על הספה - פורומי מומחים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים

פורום הדרכת הורים
מנהלת פורום הילה שבורון
בוגרת תואר שני בשיקום באוניברסיטת בר אילן (MSW), מתמחה בהדרכת הורים ובטיפול פורום הדרכת הורים
באנשים וילדים עם צרכים מיוחדים. בעלת ידע בנושאי זכויות וחקיקה בתחומי השיקום והתפתחות הילד.

הפורום יעסוק בשאלות לגבי הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים וחיזוק סמכותם של ההורים בתוך המשפחה .

הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
 X

שלום אורלי. נשמע שבעיקר נכנסתם לסחרחרת של משא ומתן בו הילד מנהל את העניינים... אני מציעה שקודם תחליטו מה בעיניכם לגיטימי, ומתי וכמה נכון בעיניכם שהילד בגיל כה צעיר יצפה במסך. מה המינון המתאים. ילדים בגיל זה אכן נהנים בעיקר לצפות שוב בשוב בתכנים מוכרים. השאלה לא לגבי סרט מסויים או גיוון אלא לגבי בדיקת הגבולות. ברגע שאתם תחליטו מה מתאים- ואם לתת לו קצת בבוקר גורר היסטריה, יתכן שחלק מזה הוא החשש שלכם מסצינה שתתקשו להשתלט עליה. חשבו שתהיה עיקביות בין שניכם ומיום ליום לגבי ההחלטות שתחליטו. חשבו להסביר לו שדברים עומדםי להשתנות ושאבא ואמא מחליטים. שימו לב שלא לחרוג מההחלטות שלכם רק כי זה נוח לפעמים שלא להכנס איתו לעימותים כי אז הוא מקבל חיזוק חיובי על משא ומתן. בהצלחה


שלום ליהי. בהורות יש פעמים רבות הבדלי תפיסה בין שני ההורים לגבי מה נכון. השאלה האם חילוקי החדעות ביניכם נוגעים רק לעניין זה? האם בתחומים אחרים אתם מצליחים לדבר על הפערים ביניכם ולמצוא דרך מגשרת? קשה להבין מהתיאור האם מדובר באמת רק בתפיסה שונה או במשהו חריג . למעט מקרי קיצון, אין נכון או לא נכון בהורות ולכן המפתח הוא התקשורת ביניכם. במקרים בהם אתם מתקשים למצוא דרכים במתאימות לשניכם, הדרכת הורים בתיווך איש מקצוע יכולה לסייע מאוד. בהצלחה



שלום אורלי, נסי לשוחח איתה ולהבין מה עובר עליה. כנראה שחסרות לה מיומנויות חברתיות, או שהיא מחפשת את מקומה בבית בין אחיה/ אחיותיה הגדולים. בנוסף אפשר לפנות ליועצת בית הספר ולבקש ממנה לשוחח עם הילדה ולחוות את דעתה מה מקור הקושי. יתכן ושווה בהחלט לשקול טיפול רגשי לילדה. בהצלחה


שלום אתי, המצב אכן נשמע מאוד מורכב. בעיקר עבור הילד. בגיל ארבע הוא מתחיל להבין דברים שעד עכשיו היו מובנים מאליהם. מצד אחד הוא מתחיל להיות מודע אבל מצד שני לא באמת יכול להבין אותם. הוא רואה בגן ילדים שהוריהם חיים יחד, ומודע לפער מול מציאות חייו. בנוסף הוא מתחיל להיות מודע לפער בין סיטואצית החיים שלו לבין זו של האחים שלו - שסביר כל אחד מהאבות שלהם נוהג אחרת. כל מה שאת מתארת מצביע על בלבול וכעס ועל קושי מאוד גדול להבין את הרכב המשפחה שלו. אחד הדברים החשובים שמחזקים אצל ילד בעיקר בגיל זה את הביטחון והיציבות - זה סדר וגבולות. מצד אחד להמשיך לומר לו כמה אתם אוהבים אותו שתמיד תהיו בשבילו, ושאהבה לא מודדים במתנות (ולכן כמובן שלא יהיה נכון להבטיח מתנות - קניית מתנות רק תחזק אצלו את ההשערה שזו העדות לאהבה שלכם, ויתכן שראה את זה אצל האבות האחרים של האחים) מצד שני להציב גבולות מאוד ברורים לגבי איסור האלימות וההתחצפות. עליו לדעת שכאשר הוא מתנהג בחוצפה אתם תגיבו בהתאם- תחליטו ביניכם איך אתה מגיבים ותהיו עקביים. עליו להבין שיש מערכת חוקים שונה בבית שלכם לבין הבית של האם. אני לא יודעת איך היא נוהגת ואיך מדברים שם בבית אבל זה קשה לילד לחיות בשתי סביבות שונות עם חוקים אחרים. אם הקשר שלכם עם אמו של הילד הוא קשר טוב, כדאי להפגש ולשוחח על כך ולנסות להגיע להסכמות, לנסות ולחבר עבורו את שני העולמות בהן חי כמה שניתן. לפעמים אפילו ההתגייסות המשותפת, והניסיון - כבר משפיעים לטובה. ואם זה לא עוזר - ממליצה בחום לפנות להדרכת הורים. בהצלחה


שלום סיגלית. רב הנסתר על הגלוי . נשמע שכולכם במצוקה אבל קצרה היריעה בפורום אינטרנטי להבין מהם הגורמים. אני מניחה שבאבחון עלו דברים נוספים מלבד חוסר האמון של בית הספר. נדרש הברה מאוד מידע כדי לתת עצה. אבל נשמע שהמצב מאוד לא פשוט ומצריך התערבות מקצועית - טיפול לילד ולהוריו והדרכה הורית מאיש מקצוע המתמחה בתחום בעיות התנהגות והפרעות קשב.


