על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

עינת שלום, חגיגת יומהולדת היא בהחלט אירוע מעורר התרגשות ועבור פעוטה בת שלוש זהו העולם כולו: אורחים, מתנות, מוזיקה, ציפיות גבוהות מהיותה מרכז העיניינים וכו'. כמאמר השיר: "זו המסיבה שלי ואבכה אם רק ארצה...". וזה אכן כך, ילדים מתרגשים לעיתים בעוצמות שקשה להם לווסת והם צריכים את עזרת המבוגרים שיתנו לזה פשר - "את מאוד מתרגשת ולכן את בוכה, מותר לך לבכות/להתאכזב/להתעצבן אבל את לא יכולה להרביץ/להרוס/לפגוע"| וכדומה. היא בעיקר צריכה אתכם שתרגיעו ותכילו את העוצמות שהיא חווה. בהצלחה מיכל


יעל שלום, את מתארת התמודדות מורכבת עם בנך בכמה תחומי תפקוד ורובם קשורים לאופן בו הוא מצליח להתמודד עם דרישות המציאות ועם גבולות שאתם מציבים. זהו האתגר הגדול ביותר עם בני השנתיים שמחפשים עצמאות ועדיין צריכים לרכוש הרגלים. אני ממליצה מאוד שתפנו להתייעצות מקצועית על מנת להבין איך אתם יכולים לסייע לו. בהצלחה, מיכל


אלינור שלום, ילדים מפתחים כל מיני התנהגויות בנושא הגיינה, כמו ליקוק נזלת בדרכים שונות ובדומה לבתך, שנראות לנו המבוגרים חריגות ואף דוחות במיוחד. עדיין, אם מדובר בילדה שההתפתחות החברתית שלה טובה וההבנה שלה תקינה, היא תקלוט בהדרגה את החריגות של העניין ותחדול. אני חושבת שאם מדובר בילדה שמבינה עיניין, היא הרי תמשיך לעשות זאת כל עוד אתם תעירו לה ואת העיניין יהפוך למחלוקת מיותרת ביניכם. בהצלחה מיכל


אורנה שלום, קללות בעת התקף זעם הן ביטוי ברור לקושי בשליטה עצמית וביכולת לוויסות התנהגות. אם מדובר בילד שמהלך התפתחותו תקין ואינו סובל מהפרעה התפתחותית נוספת, הרי שהחלק העיקרי קשור בהצבת גבולות ברורה על ידי ההורים. נחוצה אמירה ברורה ועקבית: 'אצלנו לא מקללים' או 'לא מדברים כך בבית שלנו', וכן סיוע במציאת דרכי ביטוי לתחושות שלו: מותר להגיד שכועסים ושמתעצבנים, מותר ללכת לעשות משהו מרגיע במקום אחר או להוציא אנרגיה בפעילות גופנית. במידה ויש ביטויים נוספים של היעדר שליטה עצמית כדאי לפנות לייעוץ. בהצלחה, מיכל


איילת שלום, ילדים מפתחים מגוון התנהגויות לביטוי רגשות, ולפעמים של התלהבות ושמחה, שאינן מצליחות לקבל ביטוי מילולי זוכות לתנועות שעשויות להראות רגילות ושגרתיות אצל פעוטות, אך חריגות אצל ילדים גדולים יותר. בהנחה שהתפתחותו תקינה והוא אינו מתמודד עם קשיים התפתחותיים אחרים, כדאי מאוד לעזור לו להפוך את התחושות למילים או לתנועות מקובלות שיכולות לבטא זאת, הוא בעיקר צריך תחליף לביטוי הרגשי שלו. אם זה לא חולף מוטב להתייעץ עם איש מקצוע מתאים. בהצלחה מיכל


דבורה שלום, בנוסף ללידת האח, אירוע מסעיר ומעורר מגוון רגשות, בנך מתמודד גם עם מהלך התפתחותי תקין של גיל שנתיים: הוא רוצה לבחור ולהחליט בעצמו, מתרגל עצמאות ובודק עד כמה הוא יכול להשפיע על העולם. זהו מהלך טבעי ורצוי של ההתפתחות, אם כי כמובן מלווה בקושי להורים. הוא בעיקר זקוק לסבלנות הרבה שאתם יכולים לגייס ולזכויות שיכול לקבל בתור אח בוגר. לגבי עינייני השינה, יתכן שהוא מפתח תסמינים שקשורים לזה על מנת להשיג את ההתייחסות שלכם, אבל בפועל מקבל בעיקר הורים עייפים מאוד.... בהצלחה, מיכל


