
שיטות טיפול פסיכולוגי - 3 שיטות נפוצות שתוכל לבקש מהפסיכולוג
צוות על הספה
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי שנהוג כיום מטפל בבעיות התמכרות, הפרעות נפשיות כמו דיכאון ופוסט טראומה ובעיות בדפוסי ההתנהגות שנובעות מדרכי חשיבה מסוימות.
"זמננו תם. המטופל הבא בבקשה"
התפיסה הרווחת לגבי טיפולים פסיכולוגיים היא מצב שבו המטופל או המטופלת שוכבים על הספה ודומעים, הפסיכולוגית מהנהנת בעקביות, לפעמים מביטה בשעון, אולי כותבת הערות במחברת הטיפולים או שואלת "איך אתה מרגיש לגבי זה?" ובמידת הצורך מעניקה למטופל השברירי את קופסת הטישו.
הסצנה הזו שנצרבה בתודעה בעיקר כסיטואציה קומית באינספור סרטים, משרטטת את ציבור הפסיכולוגים כאנשים שאינם מעורבים רגשית כלל בתהליך הטיפולי, אלא רק מאפשרים אותו.
כמובן שהיא רחוקה מאוד מהמצב האמיתי ומהגישות הטיפוליות הקיימות בפרט.
מקלפת שכבות, מתגבשת ומשתנה - פסיכולוגיה דינמית
זיגמונד פרויד שהניח את היסודות לפסיכואנליזה מאמצע המאה ה-19 ועד תחילתה של המאה ה-20 גרס שפורקן מילולי של חששות, פחדים או רצונות כמוסים מפיג את התסמינים הפיזיולוגיים שאדם בעל מצב נפשי ירוד חווה.
מכאן הדרך להגדרת מצבים רגשיים ונפשיים הייתה קצרה ופשטנית למדי: אם הנפש רצופה קונפליקטים וכוחות שונים שמתנגשים תוך כדי תנועה ומייצרים תסמינים פיזיים, הרי שההבנה של כל כוח וקונפליקט כזה דורשת פורקן אינטנסיבי.
הטכניקה התבססה על פגישות תכופות שהתקיימו ברוב ימות השבוע, המטופל שכב על הספה כשהמטפל מחוץ לטווח ראייתו והוא שואל מעת לעת שאלות לדיבוב המטופל.
כמובן שהתרחיש הזה היה מגובה בשפע שיקולים תיאורטיים וקליניים שבאותם ימים הייתה להם הצדקה אמיתית לאור תפיסת תחום בריאות הנפש באותם ימים, אך עם הזמן הוא הפך לפחות ופחות רלוונטי: העולם השתנה, התפיסות התהפכו ותובנות ועשרות שנים של ניסיון ומחקרים חידדו את דרכי הפעולה.
כיום הפכה הפסיכואנליזה לתרפיה ובמסגרתה צמחה הפסיכולוגיה הדינמית - המפגשים צומצמו לכדי 1-2 בשבוע והטיפול מתרחש זה מול זה כשהמטפל מעורב בו הרבה יותר.
בטיפול זה כבר לא רואים בסיפוק האנושי כדחף שמכתיב את המצב הרגשי, אלא גורס שבני אנוש מורכבים הרבה יותר מסך כל דחפיהם ושואפים ליצירת קשר בינאישי אופטימלי.
כמובן שהגישה הפרוידיאנית הניחה את הבסיס להבנת הנפש שלנו בעקבות ההקשרים הבינאישיים שאנו מנהלים מול הדמויות המרכזיות בילדות.
ולכן הקשרים הללו נבחנים לעומק גם בתוך הטיפול: כיצד הקשרים הנוכחיים בחיינו באים לידי ביטוי מתוך הקשרים הראשוניים שלנו בילדות.
הפסיכולוגיה הדינמית מציעה תהליך שאין לו סוף מוגדר מראש והמטרות הטיפוליות בו משתנות ונבנות מתוך מה שנחשף בתהליך הטיפולי עצמו.
בדרך כלל הטיפול הדינמי נמשך כשנה ויותר, משום שהוא לא רק מבין לעומק את ההקשרים אלא גם מפנים ומיישם תובנות כתוצאה מהם.
הסיום של הטיפולים ברמת העיקרון מתרחש כאשר המטופל מרגיש שהוא לא זקוק יותר למטפל.
שיטות טיפול פסיכולוגי קוגניטביות-התנהגותיות
ארון בק היה פסיכואנליטיקאי מפורסם שחי בשנות ה-60 של המאה העשרים. הוא התעניין מאוד במצבי דיכאון, בגורמים להם ודרכי הטיפול.
באופן די טבעי לסוגיה בריאותית שלא הרבה ידוע ונחקר לגביה, בק גרס כי לכל הפרעה יש סימפטומים משותפים ולכן אם אנשים דיכאוניים סובלים ממצב רוח ירוד, הימנעות מהנאות החיים והפרעות שינה, הרי שכל אדם מתבודד שממעט לישון ואין לו שפע חברים ותחביבים צריך להיחשב כדיכאוני.