שלום הודיה. גניבה בגיל צעיר על כך מעלה שאלה לגבי מסר שהילד מעביר לכם. מה הוא עושה בכסף שגונב? אם הוא מקבל דמי כיס מדוע הם לא נשמרים אצלו? על פניו מהמעט שכתבת נשמע שיש קצת בלבול במסרים שהוא מקבל. מצד אחד מקבל דמי כיס אבל לא באמת מקבל אותם באופן מוחשי ביד. נותנים לו סוכריה אבל זו לא באמת סוכריה. הוא מספיק גדול כדי להבין שגם מה שנותנים לו- לא נותנים לו באמת. אני מציעה בחום לעשות חשיבה איך אתם מציבים גבולות בצורה אותנטית שמכבדת אותו ואת התבונה שלו . כבוד עשוי להביא התנהגות מכבדת בחזרה.


שלום אורטל. פעמים רבות אנחנ ויודעים מה לעשות בעבודה אבל שמגיעים הביתה, הרגשות, התשישות וגודל האחריות לא תמיד מאפשרים לנו לנהוג דרך ההיגיון בלבד והכלים המקצועיים שלנו. יש סיבה שמטפלים לא יכולים לטפל בבני משפחתם. אני מסכימה שהדרכה הורית יכולה לסיע רבות ולו בכדי לסייע לך לעשות דבר ולא להשאר לבד עם ההתלבטויות והרגשות המציפים. מי שעוסק בהדרכת הורים - פסיכולוג או עובד סוציאלי, אבל שבקיא בנושאי התפתחות הילד- כדי שיוכל לתת מענה לקשיים ההתפתחותיים של הילדה יוכל לעזור. בהצלחה



שלום שירה ראשית חשוב לנשום עמוק. מה שעובר על בנך טבעי ותואם את הגיל והכל בסדר. שנית, האם המכות הן תופעה חדשה? אם כן, כדאי לבדוק מה שהשתנה והאם יש טריגר לשינוי בהתנהגות. האם ההתנהגות האלימה נראית גם בבית? או רק בגן? לעניין הפסיכולוגית - תצפית של פסיכולוגית לא תשאיר כתם ולא תעשה נזק, זה יכול לתת תשובות ובעיקר אם אין בעיה חריגה לעומת ילדים אחרים בגן היא תראה את זה ותוכל להחזיר לגננת את האחריות לטיפול בבעיה. אם הבעיה רק בגן ורק בזמן האחרון, זו אחריות של הגננת בעיקר לטפל. חשוב שתדברי איתו בבית, שיבין שההתנהגות הזו לא מקובלת עליך. כמו כן אפשר שתסכמי עם הגננת שבכל יום היא מעדכנת אותך בסוף היום איך התנהג . סביר שאם הוא ידע שישמח אותך מאוד בסוף היום אם התנהנג יפה, זה יעזור לו לאסוף את עצמו, ולהיפך. בהצלחה


שלום מירב, אני בהחלט יכולה להבין את מצוקתך. נשמע שבנך מוצף מאוד מהצורך לשמור על תפקידו כילד המקסים, התלמיד הטוב והמרצה. כנראה שהוא חווה קשיים אבל באופן לא מודע לא מאפשר לעצמו מרחב לטעות ולכן בבית, אחרי יום שלם בבית ספר הוא מרגיש צורך לפרוק את המתח שחש במהלך היום. נסי לדבר איתו כשרגוע להבין מה עובר עליו בבית ספר. לא ממקום של נזיפה על הקללות אלא מתוך שיח מכבד. שבי איתו על כוס שוקו בערב, בנחת. אחד על אחד. לא פשוט להיות הבכור וחשוב שיהיו לו רווחים ברורים מהתפקיד הזה. לתת לו זכות נוספת, מקומות בהם מרגיש שלהיות הגדול בבית זה גם יתרון ולא רק עול. חשוב לדבר עם המורה ולבקשה לבחון מה קורה בפסקות מבחינה חברתית. לאחר מכן יש לחשוב ביחד איתו מה יעזור לו כשהוא כועס ואיך יכול להביע את הכעס בדרכים לגיטימיות שאינן קללות. בהצלחה


שלום אורלי, אכן נושא היחסים בין אחים הוא מורכב ולא ניתן לומר שיש " פתרון נכון" או "לא נכון". חשוב ראשית לברר מה תפיסת העולם שלך לגבי היחסים בין ילדים בהווה ובעתיד. שנית, חשוב לשוחח איתם ולשקף להם כמה מתסכל עבורך וכואב לראות שאינם מצליחים להנות אחד מהשני. מצד שני להביע אמפתיה והבנה כי מריבות בין אחים הן נורמטיביות ומתאימות למצב החיים שלהם . בעניין זה ממליצה לקרוא את המאמר על יחסים בין אחים https://www.alhasapa.co.il/art.asp?Id=3198 לרוב המריבות מגיעות מתחושות של איום - כל אחד מהם מרגיש שעליו להבן על מקומו במשפחה, רוצה להשמע ולהיראות. ולכם חשוב לתת לכל אחד מהם מקום נפרד ויחד עם זאת ליזום מצבים של הנאה משפחתית ופעילויות שהם יכולים להנות אחד מהשני ולזכור כמה טוב וכיך שאינם ילדים יחידים. בהצלחה