
מהו שיקום נשימתי ולמי הוא יכול לעזור?
אירנה פאיוק
היעד המרכזי של שיקום ראות הנו שיפור איכות החיים של המטופל, מניעת החמרות (exacerbation) של המחלה ומניעת אשפוזים. מטרה זו מושגת בדרכים שונות
מתי כדאי להתחיל שיקום נשימתי?
שיקום נשימתי מתבצע בהפניית הרופא המטפל: רופא ריאות או רופא משפחה. כמו כן, במידה והמטופל חווה ירידה באיכות החיים בגין המחלה, לדוגמא הופעת קוצר נשימה במאמצים שבעבר היו קלים לביצוע או עלייה בכמות הליחה ובתדירות השיעול, מומלץ לפנות לרופא לצורך קבלת ההפניה.
מה הבסיס לשיקום נשימתי מוצלח?
הערכה מקיפה ומקצועית, זיהוי צרכים ויכולות המטופל, בניית תוכנית שיקום שהיא מותאמת אישית, מקיפה, מאתגרת ומגוונת מהווים מפתח להצלחת השיקום.
כידוע, למחלות ריאה כרוניות ביטויים קליניים רב מערכתיים רבים, אשר משפיעים באופן ישיר על חומרת המחלה והטיפול בה. מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעה במאזן השומנים בדם, דיכאון, ירידה בצפיפות העצם, הפרעה בתפקוד השרירים ופגיעה בעצבים של מערכת העצבים ההיקפית הם רק חלק מהתמונה הקלינית האופיינית למחלות ריאה כרוניות. מחקרים אחרונים מצביעים על ליקויים פיזיים חדשים בינם פגיעה ביציבות הגוף וירידה בתגובות שיווי המשקל בקרב חולי COPD. נמצא, כי שכיחות הנפילות בקרב חולי COPD גבוהה פי ארבעה מאשר באוכלוסיה מבוגרת תואמת גיל. על כן, בניית תוכנית השיקום והצלחתה טמונות בראש ובראשונה בראייה טיפולית הוליסטית ובהתייחסות ספציפית לכל מצב רפואי של המטופל.
בנוסף, אין לשכוח את חשיבותם של ההתמדה בטיפול לאורך זמן מצד המטופל, וכן רצונו ושאיפתו לאיכות חיים טובה יותר.
מהן המטרות של השיקום הנשימתי?
כאמור, תוכנית השיקום נבנית ומותאמת באופן אישי לכל מטופל, בהתאם לצרכיו הגופניים והתפקודיים.
היעד המרכזי של שיקום ראות הנו שיפור איכות החיים של המטופל, מניעת החמרות (exacerbation) של המחלה ומניעת אשפוזים. מטרה זו מושגת בדרכים שונות, בינן:
תרגול אירובי לצורך הפחתת קוצר נשימה במאמץ, כגון הליכה, עליה במדרגות, רחצה והתלבשות
למידת אסטרטגיות ישימות לתפקוד יעיל וקל יותר, בהתחשב במצב הכללי
התאמת סביבת המגורים והעבודה לצרכי המטופל ולמגבלותיו
"ניהול המחלה" בחיי היום יום, לדוגמא: תזמון בין נטילת הטיפול התרופתי לבין ביצוע המאמץ או הכרת סימנים קליניים המעידים על ההחמרה במצב הנשימתי. רכישת ידע וכלים ל"ניהול מחלה" טוב יותר תקדים, במידת הצורך, את פנייתו של המטופל לרופא המטפל לצורך קבלת טיפול נחוץ, ובכך תימנע החמרה ניכרת יותר במצבו של המטופל
כיצד מתבצע שיקום נשימתי?
מומלץ מאוד שצוות השיקום יהיה רב מקצועי ויכלול אנשי מקצוע מתחומים הבאים: עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ותזונה קלינית במטרה לתת טיפול שלם יותר, שנוגע לרבדים שונים של המחלה.
השיקום בהיבטו הפיזי מתבצע ע"י פיזיותרפיסט מוסמך, בעל הכשרה וידע רחב בתחום. מרכיבי טיפול כוללים בין היתר, פעילות אירובית לשיפור סיבולת לב-ריאה, אימון לשיפור חוזק גפיים, תרגילים לשיפור הגמישות ושיווי המשקל, תרגילי נשימה לשמירה על היגיינה ברונכיאלית, רכישת אסטרטגיות לתפקוד יעיל יותר מבחינה אנרגטית, והדרכת לניהול אורח חיים מתאים יותר.