כמובן שהמסקנה הזו תלושה לחלוטין מהעבר או הרקע האישיותי של אותו אדם ולכן בק לא התייחס לנסיבות ילדות או גורמים סביבתיים, אלא רק למצוקה האישית של האדם שלפניו והיא טופלה בסדרת פגישות לטווח הקצר.
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי שנהוג כיום מטפל בבעיות התמכרות, הפרעות נפשיות כמו דיכאון ופוסט טראומה ובעיות בדפוסי ההתנהגות שנובעות מדרכי חשיבה מסוימות.
המטרה המרכזית בטיפול היא לשנות את דפוסי החשיבה שמתווכים את המחשבות וההתנהגות של המטופל באופן הדרגתי ומתון, צעד אחרי צעד, עד שיהיה אפשר להיפרד לחלוטין מההתנהגות הפוגעת והמזיקה ולהחליפה בהתנהגות חיובית ומטיבה שתתורגל ממפגש למפגש ("שיעורי בית").
חשוב לציין שמדובר בשיטה פופולרית מאוד שמטפלת גם בהפרעות או נסיבות יחסית עדכניות (למשל אירוע טראומתי שאירע רק לאחרונה כמו תאונת דרכים) ולכן היא מהווה פתרון התערבותי ומניעתי המספק חזרה לתפקוד שגרתי וצמצום של הפגיעה הנפשית ככל האפשר.
על המרשמים ועל התרופות: טיפול פסיכיאטרי
הגישה הפסיכיאטרית היא הגישה התרופתית. גם גישה זו החלה לצמוח בשנות ה-50 וכאלטרנטיבה לטיפול הדינמי שלא הצליח להתמודד עם מחלות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה למשל וגרסה כי צריך להשיג שליטה וניהול במחלה על ידי טיפול רפואי ואשפוז.
הפסיכיאטריה יוצאת מנקודת הנחה שישנם מצבים שבהם דרושה מניפולציה מסוימת ולכן מדובר בגישה נפוצה מאוד, בייחוד בטיפול נגד דיכאון, סטרס ומצבי חרדה.
קבוצות התרופות המטפלות במצבים כמו דיכאון וחרדה נקראות SSRI ו-SNRI ותפקידן הוא להשפיע על הפרשת הסרוטונין והנוירופיאנפרין במוח כך שהשפעתן תימשך לאורך זמן.
אלא שתרופות תמיד מעלות שאלות בנוגע להתמקדות הטיפולית שלהן בבעיה מסוימת (הרי נוגדי דיכאון מטפלים גם בחרדה ולעתים אפילו כמשפרות תפקוד מיני אז האם הן באמת יסייעו לי ולבעייה הנקודתית שלי?) וכמובן ביחס לפלסבו – מצב שבו רק עצם המחשבה שנטלתי תרופה שעוזרת ישפר את הרגשתי, למרות שבפועל התקבלה תרופת סרק.
סוגיית הטיפול התרופתי התעצמה כל כך בתחילת המאה הנוכחית, שהיום גם רופאי המשפחה הם בעלי היתר לרישום כדורים נגד דיכאון או חרדה.
הדבר מתבצע ללא תלות בגורמים שונים או אבחנה פסיכולוגית ולכן הטיפול יינתן באותו האופן ובאותה הקלות הן לאדם שזה עתה שכל את בנו והן לאדם שסובל מירידה בתיאבון. בין אם הוא אדם מבוגר ובין אם הוא מתבגר מבולבל.
ולכן צריך להדגיש שהשיטה הטובה ביותר היא לשלב בין פסיכיאטריה ופסיכולוגיה, כלומר לצמצם את הופעת הסימפטומים אבל גם לפתור במקביל בעיות בנבכי הנפש שגרמו להם.
אז במה לבחור?
למרות שסט האמונות והערכים הפנימיים של כל אדם יקבע לאילו מן הגישות הוא מתחבר יותר ומאילו הוא נוטה להסתייג, חשוב להבין שאין שיטה אחת טובה יותר מאחרות ולמעשה כל אחת מהשיטות שהצגנו כאן תוכל להתאים למקרה כלשהו באופן אישי, גם אם הדוגמה שלו איננה מוזכרת כאן.
לפעמים אנשים פונים לטיפול בעקבות מצבים שקל להזדהות ולפרש כמו למשל מישהי ש"לא מוצאת את עצמה" או מישהו שרוצה לשים סוף לפחד העמידה שלו בפני קהל.
הבחירה בגישה המתאימה היא גם העדפה לגבי אופן ההליך – האם הוא קצר טווח או ארוך, האם תרצו שהוא יטפל בתפיסות או עמדות שיתגלה הבסיס שלהן מהילדות או שתעדיפו לקבל תמיכה שתקל עליכם לאורך תקופה קשה וחולפת.
