א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת


אבחנה (דיאגנוזה)

סיכום ממצאים של סדרת בדיקות שמטרתן להבין את התנהגותו של הפרט ואת תפקודו. הסיכום מבוסס בעיקר על ידע ומעט על פרשנות ביחס לנבחן, לתולדות חייו ולתרבותו. על בסיס האבחנה תקבע תכנית הטיפול והצפי להתפתחותו העתידית של הנבחן.

אגו (אני, בלטינית)

המונח לקוח מתורת הפסיכואנליזה ומתאר את החלק באישיות האדם המאזן בין הדחפים והנטיות הלא רצוניים של האדם ובין המוסריות והערכיות שלו הנגזרות מהעולם החיצוני.

אגואיזם

אהבה מופרזת, כמעט בלבדית של אדם לעצמו. כאשר האגואיזם מוחלט, האדם אינו שוקל את טובתו של הזולת בהחלטותיו ובהתנהגותו אלא רואה רק את טובתו ואת קידום האינטרסים האישיים שלו.

אגורפוביה

בעת חוצות- פוביה, פחד עמוק, בסיסי ובלתי נשלט מהמצאות במקומות פתוחים וציבוריים או בתוך קהל רב. אגורופוביה שייכת לקבוצת הפרעות החרדה(ראה: חרדה).

אובייקט חליפי (אובייקט מעבר)

חפץ חומרי אשר תינוק או פעוט מייחסים לו ערך מיוחד ונוטים להחזיקו קרוב במרבית הזמן. אותו חפץ משמש אותם להרגעה ומחליף את הצורך באם כמרגיעה בלעדית. חפץ זה עוזר לפעוטות במעבר לעצמאות והפרדות מהאם בכך שאינם זקוקים לקירבתה בכל פעם שזקוקים להרגעה. מאפיין ילדים בגילאי ארבעה עד שנים עשר חודשים. ילדים רבים ממשיכים להחזיק בחפץ זה גם עד שלב הגמילה מחיתולים.

אובססיה (טירדון)

עיסוק חוזר המשלתט על התודעה. עיסוק זה עשוי להיות רגשי או אינטלקטואלי ובא לידי ביטוי בהתנהגות חוזרת ללא שליטה. אותה אובססיה משתלטת על חייו ורגשותיו של הסובל ממנה. אובססיה שייכת לקבוצת הפרעות כפייתיות OCD (ראה: OCD).

אוטיזם

נכות התפתחותית המאופיינת בקושי תקשורתי וחברתי. זוהי קשת רחבה של הפרעות המאובחנות לרוב כבר בגיל הילדות המוקדמת. מאפייניה משתנים באופיים ובחומרתם מאדם לאדם וכוללים קושי בשמירה על קשר עין, קושי בהבנת מצבים חברתיים, קושי בביטוי רגשי ובזיהוי מצב רגשי של הזולת ועד אובדן היכולות התקשורתיות לחלוטין. (ראה: נכויות התפתחותיות).

אימגו

דיוקן הדמות הנטבעת בילדות המוקדמת על ידי המטפל העיקרי בתינוק. תחושתו של התינוק לגבי הדמות המטפלת בו נובעת מיכולתה לתת מענה מתאים לצרכיו באופן עקבי. האימגו הנטבע בפעוט ישפיע על תפיסתו את העולם ואת מערכות היחסים שלו בעתיד.

אינטימיות

אינטימיות היא תהליך דינאמי בו לומדים השותפים ליחסים האחד על השני. זהו תהליך אינטראפסיכי ובינאישי, מצב קוגניטיבי המתייחס לידע של המציאות הנפשית. העמדה הרגשית כלפי ידע זה היא המרכיב האפקטיבי של האינטימיות. להיות אינטימי משמעו להפוך את הפנימי ביותר של האדם לידוע, מוכר, לחלוק את גרעינו של האחר, את האמת שלו. זוהי היכולת לזהות את החלקים הטובים והרעים, את הכעס, אהבה ואמביוולנטיות של ה'עצמי' ולקבל חלקים אלו אצל האחר. אינטמיות היא היכולת לחלוק את ה'עצמי', את ההתרגשויות, הכמיהה, הפחדים וההזדקקות והיכולת לשמוע חלקים אלו של האחר. (ראה: אינטימיות).