במהלך הטיפול המטופל מנוטר באופן שוטף במטרה לקיים טיפול בטוח שאינו מסכן את מצבו, והן להבטיח השגת יעדי הטיפול.
שיקום נשימתי יכול להתבצע כטיפול יחידני או קבוצתי. המסגרת המקובלת יותר היא המסגרת הקבוצתית. לטיפול בקבוצה יתרונות רבים כאשר הבולטים בהם - הרשת החברתית והתמיכה שהמטופלים מקבלים מחברי הקבוצה. עם זאת, מטופלים בעלי צרכים מיוחדים או מגבלות גופניות מורכבות יותר, עשויים ליהנות ולהרוויח יותר מטיפול יחידני, שמאפשר למטפל לתת מענה מרבי ומותאם לצרכיו של המטופל. הטיפול מתקיים במכוני פיזיותרפיה שמצוידים במכשור המתאים, במסגרת של בית חולים, קופת חולים או מכון פרטי. במקרים בהם השיקום במסגרת המוסדית אינו זמין או כאשר קיים קושי מצד המטופל להגיע למכון פיזיותרפיה או למוסד שיקום, טיפול יחידני בביתו של המטופל עשוי להועיל ולהביא לשיפור תפקודי משמעותי.
מה כולל התפריט הטיפולי?
תוכנית שיקום סטנדרטית כוללת שני מרכיבי טיפול עיקריים: אימון לשיפור סיבולת לב-ריאה ואימון כוח לשיפור חוזק שרירי הגפיים והנשימה. בנוסף, במסגרת התוכנית ניתנת הדרכה להתמודדות טובה יותר עם אתגרים שונים בחיי היום-יום, לדוגמא – לימוד דפוסי נשימה יעילים במאמץ והתאמת תנוחות מקלות על קוצר נשימה בזמן התקף.
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים לא מעטים שבחנו השפעות של תוכניות שיקום פחות שגרתיות, בינן טיפול במים, הליכה עם מקלות נורדיים, שילוב של זרמים חשמליים לצורך חיזוק ממוקד של השרירים, שימוש במכשירי BiPAP במהלך האימון להשגת תוצאות טיפול מרביות יותר, ואף אימוני טאי צי, יוגה ופילאטיס שיקומי. מרבית המחקרים הראו שיפור בחלק ניכר מהמדדים, כגון הפחתת קוצר נשימה במאמץ, שיפור במרחק ההליכה ועלייה באיכות החיים. ראוי לציין, כי תוכניות טיפול שלעיל לא נבדקו על קבוצות גדולות דיין של חולים. עם זאת, השפעה טיפולית חיובית שנצפתה בתוכניות שיקום אלו מגישה ללוקים במחלות ריאה כרוניות תפריט טיפולים מגוון ועשיר יותר. בנוסף, הרחבת ההיצע הטיפולי מאפשרת למטופל לבחור מסגרת טיפול לא רק על פי צרכיו ויכולותיו, אלא גם על פי העדפתו וטעמו האישיים.
מה משך השיקום המומלץ?
תוכנית השיקום מבוססת ברובה על תרגול אקטיבי, על כן התוצאות הרצויות מושגות לא ביום אחד של אימון. על פי ספרות, טיפול סדיר ורציף, למשך 4-6 שבועות לכל הפחות מניב תוצאות טיפוליות חיוביות. בעבר נהגו לתחום תוכניות שיקום לפרקי זמן מוגדרים מראש: 4, 6 או 8 שבועות, עם אפשרות להשתתפות בתוכנית נוספת כעבור מספר חודשים. מחקרים עדכניים מראים, כי מטופלים שהשתתפו בתוכניות שיקום ארוכות מועד (למעלה מחודשיים, פעמיים שבוע) או כאלה שהמשיכו בטיפול באופן סדיר ללא הגבלת זמן וללא הפסקה, הניבו תוצאות טובות יותר מאשר מטופלים שעברו שיקום קצר מועד (חודש-חודש וחצי). כמו כן, עם סיום השיקום, מטופלים שהשתתפו בתוכנית ארוכת מועד הצליחו לשמר את התוצאות לזמן רב יותר מאשר מטופלים שהשתתפו בתוכנית קצרת מועד.
