מילון מונחים

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

כ

ל

מ

נ

ס

ע

פ

צ

ק

ר

ש

ת

שיטיון (דמנציה)

קבוצת סימפטומים הקשורים לזכרון (בדרך כלל בעיקר בזיכרון לטווח קצר), דיבור ותפיסה הנגרמים ממחלת מוח. הסימטומים באים לידי ביטוי בשינוים בהתנהגות (לדוגמה איבוד תפקודי יום יום) ברגש וביכולות התקשורתיות. דמנציה היא מחלה פרוגרסיבית (הסימפטומים הולכים ומחמירים עם הזמן) וקצב ההתקדמות שלה שונה מאדם לאדם. מבין המחלות השכיחות הגורמות לדמנציה הן מחלת האלצהיימר, דמנציה ווסקולרית.

שיפוט

בתיאוריות הפסיכולוגיות הכוונה ליכולתו של אדם לקלוט גירויים מהסביבה, לעבד את משמעותם ולנהוג בצורה מקובלת והגיונית. שיפוט תקין מתאר אדם המקבל החלטות הגיונית ונורמטיביות לגבי חייו לעומת אדם בעל שיפוט לקוי אשר מפרש את הגירויים והאירועים בסביבתו באופן לא מקובל והחלטותיו מביאות אותו להתנהגות חסרת אחריות, לא זהירה ולא מקובלת העלולה לסכן את עצנו או אחרים. שיפוט לקוי יכול להגרם מהפרעת אישיות, הפרעה נפשית אחרת או לעיתים גם במצבי משבר ודחק.

שיקום

ענף טיפולי המתייחס לטיפול באוכלוסיות אשר מסיבות שונות (תאונה, מחלה, נכות) חלה ירידה בתפקודם והטיפול נועד לתמוך בהם ולקדם את התפקודים השונים – מוטוריים, נפשיים, משפחתיים וחברתיים. הרעיון המרכזי העומד בבסיס הגישה השיקומית הוא כי גם כאשר האדם חולה או סובל מנכות, תמיד ניתן להעזר בכוחות מסויימים של האדם לצורך חיזוק הקשיים וצמצום המוגבלות.

שיתוק

אבוד שליטה מוחלט על קבוצת שרירים בגוף. השיתוק הפיזי יכול להגרם מנזק מוחי, ניוון שרירים מחלות או תסמונות שונות הפוגעות במערכת העצבים או מטראומה גופנית. פגישות מסויימות ניתנות לטיפול באמצעות ניתוח. לרוב הטיפול מתמקד בפיזיותרפיה במטרה לשמר יכולות קיימות ולחזק מערכות שריר שלא נפגעו. פרויד התייחס למושג שיתוק כחלק מתיאור ההיסטריה- תרגום של מצוקה נפשית לסימנים גופניים.

שיתוק מוחין CP

הפרעה מוטורית נוירולוגית או מוחית בה קיים נתק בין המרכז במוח לבין השרירים. הפרעה זו מאופיינת במצב של ספאזם (התקשחות) או במצב היפוטוני (ריפיון). מקשה על ניידות, ישיבה, תפקוד, הליכה.

גורמים: לפני הלידה- דלקות לאם, טראומה פיזית לאם, חשיפת האם לרעלים העשויים לפגוע במוח העובר במהלך הלידה- לידה מורכבת, חום גבוה, זיהומים, פגות, שטפי דם.

שלב התפתחותי

מרבית התיאוריות ההתפתחותיות רואות את התפתחות הילד כמתרחשת בשלבים כאשר רק סיומו המוצלח של שלב מסויים תביא להתפתחות תקינה ומעבר מוצלח לשלב הבא. פרויד תיאר את ההתפתחות באמצעות התיאוריה הפסיכוסקסואלית כאשר שלבי ההתפתחות השונים מוגדרים על ידי מוקד העיסוק המרכזי בדחפים המניעים את התנהגותו של הילד (שלב אוראלי, אנאלי וכו'). אריקסון הגדיר שלב התפתחותי על פי הקונפליקט אותו הילד צריך לפתור על מנת לעבור בהצלחה לשלב ההתפתחותי הבא.

שפה, התפתחות

שפה הינה מערכת סמלים שמטרתה ארגון המידע הרב אותו קולטים בני האדם ויצירת תקשורת. השפה מתפתחת החל מיומו הראשון של התינוק בעולם. בשלב הראשון של התפתחות השפה התינוק מתחיל להבחין באינטונציה שונה של האם ובהבעות פנים שונות. התינוק מתקשר עם העולם בחיוכים ובבכי. מאוחר יותר הוא לומד להבין שפה המורכבת ממילים ולאחר מכן מתחיל להפיק שפה. שלוש השנים הראשונות לחיים הן הקריטיות לרכישת שפה. לאחר מכן, ילד שלא רכש שפה יתקשה מאוד ברכישת שפה באופן מלא הכולל מושגים מופשטים. עיכובים בהבנה או בהפקת שפה דורשים הערכה של איש מקצוע בהקדם על מנת שלא להגיע לסיומן של שלוש השנים ללא מציאת הבעיה ופתרונה. עיכובים בהתפתחות שפה יכולים להגרם בשל לקות שמיעה, קושי תקשורתי או בעיות מוטוריות (דיספרקסיה ועוד).