אינטלקטואליזציה

אחד ממנגנוני ההגנה של האגו המופעלים כאשר עולה סוגייה רגשית כמה קשה להתמודד. אינטלקטואליזציה היא מנגנון של הרחקת הרגשות והדחפים והתעלמות מהם על ידי הבעה אינטלקטואלית והתמקדות בהיבטים האייטלקטואליים בניתוק מהרגשות העולים מאותו מצב או סוגייה. מופנות, התכנסות של אדם לתוך עצמו. אדם המתנתק מחברה, ושוקע בעולמו הפנימי. נמנע ממצבים חברתיים ומרגיש נוח רק כאשר נמצא עם עצמו. עולמם של אנשים אינטרוברטים מורכב בעיקר מעולם המחשבה ופחות מעולם הפעולה.

אלטרואיזם (זולתנות)

דאגה למצבו של הזולת ונכונות לפעול לטובתו ללא קבלת רווח אישי מפעולה זו. בעבר דובר על אלטרואיזם כפעולה אשר מבוצעת לקידום רווחת הזולת אך יש בה כדי לצמצם את רווחתו של המבצע אותה. היום מקובל לראות בפעולה כאלטרואיסטית כאשר אין בה מניע אנוכי אם כי יש הטוענים כי ההרגשה הטובה המתקבלת כתוצאה מהמעשה למען הזולתו והוקרת התודה שלו הם כשלעצמם מהווים גמול ולכן תמיד קיים מניע אנוכי לכל פעולה של האדם.

אלכוהליזם

תסמונת השייכת להפרעות ההתמכרות (ראה: נושאים נוספים). כוללת את מכלול הבעיות הגופניות והנפשיות הנובעות מצריכה מוגזמת ובלתי נשלטת של אלכוהול. להתמכרות לאלכוהול השפעה על מצבו הנפשי של האדם – צמצום יכולות אינטלקטואליות, תמורות קיצוניות ברגשות ובהתנהגות. הנטייה לצריכה מופרזת של אלכוהול מתחילה בימנו כבר בשנות ההתבגרות המוקדמות. תופעת האלכוהליזם נמצאה קשורה לאלימות ולפשיעה.

אלצהיימר

צורה של שיטיון (דמנציה) אשר זוהתה לראשונה על ידי א. אלצהיימר. זוהי מחלת ניוון מוחי נרחב. מחלת האלצהיימר מאופיינת בירידב בכשרים השכליים, בליקויים בהתמצאות בזמן ובמרחב, בעיות שפה, קושי בביצוע תנועות ומתאמות וקשיי תפיסה. ישנן עדויות להעברה תורשתית של המחלה.

אמנזיה

היחלשות או אובדן הזיכרון. מופיעה בשתי צורות- אמנזיה אנטרוגרדית (שכחון למאוחר), והיא גורמת לאי יכולת ליצר זכרונות והשניה- אמנזיה רטרוגרדית מאופיינת באי יכולת להעלות זכרונות. אמנזיה יכולה להופיע כתוצאה מאירוע מוחי או כתסמין של פסיכוזה. כמו כן יכולה להופיע אנמזיה כמנגנון הגנה מפני זכרונות של מציאות קשה מנשוא.

אמפתיה

תהודה, תקשורת אוהדת עם הזולת. היכולת להבין את עולמו הפנימי של האחר. תגובה רגשית המאופיינת על ידי רגשות דאגה, סימפתיה, חמלה ורוך כלפי אדם אחר ועל ידי רצון להקל על מצוקתו (הופמן, 1975). שלוש יכולות נדרשות: יכולת קוגניטיבית, יכולת רגשית להתנסות במצבו של האחר, יכולת התנהגותית- רפרטואר תגובות פרו חברתיות להקלה על סבלו של האחר).

