לחיות בכבוד ולמות בכבוד
שרון האס שופטי גרונטולוגית מומחית לגיל השלישי
א | א | א | א | (שנה גודל אות)
לחיות בכבוד ולמות בכבוד - הנחיות רפואית אישיות לטיפול רפואי עתידי בשלהי החיים - שרון האס-שופטי
הרעיון המרכזי העומד בבסיס המאמר הינו רעיון האוטונומיה של האדם על גופו וכן שמירת כבוד האדם בסוף חייו.
הרפואה המודרנית, ובעיקר הטכנולוגיה הרפואית, הביאו למצב בו ניתן להאריך חיי אדם במצב סופני באמצעים מלאכותיים. אולם אז, איכות חייו וכבודו כאדם עצמאי, פעיל ושאינו תלוי בזולת נשללים ממנו.
בעקבות פניות רבות לבתי המשפט (בשנות ה-80-90) ועקב פסיקות רבות לזכות החולים שביקשו לא להאריך את חייהם באופן מלאכותי, עלתה המודעות לנושא של כיבוד "צוואה בחיים".
במהלך השנים "נבנתה" הכרה לכך שיש חשיבות לאפשר לאדם להכין מסמך משפטי בעודו כשיר ובעל מחשבה צלולה, בו יפרט את הסכמתו ואי הסכמתו לגבי כל סוג פעולה מאריכת חיים, לקראת מצב אפשרי בו הוא יהיה במצב סופני וללא יכולת להביע את דעתו.
לגופים כמו עמותת "לילך" ולעמותה למען זכויות החולה יש חלק חשוב בהעלאת המודעות לתחום זה. עמותת "לילך" נאבקת מזה שנים על שמירת כבוד האדם ולמניעת סבל מיותר מחולים הנוטים למות, וקבלת הכרה חוקית, משפטית וציבורית בזכותו של אדם לחיות ולמות בכבוד. בעקבות תהליכים אלו ובעקבות המלצות דו"ח ועדת שטיינברג נחקק בכנסת בשנת 2005 חוק החולה הנוטה למות / הנחיות רפואיות מקדימות.
אנשים רבים מילאו את הטפסים של עמותת "לילך", שמילאה תפקיד חשוב עד חקיקת חוק החולה הנוטה למות. מרגע חקיקת החוק ניתנת לכל אדם, מעל גיל 17, בעל כשרות משפטית, אפשרות למלא את טפסי "חוק החולה הנוטה למות" שהם נספח של החוק.
"חוק החולה הנוטה למות" שנחקק בישראל בשנת 2005, מהווה מעין מהפכה במשפט הישראלי. החשיבות הרבה של החוק נעוצה בעובדה שהוא מאפשר לאנשים, באמצעות מילוי וחתימה על טפסים, לתכנן ולהביע את רצונם מראש, באשר לאופן בו יחיו בסוף חייהם ומחייב לכבד את רצונם.
מטרת "חוק החולה הנוטה למות" היא להעביר את ההחלטה לאדם עצמו, לכבד את רצונו אם יבחר להניח לתהליך טבעי לסיים את חייו – ללא התערבות רפואית.
הרופאים מחויבים ע"פ החוק, לכבד את ההנחיות שניתנו ופורטו מראש ע"י המטופל, כאשר נקבע שהוא חולה נוטה למות, שאינו יכול לקבל החלטות בנוגע לטיפול בו או שאינו מסוגל להביע את רצונו.
כאמור הטפסים מקבלים תוקף, רק כאשר האדם מוגדר כנוטה למות, אשר אינו מסוגל להביע את רצונותיו או לקבל החלטות. כל עוד האדם מסוגל וכשיר להביע את רצונותיו פועלים רק על פי רצונו המפורש ולא על פי ההנחיות שבכתב.
לאחר מילוי הטפסים, הטפסים נשלחים למשרד הבריאות, שם הם נבדקים בקפדנות, מקבלים אישור, נסרקים ומועברים בהדרגה לכל בתי החולים בישראל. העותק המקורי נשלח חזרה אל השולח.
ניתן להוריד את הטפסים באתר של משרד הבריאות.
הרעיון המרכזי העומד בבסיס המאמר הינו רעיון האוטונומיה של האדם על גופו וכן שמירת כבוד האדם בסוף חייו.
הרפואה המודרנית, ובעיקר הטכנולוגיה הרפואית, הביאו למצב בו ניתן להאריך חיי אדם במצב סופני באמצעים מלאכותיים. אולם אז, איכות חייו וכבודו כאדם עצמאי, פעיל ושאינו תלוי בזולת נשללים ממנו.
בעקבות פניות רבות לבתי המשפט (בשנות ה-80-90) ועקב פסיקות רבות לזכות החולים שביקשו לא להאריך את חייהם באופן מלאכותי, עלתה המודעות לנושא של כיבוד "צוואה בחיים".
