על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום הילה שבורון
בוגרת תואר שני בשיקום באוניברסיטת בר אילן (MSW), מתמחה בהדרכת הורים ובטיפול פורום הדרכת הורים
באנשים וילדים עם צרכים מיוחדים. בעלת ידע בנושאי זכויות וחקיקה בתחומי השיקום והתפתחות הילד.

הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום סיגלית. רב הנסתר על הגלוי . נשמע שכולכם במצוקה אבל קצרה היריעה בפורום אינטרנטי להבין מהם הגורמים. אני מניחה שבאבחון עלו דברים נוספים מלבד חוסר האמון של בית הספר. נדרש הברה מאוד מידע כדי לתת עצה. אבל נשמע שהמצב מאוד לא פשוט ומצריך התערבות מקצועית - טיפול לילד ולהוריו והדרכה הורית מאיש מקצוע המתמחה בתחום בעיות התנהגות והפרעות קשב.


שלום הודיה. גניבה בגיל צעיר על כך מעלה שאלה לגבי מסר שהילד מעביר לכם. מה הוא עושה בכסף שגונב? אם הוא מקבל דמי כיס מדוע הם לא נשמרים אצלו? על פניו מהמעט שכתבת נשמע שיש קצת בלבול במסרים שהוא מקבל. מצד אחד מקבל דמי כיס אבל לא באמת מקבל אותם באופן מוחשי ביד. נותנים לו סוכריה אבל זו לא באמת סוכריה. הוא מספיק גדול כדי להבין שגם מה שנותנים לו- לא נותנים לו באמת. אני מציעה בחום לעשות חשיבה איך אתם מציבים גבולות בצורה אותנטית שמכבדת אותו ואת התבונה שלו . כבוד עשוי להביא התנהגות מכבדת בחזרה.


שלום אורטל. פעמים רבות אנחנ ויודעים מה לעשות בעבודה אבל שמגיעים הביתה, הרגשות, התשישות וגודל האחריות לא תמיד מאפשרים לנו לנהוג דרך ההיגיון בלבד והכלים המקצועיים שלנו. יש סיבה שמטפלים לא יכולים לטפל בבני משפחתם. אני מסכימה שהדרכה הורית יכולה לסיע רבות ולו בכדי לסייע לך לעשות דבר ולא להשאר לבד עם ההתלבטויות והרגשות המציפים. מי שעוסק בהדרכת הורים - פסיכולוג או עובד סוציאלי, אבל שבקיא בנושאי התפתחות הילד- כדי שיוכל לתת מענה לקשיים ההתפתחותיים של הילדה יוכל לעזור. בהצלחה



שלום שירה ראשית חשוב לנשום עמוק. מה שעובר על בנך טבעי ותואם את הגיל והכל בסדר. שנית, האם המכות הן תופעה חדשה? אם כן, כדאי לבדוק מה שהשתנה והאם יש טריגר לשינוי בהתנהגות. האם ההתנהגות האלימה נראית גם בבית? או רק בגן? לעניין הפסיכולוגית - תצפית של פסיכולוגית לא תשאיר כתם ולא תעשה נזק, זה יכול לתת תשובות ובעיקר אם אין בעיה חריגה לעומת ילדים אחרים בגן היא תראה את זה ותוכל להחזיר לגננת את האחריות לטיפול בבעיה. אם הבעיה רק בגן ורק בזמן האחרון, זו אחריות של הגננת בעיקר לטפל. חשוב שתדברי איתו בבית, שיבין שההתנהגות הזו לא מקובלת עליך. כמו כן אפשר שתסכמי עם הגננת שבכל יום היא מעדכנת אותך בסוף היום איך התנהג . סביר שאם הוא ידע שישמח אותך מאוד בסוף היום אם התנהנג יפה, זה יעזור לו לאסוף את עצמו, ולהיפך. בהצלחה


שלום מירב, אני בהחלט יכולה להבין את מצוקתך. נשמע שבנך מוצף מאוד מהצורך לשמור על תפקידו כילד המקסים, התלמיד הטוב והמרצה. כנראה שהוא חווה קשיים אבל באופן לא מודע לא מאפשר לעצמו מרחב לטעות ולכן בבית, אחרי יום שלם בבית ספר הוא מרגיש צורך לפרוק את המתח שחש במהלך היום. נסי לדבר איתו כשרגוע להבין מה עובר עליו בבית ספר. לא ממקום של נזיפה על הקללות אלא מתוך שיח מכבד. שבי איתו על כוס שוקו בערב, בנחת. אחד על אחד. לא פשוט להיות הבכור וחשוב שיהיו לו רווחים ברורים מהתפקיד הזה. לתת לו זכות נוספת, מקומות בהם מרגיש שלהיות הגדול בבית זה גם יתרון ולא רק עול. חשוב לדבר עם המורה ולבקשה לבחון מה קורה בפסקות מבחינה חברתית. לאחר מכן יש לחשוב ביחד איתו מה יעזור לו כשהוא כועס ואיך יכול להביע את הכעס בדרכים לגיטימיות שאינן קללות. בהצלחה