ירדנה שלום, לא ציינת מה גרם למעצרו של בן זוגך, והאם קדמה לכך גם תקופה מתוחה בבית מבחינת היחסים או האווירה, אבל אני מניחה שבנכם מגיב להיעדרות שלו ולחסרונו, כמו גם למתח שאת שרויה בו. אבא נעלם, סביר שבלי הכנה מוקדמת, הוא שרוי באי שקט, חסר תאבון, וזקוק להרבה תמיכה שלך כדי להירגע. אני מציעה לנסות לדבר איתו ככול הניתן אודות אהבתכם אליו, שאת שומרת עליו ודואגת לו, שאבא שלו אוהב אותו והיה רוצה להיות איתו אילו רק היה יכול. אני מציעה לפנות לקבלת ייעוץ ועזרה אם התקופה נמשכת, אולי דרך שירותי הרווחה, מאחר והשהות עם שני ילדים קטנים לבד עשויה להיות קשה מאוד גם בלי הדאגות הקשורות לאביהם. בעיקר חשוב, שאת תצליחי להיות רגועה כדי להרגיע אותו, וזה מאוד קשה בלי עזרה. בהצלחה, מיכל


עמירן שלום, קשר חיובי של הורים וילדים מבוסס בעיקרו על אמון ובטחון: ילד צריך לגדול בידיעה שאימו מאמינה לו ומאמינה בו, וגם אם כועסים, אפשר בקלות להתפייס. רק כך ילד יוכל להתפתח, לסמוך על עצמו ולהאמין בעצמו. אני לא יודעת אם בעבר כבר קרה אירוע מקרה שבו אימך לא האמינה או לחילופין ,"תפסה" אותך בשקר, אבל אם אתה מרגיש שהיחסים בבית לא טובים ויש הרבה מתח או כעס, כדאי לפנות לבקש עזרה, תחילה מהמחנכת, והיא תדע להפנות אותך ליועצת בית הספר. בהצלחה!


שולה שלום, יתכן מאוד והתגובה אכן קשורה ללידת האחות, ולקושי שלו להסתגל למצב החדש. אני מציעה שהוריו יסייעו לו ככול הניתן במעבר הזה, ויעזרו לו למצוא את הדרכים להיות מרוצה ממעמדו החדש כאח גדול. אם התלונות לא פוסקות מוטב לפנות להתייעצות. בהצלחה, מיכל


ליאת שלום, הרבה ילדים מדברים לעצמם תוך כדי משחק, הם בונים תסריטים ואף משוחחים עם חברים דמיוניים ומעבדים באופן הזה חוויות רגשיות משמעותיות להם. אני מציעה לנסות לבדוק איתו בעדינות את האפשרות להצטרף אליו למשחק משותף, ולהציע התעניינות במשחק שלו על מנת לסייע לו להבחין בין משחק עצמי לבין משחק משותף עם אחר, שאז צפוי להתנהל אחרת. בהצלחה,, מיכל


שלום ירון, תופעה של התאפקות בעשיית צרכים ממניעים נפשיים היא תופעה שכיחה אצל פעוטות וילדים. באופן לא מודע, הרבה פעמים המניע הוא אכן צורך בשליטה, וזה נוטה להפר מאוד את היחסים עם ההורים בגלל הדאגה -המוצדקת. אני ממליצה מאוד לפנות לקבלת עזרה מקצועית אצל מומחה לגיל הרך ולא להמתין עם זה מאחר וללא טיפול הקושי עשוי להתגבר. בהצלחה, מיכל


דורית שלום, המסר שבתך צריכה לקבל הוא שגם אם זה היה מפחיד זה לא מסוכן, ושאת וכל המבוגרים שסביבה שומרים עליה ומשגיחים עליה כשהיא אוכלת. נסו שלא לבטל את הפחד שלה, לאפשר לה להתנסות באכילה של מאכלים רכים כמו מרק, מעדני חלב ואפילו גלידה או אוכל טחון כמו לתינוקות, ובהדרגה לחזור לאוכל מעוך ועד למוצקים. אם אין שיפור מוטב לפנות לייעוץ. בהצלחה, מיכל