על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום הילה שבורון
בוגרת תואר שני בשיקום באוניברסיטת בר אילן (MSW), מתמחה בהדרכת הורים ובטיפול פורום הדרכת הורים
באנשים וילדים עם צרכים מיוחדים. בעלת ידע בנושאי זכויות וחקיקה בתחומי השיקום והתפתחות הילד.

הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום רונן. אין תשובות נכונות או לא נכונות בסוגיה זו. אתה צריכים לחשוב מה מתאים לכם כמשפחה. לכל החלטה יש יתרונות וחסרונות. לגבי עליית הגג, אני חושבת שכדאי לשאול את הילדה איך היא מרגישה עם זה, האם היא חוששת לישון בקומה נפרדת או ששמחה מכך? בכל מקרה, גם אם תחליטו כרגע שישנו יחד, יתכן שבעוד שנה או כמה שנים הילדים יבקשו להפרד. יש משהו מגבש מאוד בשינה משותפת ומצד שני יש מקום לילד לעצב את החדר שלו ואת האישיות שלו דרך המעבר לחדר לבד. בהצלחה.


בוקר טוב יאיר. ככל שאתם מנסים חזק יותר, אני מניחה שההתנגדות שלה גוברת. אני ממליצה בחום לראות את הסרטון "למה הילד שלי כל כך כועס? " שמסביר את ההתנהגות הזו אצל ילדים בגיל זה, זה יעזור ליישם את המלצותי: https://www.alhasapa.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%94 שנית, אני ממליצה לעשות איתה שיחה, להסביר לה שיותר לא תחזרו על בקשתכם פעמים רבות. לא כתבת איך אתם מגיבים להתנגדות שלה, האם אתם מבטיחים פרסים או עונשים, האם אתם מרימים את הקול? כמה זמן זה לוקח? אלו פרטים מאוד חשובים. זה גיל שבו היא מתחילה להבין ששי לה כוח והיא אומדת אותו בדיוק ברגשים בהם אתם לחוצים לצאת מהבית או לסיים את היום. סביר להניח שאם היא תקבל מחמאות על היותה בוגרת ותבין שכדאי לה להתנהג לפי גילה, היא תרצה לעשות את הדברים. בטל אם לא תקבל תשומת לב על התנגדות. אבל חשוב לפני כן להבין האם איננה למדה מעולם לעשות מה שאתם מבקשים או שהיא יודעת היטב לעשותם אבל משתמשת בהתנגדות כדי לבדוק את ההשפעה עליכם? בהצלחה


שלום לירן יכולות להיות כמה גישות לטיפול בנושא זה. האחת לברר איך רכש התנהגות זו, וכך כדאי לברר האם בבית הספר גם מקלל כמו בבית או שיודע להבחין בין סביבות שונות. כך, אם בביהס יודע שהתנהגות זו איננה מקובלת אפשר להסיק שהתגובות שלכם בבית בדרך כלשהי מחזקת התנהגות זו. בנוסף, יש לשוחח איתו ולהסביר שהתנהגות זו איננה מקובלת ומה יקרה כאשר יקלל. אתם יכולים להחליט שמתעלמים ממנו עד שמתקן את דבריו ומתנצל. לחילופין ניתן לומר לו שכאשר מדבר שצורה שאיננה מכבדת את הבית, נשללות ממנו זכויות כגון שעות מסך, או דברים אחרים שמשמעותיים לו. העיקר הוא העיקביות ואמונה שלכם כי אתם מסוגלים לעמוד מולו. בהצלחה.



