כגודל הקושי גודל הבדידות.
בישראל מופעלים שירותי רווחה רבים ומגוונים. משרד הרווחה פיתח לאורך השנים שירותים שרובם מעודכנים, מפוקחים היטב, ושואפים לתת איכות חיים לאנשי עם מוגבלויות.
כל זה טוב ויפה עד שמזלו של אדם "סידר" לו חבילה של אתגרים להתמודד עמם. כאשר ילד נולד עם לקות שמיעה ומאוחר יותר מגלים שיש גם עיכוב התפתחותי נוסף, או אפילו להיפך- הירידה בשמיעה אובחנה או התרחשה כמה שנים לאחר שאובחנה לקות קוגניטיבית, או נכות פיסזית, כל הארגונים, השירותים, המשרדים- מתחילים לגמגם. הופכים חירשים בעצמם.
עיקר הקושי טמון במבנה של השירותים החברתיים. מי שאחראי על הטיפול בלקויי שמיעה הוא אגף השיקום של משרד הרווחה. על אנשים או ילדים עם פיגור שכלי אחראי האגף לטיפול באדם המפגר, ועל בריאות הנפש אחראי בכלל משרד הבריאות. וכך ילד חירש, שיעבור אבחון ויתגלה כמפגר, ימצא עצמו נופל בין הכסאות: בית הספר הרגיל לא יוכל לשלבו באופן מלא (הלואי ויסכים לשילוב חלקי) בית הספר לילדים עם לקות שמיעה לא יקבל אותו כי אינו מלמד ילדים עם פיגור שכלי ואילו בבית הספר לילדים עם פיגור- לא יודעים שפת סימנים ואיש אינו יכול לתקשר עמו!
הדבר נכון כמעט לכל אדם במדינת ישראל, המכנה עצמה מדינת רווחה, אשר סובל מנכות מורכבת. גם אדם עם פיגור שכלי וסכיזופרניה, יתקשה מאוד למצוא אנשי מקצוע אשר יוכלו לתת מענה לכל צרכיו ומסגרת אשר תסכים לקבל אותו.
הבעיה מחלחלת לרבדים עמוקים יותר- על מנת לעשות אבחון פסיכודיאגנוסטי, או אבחון פסיכולוגי כלשהו חייבת להיות התאמה של הכלי. ההתאמה צריכה להיות הרבה מעבר למתורגמן לשפת סימנים. כאשר כתבתי את התיזה שלי, היו כמה שאלות פתוחות בשאלון המחקר. כל ניסיון לעשות ניתוח תוכן של הדברים שנכתבו לא צלח- הכתיבה בעברית של אנשים אשר שפתם העיקרית היא שפת סימנים הינה שפת סימנים כתובה באותיות עבריות אבל הבנת התוכן והמשמעות של הכתוב מחייבים היכרות עם התרבות החירשת.
יש צורך בניתוח תוכן על יד מספר שופטים המכירים את התרבות על בוריה. כך גם התאמת השאלון באבחון- תרגום מדויק לשפת סימנים של השאלות בעברית לא יתן לאדם החירש את אותה שאלה. לצורך כך יש לנסחה מחדש ואז נפגע התוקף של הכלי. מצד שני, יש להבין את התוצאות בקונטקסט התרבותי. לא פעם אובחן אדם חירש כפרנואיד או כגבולי בשכלו כי התשובות לא תאמו את הנורמה השומעת. כמובן שכאשר לקות השמיעה הינה הקושי היחידי, אדם לומד עברית ושפה נוספת במלואה וההתאמות פשוטות יותר. מאוד קשה לעשות הבחנה דקה כאשר ישנה לקות למידה מורכבת, יכולת שכלית גבולית או אפילו מחשבות שווא.
אם נעלה מדרגה בהבנה של מורכבות חייהם של אנשים עם לקות שמיעה ולקות נוספת- נראה כי גם בתוך קהילת החירשים, אותם חירשים עם לקויות למידה מורכבות, או פיגור קל, אלו שהתקשו להסתגל בתוך העולם השומע, עלולים לעיתים לקבל תגובות של דחייה בתוך עולם החירשים, בדיוק כמו בעולם השומע. אותם אנשים מגלים כי גם כאשר למדו שפת סימנים, אמנם קונקרטית ודלה, אך שפה- אינם מקובלים בתוך חברת החירשים. מכיון ואינם מוצאים מקומם עם חבריהם להוסטל או למועדון החברתי כי אלו אינם יודעים שפת סימנים- הם בודדים בעולם, מתקשים לבסס דימוי עצמי חיובי ומערכת תמיכה חברתית.
