על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

מודי שלום, ההתמודדות ספורטיבית היא עיניין מלא אכזבות ותיסכולים, ככה לומדים ומשתפרים. מאידך, בגיל 9, המוטיבציה להתמודדות היא לעיתים חברתית וקשורה יותר לרצון להשתייך ולהיות 'כמו כולם', אני מציעה לנסות לבדוק איתו מה הוא כן אוהב בחוג, לבדוק האם הוא היה רוצה לנסות חוגים אחרים, ובכל מקרה להמשיך ולתת לו את ההרגשה שאתם מאחוריו בכל דרך, גם אם הוא השחקן הגרוע בקבוצה, כי אתם מאמינים בו ובבחירה שלו. אפשר גם להתייעץ עם המאמן של הקבוצה. בהצלחה מיכל


איה שלום, אני מציעה לפנות לשירות הפסיכולוגי של העירייה או המועצה לשם קבלת המלצה, או לאתר דרך מנוע החיפוש של האתר. יחד עם זאת, אני נוטה לשקול היטב החלטה כזו: ישנה משמעות להחלטתכם שהיא תמיד תהיה הצעירה בשנתון, מעתה ועד סיום לימודיה, וקחו בחשבון שתאלצו לפנות גם לאבחון 'הדלגה' כשהיא תהיה לקראת כיתה א' מאחר ותאלצו לבקש את כניסתה המוקדמת לבית הספר. לשיקולכם. בהצלחה, מיכל


יעל שלום, ילדים מחוננים סובלים פעמים רבות מפער בין היכולות הקוגניטיביות הגבוהות שלהם ליכולות הרגשיות והחברתיות, ופער זה ניכר בקשיים בדיוק בתחומים שציינת והם אופייניים מאוד. אני לא יודעת האם עבר אבחון פורמלי והאם משתתף בתוכניות לימודים רלוונטיות שמיועדות עבור ילדים מוכשרים ומצטיינים, אבל יתכן כי מסגרת לימודית מתאימה יותר, עם ילדים בעלי יכולות דומות לשלו, תוכל להתאים. במידה ואתם כבר משתתפים בתוכנית כזו, כדאי להתייעץ עם הצוות החינוכי והייעוצי שמכיר מאוד דפוסים כאלו של ילדים. בהצלחה מיכל


נועה שלום, אין דרך לבנות "שיריון פלדה" לילדים רגישים, כמו גם למבוגרים רגישים. אנשים מרוויחים מרוויחים הרבה מאוד עומק ועושר פנימי מהרגישות שלהם, אבל לפעמים זה אכן קשה להתנהל כך בעולם, כשכל דבר קטן מפריע. אני מציעה לעזור לו לראות היכן הוא באמת מרוויח מזה ולתת לו עזרים לביטוי הרגשות שלו, ובמידת הצורך לפנות לטיפול רגשי שיתמוך בו בתקופות מאתגרות יותר. בהצלחה מיכל


שי שלום, קרבה של סבא וסבתא היא בדרך כלל נכס רציני מאוד שכולם מרוויחים ממנו, גם הילדים שזוכים לקשק משמעותי עם אנשים שאוהבים אותם כל כך וגם לסבים שזוכים להעניק מחדש. דור ההורים, שנמצא באמצע, לעיתים קרובות הם אלו שחשים 'בחוץ', מחוץ לקשר המיוחד הזה שנרקם בין הדור הראשון לשלישי. ועכשיו, השאלה היא מה עושים עם זה: האם פותחים לדיון - למשל על מידת פינוק היתר, או על מידת היכולת לשים גבולות ועל הדורשנות וכך מסתכנים בקלקול היחסים; או לחילופין נהנים מהרווח שיחסים כאלה מאפשרים, מהחופש היחסי שזה מאפשר לכם ומשלל היתרונות הנוספים אבל תוך כדי גם קצת "סותמים את הפה". אני מציעה לחשוב היטב על האופן שבו אתם מנהלים את המורכבות הזו לפני שמישהו מהצדדים ייקח החלטה שיהיה לה מחיר כבד מידיי לכל הצדדים. בהצלחה, מיכל


יעל שלום, אני מסכימה איתך שיתכן ו'ההסתבכות' של עיניין הגמילה הינה תוצאה של ההיסטוריה הרפואית שלה: ילדה שעברה טיפולים רבים, חלקם חודרניים, עם דאגה בנוגע לתקינות האיזור עשויה בהחלט לפתח חרדה ובהלה בנוגע לתהליך הגמילה וכן הרגלים שאינם מאפשרים התרוקנות מלאה. אני ממליצה מאוד לפנות להתייעצות מקצועית על ידי פסיכולוגית שעברה הכשרה הקשורה להתמודדות ילדים צעירים עם מצבים רפואיים מורכבים ומצבי משבר על מנת לסייע לכם לשוחח איתה ולעזור לה להתמודד יותר טוב. לא כדאי לחכות עם העיניין הזה, ככול שתגדל זה יהפך למורכב יותר. בהצלחה מיכל


