על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

שלום רב, ציינת שבנך אימפולסיבי ותזזיתי, ויתכן שתגובותיו הבלתי-מווסתות הן בדיוק מהמקור הזה: לילדים אלו קשה לווסת תגובות רגשיות, הם מגיבים בעוצמה והופכים סוערים בקלות. אם הרושם הוא שדפוסי המזג הללו פוגעים במידת יכולתו ללמוד או ביחסים החברתיים שלו והמשפחתיים שלכם, הרי שכדאי לפנות לעזרה מקצועית. בכל מקרה כדאי להגביל זמני מסך שגורמים לעוררות יתר אצל ילדים אלו, וכן להרבות בפעילות גופנית. בהצלחה מיכל


נועה שלום, בכי פתאומי בלילה אצל פעוטות עשוי להיות חלק מתופעה שנקראית 'ביעותי לילה', לרוב הילדים אינם מודעים כלל לסערה ובבוקר לא זוכרים דבר. במקרה כזה, פרט לניסיון להרגיע, ולעיתים גם להעיר לצורך התאוששות, אין ככ מה לעשות, אלא אם נראה שיש צורך בבירור נוירולוגי ועל כך כדאי להתייעץ עם רופא הילדים. אם התופעה מופיעה גם במהלך היום הרי שמדובר בעיניין אחר שכדאי לברר יותר לעומק על ידי איש מקצוע. בהצלחה, מיכל


שלום רב, עם מהלך התפתחותם, ילדים יכולים להרחב בהדרגה את מספר הדמויות שמטפלות בהם ודואגות לשלומם. המעבר מזוג ההורים, אל הסבים, לדמויות בגן ולשמרטפית יכול להתאפשר כל עוד נשמר הקשר הקבוע והבטחון שהקשר עם ההורים מאפשר, ותוך כדי שמירת ההרגלים הקבועים והענקת הבטחון לילד. לכן, אם אתם מרגישים שאתם בשלים להכניס דמויות נוטספות, סביר שגם הילד כבר פנוי לזה ואפשר לנסות לאתר מישהי מתאימה, ליצור קשר בהדרגה ולאפשר כניסה אל מערך הדמויות המוכרות לו. כמובן שלקראת נסיעה ממושכת חשוב להבטיח רצף ושמירה על הדמויות המוכרות לו, ומכירות את ההרגלים שלו, יותר מכל. בהצלחה מיכל


שלום רב, מאחר והמטרה של מופעים בשלב התפתחותי זה הוא להראות להורים את הישגי הילדים ולאפשר לילדים להתגאות, אני מציעה לדבר עם בתך על כך שאתם יודעים שהיא מוכשרת ונהנית מאוד מהחוג או מהריקודים בגן, אך שמתם לב שאינה אוהבת להופיע ושזו בחירה שלה. מאחר ואתם יודעים עד כמה היא מצויינת, אתם לא זקוקים למופע וגם "לנרמל" את החוויה: שישנם הרבה ילדים שאוהבים מאוד לרקוד אבל לא אוהבים להופיע ולחלקם זה עובר עם הגיל והבטחון שהם צוברים. בכל מקרה לא כדאי להתנות את ההשתתפות שלה בחוג לאורך השנה בגלל המופע. בהצלחה מיכל


שלום רב, נשמע לי שהגבתם מאוד נכון, וכעת השאלה האם להפנות לייעוץ קשורה במידה בה הפחדים הללו מפריעים לתפקוד שלו ומשבשים את סדר היום שלו או שלכם. ולגבי הקשר בין חלומות לבין משחקי מחשב אלימים, ישנם כמובן מחקרים רבים ומגוונים בנושא, אני לא מכירה מחקר שהתמקד בחלומות של ילדים צעירים, אבל בוודאות ברור שהמשחקים הללו לא מתאימים לילדים צעירים והשפעתם גם על מתבגרים שלילית ביותר, אז טוב החלטתם כשהבנתם שצריך להרחיק אותו מזה. בהצלחה מיכל


שלום רב, כל הכבוד שלא שאלת את בתך לגבי הציור השני: הבנת נכון - הנוכחות של אחיה קונפליקטואלית, ולמרות שהיא גם משחקת איתו ונהנית, יתכן שבציור הרשתה לעצמה שלא לכלול אותו, וצריך לתת לזה לגיטימציה ולא לעורר בה אשמה. סביר שבהדרגה תצליח להתמודד טוב יותר, כאשר הוא יהפוך פחות 'נטל' על היחסים שלה אתכם והיא תצליח להנות יותר מהמעמד שלה כאחות גדולה. בהצלחה מיכל


