המיתוסים והסודות של חופשת הלידה

בעצם צירוף המילים שנולד לתאר את התקופה הבאה על האמא הטריה לאחר מעשה הלידה טמון בחובו הפרדוקס הגדול.

בניגוד לחופשת מחלה שבה מצווה חולה לנוח והוא מקבל לגיטימציה כללית ממשפחתו ומסביבתו להיותו פטור מחובות השגרה- על היולדת מצווה לעבוד קשה, לא לישון בלילה, ולשאת בהרבה חובות חדשים שלא היו שם טרם צץ לעולם הרך הנולד.

נכון, האם אינה הולכת למקום העבודה אליו רגילה לצאת מדי בוקר ונכון שנשים רבות בשלב כלשהוא מטיילות בקניון או בפארק אך שלא נטעה- גם לטיולים אלו יש תפקידים אחרים בחייה החדשים והם אינם מספקים את אותה חוויה של שוטטות וקניות שחווים בכל מצב חיים אחר.

על חופשת הלידה קיימים מיתוסים רבים. רובם עוסקים באמהות בחופשת לידה הנושאות כביכול בנטל פרנסתם של בתי הקפה באמצע השבוע. אבל את האמת האינטימית של חווית אותה חופשה מעטות האמהות המעזות לבטא בפומבי.

אם הלידה עברה בשלום ללא תפרים רבים מדי ולא בניתוח קיסרי אז קיימת אופוריה גדולה בימים הראשונים. אבל החל מהיום השלישי מדווחות רב האמהות שהן חובות baby blues מעין צניחה חופשית של מצב הרוח ועצב גדול ובלתי נשלט המכסה את כל מחשבותיהן. נשים רבות מתארות פרצי בכי בימים אלו, שחלקם הורמונליים לחלוטין אך עדיין משום מה מעוררים תמיהה בסביבה המצפה מהן להיות מאושרות. חלקן יתאוששו לאחר כמה ימים ואחרות עלולות לשקוע אף בדיכאון לאחר לידה.

אם נמשיך ונבדוק מה קורה לאלו שהתאוששו מהמשבר הראשון, נראה כי הן מתפקדות ללא שינה כמעט, במעגלים של שעתיים שלוש סביב השעון, מטפלות בבית, בכביסה, בעוגות שצריך להכין להמוני האורחים המגיעים, באוכל לבעל המגיע בערב ושואל "מה עשית כל היום? בטח ישנת". גם אמירות הנאמרות בצחוק משפיעות מיד ויוצרות גלים שלמים של תחושות אשם העולים על רגשות האשם שהיו שם קודם סביב הטיפול בתינוק.

עבור אמא צעירה שזה לה ילדה הראשון, אין לה למה להשוות וזו פעם ראשונה בחייה הבוגרים שכל דקה מזמנה מוקדש לטיפול בתינוק התלוי בה לחלוטין והיא נדרשת לוותר על סדר יום אליו רגילה, על תחביבים או תחומי העניין שלה – הכל למען התינוק, תחושת הריק היא עצומה. נשים רבות מתארות חוסר אונים, בלבול גדול וחוסר שליטה כאשר מתכננות ואף אחת מתוכניותן לא יוצאת לפועל. גם לאמהות הותיקות, רגשות האשם על הזמן שהיה מוקדש לילדים הבוגרים האוזל בשל תובענות התינוק מקשים מאוד לייצר תחושה של הנאה וסיפוק בתקופה זו.

כאשר מגיע השלב בו מצליחות להתארגן ולצאת מהבית בהכרזה שהנה, מגיע החלק הכיפי של חופשת הלידה- הטיול בקניון,הן מרכיבות את העגלה המעוצבת, היקרה להחריד והמסורבלת להפליא ומפליגות לתוך הפנטזיה של שוטטות חסרת דאגות. אבל גם פה הן מוצאת עצמן הודפות ללא הרף את הערותן של הנשמות הטובות אותן פוגשות בטיולן. משום מה במדינת ישראל במיוחד, כל עובר אורח מנסה לעזור לנו ולייעץ לאשה הדוחפת עגלת תינוק או נושאת עולל קטן במנשא: על הדיאטה שהיא צריכה לעשות אחרי הלידה, על הטיפל בתינוק ובעצמן ("את בטוחה שהמנשא הזה לא חונק אותו?" , "אני רופאה ואני ממש לא ממליצה על העגלה הזו לגב של התנוק" "אולי תניקי אותו הוא נראה לי רעב עכשיו"). כאשר נמלטות מהקהל להתייחד עם תינוקן המתוק ולתגמל אותו בחלב ואת עצמן בקפה- הוא כבר ממש לא רוצה יותר בטיול הזה וצורח בבכי מביך עד שיאלצו לפנות את השולחן המעולה ליד החלון עם הנוף.

פגועות, נעלבות ומאוכזבות הן שבות הביתה. אולי המילה מובסות מתארת את התחושה.

ובכל זאת, אפשר ורצוי להנות מהתקופה הנדירה. איך עושים את זה?

ראשית, חשוב לתת מקום ולגיטימציה לכל התחושות והרגשות. מותר להרגיש דכדוך ואם מדברים על זה- זה כבר עוזר. חשוב שגם הסביבה תבין שהרגשות האלו נורמליים ולצמצם את תחושות האשמה המיותרים בתחום זה.

שנית, יחד עם העייפות הגדולה, חשוב לצאת מהבית ולעשות דברים. גם אם בצורה מאולצת בהתחלה וגם אם על חשבון ערמת כביסה הולכת וגדלה- אסור לוותר על היציאה מהבית, ואם ניתן- אז לצרף גם חברה או מישהו קרוב לדבר איתו ולהעביר איתו את הזמן. אל תבזבזי את האנרגיות על הכנת עוגות ועל סידור הבית לאורחים, הזמיני חברה כשבא לך. תהיי בטוחה שהיא תשמח על ההזמנה ומראה הבית שלך לא יעניין אותה.

פעילות גופנית, תורמת לשחרור הורמונים המעלים את מצב הרוח וכמובן שגם תורמת לשיקום הגוף לאחר ההיריון והלידה. מקומות המציעים חדרי כושר ושיעור התעמלות לנשים אחרי לידה הם גם מקום מפגש חשוב עם נשים בשלב דומה בחיים ובדרך כלל אפילו מציעים שירותי בייביסיטר צמודים. נצלי מעט מהזמן לא לשינה אלא לדברים שעושים לך טוב.

והחשוב ביותר- תינוקך המתוק. השאירי מקום וכוחות כדי להנות ממנו, להתרפק על רגעים של קירבה והנאה. תני לו ולעצמך את הזמן להכיר אחד את השני, להתאהב ולהתרגל, היי קשובה לקצב שלו והוא יענה לקצב שלך.

סדרה דוקומנטרית חדשה שתשודר בערוץ 10 מעוניינת לקחת חלק במסע שלכם ולשרטט תמונה אמיתית ומציאותית של חופשת הלידה