שלום רויטל, בימינו, שאלתך היא שאלת השאלות. כמעט בכל בית בו יש מתבגרים יש שאלות לגבי המסכים, לא משנה כמה קשה וחמורה נטיית הילדים לשימוש במסכים. כמובן ששימוש יתר איננו מומלץ, וחשוב לציין שהשימוש במסכים איננו רק רע. החוקים וההגבלות עליהם החלטתם הם נכונים ומצוינים ומותאמים מאוד לגיל הילדים. אתם כמה עצות. האחת, החשיבה איננה רק סביב כמות השעות אלא גם סביב התוכן . חשוב שתהיה להם בקרה איזה שימוש עושים במסכים, האם התכנים מותאמים לגילם? ממליצה בחום לבקש מהם "סיור מודרך" - להצטרף אליך שיראו לך מה עושים במסך כך תהיה לכם הבנה של עולמם החברתי, נושאי שיחה, וגם חלון הזדמנויות לפיקוח. שנית, ברגע שהחלטתם מהם הגבולות, חשוב לצמצם את הגערות וההערות למקומות בהם חורגים מהכללים. מהר מאוד מגיעים למצב בו בילדים חשים חוסר שביעות רצון כללי מהם בגלל שלא מרוצים משום שימוש שעושים במסכים, מה שהופך להיות רוב שעות שהותם בבית. ותחושה כזו אנחנו לא רוצים שתהיה להם. אפשר לסכם איתם מראש מה תהיה התגובה שלכן כאשר עוברים כל הגבולות (לקיחת הנייד ליום או סגירת מסכים ליום). בסופו של יום, עבור מתבגרים רבים כל הסצינה החברתית שלהם סובבת סביב המסך וחשוב שלא לנתק אותם משם לחלוטין. יחד עם זאת לסייע להם לייצר עולם שיכולים להנות ממנו והוא מספיק אטרקטיבי, מחוץ למסך. בהצלחה.


שלום שרה, אין מתכון מנצח להורות טובה. ברור כי נוכחות הורית היא משמעותית ביותר לילדים. עם זאת חשוב לומר שנוכחות הורית לא נמדדת רק במספר השעות שהאם נוכחת בבית אלא גם בנוכחות אב, ולא פחות חשוב באיכות הזמן שביחד. לפעמים הורים נמצאים בבית פיזית ועדין לא נוכחים בחיי הילדים ואילו יש הורים עובדים שמאוד נוכחים בחיי ילדיהם , כל דקה שהם בבית פיזית מוקדשת לשהות עם הילדים. כל משפחה מוצאת את האיזון שלה. יש נשים שמשתעממות מהר בבית ומתוסכלות בחיים סביב ניהול משק הבית אבל אחרות נהנות ושואבות מכך סיפוק עצום. השיקול העיקרי הוא מה טוב לך ולמשפחתך בעולם הערכים שלך. מודעות עצמית היא מפתח חשוב בהחלטה כזו. בהצלחה.



שלום חני טנטרומים יכולים להופיע בגיל זה אבל לרוב לא מתחילים פתאום בכאלו עוצמות. יתכן שהיתה חולה וקיבלה הרבה תשומת לב וכעת מנסה לדרוש לקבל לא פחות. נסי לבחון מה קורה אם את לא מגיבה לטנטרום שלה במשך דקה שתיים, ואיך היא מגיבה לבגובות שונות שלכם. כלומר, לבחון את הטנטרומים האלו הם אכן בדיקה ההשפעה שלה על הסביבה. מצד שני, גם אם אין מחלה כרגע יתכן ויש רגישות תחושתית והיא חווה מצוקה כלשהי. האם היא צועקת כאשר מכניסה משהו לפה? כאשר נוגעים בה? חשוב לאסוף יותר מידע כדי לדעת לענות. בריאות.


שלום רינה. אכן מצב קשה וכואב. עצתי היא קודם כל לא להכנע לאיומים שלהן, לא את ולא בנך. גם הן בסופו של דבר בנות 14 וצריכות בדיקת גבולות. בודאי ללכת לשיחה עם רכזת השכבה, לבקש שתהיה עם היועצת ובהחלט לפנות למנהלת בית הספר ולספר לה על דברי הבנות כדי שהיא תטפל בזה. הן צריכות להבין שישלמו מחיר אם ימשיכו. הפגנת כוח וחוסן מולן חשובה בעיקר גם לבנך שלא ירגיש חסר אונים וישאר עם תחושה זו. בהצלחה!