שלום אורלי, אכן נושא היחסים בין אחים הוא מורכב ולא ניתן לומר שיש " פתרון נכון" או "לא נכון". חשוב ראשית לברר מה תפיסת העולם שלך לגבי היחסים בין ילדים בהווה ובעתיד. שנית, חשוב לשוחח איתם ולשקף להם כמה מתסכל עבורך וכואב לראות שאינם מצליחים להנות אחד מהשני. מצד שני להביע אמפתיה והבנה כי מריבות בין אחים הן נורמטיביות ומתאימות למצב החיים שלהם . בעניין זה ממליצה לקרוא את המאמר על יחסים בין אחים https://www.alhasapa.co.il/art.asp?Id=3198 לרוב המריבות מגיעות מתחושות של איום - כל אחד מהם מרגיש שעליו להבן על מקומו במשפחה, רוצה להשמע ולהיראות. ולכם חשוב לתת לכל אחד מהם מקום נפרד ויחד עם זאת ליזום מצבים של הנאה משפחתית ופעילויות שהם יכולים להנות אחד מהשני ולזכור כמה טוב וכיך שאינם ילדים יחידים. בהצלחה


שלום שירה. בכיתה ד עוברים על ילדים מצבים מורכבים חדשים רבים . רמת הדרישה בלימודים עולה, ומה שהיה קל דורש כעת התמודדות עם אתגרים, מתחילות אינטריגות חברתיות בין הבנות בכיתה. חשוב לשמור על ערוץ שיח פתוח איתה. לשבת איתה בערב על כוס שוקו חם ולהבין מה עובר עליה בבית הספר. איך היא מרגישה חברתית. יתכן שבעיניכם היא מאוד מקובלת על חברותיה אבל בתוכה יש תחושות מורכבות שהיא לא יודעת להסביר לעצמה ולנהל את הרגשות שלה ביעילות. נשמע שהיא בעיקר צריכה מקום שיהיה רק שלה, בו היא לא מאוימת ומרגישה בטוחה. לתת לה מקום בו רק היא מקבלת את תשומת הלב ולא נמצאת תחת צורך דחוף לשמור על מקומה. לגבי הטיפול- אין כאן מספיק פרטים כדי להבין האם אמנם הטיפול "לא צלח" אם הרגשתם שיפור כנראה קרה שם משהו טוב. יתכן והטיפול הסתיים מבר מדי או שעזר לתכנים איתם התמודדה לפני שנתיים וכעת היא סוערת ומוצפת מדברים רבים אחרים ובהחלט יכולה להנות מטיפול נוסף. חשוב בעיקר לא להכנס ליאוש ולהבין שהיא מתמודדת עם קשיים משלה וזקוקה להרבה תמיכה.


שלום, התנהגותו של בנך איננה חריגה ויכולהלהיות קשורה לאחות הקטנה שמתחילה יותר ויותר למשוך התפעלות ותשומת לב בשלב זה. מציעה לבלות איתו זמן של "אחד על אחד" בו לא ירגיש מאוים על ידי האחות. בנוסף, לשחק איתו משחקים בהם מטרה היא להפסיד- מי שמפסיד מרוויח.... משהו שישמח אותו. כך לחזק את התחושה בה לא משנה מה קורה בסוף המשחק- הוא מרוויח. בנוסף, כאשר מזמינים חברים, נסו לקצר את הביקורים בשלב זה כך שיוכל להנות מהם אבל לא ימשכו מעבר לזמן שהוא כרגע מסוגל להכיל את תחושת האיום של להתחלק בתשומת הלב, ובתחושת הבעלות על הצעצועים ובעצם על המרחב שלו. הציעו לו פעילות עם החברים בהם אין תחרות- יצירה משותפת, משחק דימיוני, וכרומה. תחרותיות איננה דבר רע לכשלעצמה אבל ברור שצריכה להיות במינונים ושצריך לחזק את היכולת שלו להיות במצבים בהם לא מנצח כלומר לחזר את ההנאה מהמשחק עצמו ולא מהתחרות.



שלום קירה, האם התנהגות זו היתה גם בכיתה א? האם משהו נוסף השתנה? בבית? בכיתה? חסר מידע רב כדי להבין האם זה שינוי בהתנהגות או החרפה של התנהגות שראיתם במקומות אחרים. ממליצה להתיעץ עם המחנכת ועם יועצת בית הספר, לשמוע מה הן רואות בכיתה ולהחליט על תכנית משותפת. בהצלחה