במהלך השנים "נבנתה" הכרה לכך שיש חשיבות לאפשר לאדם להכין מסמך משפטי בעודו כשיר ובעל מחשבה צלולה, בו יפרט את הסכמתו ואי הסכמתו לגבי כל סוג פעולה מאריכת חיים, לקראת מצב אפשרי בו הוא יהיה במצב סופני וללא יכולת להביע את דעתו.
לגופים כמו עמותת "לילך" ולעמותה למען זכויות החולה יש חלק חשוב בהעלאת המודעות לתחום זה. עמותת "לילך" נאבקת מזה שנים על שמירת כבוד האדם ולמניעת סבל מיותר מחולים הנוטים למות, וקבלת הכרה חוקית, משפטית וציבורית בזכותו של אדם לחיות ולמות בכבוד. בעקבות תהליכים אלו ובעקבות המלצות דו"ח ועדת שטיינברג נחקק בכנסת בשנת 2005 חוק החולה הנוטה למות / הנחיות רפואיות מקדימות.
אנשים רבים מילאו את הטפסים של עמותת "לילך", שמילאה תפקיד חשוב עד חקיקת חוק החולה הנוטה למות. מרגע חקיקת החוק ניתנת לכל אדם, מעל גיל 17, בעל כשרות משפטית, אפשרות למלא את טפסי "חוק החולה הנוטה למות" שהם נספח של החוק.
"חוק החולה הנוטה למות" שנחקק בישראל בשנת 2005, מהווה מעין מהפכה במשפט הישראלי. החשיבות הרבה של החוק נעוצה בעובדה שהוא מאפשר לאנשים, באמצעות מילוי וחתימה על טפסים, לתכנן ולהביע את רצונם מראש, באשר לאופן בו יחיו בסוף חייהם ומחייב לכבד את רצונם.
מטרת "חוק החולה הנוטה למות" היא להעביר את ההחלטה לאדם עצמו, לכבד את רצונו אם יבחר להניח לתהליך טבעי לסיים את חייו – ללא התערבות רפואית.
הרופאים מחויבים ע"פ החוק, לכבד את ההנחיות שניתנו ופורטו מראש ע"י המטופל, כאשר נקבע שהוא חולה נוטה למות, שאינו יכול לקבל החלטות בנוגע לטיפול בו או שאינו מסוגל להביע את רצונו.
כאמור הטפסים מקבלים תוקף, רק כאשר האדם מוגדר כנוטה למות, אשר אינו מסוגל להביע את רצונותיו או לקבל החלטות. כל עוד האדם מסוגל וכשיר להביע את רצונותיו פועלים רק על פי רצונו המפורש ולא על פי ההנחיות שבכתב.
לאחר מילוי הטפסים, הטפסים נשלחים למשרד הבריאות, שם הם נבדקים בקפדנות, מקבלים אישור, נסרקים ומועברים בהדרגה לכל בתי החולים בישראל. העותק המקורי נשלח חזרה אל השולח.
ניתן להוריד את הטפסים באתר של משרד הבריאות.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
הדר רותם נולמן
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית
התמחות: נכויות ומחלות כרוניות,אבל ואובדן, דיכאון,הדרכת הורים,התמודדות עם משברי חיים.
אזור בארץ: צפון, גליל מערבי, קריות, טיפול אונליין
שפה: עברית,שפת סימנים
הדרך לריפוי טמונה בתוכינו, הטיפול מאפשר לנו לגלות אותה. מטפלת בקליניקה פרטית בנהריה ובגיתה שבגליל המערבי
יעל קימלמן
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ועובדת סוציאלית
התמחות: קשישים,בריאות הנפש,חרדה ופוביה,דיכאון,בעיות משפחתיות וזוגיות,אבל ואובדן,פוסט טראומה,בעיות שינה,התמודדות עם משברי חיים
אזור בארץ: ירושלים
שפה: עברית,אנגלית
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ועו''ס MSW, מתמחה בטיפול קוגניטיבי והתנהגותית, ניסיון רב שנים בתחנות לייעוץ נישואין ומשפחה ומחלקות לשרותים חברתיים.
נועה טייכר
פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: זוגיות,קריירה,משפחה; מתחים, דיכאון, לבטים ושאלות קיומיות. טיפול במבוגרים, ילדים ונוער, טיפול זוגי.
אזור בארץ: בנימינה, זכרון יעקב, חדרה
שפה: עברית, אנגלית
אני מאמינה בקשר טיפולי אנושי, קשוב, מחזק ותומך; כזה שאפשר לדבר בו בכנות, לבכות ולצחוק ביחד לפעמים; קשר שמאפשר לפונה לפרוק מתחים ולחקור רבדים עמוקים של הנפש ושל החיים.
ארז כתראן
פסיכולוג חינוכי מומחה
התמחות: חרדות, דיכאון, לקויות למידה, קשב וריכוז, הדרכת הורים
אזור בארץ: מודעין,זיכרון יעקב/בינימינה
שפה: עברית
טיפול בילדים, מתבגרים והדרכות הורים