שלום קרן, את לא מתארת משהו חריג, ילד רביעי, כשאר הוא הקטן משמעותית בבית, גדל שונה מאחיו הבוגרים כי הבית הוא שונה. הוא רוצה להיות "חלק" מהעולם של אחיותיו. הוא מאוד צעיר ולכן אפשר לתווך לו ולסייע לו ומדי פעם להשאיר אותו לדקה ואז להאריך כל פעם בכמה דקות נוספות. לדוג לבקש שיסדר את המשחק ואת או אחותו תצטרפו אחכ" וכן הלאה. יתכן גם אם תניחי לו על השטיח משחק שאוהב (פליימוביל, חיות, מכוניות) ולא תהיה "אטרקציה "אחרית בסביבה, יגש בעצמו, מבלי שילחצו או יבקשו ממנו מתוך סקרנות. נסי לעודד את סקרנותו אבל גם לאפשר לו להיות מי שהוא, במקומו במציאות הביתית שלכם.


שלום אולגה. ממה שאת מתארת נשמע שבתך מנסה להעביר מסר כלשהו דרך התנהגות זו. יכולים להיות כל מיני גורמים - ולכן כדאי לאסוף קצת מידע- האם היו קשיים במיומנויות או בהבנה חברתית לפני כן, פשוט נראו אחרת? מתי זה התחיל? איך היא מתנהגת בבי"ס, האם לילדים היא גם מדברת ככה או רק למבוגרים? האם מלבד לדבר על זה היתה בעבר איזו תגובה שבה נלקחו ממנה זכויות או שהיא שילמה מחיר כלשהו על ההתנהגות? האם בביס נענשה עי המורה שהעליבה? קשה להבין ממה שכתבת האם הסביבה מחזקת את ההתנהגות והיא פשוט נהנית מתחושת הכח או שהיא חווה קושי מסוים ודוקא קוראת לעזרה . בכל מקרה, חשוב להגדיר מולה בדיוק איזה אמירות לא מקובלות עליכם ומה יקרה אם תשמש בהן. לדוגמה, אם העליבה אותך, בגלל שתפקידך כאמא ללמד אותה לדבר בכבוד לאנשים (ולא להיעלב אלא להתייחס לזה כאל קריאה לבצע את תפקידך) לא תסיעי אותה לחוג, כי בתמורה לכל מה שאת עושה עבורה את מצפה לדבר אחד- לכבוד. במקביל לתגובות ברורות, כדאי לנסות לייצר אינטראקציות חיוביות שלך איתה, לא כפרס אלא בלי קשר להתנהגות הלא רצויה. אולי היא פשוט רוצה תשומת לבך...


שלום מיכל, ילדים רבים, ךעיתי אפילו עד גן חובה, חוזרים עייפים ורעבים מהגן. הגן מלא גירויים, הם עסוקים, וברמת עוררת גבוהה, וכשחוזרים הביתה, ישנה מעין "נפילת מתח", שינוי ברמת העוררות הגורמת להם חוסר שקט. לרוב הם לא בדיוק יודעים למה זקוקים. לפעמים זה אוכל ולפעמים פשוט לכמה דקות של שקט, מנוחה. עם הזמן תמצאי מה הדבר לו בנך זקוק בשעה זו. יש ילדים שעשרים דק של תכנית טלויזיה, או לשבת על כורסה עם ספר, לפעמים באמת משהו לאכול. מכיון שבנך מאוד צעיר וזו רק ההתחלה של הסתגלות לסדר יום של גן, תני לשניכם קצת זמן למצוא סדר יום חדש ומתאים. שבת שלום, הילה