הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום אירית רוזנפלד אשר
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מדריכת הורים וכמו כן מציעה טיפולים פרטניים. פורום הדרכת הורים
ההדרכה ההורית באה לסייע להורים להתנהל מול ילדיהם בחיי היום-יום בדגש על אופן ההתמודדות עם בעיות התנהגויות שונות, העצמת הסמכות ההורית, הגדרה מחדש של גבולות, כלים להתמודדות עם שלבי ההתפתחות של הילדים( כגון גיל ההתבגרות).
לחץ כאן לכרטיס המטפל של אירית
הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום טל, ראשית אציין שבהחלט ניתן להבחין באכפתיות רבה מצידך, יחד עם זאת השאלה שצריכה להישאל, היא- "מה עלינו לעשות?! "ולא בלשון יחיד כפי שציינת בפניה!. נקודה חשובה, ש"במשפחות לגו" ( כמו המשפחה שלכם) הקושי להשפיע מצמצם יותר. ישנה השפעה של אנשים רבים שפועלים על חינוך הילדים ולא בהכרח משתפים פעולה אחד עם השני. אי לכך, יש לקחת בחשבון, שהשינוי המיוחל, בהתחשב בזמן המועט בו הבנות נמצאת אצלכם, מוגבל!. ובכל זאת כן אפשרי שאת ובעלך תשבו יחד ותגבשו את הערכים והמסרים שאותם הייתם רוצים להנחיל בבית שלכם לדוגמא- היכולת לחלוק. בד בבת בכל הזדמנות תעבירו להם את המסרים הללו, כן זה תהליך ארוך שכרוך בעבודה וחשוב ששניכם תהיו מסונכרנים על כך. באשר למריבות ביניהן – יותר לתווך, הן צריכות לקבל כלים להתמודד עם קונפליקטים .ופחות פתרונות קונקרטיים שאמורים לייצר שקט ( לא משיג את המטרה). בהצלחה אירית


שלום לי, מדבריך עולה שיש לו כיוון אלא שנראה שהוא אינו תואם את הצפיות שלך ממנו. יתכן שלושת החודשים שעברו היוו עבורו זמן למחשבות ותובנות עם עצמו ויתכן שעדיין אינו מגובש לגמרי במה יעשה שיהיה גדול ...וזה בסדר גמור בשלב הזה!. הייתי מנסה להרגיע את הלחץ (שמגיע ממך)ולעבוד על ה"אובדת עצות" , לייצר אווירה טובה בינכם ובד בבד להעביר מסר שאת סומכת עליו . כהורה זה בסדר לייעץ ולהציע בשלב הזה, אך זכרי שהבחירה היא שלו גם במחיר שיטעה- לעיתים הם זקוקים להגיע לתובנות דרך הטעויות שלהם. בהצלחה אירית


שלום רב עדי, אתייחס תחילה להתנהגות המוזרה שציינת בהקשר זה הייתי ממליצה להיוועץ עם רופא המשפחה, הוא אמור להכווין אתכם בנושא. לגבי הקשיים החברתיים, נראה שכדאי לשתף את ביה"ס ובפרט המחנכת וביחד לנסות לגבש התערבות שתסייע בנושא. בבית- אפשרי לקיים שיחות בנוגע לחשיבות קשרים חברתיים בכלל. בנוסף ניתן לשתף את הילדה בחוויות שלכם עם חבריכם כשאתם הייתם ילדים( וגם מחייכם הבוגרים). בהצלחה אירית רוזנפלד אשר מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכת הורים


שלום טל, המקרה שלך הוא תיאור קלאסי של קושי בהקניית הרגלי שינה. כשמדובר בהקניית הרגלי שינה צריך לזכור שמדובר בתהליך שמצריך: כוחות, התמדה, סבלנות ולעיתים הסתייעות באיש מקצוע ( שישקף ויסייע במצבי תקיעות ובכלל). לדבריך את "מתקשה לגרום להם לישון במיטה שלהם" "כדי שהם ירצו לישון במיטה שלהם"- המסר לילדים אמור להיות חד וברור (אין אופציה אחרת, אין בחירה ) שינה והרדמות רק במיטה שלהם, ( רצוי בלי טלוויזיה). דבר נוסף- לאור התנאים ניכר שכדאי לערוך חשיבה מחודשת מהי הדרך הטובה להרדים את שניהם במיטה שלהם בחדר שלהם, אולי כן לבנות דרך ששניהם יירדמו בחדר שלהם על אף ההבדלים ( שוב מזכירה שמדובר בתהליך שמצריך מאמץ ). נקודה נוספת שחשובה, להיכנס לתהליך עם כוחות אם מראש "הגישה שאין לי כוחות להילחם"- פחות יעבוד. שווה לבחור זמן שכן ניתן לגייס אליו כוחות. בהצלחה אירית רוזנפלד אשר מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, יועצת מינית, מדריכת הורים.


היי רותם, ראשית חשוב להבין שקנאה עשויה להופיע בין אחים בטח כשנולד תינוק חדש ובוודאי בשלב שזה עדיין מאד טרי. מה שיכול לסייע זה זמן איכות של אחד ההורים עם הילד הבכור סביב פעילות משותפת. אם ניתן שטקס טרום שינה יהיה רק עימו (הורה והוא). אפשרי לתווך באמצעות ספרי ילדים( יש הרבה כאלה), זמן איכות בספריה לבחור סיפור ולחזור עליו שוב שוב בהזדמנויות שונות, לנהל שיח מותאם על תוכן הסיפור. תשוב לשם לב בהקשר של הפירגון חשוב שזה יהיה בהתאמה ולא מוגזם!. בהצלחה אירית רוזנפלד אשר מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, יועצת מינית, מדריכת הורים.