מלבד ההיכרות עם כל שיטה ושיטה כדאי להתייעץ עם הסביבה הקרובה. אנשים סביבנו יכולים לספק תובנות או נקודות מבט שלא חשבנו עליהן ולעזור לנו להבין באיזה טיפול עדיף להתמקד.
ומעל לכל אלו, צריך לזכור ששום שיטה איננה "אבקת קסמים" והצלחת הטיפול נשענת במידה רבה על שיתוף הפעולה של המטופל ובפרט הקשר בינו לבין המטפל.
חשוב להבין שהמנגנונים הנפשיים של כל אדם מורכבים ומקפלים בתוכם רבדים, אספקטים והיבטים שונים ולכן צריך לתת לדברים זמן, להתאזר בסבלנות ולהקדיש מאמץ לתהליך הטיפולי ולבדיקת הצלחתו בסופו של דבר.
להתייעצות או קביעת טיפול פסיכולוגי ראשוני, צרו קשר עכשיו עם אחד או אחת מהפסיכולוגים המופיעים באתר.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

עובד סוציאלי קליני
התמחות: חרדה ופוביה,בעיות במיניות וזהות מינית,בעיות משפחתיות וזוגיות,אבל ואובדן,פוסט טראומה,טיפול במתבגרים
אזור בארץ: זיכרון יעקב/בינימינה, חדרה ותל אביב
שפה: עברית,אנגלית
פסיכותרפיסט מוסמך, MSW+PhD בעבודה סוציאלית עם התמחות קלינית בילדים ומשפחה. אני מאמין שריפוי מתרחש בתוך קשר. אני עובד מכל הלב משנ

פסיכותרפיסטית מוסמכת מומחית בטיפול בפוסט טראומה, חרדה, התמכר
התמחות: בריאות הנפש, חרדה ופוביה, דיכאון, טראומות, אבל, טיפול בזוגיות, טיפול בהורות, התמודדות עם משברי חיים
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,שרון,הרצליה
שפה: עברית
החיים כמו החיים, מזמנים לפתחנו עליות ומורדות, משברי חיים ואתגרים. קושי, אובדן, דיכאונות, חרדות וכיוצא באלו, הם לא פעם בלתי נמנעים.

פסיכותרפיסט מומחה בטיפול בטראומה ומשברי חיים
התמחות: קשיים רגשיים, חרדה ופוביה, דיכאון אצל מבוגרים, אבל ואובדן, פוסט טראומה, התמודדות עם משברי חיים, טיפו
אזור בארץ: מרכז,שרון,הרצליה,רעננה,כפר סבא,רמת השרון,הוד השרון
שפה: עברית,אנגלית
פסיכותרפיסט מוסמך ודוקטורנט לפסיכותרפיה בלונדון. מומחה בטיפול במתבגרים ובמבוגרים ובהדרכת הורים. בעל ניסיון בטיפול בחרדות, טראו
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מה הוא חוסן נפשי ולמה חשוב להיות מודעים אליו? צוות אתר על הספה
דמיינו בניין גבוה ומרשים, כדי שכל הפאר הזה יעמוד באופן יציב לאורך זמן, נדרשים יסודות חזקים בבסיסו. בהשאלה החוסן הנפשי הוא היסוד עליו בנויים כל שאר הרכיבים. במידה רבה, היכולת של הנפש להתמודד עם זעזועים מבלי לקרוס, תלויה במידת החוסן הנפשי.
סוגיות בטיפול פסיכולוגי למגזר החרדי צוות על הספה
חשוב לדעת, כי אוכלוסיות רבות בישראל – בעיקר אוכלוסיות מיעוט – נוטות להימנע מטיפול נפשי, גם כאשר יש בו צורך ואחוז האנשים הפונים לקבלת סיוע נפשי קטן בהרבה, ביחס לאוכלוסייה הכללית.
דימוי עצמי נמוך צוות על הספה
אני סתם מכוער, אני תלמידה גרועה, לי אין סיכוי להתקדם בעבודה, היא לא תרצה בי בחיים... אם יצא לכם לומר לעצמכם משפטים המבוססים על ראיית עצמכם כפחותי ערך, אם בנוסף לכך אתם חוששים מכישלון או מהצלחה, - ייתכן שאתם סובלים מדימוי עצמי נמוך. מה הוא דימוי עצמי נמוך וכיצד ניתן לטפל בכך?
פסיכולוגיה חיובית צוות על הספה
כולנו זוכרים את המבוגרים מסביבנו מסבירים לנו, כילדים, שחשוב לדעת להיחלץ מצרה או משבר, אך חשוב אפילו יותר להימנע מליפול אליהם מראש. גישה זו עומדת בבסיס הפסיכולוגיה החיובית – זרם פסיכולוגי שמתמקד במניעה ועוסק בחיזוק החוסן הנפשי של האדם, גם כשאינו חווה קשיים רגשיים ואינו זקוק לטיפול.