על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום הילה שבורון
בוגרת תואר שני בשיקום באוניברסיטת בר אילן (MSW), מתמחה בהדרכת הורים ובטיפול פורום הדרכת הורים
באנשים וילדים עם צרכים מיוחדים. בעלת ידע בנושאי זכויות וחקיקה בתחומי השיקום והתפתחות הילד.

הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

נטלי שלום, ראשית חשוב לציין שאת מתארת מצב מאוד נורמלי ומאוד מאפיין את הגיל. בתך נמצאץ בשלב התפתחותי בו מבינה שהיא נפרדת ממך ושהיא יכולה, שיש לה רצונות משלה ושיש לה כוח על הסביבה. אכן את צודקת שיש למצוא דרך שלא להגיע לשימוש בכוח ומצד שני יש לעמוד על הגבולות. אני ממליצה לנסות לשנות את הsetting כלומר את נוהל המקלחת- אולי לשעה אחרת, מוקדמת יותר בה היא פחות עייפה ולכן יותר מאורגנת ומווסתת, או להחליט ביחד איתה על נוהל המקלחת כאשר חוזרת מהגן. לדוגמה "את זוכרת שאתמול במקלחת היו צעקות. היום אני רוצה שננסה לעשות מקלחת בכיף. מקלחת זו חובה, לא בחירה וחשוב שנמצא דרך לעשות את זה בכיף" ולשאול אותה- מה אוהבת ומה פחות אוהבת במקלחת לנסות למצוא משהו שישמח אותה ללכת להתקלח- אמבטיה עם קצף, "מקלחת בזק- שיר אחד ומסיימים". למצוא דרך לתת לה תחושה של שליטה בסיטואציות בהן היא מנסה לשלוט על ידי סירוב. אבל שליטה שתאפשר קיום הפעולה שהיא חייבת לבצע. בהצלחה.


שלום חן, מה שאת מתארת שכיח וקורה לא מעט. הילדה התרגלה לישון איתך וברור שזה נעים לה...אני חושבת שאת יודעת את התשובה ואני מבינה שהעייפות מכריעה אבל אין דרך אחרת.צריך להסביר לה שכשהיתה חולה היא ישנה איתך כדי שתוכלי לדאוג לה אבל כעת כשהיא בריאה שתיכן צריכות לישון טוב וזה קורה כשכל אחת ישנה במיטתה. ואז עליך להחליט להתגייס לטובת שלושה לילות מעייפים בהם את מחזירה אותה למיטתה בכל פעם ואומרת בסבלנות שוב ושוב שהיא צריכה ללמוד שוב לישון במיטה שלה. ההתחלה תהיה קשה ומתישה כנראה אבל תתפלאי כמה מהר, כשאת החלטית ולא נותנת מקום למשא ומתן - זה פשוט יעלם... בהצלחה.


שלום יעל, אם כל ההתרחשות הזו התחילה לפני שבועיים, השאלה המתבקשת היא - מה קרה לפני שבועיים. האם חל שינוי במשפחה? האם קרה משהו בתקופה האחרונה שהיווה טריגר להתנהגות הזו? אם לא קרה שום דבר, וזוהי בדיקת גבולות, אני ממליצה לנסות לומר לה, בערב, או אחר הצהרים כאשר רגועה, כי אינכם מוכנים לקבל התנהגות זו בבוקר, שבה היום מתחיל בצורה לא נעימה. ושהחל ממחר, אתם לא מתווכחים איתה אבל שתדע שתהיה חייבת ללכת לגן עם אבבא לא משנה מה. תגדירו בדיוק מה אתם מצפים ממנה ועליה לדעת שאם לא תמלא את החובות שלה- להתארגן לגן, לא תוכל לקבל זכויות מסוימות (מה אוהבהת? ללכת לחברים אחר הצהרים, משחר מסוים, תכנית טלויזיה). ואז להתעורר מוקדם יותר בבוקר כדי שיהיה לכם מספיק זמן שלא להתווכח איתה. לשבת בצד ולחכות שתנעל נעלים. בלי לצעוק בחזרה, להשתדל לשמור על שלוות נפש "אני מחכה שתנעלי נעלים". לנסות להתעלם מההתנהגות שאיננה מקובלת ולתת לה התיחסות נעימה בכל פעם שהיא עושה צעד קטן לכיוון ההתארגנות.כך תחזקו אותה על מאמץ קטן שעושה כדי לשפר את ההתנהגות בבוקר אבל תמנעו ממנה יחס אותו היא מחפשת על התנהגות שאיננה מקובלת עליכם. אבל הכי חשוב שהיא תדע מראש שהולך להתרחש שינוי בהתנהגות ובתגובות שלכם ומה עומד לקרות. בהצלחה


