על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי לילדים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.


במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

 X

פנינה שלום, את צודקת בהחלט: בתך מגיבה במצוקה נוכח מצב מעורר חרדה וחוסר ודאות, וזה מאוד מאפיין ילדים צעירים, וגם מבוגרים... אני מסכימה בהחחט לגבי בחירתכם שלא להביא אותה לבית החולים, חשוב לעזור לה לשמר את דמותו כפי שהייתה טרם המחלה על ידי העלאת זכרונות ותמונות. ניתן להגיד לה שסבא לא היה רוצה להיות חולה, אלא רוצה להמשיך להיות סבא שלה וכעת הרופאים מנסים כל שביכולתם לעזור לו עד שיחלים. אם את מרגישה שהסימפטומים שלה מחריפים, מוטב לפנות לייעוץ על ידי פסיכולוגית התפתחותית שעברה הכשרה לטיפול במצבי טראומה ומשבר, למשל דרך מכון חרוב. בהצלחה מיכל



דורית שלום, הולדת אח היא אכן עיניין שמעורר קושי רב בקרב הרבה ילדים וגורר שינוי התנהגותי, אבל חשוב לזכור שהיא התמודדה השנה עם עוד אתגר משמעותי שהוא הכניסה לבית הספר, מעבר שדורש הרבה הסתגלות, שליטה עצמית ואיפוק. ילדים ש"מחזיקים את עצמם" בבית הספר, לא פעם מתפרצים קשות בבית, כי הרי הדרישה לשליטה העצמית המוגברת עשויה להיות קסה מאוד עבורם. ולשאלתך האם זקוקה לטיפול... ההחלטה צריכה להיעשות על פי המחיר שלדעתכם התקופה הזו גובה: אם נראה שהיחסים נפגעים בשל כך, האווירה בבית והיא נתפסת כמעוררת הרבה תסכול, מוטב לפנות לעזרה. העיניין הוא שאחרי שהיא חווה את עצמה לאורך זמן כמעוררת כעס, מאכזבת ושלילית, יהיה קשה לשכנע אותה שזה בעצם לא ככה. עדיף לפנות לטיפול במתכונת הורה-ילדה, ולשים את היחסים במרכז, ולא לשלוח אותה לבדה עם מסר שהיא בעייתית. בהצלחה, מיכל


שלום רב, מצב בו נערה בוחרת שלא לדבר עם איה, אינו רק בעיה שלה, אלא גם בעיה קשה מאוד של אביה. לפיכך, נשמע לי שבתור התחה על האב לפנות לייעוץ ולנסות להבין את השתלשלות התהליך שהוביל לנתק הזה. ילדים 'מתוכנתים' כך שהם רוצים להיות בקשר עם הוריהם, ורוצים לרצות אותם, ואם המצב השתבש באופן קשה כל כך, מוטב לפנות לקבלת עזרה לנסות לבש צעדים לשיקום היחסים, ומוטב מוקדם ככול הניתן: ככול שהיא תתבגר התפיסה שלה את האב עשויה להיות כמי שאינו מעוניין בקשר איתה ועל כן ויתר עליה. בהצלחה, מיכל


עבד שלום, יש הבדל גדול בין שינוי מצב הרוח בזמן עירות - כאשר אחרי ששיחקה וצחקה בהנאה מופיע בכי ללא סיבה חיצונית ברורה, לבין מצב בו פעוטה בוכה מתוך שינה. בהנחה שמדובר בפעוטה שהתפתחותה תקינה, בזמן עירות, סביר שמשהו אכן קרה וגרם לזה, יתכן שמדובר בסיבה שנראית זניחה או שולית בעיניכם, אבל דרמטית בעיניים שלה, וכדאי לנסות לגייס סבלנות על מנת להבין את זה, לעיתים מדובר ברעב או עייפות שהם האויבים הגדולים ביותר של ילדים צעירים בדרכם אל ויסות עצמי ושליטה. בזמן שינה הסיפור אחר לגמריי, וסביר שהיא כלל אינה מודעת לעובדה שמתעוררת, ואז התפקיד שלכם הוא בעיקר להרגיע ולסייע בלחזור לישון. בשני המצבים, חשוב בעיקר לתת לה תחושה שאתם איתה ומנסים לעזור לה ובוודאי לא להעניש, במצבים הללו זה לא עוזר בכלל עם ילדים צעירים כל כך אלא רק גורם לאובדן האמון בכם. בהצלחה מיכל


שלום רב לצערי את מודאגת בצדק: העיניין אכן חמור ומוטב לפנות להתייעצות מקצועית על מנת להעריך את מידת ההשפעה של זה עליה ועל התפקוד שלה. אני מציעה לפנות ליועצת בית הספר או לשירות הפסיכולוגי במקום מגורייך, או לחילופין לחפש פסיכולוגית פרטית בעלת ניסיון בתחום פגיעות מיניות אצל ילדים צעירים. הנקודה החיובית העיניין היא העובדה שהיא סיפרה לכם: עליכם לשבח אותה ללא הרף על תבונתה ואומץ ליבה, ולוודא שהיא מרגישה בטוחה ויודעת שתעמדו לצידה בכל עת. בהצלחה מיכל


