גורמים רבים יכולים להוביל להתפתחות של חרדה חברתית. סיפור החיים בילדות משפיע באופן משמעותי על הבריאות הנפשית של הילד ושל האדם הבוגר ולכן יש לו תפקיד מרכזי בהשפעה על האישיות של הפרט גם בנוגע לחרדה בכלל ולחרדה חברתית בפרט. כברוב המרכיבים האישיותיים של האדם, גם חרדה חברתית יכולה להיות תגובה למצבים חיצוניים, כאשר במקרים רבים היא קשורה גם למרכיבים אישיותיים מולדים. כך לדוגמה, אדם החווה כילד חוויות של דחייה מתמשכת מהסביבה כמו חרם קבוצתי, או הזנחה מתמשכת בילדות בהיעדר סביבה תומכת ומכילה, עלול לפתח חרדה חברתית.
המילה חרדה מתייחסת לפחד מתמשך מסיטואציות מסוימות או גורמים אחרים המשפיעים על האדם באופן נפשי ופיזיולוגי וגורמים לרתיעה ולחשש. כאשר מדובר בחרדה חברתית, מדובר על חשש ופחד ספציפיים הקשורים למצבים חברתיים ומובילים להימנעות מסיטואציות חברתיות.
מאפיינים וסימפטומים
חרדה חברתית היא תופעה נפוצה באופן יחסי, כאשר בין 5 ל10 אחוזים מהאוכלוסייה לוקים בהפרעה. ההפרעה לרוב מתפתחת בגילאי הילדות והבגרות, אך לעיתים גם בגילאים מאוחרים יותר. בבסיסה של חרדה חברתית לרוב ישנו פחד עז המלווה בדאגות בלתי פוסקות הקשורות לאופן בו החברה רואה את הפרט, חשש מדחייה, ביקורת והשפלה.
אמנם, הרבה אנשים חשים רגשות אלו בסיטואציות שונות אך במקרה של חרדה חברתית הפחד והדאגה אף גדלים ומתבטאים בתחושות קשות המתלוות לסיטואציות הנתפשות בעיני הפרט כמלחיצות. במקרים אלו, עלולים להופיע תסמינם פיזיים כמו כאבי בטן, בחילות, רעידות, קשיי נשימה, הזעה מוגברת, סומק ועוד.
איך יודעים כי מדובר בחרדה חברתית?
ישנם כמה קריטריונים בעזרתם מגדירים חרדה חברתית, כאשר שילוב של כמה סימפטומים למשך כחצי שנה לפחות מוביל לאבחנה. את האבחנה עושה פסיכיאטר. סימפטומים אלו מתייחסים לחרדה ופחד של הפרט מפני ביקורת המופנית כלפיו מבחוץ, זאת כאשר הפרט חושש באופן קיומי מהשפלה מול אנשים אחרים וחושש להיות מובך או דחוי על ידי אחרים. כמו כן, הסובלים מחרדה חברתית סובלים מלחץ ופחד כמעט מכול סיטואציה חברתית בה הם נתקלים ומפרשים סיטואציות כמלחיצות ומפחידות באופן קיצוני מאוד ללא קשר ישיר למתרחש בפועל במציאות. במקרים רבים, תחושות אלו מובילות את הפרט להימנע מסיטואציות מסוימות, דבר הפוגע באופן מהותי בתפקוד היום יומי.
גורמים להתפתחות חרדה חברתית:
גורמים רבים יכולים
להוביל להתפתחות של חרדה חברתית. סיפור החיים בילדות משפיע באופן משמעותי על
הבריאות הנפשית של הילד ושל האדם הבוגר ולכן יש לו תפקיד מרכזי בהשפעה על האישיות של הפרט גם בנוגע לחרדה בכלל ולחרדה חברתית בפרט. כברוב המרכיבים האישיותיים של האדם, גם חרדה חברתית יכולה להיות תגובה למצבים חיצוניים, כאשר במקרים רבים היא קשורה גם למרכיבים אישיותיים מולדים. כך לדוגמה, אדם החווה כילד חוויות של דחייה מתמשכת מהסביבה כמו חרם קבוצתי, או הזנחה מתמשכת בילדות בהיעדר סביבה תומכת ומכילה, עלול לפתח חרדה חברתית.
גורמים אישיותיים כמו דימוי עצמי נמוך או נטייה לציפייה מוגזמת לתוצאות הטובות ביותר הטמונות באישיות של האדם כבר בגילאים הצעירים, יכולים להוביל להתפתחות של חרדה חברתית כמו גם חוויות שהותנו בזיכרון כשליליות עוד בגיל הינקות.
למעשה, אין סיבה אחת או סיבות מוגדרות המובילות לכך, אך בהחלט קיימים גורמי סיכון המושפעים ממרכיבים אישיותיים וסביבתיים ולאינטגרציה ביניהם.
איך מטפלים בחרדה חברתית?
קיימים כלים טיפולים רבים שנמצאו מתאימים ויעילים בטיפול בחרדה חברתית, ביניהם טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT, אשר שם דגש על שינוי דפוסי חשיבה מוטעים אשר יוצרים את החרדה באופן מחשבתי והתנהגותי. כמו כן, טיפול פסיכו - דינמי מסייע גם הוא בזיהוי תבניות חשיבה אוטומטיות היוצרות חרדה ומקנה כלים לשינוי. טיפול קבוצתי, הנעזר בקבוצה כמתווכת לאדם הסובל מחרדה חברתית וכקבוצה חברתית בטוחה יכול להיות יעיל כחלק ממערך הטיפול החרדה החברתית.
בנוסף, כיום קיימים סוגי טיפול רבים אשר מרחיבים באופן ניכר את רשת האפשרויות וההתאמה של הטיפול למטופל. בין אלו- טיפול באומניות, טיפולים של רפואה משלימה ועוד.
במקרים קיצוניים, ניתן להיעזר בייעוץ פסיכיאטרי ובמידת הצורך ליטול תרופות המסייעות בהרגעה וויסות של הסימפטומים.
