיכודינמי מציע גישה מעמיקה לעיבוד השפעות הטראומה על האישיות, במיוחד במקרים של פגיעה מתמשכת בילדות או בגיל ההתבגרות.

תמיכה נפשית לנפגעי המלחמה הישירים

משרד הבריאות הישראלי מציע מגוון שירותי תמיכה נפשית לקהילות שנפגעו באופן ישיר כתוצאה מהמלחמה, בדגש על משפחות מפונים. מרכזי החוסן מספקים טיפול חינם לנפגעי דחק וחרדה, כולל טיפולים פרטניים, קבוצתיים ומשפחתיים, הניתנים על ידי אנשי מקצוע מומחים בטיפול ממוקד טראומה. בנוסף, קופות החולים מעניקות שלוש שיחות טיפוליות ללא עלות לתמיכה רגשית, וישנם מוקדים טלפוניים ייעודיים לכל קופה שמציעים שירות זה.

מוקדים טלפונים של קופות החולים:
כללית - 8703*
לאומית - 507*
מכבי - 3555*
מאוחדת - 3833*

כמו כן ניתן לפנות לארגונים מתמחים – כמו למשל נט"ל, שאמון על מניעה וטיפול בפוסט טראומה בקרב חיילים ואנשי כוחות הביטחון או להתייעץ עם רופא המשפחה בכל מקרה של הופעת תסמיני פוסט טראומה או תסמיני דחק וחרדה אחרים.

חשיבות הקהילה בשיקום נפשי לאחר משבר

רשתות תמיכה מקומיות הן מרכיב חיוני בחיזוק החוסן האישי והקהילתי ובהתמודדות עם משברים. בניית רשת תמיכה מתחילה ביצירת קשר עם אנשים בסביבת המטופל ושיתופם בצרכיו - כולל גיוס משפחה, חברים ואנשי מקצוע מהקהילה שיכולים לסייע. הצוות המקצועי מנחה את הסביבה כיצד לתרגם את רצונה הטוב לעזרה מותאמת ויעילה לפרטים שבתוכה.

במצבי חירום, כמו במלחמת חרבות ברזל, רשתות תמיכה אלו הוכיחו את חשיבותן. למשל, בקריית שמונה, תושבים יזמו מיזמי ערבות הדדית כמו סיוע ליולדות ולמתגייסים חדשים לצבא. תחזוקה וחיזוק של הרשתות אלו דורש עשייה מתמדת, עדכון לפי צרכים משתנים, ושיתוף פעולה בין גורמים שונים בקהילה.

שילוב בין תמיכה מקצועית ליוזמות קהילתיות

לצד ההתערבות המקצועית של גורמי טיפול ורווחה, קיים ערך רב גם ליוזמות קהילתיות שמאפשרות תמיכה הדדית ותחושת שייכות. קבוצות תמיכה, מעגלי שיח ופעילויות קהילתיות שונות מסייעות לנפגעי המלחמה למצוא מרחב בטוח לשיתוף ועיבוד החוויות הקשות.

יוזמות אלו יכולות לכלול מפגשי העצמה, סדנאות יצירה, פעילות גופנית משותפת ואף פרויקטים חברתיים המעניקים משמעות מחודשת לחברי הקהילה. החיבור בין תמיכה מקצועית ליוזמות מקומיות מאפשר לאנשים להתמודד טוב יותר עם השלכות המשבר, לבנות מחדש את תחושת הביטחון ולמצוא כוחות להמשיך הלאה.