שלום כרמית, הדיון לגבי נחיצות שיעורי הבית הוא נושא חינוכי ולא פסיכולוגי: עד כמה יש טעם בשינון ובתרגול עבור ילדים שאינם מתקשים ובסהכ קולטים היטב. החלק הפסיכולוגי בעיניין נכנס כאשר אי הכנת השיעורים הופכת לקונפליקט ולסלע מריבות עם ההורים, ואז מתחיל מתח וקושי סביב ציפיות שצובע את מערכת היחסים בהרבה מטען שלילי. לכן, אם החלטתם שהוא זקוק לשינון ולתרגול הזה, מוטב שמישהו אחר יישב איתו, חונך, מורה או בן משפחה אחר, ולא אחד ההורים כדי להוציא את הקונפליקט מהקשר ביניכם. ואם מדובר בילד נבון שמתמיד בלימודיו בכיתה, אולי בכלל אין צורך... בהצלחה, מיכל


שלום כרמית, הדיון לגבי נחיצות שיעורי הבית הוא נושא חינוכי ולא פסיכולוגי: עד כמה יש טעם בשינון ובתרגול עבור ילדים שאינם מתקשים ובסהכ קולטים היטב. החלק הפסיכולוגי בעיניין נכנס כאשר אי הכנת השיעורים הופכת לקונפליקט ולסלע מריבות עם ההורים, ואז מתחיל מתח וקושי סביב ציפיות שצובע את מערכת היחסים בהרבה מטען שלילי. לכן, אם החלטתם שהוא זקוק לשינון ולתרגול הזה, מוטב שמישהו אחר יישב איתו, חונך, מורה או בן משפחה אחר, ולא אחד ההורים כדי להוציא את הקונפליקט מהקשר ביניכם. ואם מדובר בילד נבון שמתמיד בלימודיו בכיתה, אולי בכלל אין צורך... בהצלחה, מיכל


שלום מיכל, לא ציינת בן כמה בנך, ויש הבדל גדול באם מדובר בפעוט, עד גיל 3 למשל, לבין האם מדובר בילד גדול יותר, או בנער בוגר שאפשר לדבר איתו על זה ולחפש פתרון משותף. בכל מקרה, ישנם ילדים שמתקשים למצוא לעצמם אמצעי ויסות והרגעה במהלך שינה והאצבע אכן עוזרת להם. שאלתי היא, למה בעצם הוצאת לו את האצבע...? זה כמובן עדיף מהאפשרות שהוא יינשך ויפצע את עצמו, לא? בהצלחה מיכל


שלום אורית, ההתלבטות שלך מהותית, משמעותית ואמיתית מאוד, וכמובן שלא ניתן להתייחס לכל המורכבות בייעוץ אינטרנטי ואני ממלעצה לפנות להתייעצות מעמיקה אצל איש מקצוע. יחד עם זאת, אני חושבת שפרידה היא תהליך קודם כל של בני הזוג ורק אכ של הילדים: את ואביהם צריכים לקבל החלטה, גם אם זמנית, ואז לתקשר את זה לילדים תוך הבנה שזה המצב הנוכחי והוא עוד עשוי להשתנות. כל אחד מהם יקבל את המסר בהתאם לשלב ההתפתחותי שלו, וכל אחד מכם ימשיך לעשות את המיטב כדי לשמור על שלוותם ועל תחושת הבטחון שלהם כדי להבהיר להם שאתם ממשיכים להיות ההורים שלהם בכל תנאי. בהצלחה רבה, מיכל


הי חגית, ראשית יש לומר שאני מניחה שפניתם לטחפול בעקבות המלצה ובדקתם שלמטפלת יש את ההכשרה וההרשאה המתאימה: תחום הטיפול הרגשי פחות מוסדר ממקצועות הבריאות המורשים לטפל-פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ויש הרבה הבדלין בהכשרת המטפלים . יש הרבה מודלים לטיפול רגשי עם ילדים צעירים, והרבה גישות, אז אין לי דרך לחוות דיעה עם "ככה זה אמור להיראות", אבל בכל מקרה חשוב שאתם תגישו נוח עם התהליך ושאתם מבינים את המטרות ואת הדרך להגיע אליהן. לכן, בקשו להיפגש עם המטפלת במטרה שתסביר לכם את הגישה שבה היא עובדת. בכל מקרה, בעבודה עם ילדים צעירים ההורים אמורים להיות חלק בלתי נםרד מהתהליך ולכן אם אתם לא מבינים, לא מרגישים נוח, או חושבים שזה לא תורם, צריך לחשוב מחדש. בהצלחה מיכל


יפעת שלום, אני מניחה שברור מדוע ילדה צעירה ככ, שאביה ואימה נפרדו, מרגישה צורך להיות בקרבתו באופן מתמיד וקרוב, ומה שהטריד אותך זה הקרבה האינטימית ביניהם. ולכן, חשוב להבין מה בן הזוג שלך אמר אחרי שהערת לו. אני חושבת שהתגובה שלו היא שאמורה להכתיב מה שיקרה כעת: האם את חוששת שהיחסים בינהם לא נאותים או פוגעניים עבורה ואת רוצה להגן עליה? או האם את חוששת שאת לא תוכלי להרגיש עימו בנוח כעת? ואם את מרגישה מחוץ לקשר האינטימי הזה, האם לתחושתך הקשר ביניכם נפגע? אני חושבת שאת הזוגחות האלו תוכלי לברר עם עצמך ואיתו, ובמידת הצורך עם מטפלת זוגית המתמחה ב'פרק ב'. בהצלחה, מיכל