הגישה המערכתית
הגישה המערכתית לטיפול משפחתי רואה את המשפחה כמערכת. הגישה לקוחה מתוך תיאוריית המערכות כך שמשפחה, ככל מערכת היא גוף הצורך, ממיר ומפיק. למשפחה, כמו למערכת יש מטרה, חלקים, גבולות, והבסיס בגישה המערכות הוא כי שינוי בכל חלק במערכת ישפיע בהכרח גם על כל חלקיה האחרים. כמו בשעון- פגיעה קלה בתפקודו של גלגל שיניים הקטן ביותר,תשפיע מיד על תפקודם של כל חלקי השעון ועל יכולתו של השעון לספק את התוצרים- השעון לא יראה את השעה הנכונה. כך גם במשפחה. החל ממבחן חשוב העומד בפני בן המשפחה יגרום ללחץ, לשינוי בהתנהגותו וסביבתו המשפחתית תגיב אליו ותשתנה בהתאם. כאשר יש שינויים משמעותיים יותר- פיטורין, משבר גיל ההתבגרות, קשיי למידה או תפקוד הורי, כל בני המשפחה יושפעו מכך ולמשפחה יהיה קשה לעמוד במטרות שלה ולספק לכל חבריה את הביטחון, ההגנה, והצרכים השונים.
טיפול משפחתי המבוסס על המודל המבני בגישת המערכות, פותח על ידי מינושין (1974). המשפחה נחשבת בטיפול המשפחתי המבני ליצור חי, מתפתח ומשתנה בהתאם לתנאי סביבתה, "מערכת חברתית-תרבותית פתוחה בהתהוות" .
מטרת ההתערבות בגישה המבנית היא המשפחה. המטפל מצטרף והופך להיות חלק מהמערכת המשפחתית ואז יכול להשתמש בעצמו כדי ליצור שינוים במערכת כולה. עבודתו מתמקדת בשינוי עמדותיהם של חברי המשפחה וכך משתנות ההתנסויות הסובייקטיביות שלהם. המטפל מתבסס על כך שלמערכת המשפחתית יש נטייה לשמר דפוסים. כל ששינוי בהתנהגות המתרחש תוך כדי הטיפול המשפחתי יצור דפוס חדש ואדפטיבי יותר.
טיפול משפחתי התנהגותי
הטיפול המשפחתי בגישה ההתנהגותית עוסק בניתוח ההתנהגויות במשפחה, מזהה דפוסים התנהגותיים המכשילים את המשפחה להשיג את מטרותיה ומביאים לליקויים בתפקודים המשפחתיים. בטיפול המשפחתי ההתנהגותי מטרת הטיפול מוגדרת מראש, נכתבת תכנית טיפול, נבחנים מחדש הגבולות והחוקים של המשפחה ונעשה שימוש בגישות התנהגותיות. ניתן דגש ללימוד של דפוסי תקשורת חדשים, ובפתרון בעיות.
גישה נרטיבית
לכל אדם יש את הנרטיב, סיפור חייו, שלו. על סיפור זה שאדם מספר לעצמו אודות חייו, מתבססת הגישה הנרטיבית. הטיפול המשפחתי בגישה הנרטיבית ממוקד בשיונוי ה'תסריט' של חיי המשפחה. שינוי של הרגשות, הפרשנות והמשמעות שיש לבני המשפחה על עצמם ועל היחסים במשפחה אשר פוגעים באיכות חיי המשפחה. אותו נרטיב, מנהל את חייהם של בני המשפחה ופוגע ביחסיהם ובאיכות חייהם. כאשר אחד מבני המשפחה מספר לעצמו שוב ושוב סיפור לפיו הוא מאוד פגוע, דחוי או כועס, כל תגובותיו ותהנהגויותיו יושפעו מסיפור זה. עיצוב מחדש של הסיפור, הקניית משמעות חדשה לנרטיב המשפחתי עשויה ליצור הטבה משמעותית. לשם כך צריך את כל המשפחה כיוון והם לרוב דמויות מרכזיות בנרטיב. גישה זו נותנת כוח רב למשפחה כי הם האחראים על השינוי.