על הספה - פורומי מומחים

פורום הגיל השלישי

תמיכה בהורים שמתנגדים לטיפול נפשי

פורום הגיל השלישי

פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי מנהלת פורום שרון האס-שופטי
עובדת סוציאלית וגרונטולוגית, מומחית לגיל זיקנה. בעלת ניסיון רב בטיפול ויעוץ לאדם הזקן ולבני פורום יעוץ והדרכה לגיל השלישי
משפחתו. עובדת בדיור מוגן לאוכלוסיית הגיל השלישי, בו מעניקה טיפול ויעוץ אישי, זוגי ומשפחתי ומייעצת במגוון רחב של שאלות והתמודדויות הכרוכות עם גיל זיקנה.

בפורום זה אתן מענה לשאלות מגוונות הקשורות לגיל הזיקנה. גיל זיקנה מזמן לאדם המזדקן ולבני משפחתו התמודדויות רבות, שברובן קשורות בשינויים תפקודיים ובצורך להסתגלות והתאמה למצבי חיים חדשים: שינויים פיזיולוגיים וקוגנטיביים, אובדנים שונים ומשברים רגשיים, שינוייים ביחסים הזוגיים והמשפחתיים ועוד. כמו כן עולות שאלות הקשורות במימוש זכויות: מול הביטוח הלאומי, פניה לקבלת עובד/ת זר/ה, מילוי טפסים של יפוי כוח רפואי והנחיות רפואית מקדימות למצב רפואי עתידי ועוד..

אני מזמינה אותכם להתיעץ ולשתף בהתלבטויות ובשאלות המעסיקות אותכם ולקבל בפורום זה מענה אישי ומקצועי. לא אוכל לענות בפורום על שאלות רפואיות.


שאלה:  תמיכה בהורים שמתנגדים לטיפול נפשי   -  (כנרת)


שלום, בשנה האחרונה עבר אבי ניתוח מורכב בעמוד השדרה, בעקבותיו סובל מכאבים. אולי יותר מפיזית, פגע בו הניתוח מוראלית, ואנו מתרשמים שהוא סובל מדיכאון. הוא לא עוסק בפעילות גופנית שחיונית למצבו, וממעט לצאת מהבית. היחסים בינו לבין אמי לא תמיד תומכים, ואנו חוששים שגם היא נפגעת מדיכאון. ניסינו לשדל את אבי פעמים אחדות לפנות לעזרה מקצועית בנושא הדיכאון, אך הוא מסרב. מאז ומתמיד זלזל בפסיכולוגים. חשבנו לכנס פגישה משותפת של כל האחים (אנו חמישה) ולבקש שההורים יפנו לטיפול רפואי או נפשי. אך אני חושבת שהסיכויים שהוא יקשיב לנו נמוכים. מה את ממליצה לנו לעשות כדי לתמוך בהם, אם זה בשכנוע לגשת לטיפול ואם זה בעזרה הרגשית שאנו יכולים להגיש כמשפחה? תודה רבה.

תשובה:  תמיכה בהורים שמתנגדים לטיפול נפשי


תודה לך על הפניית השאלה החשובה. לא ציינת בן כמה אביך וזה חשוב, אך אתייחס בתשובתי לכך שהורייך משתייכים לגיל זיקנה (מעצם הפנייה לפורום). אנשים קשישים נמצאים בסיכון גבוה להמצא בדכאון בגלל משברים שונים ומגוונים שאופיניים לגיל זה. קרוב ל-20 אחוזים מאוכלוסייה המבוגרת חווים דיכאון ברמות שונות. מעבר ניתוח מורכב, אשפוז וכאבים יכולים להיות טריגר משמעותי לדכאון. חשוב מאוד שהבחנתם בכך ושאתם מנסים לסייע גם לאבא וגם לאמא לשנות ולהיטיב את המצב בו הם מצויים. נראה שמצב היחסים בינכם-הילדים ובין הוריכם מתחיל להשתנות בגלל החלשות ההורים. מצב זה נורמלי, על אף שאיננו קל לא לילדים ולא להורים. מעורבותכם חשובה וחשוב שהקשר איתכם יהיה חם, מכבד וקרוב, ע"פ יכולתכם וגבולות היכולת שלכם כאנשים בעלי מחויבויות נוספות. להבנתי זה רעיון טוב לעשות פגישה של כולכם עם ההורים. בפגישה חשוב שתביעו את הדאגה שלכם מהמצב של אבא ואולי גם של אמא, שמאוד סביר שמצבו משפיע עליה לרעה. חשוב שהשיחה תתנהל באווירה נעימה, תשתדלו להגיע לפגישה לא כועסים ומטיפים, אלא ממקום רגיש, מכבד, מקשיב ואמפטי. פגישה שבה ההורים יוכלו לדבר בפתיחות וגם אתם תוכלו להביע את הדאגה שלכם מהמצב ולחשוב יחד על פתרונות. כיוון אפשרי נוסף שיכול גם להיות במקביל לשיחה שלכם עם ההורים: כיוון שאני מבינה ממכתבך שאבא מתנגד להתייעצות עם אנשי טיפול מהתחום הנפשי, ניתן ורצוי לערב את רופא/ת המשפחה. רופא/ת המשפחה נתפס כגורם הרבה יותר נורמטיבי מצד רוב האוכלוסיה וחשוב ורצוי שהוא יהיה מעורב כי הוא גם יכול להמליץ על טיפול (כולל מתן טיפול תרופתי) מאוד יתכן שרצוי שתיצרו עם רופא המשפחה קשר לפני הגעתו של אבא, תתארו את התרשמותכם מאבא (ומאמא), ותבקשו את שיתוף הפעולה שלו במציאת טיפול נכון שיהיה מקובל על אבא. (במידה ואבא לא ירצה לקבוע תור, אפשר גם לבקש מרופא המשפחה לזמן אותו לביקורת בטענה מסויימת). מאוד יתכן שמכיוון שאבא מתנגד לשיחות (כך הבנתי), הטיפול הנכון יהיה טיפול תרופתי אנטי דכאוני, שנפוץ ושכיח ביותר בשמושו בכל קשת הגילאים, וכך גם בזיקנה. רופאי המשפחה רשאים להמליץ ולתת מרשם לתרופות אלו. (חשוב לקבל מהרופא את כל ההסברים על התרופה: תחילת השפעה, תופעות לואי ועוד. באופן כללי כדאי לדעת שמרגע התחלת נטילת התרופות האנטי דכאוניות, לוקח כחודש עד התחלת תחושת הטבה ושבחודש הראשון יכולות להיות תופעות לוואי שחולפות בהדרגה). אשמח לעמוד לרשותכם לשאלות והתייעצות נוספת, בכתב או בע"פ. שרון האס-שופטי עובדת סוציאלית גרונטולוגית 052-4787983
 X