האמפתיה מתפתחת מתוך הקשר האמפתי הראשוני של האם עם תינוקה ובאה לידי ביטוי בשלבי ההתפתחות המאוחרים יותר. בשלב הראשון מראים תינוקות אמפתיה אגוצנטרית- הם מזהים את מצוקתו של האחר אך חווים אותה כמצוקה שלהם עצמם. רק בשנות הילדות המאוחרות יותר חווים אמפתיה תוך יכולת להפריד בין מצבו של הזולת למצב הרגשי העצמי. אמפתיה ברמה הגבוהה ביותר- יכולת להבין מצוקה של אדם זר או קבוצה זרה ולפעול לטובתם- מבשילה בגיל ההתבגרות ולא ברמה זהה אצל כולם.

אנורקסיה

זהו מצב בו האדם כמעט ואינו אוכל דבר ועל כן מאבד משקל רב. חלק מהסובלים מאנורקסיה נרבוזה מתאמנים יתר על המידה במטרה לאבד עוד ממשקלם. לרוב מגיעים למצב כחוש עד כדי כך סיכון הבריאות. חלק מההפרעה מאופיין בעיוות בתפיסה כך שנערה יכולה להגיע למצב שכל עצם בגופה בולטת ונראית, וכאשר תביט במראה תראה עצמה שמנה. לפעמים יודע אותו אדם כי הוא כחוש יתר על המידה, אבל הוא איננו מבצע שום שינוי בהרגליו בגלל הפחד הגדול מפני השמנה, עבורו מצב של שינוי הרגלים משמעו איבוד שליטה. (ראה: הפרעות אכילה.)

אנליזה

פירוק השלם למרכיביו. כלי חשיבה מתמקד בכל חלקי האישיות ומחפש הקשרים אפשריים ביניהם. האנליזה משתמשת בניתוח חלומות, העלאת זכרונות ומתן פרשנויות למכלול התנהגויות הפרט תוך חיפוש אחר משמעויות נסתרות. (לקריאה נוספת: גישות בפסיכולוגיה).

אנמנזה

מכלול המידע הנאסף מהפונה ומסביבתו לגבי חייו האישיים וקורות מחלתו כמו אבחונים קודמים, סיכומי טיפול, המלצות אנשי מקצוע, תסמינים ועוד. עריכת המידע על ידי איש מקצוע מאפשרת הכוונה של האבחון וההערכה לגבי גישת הטיפול ודרכה ניתן למצוא הקשרים שונים של אירועים ותסמינים בחייו של המטופל.

אפילפסיה

מחלת עצבים המאופינת בהתקפי עוויתות פרכוסים ו/ או אובדן הכרה. ההתקף נגרם בשל טעינה חשמלית של תאי מוח הגורמת "קצר" חשמלי. קיימים סוגים שונים של אפילפסיה השונים במידת החומרה של ההתקפים ובצורתם. לדוגמה: אפילפסיה קשה- grand mal – החולה נופל, סובל מעוויתות והתכווצויות של הגוף , לשונו משתרבבת ופיו מעלה רוק מוקצף. אפילפסיה קלה- הכרתו של החולה מתערפלת לרגעים אחדים. ההתקפים יכולים להתרחש בלילה, בשינה או במהלך פעילות ביום. ישנו קשר בין מצב רגשי, מצב עייפות וצריכת אלכוהול להשנות ההתקפים. כיום ניתנים טיפולים תרופתיים לחולי אפילספיה ולעיתים קרובות מצליחים להגיע לאיזון תרופתי המונע לחלוטין את השנות ההתקפים.

אפתיה (אידשון)

שיוויון נפש, חוסר רגישות לכאורה. במצב של אפתיה, האדם אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. האדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או סביבה. היא מהווה תגובה שכיחה לדחק פסיכולוגי. האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות. אפתיה פתולוגית יכולה להגרם ממצב מתמשך של מצוקה כגון אבטלה, מחלה ועוד.

אקולליה

מצב בו האדם חוזר מספר פעמים על דבריו של אדם אחר או על הברה מסויימת מתוך דבריו של האחר. זוהי הפרעה לשונית העלולה להופיע אצל אנשים עם פיגור שכלי או אוטיזם או אצל הסובלים מדמנציה.