ולסיכום
שיקום נשימתי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול במחלת הריאות הכרונית והוא החלק המשלים לטיפול התרופתי שהמטופל מקבל. הטיפול חייב להתבצע ע"י אנשי מקצוע ע"מ לקיים טיפול בטוח, יעיל ומותאם לצרכיו של המטופל. בחרו את מסגרת השיקום שמתאימה לכם לא רק משיקולים של קרבה גיאוגרפית, נגישות וזמינות אלא גם משיקולים של סוג הפעילות שגורם לכם הנאה, משום שרק כך תוכלו להתמיד בטיפול לאורך זמן ולהשיג תוצאות. הרי "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו?" (ברכות מג). שיהיה בהצלחה!
כתבה – אירנה פאיוק (BPT, MscPT)
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכולוגית קלינית
התמחות: דיכאון, אבל ואובדן, פוסט טראומה (גם מורכבת), דימוי עצמי, ליווי במשברי חיים, משברים בזוגיות, שיפור מע
אזור בארץ: קריית טבעון, יוקנעם, אזור עמק יזרעאל ומטפלת אונליין
שפה: עברית,אנגלית
מטופלי מוזמנים למרחב בטוח ומכיל, ולתהליך של גילוי ושינוי. אני מאמינה בטיפול בגובה העיניים ובתקשורת אותנטית וישירה. מטפלת במבוגרים

פסיכולוגית בהתמחות קלינית
התמחות: משברי וקשיי חיים שונים: בדידות, עצב, דיכאון וחרדות. משברי גיל ההתבגרות, חרדה חברתית, חרדת מבחנים, ה
אזור בארץ: פתח תקווה, בקעת אונו ,חולון, אזור המרכז
שפה: עברית, אנגלית
בעלת ניסיון בטיפול במשברי חיים שונים, גיל ההתבגרות ובעיות רגשיות של מתבגרים ומבוגרים. משלבת גישות טיפול שונות - שיטות מתוך CBT לה

עובדת סוציאלית קלינית
התמחות: בעלת ניסיון בטיפול בילדים ובני נוער, הדרכות הורים.
טיפול במבוגרים, חרדות, אבל ואובדן, קשיים במע
אזור בארץ: שפלה,רחובות,נס ציונה,דרום
שפה: עברית,רוסית,אנגלית
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית בהתמחות, גישה דינאמית, טיפול קוגנטיבי- התנהגותי-CBT, טיפול קצר מועד וטיפול בטראומה.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מהי מיסופוניה ואיך ניתן לטפל בה? צוות על הספה
עבור חלק מהאנשים, גם קולות יום יומיים לגמרי, שאחרים אפילו לא ישימו אליהם לב, עלולים להיות בלתי נסבלים ולגרום למצוקה של ממש.
דיכאון קליני יוסי אוסדון פסיכולוג חינוכי מומחה
דיכאון קליני, זאת לא עצבות, גם לא דכדוך, דיקי או באסה, זו מחלה נפשית. קשה להסביר לאדם מהשורה מה הכוונה דיכאון קליני.
בדידות בגיל השלישי שרון האס שופטי - עו"ס גרונטולוגית מומחית לגיל זקנה
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בגיל זקנה הוא הבדידות. בתקופת חיים זו קיימים גורמים אשר מגבירים את הסיכון לחוש בדידות ורגשות קשים המתלווים לכך. הפרישה מעולם העבודה והיציאה לגמלאות מצמצמים מאוד את תחושת השייכות, המשמעות, ואת המפגשים החברתיים שחיי העבודה מזמנים.
מתי כדאי לפנות לעזרה נפשית ואיך מתחילים? צוות על הספה
במהלך חיינו אנו נעזרים באנשי מקצוע בסיטואציות רבות. אנו פונים לאדריכל על מנת שיתכנן את ביתנו, לעורך דין על מנת שיגן על זכויותינו, ולרופא על מנת לשמור על בריאותנו. מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש על מנת לקבל עזרה בתחום הנפשי?