שלום רונה, ילדים בגיל הרך בעיקר ובגיל בתך בפרט, אינם מסוג לומר מה הם מרגישים, לרב הם מתנהגים את הרגשות . יתכן שהתגובה של בתך אכן קשורה לגעגוע או לכעס ואולי אף לסטינג שבו התקיימה הפגישה(מקום המפגש אצל סבתך שלמיטב הבנתי אינו המקום שבו היא מורגלת לפגוש בו את הוריך) . מכל מקום טוב עשית ששיקפת לה את רגש הגעגוע וניסית להרגיעה. מכיוון שמדובר מתיאורך באירוע בודד לא ניכר שיש מקום לדאגה . כל טוב אירית רוזנפלד אשר


שלום רב, ראשית התייחס לכך שציור עשוי לשמש ככלי ביטוי לרגשות. במקרה דלהלן בנך הביע בצורה מאד מותאמת ונכונה את רגשותיו לגבי יום השואה. יש שם סיפור עם סוף אחר, שבו ככל הנראה הוא נתן מקום למשאלת הלב שלו. לגבי טראומה השימוש היומיומי במונח טראומה מאד שונה מהמינוח המקצועי. אני לא חושבת שבמקרה הזה מדובר בטראומה. כן כל הכבוד על השיח המתקן מול הילד שבו נתנה לו הזדמנות לבטא את רגשותיו סביב הציור. מה שנותר לכם לעשות- זה לתווך לילד את ההתנהגות של האם ואולי אף להביע חרטה על התנהגות זו. החשש שהילד להבא ימנע מלהביע את רגשותיו דרך ציור או לצייר כלל בשל המסר שהועבר אליו. בהצלחה אירית רוזנפלד אשר מטפלת משפחתית מוסמכת ומדריכת הורים


היי עדי, לצערי אין מתכון של איך גורמים לילדים להקשיב. למעשה זה נושא להרצאה שלמה. נראה שהסיפור אצלכם בבית נוגע לנושא מורכב בשם סמכות הורית. בניית סמכות הורית היא תהליך וצריך להכיר, ולהבין את הדינמיקה בבית, התקשורת בין בני המשפחה ומידע נוסף . הייתי ממליצה לך להתחיל בקריאת ספרות בנושא זה. חיים עומר כתב מספר ספרים שיתכן שתמצאי בהם דוגמאות שתואמות את המצב בבית שלכם. ובשלב מאוחר יותר, במידת הצורך, שוקלת את האפשרות של פניה לאנשי מקצוע להדרכה. בהצלחה רבה אירית רוזנפלד אשר מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת , יועצת מינית, מטפלת פרטנית ומדריכת הורים


שלום לך אמא, אין ספק שחרמות הוא נושא מאד חם במדיה על כל גווניה . לאור הנ"ל, בהחלט ניתן להבין את "הנחרדת". ועדיין יש להפריד בין החרדה שלך לבין החוויה של בתך (יתכן שיש זליגה). לגבי מה אומרים- זה בעיקר מול בתך, בשלב ראשון רצוי ששתני תוקף לרגשות, שסביר להניח, עולים אצלה כמו: עלבון, צער, עצב כעס. ניתן לפתח שיחה, מותאמת גיל כמובן, על חברות וחברים מי זה חבר?, מה אפשר לומר מול אמירות שכאלה. לעזור לה לפתח משפטים כמו "חברים לא אומרים כאלה דברים" וללמד אותה לומר שזה פוגע בה. הייתי משתמשת בספרות לילדים סביב נושא חברות( יש רבים כאלה בספריות). ודבר נוסף מעדכנת את הגננת, אולי גם היא תוכל לתת תוקף לנושא חשוב זה, בכך שהוא יהפוך להיות חלק מתכני הגן. בהצלחה אירית רוזנפלד אשר מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, יועצת מינית, מטפלת פרטנית ומדריכת הורים


שלום אסנת, את לגמרי צודקת, יש כאן קושי שיש לתת עליו את הדעת . ראשית בנוגע לחוסר שקט בשינה, הייתי מתחילה בהתייעצות עם רופא משפחה רק כדי לוודא שאין שום דבר פיזיולוגי. לאחר מכן הייתי שוקלת ליווי של יועצת שינה שקצת תסייע לכם בהדרכה הורית בכל הנוגע "ללא מוכן ללכת לישון לבד" ( ניתן למצוא אותן גם בקופות החולים). בהצלחה אירית מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, יועצת מינית ומדריכת הורים


שלום אסנת, כדי לייעץ מה לעשות בהקשר זה, יש להבין יותר את ההיסטוריה של הילד ותולדות האירוע עצמו. לא נותר לי במסגרת זו, אלא לייעץ לכם לפנות לאיש מקצוע שיערוך בירור מעמיק יותר ומתוך זה יגזור תוכנית התערבות. בברכה אירית רוזנפלד אשר מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, יועצת מינית ומדריכת הורים.


היי דויד, מבינה את הדילמה. ניכר שהפעוטה אומרת לך שהיא אינה מעוניינת באינטראקציה מאיזו שהיא סיבה . כן הייתי מכבדת את בקשתה ונותנת לה את הזמן. במקביל מעבירה לה מסר מכבד, שאמה ואחותה כן מעוניינות בביקור. כמו כן אפשר לציין בפניה שהנך מתכוון לשחק עם התאומה ( שמעוניינת) וכשיתאים לה היא מוזמנת. בזמן שהיא מרוחקת רצוי להיות בקשר עין עימה ולבדוק מתי היא בשלה להצטרף ( לא לתת לה תחושה שמתעלמים אך גם לכבד את הבקשה). בהצלחה אירית מטפלת זוגית ומשפחתית מתמחה בטיפול מיני, מדריכת