אסתר שלום, מהתיאור שלך עולה שההסתגלות אליהן הוא נדרש הופיעו לאחר אירוע קשה וחריג שהיה סביבו בוודאי הרבה מתח וסערה. אני מניחה שאם החלטת להוציאו אותו מהגן היה מדובר בהחלטה דרמטית ושלא נותרה לך כל ברירה אחרת. זה אכן קשה מאוד להסתגל לשתי מסגרות בפרק זמן קצר כל כך, ובוודאי במקרה של ילד עם נטייה למופנמות או הסתגרות. אך האם ישנה אפשרות אחרת? האם הוא יכול להישאר בגן החדש גם לשנה נוספת? במידה והחלטת שכך יהיה חשוב יהיה לתמוך בו ככול הניתן ולסייע לו לעזור את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר., תוך עידוד על הצלחות והתמודדות והרבה תמיכה על ידי ההורים והדמויות הקרובות. כדאי גם לא לדרוש ממנו אתגרים נוספים בזמן הזה, כמו מעברים או שינויים. בהצלחה מיכל


אנסטסיה שלום, אני חושבת שאת פועלת מאוד נכון: אין טעם להחזיר את החיתול בלילה כיון שברור שהוא מגיב להתמודדות הרגשית שעומדת בפניו: הן לאתגרים שבגן והן לאתגרים בבית סביב אחיו והעדרויות האב. אני מציעה להמשיך בחיזוקים החיוביים על הצלחות ובמציאת זמנים נעימים ורגועים איתו. אפשר גם לעודד להתרוקנות לפני השינה ולהפחתת שתיה בזמן הסמוך לשינה. הוא לא יכול להבין את ההסבר לגבי 'פחות זמן כביסה', זהו הקשר שילד צעיר עדיין לא יכול לעשות. במידה וזה נמשך כדאי לפנות להתייעצות. בהצלחה מיכל


שיר שלום, בתך נכנסה למערכת גנית חדשה ומלאת אתגרים, ובמקביל אחותה הופכת להיות יותר ויותר אטרקטיבית ומעוררת עיניין. אלו הם מצבים שמעוררים תחושת חוסר שליטה והדרך המרכזית שנותרת לה לשלוט היא בצרכים שלה. היא לא מוכנה להפסיד רגע אחד מההתרחשות 'ולהרפות' מתוך החשש שעוד משהו מעורר לחץ שכזה עשוי לקרות. אני חושבת שכדאי להתייעץ עם הגננת עד כמה ניתן לעשות בגן תוכנית התנהגותית ולסייע לה ללכת לשירותים באופן עקבי, למשל אחת לשעה, תוך שמגנים ושומרים על מקומה במשחק, וגם בבית לנסות לעזור לה להרפות ולשחרר במידת האפשר. אם אתם מרגישים שהמתח פוקד אותה בעוד תחומי חיים, מוטב לפנות להתייעצות. בהצלחה מיכל



נאור שלום, ראשית, זה מאוד משמח שאתה מנסה לחזור ולהיות עם בנך בקשר וזה כמובן חשוב לו מאוד ועתיד להשפיע על מהלך חייו. יחד עם זאת, אין ספק שמדובר בטלטלה משמעותית עבור שלושתכם ובגילו הצעיר זו הדרך שלו לבטא את זה. בנוסף, כמו שציינת, הוא בשלב התפתחותי של פיתוח עצמאות שמתבטא ברצון )חיובי( להתנגדות וזה כמובן מגביר את העוצמה. אני מאוד ממליצה להיעזר באנשי מקצוע בליווי תהליך שכזה כדי שחידוש הקשר יהיה מייטיב וחיובי לכולכם. בהצלחה, מיכל


שלום אליה, למרבה הצער לא קיימת דרך 'למנוע משקעים' במצב כזה. בתך גדלה עם הידיעה שיש לה אימא שמשקיעה בה ואוהבת אותה, ויש לה אבא שמופיע ונעלם ושמידת המחוייבות שלו כלפי שתיכן מאוד נמוכה עד לא קיימת. הידיעה הזו קשה לעיכול, אבל לתוך זה היא גדלה ומתבגרת, ורק השקעה רבה שלך בה ובבניית הדימוי העצמי שלה תאפשר לה לפתח תחושת עצמי מספיק יציבה כדי להבין בהדרגה שלא היא 'האשמה' במצב, כלומר זה לא שהיא צריכה להיות ילדה אחרת/יותר טובה/יותר מספקת כדי שהוא יגיע, אלא שהוא פשוט גבר עם יכולות נמוכות שלא מסוגל לקחת אחריות. אני מציעה לך לא לתרץ, אלא להתייחס לזה כפשוטו - אבא כיום לא מסוגל, ואם היה מסוגל הוא בוודאי היה מגיע, ובנתיים הוא מפסיד את הזמן הנהדר שהיה יכול להיות לו איתך בגלל שאת כזאת מקסימה ונהדרת. האם זה 'מונע' משקעים...? לא. אבל אני תקווה שזה יאפשר לה בבגרותה בכל זאת לפתח תחושה יציבה של עצמה כדי ליצור מערכת זוגית טובה ומספקת. בהצלחה מיכל