שלום מיכל את מתארת שינוי בהתנהגות בנך אך חסר מידע רב כדי להבין את הגורמים לשינוי. האם בעבר הזמין חברים והתנהגותו היתה שונה? כיצד מתנהלת להליך ההחלטה להזמין ואת מי? האם השינוי בהתנהגותו היא רק במקרים שחבר מגיע הביתה או גם במקומות וזמנים נוספים? אם מדובר רק בחברים שמגיעים, זה מאוד נוסמטיבי שילד מחד רוצה להמשיך לשחק עם החברים אבל כאשר מגיעים מרגיש מאוים, שיש פלישה לטריטוריה שלו ואין לו שליטה על מי משחק מתי ובמה. בגיל זה לרוב נדרש תיווך בין הילדים וצריך לסייע לו, לעשות איתו תיאום ציפיות ואולי לתקופה להזמין חברים לזמן קצר ולא לאחר הצהרים ארוך. בהצלחה


שלום רותם, ראשית אני חושבת שמה שקורה בגן, זו בעיקר אחריות של הגננת להתייחס באותו רגע ותווך לו את הסיטואציה. כשהוא מגיע הביתה עוברות שעות מהמקרה וזה מאוד קשה לעשות את החיבור, מה גם שלא ראית מה היה בדיוק. אין ספק שהמסר מורכב. מצד אחד אנחנו רוצים לחנך את הילדים להבחנה בין טוב לרע, שלא יהיו אלו שעומדים מהצד ורואים עוול ולא עושים כלום בנידון. מצד שני, הלשנה והתערבות אינם מקובלים חברתית. אפשר בהחלט לדבר איתו להסביר לו שכשקורים דברים בגן בין ילדים אחרים זה צפקידה של הגננת לטפל ולא האחריות שלו. לבוא מגישה חיובית של המעורבות והאחריות שמגלה ומותר לו להמשיך לשחק ולהנות ולא צריך להיות מוטרד מדברים לא יפיםי שקורים סביבוץ שאת סומכת על הגננת שתראה ותתייחס לדברים ושזה לא התפקיד שלו. דוקא במקרה זה, קבוצת השווים תעשה את העבודה היעילה ביותר....הילה


שלום אביב, על פניו לא נראה שיש משהו חריג וסביר שעם הזמן, במיוחד אם תתעלמו ולא תתנו במה להתהנהות זו היא תעלם. אם בכל זאת זה נמשך, אני ממליצה להתיעץ עם פסיכולוג ילדים או מטפל רגשי לילדים.


שלום טליה, אתת מתארת מצב מאוד נורמטיבי, תואם את גילו וגם את מיקומו במשפחה. אני מציעה לחשוב עם הגננת על תיאום ביניכן. שיהיה רצף של משוב להתנהגות שלו לאורך כל היום. כך שאם התנהג יפה בגן ולא היו התפרצויות או אפילו אם היתה התפרמות אבל התאמץ מאוד ונרגע מהר, הגננת תתן לו חיזוק, בנוכחות וגם תוכל לומר לו "היום נגיד לאמא שהשתדלת מאוד". כך הוא מקבל פעמיים חיזוק- גם בגן וגם בידיעה שכשתגיעי הוא יוכל לשמח אותך. זה יתלו לו אנרגיה גם אחר הצהרים להמשיך להשתדל. כמובן להיפך- עליו לדעת שאם משתולל בגן- אמא תהיה עצובה כשתגיע בצהרים ותשמע.. הוא גם כבר מספיק בוגר להבין מה יפסיד אם ישתולל. החשוב ביותר הוא להיות מאוד ברורה: תהיי בטוחה שהוא מבין איך מותר לו להביע כעס ותסכול (והם אכן רגשות לגיטימיים שחשוב לבטא רק צריך ללמוד איך מקובל לבטא אותם) ומה לא מקובל עליך. מהי התנהגות רצויה ומה לא ולברר אם יש הבדלים בדרישות בין הבית לגן. מותר שיהיו אבל צריך לתווך לו הבדלים אלו. שנית, להיות ברורה מה ילקח ממנו אם לא ישמור על התנהגות מקובלת ומה יקבל ביום שמצליח. חשוב כל הזמן לתת חיזוקים. ובעיקר סבלנות, ותיווך. זה ישתפר וסביר שבהמשך זה יגיע בצורה קצת אחרת... אבל כל עוד את קשובה אליו וברורה לגבי הגבולות, הוא ימצא את דרכו הטובה והנכונה. בהצלחה