עינת שלום, אני מסכימה איתך שקשיי הסתגלות לגן אחרי 5 חודשים הם עיניין שדורש חשיבה והתערהות ובהחלט יתכן שהיא מתמודדת עם קושי וזקוקה לעזרה. יחד עם זאת בכי בתחילת היום משקף לעיתים קשיי פרידה ולא בעיות הסתגלות ולכן מוטב לפנות לאיש מקצוע כדי להבין יותר לעומק מה קורה לה. נסו לברר האם מדובר בגן שמקבל שירות על ידי פסיכולוגים מהתחנה של הרשות המקומית: בחלק מהרשויות ניתן שירות כזה גם בגילאי טרום טרום חובה. בהצלחה, מיכל


יעל שלום, גם בבתים נורמטיבים ילדים יכולים לאבד שליטה ולצאת מהכלים וההורים יחד איתם. מדברייך עולה שבנך חווה תקופה סןערת והרבה מהעוצמות שלו מופנות אליכם. זה כמובן שכיח אבל דורש סבלנות עצומה מצידכם וקשה לעשות את זה ללא ייעוץ ותמיכה עבורכם. כדאי מאוד לפנות לליווי כי קשה מאוד לעבור את זה ללא הדרכה מקצועית. בהצלחה מיכל


מירי שלום, בארבעת החודשים שחלפו מאז לידת אחיה, בתך מנסה להסתגל למעמד החדש, וזה - כצפוי - דיי מורכב. את כל התוקפנות שהיא חשה כלפיו היא מבטאת כלפייך, וכעת על שתיכן להתמודד עם השינוי. כמובן שבהתבוננות לעתיד, לידת אחיה הינו מאורע נפלא וזוהי המתנה הגדולה ביותר לחיים שיכולת להעניק לה, אבל ההתמודדות בהווה הינה קשה ומאתגרת לשתיכן, ודורשת סבלנות ואורך-רוח. אני מציעה לגייס את כל המשאבים שיש לך מבחינת סבלנות למצב החדש, מבלי לחשוב שבתך הפכה למפלצת באמת, כי אז גם היא תחשוב כך על עצמה ויהיה קשה מאוד לשכנע אותה שזה לא ככה. נסי למצוא זמנים בהם שתיכן מבלות יחד תוך שאת מגייסת עוד עזרה לשם כך, וכן חפשי את הרגעים בהם היא יכולה להרוויח מהמעמד החדש ולא רק להפסיד מזה. וזיכרי: בטווח הרחוק יהיה הרבה יותר קל, גם אם כעת זה נראה בלתי אפשרי. בהצלחה מיכל


שלום רב, אני מניחה שהמחשבה לפנות לבירור רגשי היא מתוך ההנחה שעל בתך עובר משהו קשה מעבר לביישנות הרגילה, והוא שגרם לשינוי בהתנהגות שלה לאחר שכבר נרכשו הישגים משמעותיים בעיניין הזה, ומתוך מחשבה שהתפתחותה נפגעת מוך העובדה שהיא אינה מדברת. אני מציעה לערב את פסיכולוגית הגן כדי שתערוך עליה תצפית ותעזור לכם לחשוב האם מדובר בנסיגה קלה בלבד או שנראה שיש שינוי תפקודי מהותי עליו היא משלמת מחיר התפתחותי. בהצלחה מיכל


מוני שלום, זו אכן חוויה קשה מאוד עבור נער צעיר והתגובות שלו לאירוע ברורות. ההימנעויות הללו פוגעות בתפקוד ובעצמאות שלו באופן שעשוי להחמיר ולהשפיע על הדימוי העצמי שלו באופן שלילי. אני מציעה לפנות להתייעצות עם מומחה לטראומה ללא דיחוי, גם כדי לתת לו את התוקף להרגשה שקרה משהו משמעותי, קשה ומפחיד. אל תמתינו- זה לא יחלוף מעצמו. בהצלחה, מיכל


מעין שלום, את צודקת בהחלט כי נסיעה של שעה וחצי עשויה להיות קשה מאוד לפעוטה צעירה ואף קשה מאוד מבחינת ניהול חיים חברתיים כשתהיה בוגרת יותר. יחד עם זאת, להפחתת הקשר הקרוב עם אביה יש השלכות קשות הרבה יותר, הן בטווח הקרוב והן לטווח הרחוק. לכן, בהינתן שהאב גר רחוק - וחבל שכך - עדיפה נסיעה ממושכת על פני היעדר נסיעה. ישנם שופטים שמגבילים את המרחק לטווח קילומטרים מסוים, מאידך, לעיתים גם מרחקים קצרים מתמשכים לכדי נסיעה ממושכת בגלל עומסי תנועה. אני מציעה להמשיך ולנסות לדון בזה כדי לשים את טובתה של בתך בראש סדר העדיפויות. בהצלחה מיכל