שלום ערן. אתה צודק בהחלט שבכך שהבכי שלו איננו שיקול האם להסכים או לא. קשה להבין מתיאורך היכם הקושי שלו. האם בדרך בה אתם מציסים את הגבולות או בקשיים אחרים שלו. כדי לתת לכם הדרכה מדויקת ויעילה כדאי לפנות למטפל אשר יוכל לצפות באינטראקציה שלכם ולהבין היכן הקושי. זו איננה צריכה להיות התערבות ארוכה בכלל אבל יכולה לתת לכם הרבה מאוד כלים להמשך. על פניו, לפעמים מה שצריך זה פשוט להתעלם. לומר לו מראש שהתגובות אינן מקובלות עליכם, שאתם רוצים ללמד אותו להתמודד עם תסכולים כי זה יחזק אותו בהתמודדות עם העולם מחוץ למשפחה ושלהבא לא תנהלו איתו שיח כל עוד הוא בוכה אלא רק כאשר יכול לשוחח איתכם כבוגר. ואז ברגע שמתחיל לצעוק אתם מזכירים לו את הסיכום ומתעלמים עד אשר נרגע ומדבר איתכם. אבל אם יש קושי עמוק יותר תגובה זו עלולה להחריף את הבעיה ולכן בירור יסודי יותר מומלץ. בהצלחה.


שלום רוחה, נשמע שמצבכם מורכב ודורש התערבות. פנית לפורום הדרכת הורים. פורום זה עוסק בסוגיות הקשורות ללילדים צעירים. מאחר שמדובר בבנות בוגרות, אין זה המקום המתאים לצערי ליעץ. אני ממליצה בחום לפנות לטיפול משפחתי אשר יסייע לכם לפתור את הקשיים ולהדריך אתכם כיצד לשפר את מערכות היחסים במשפחה. בהצלחה.


אסנת שלום, נשמע שאת במצוקה אמיתית שנמשכת כבר זמן רב ובעיקר גוררת עוד ועוד קשיים. סביר להניח שהתחושות שלך כלפי היכולת ההורית שלך קשורות קשר ישיר לקשיים הזוגיים, לבדידות ולניתוק שאת חשה בביתך, המקום שאמור להיות חם ובטוח.אני בטוחה שהילדים רוצים את קרבתך אבל היאוש הכללי שנשמע מדבריך עובר אליהם אפילו ברמה הלא מודעת. נשמע שאת זקוקה בדחיפות לטיפול בו תוכלי לברר מה את רוצה וכיצד נכון לך לחיות את חייך ולעצב את אמהותך ומהותך. טיפול יכול לסייע גלך לברר סוגיות אלו ולתת לך כוחות וכלים להסביר לבעלךך ולילדיך מה את מרגישה וכיצד לממש את הדברים שתבחרי לעשות כדי לשנות דברים. הילה


שלום. יש הרבה שאלות שצריך לברר כדי לענות לך. האם ה קורה רק בחוג או בכל מקום אחר? בבית ספר? אצל חברים?בימי הולדת? למה הכוונה ברגרסיה- האם תמיד היה כך או שזו התנהגות חדשה? כל תשובה שאתם תהיה פשטנית מדי. יכול להיות שעם קצת ביטחון (ללכת איתו ולהשאר כל עוד מבקש עד שבעצמו ירפה- הרי ככל שההורים מנסים לשכנע אותו להיות לבד הוא מרגיש יותר נטוש ומפוחד) זה יעבור. אבל אם לא עובר כדאי לפנות לאיש מקצוע ולעשות בירור יותר מעמיק. במיוחד אם זה משהו חדש ובעבר היה לו יות בטחון. בהצלחה


שלום מונא. זה מאוד מתאים לגיל והכל בסדר. זה יעבור. צריך כל הזמן לתווך להסביר לה שם היא רוצה שילדים ישחקו איתה עליה לשתף אותם אחרת יתאכזבו וילכו לשחק במקום אחר. לתת לה דוגמאות הפוכות בהן היא היתה רוצה שיחלקו איתה דברים ושזה מעליב כאשר היא מבקשת מילד לשתף אותה והוא איננו מוכן. דרך הסברים אלו הילדים לומדים להכיר את עולם הרגש של האחר. בהצלחה