על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מטפלת בעלת ניסיון רב במתבגרים ובבוגרים צעירים. פורום שירות צבאי
בעבודתי כקב"נית בצבא שירתתי במגוון תפקידים ועם אוכלוסיות שונות (טירונים, חיילים בקורס, כלואים, מפקדים ואנשי קבע). במסגרת זו טיפלתי פרטנית וקבוצתית בחיילים, הדרכתי הורים לחיילים, וכן עסקתי בהוראה ובהדרכה של נושא בריאות הנפש בצבא. כיום מטפלת בגישה דינמית בשילוב טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, התערבות במשבר והדרכות הורים.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל של היום הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה הינה פעמים רבות קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. חיילים מרגישים לא אחת שאין להם כתובת. הם מחפשים פתרון שיכול להיות פשוט אך בשל הבירורקטיה והעומסים הופך לבלתי מושג, והבעיה הולכת ומתרחבת.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך השירות ולקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב הבעיות הן פתירות וההסתגלות הינה תהליך שאורך זמן ודורש אורך רוח.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים, חיילים משוחררים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

2. המצב שאת מתארת יכול להתאים לפרופיל 24, שהינו פרופיל זמני של שחרור משירות צבאי לצורך טיפול נפשי ושיפור המצב הנפשי. נראה מן המתואר כי בנך נכנס למצב של חרדה ממצבו הגופני , המתבטא בבדיקות רבות שהוא עושה ונקיטת צעדים שאמורים להפחית את החרדה באופן זמני (לא להתרחק מבית חולים). חשוב ורצוי לפנות בהקדם לטיפול נפשי כדי שהבעיה תיפתר ולא תתפתח. ניתן לאחר חצי שנה לבקש להתגייס שוב, תחת המלצה של גורם ברה"ן התומך בכך.


אני מבינה את החשש שלך כי שירותך הקרבי ייפגע בעקבות מעורבות הקב"ן. יחד עם זאת נראה ממכתבך כי המצוקה משמעותית ורבה. אם ההתרשמות שלך מעצמך ושל המטפל שלך הינה של חרדות ודכאון קשים אזי יש לשאול אם תוכל להמשיך ולתפקד במצב כזה ללא עזרה? הקב"ן תפקידו להעריך ביחד איתך את היכולת להמשיך ולשרת בקרבי. אין הדבר אומר בהכרח שתסיים את חלקך הקרבי בשירות אולם זו אפשרות קיימת. ניתן ליטול טיפול תרופתי ולשרת בקרבי אך שוב, בהתאם למצב ולהערכת הבודק. לגבי ר"ם 2 זו אינה אפשרות . תוכל לבקש דרך הקב"ן מן המפקדים לצאת לחופשה מיוחדת אבל יש לשאול האם הדבר אכן יסייע לך או יעמיק את הפחד, שכן, הימנעות ממקור של חרדה מאפשרת הקלה זמנית אך לא בהכרח פותרת את החרדה מן השורש.


שאלת מסירת המידע לצבא מעסיקה הורים רבים.. מחד לא רוצים לפגוע בשירות הצבאי של הילד, מאידך ישנם קשיים ויש רצון שהצבא יכיר בהם ויסייע במידת הצורך. באופן כללי אני סבורה שהצבא צריך לדעת על דברים מהותיים הקשורים במצב הנפשי לרבות הטיפול התרופתי. נטילת ריטלין או טיפול אנטי-חרדתי לא מהווה אינדיקציה לפסילה משירות כלל וכלל. השאלה המכריעה היא מהו המצב הנפשי ומידת הפגיעה בתפקוד. כאשר יש חלקים אובדניים ישנה התייחסות רבה לכך. אציין כי ניתן לפנות גם בהמשך הליך הגיוס ויש לכם למעשה יכולת להעריך מהו המועד הנכון לשתף את הצבא ובאיזה אופן .


הסיכוי לשפר את הקה"ס קיים לפני השירות באמצעות בקשה לבדיקה חוזרת ואם לא אז ניתן לנסות במהלך השירות. תצטרך להוכיח תפקוד תקין ולהביא המלצה של מפקד בכיר. הדגש הוא להראות שיש שיפור בתפקוד ובמצב הנפשי.



הפחד מפני מה שהשירות יביא עימו הינו הגיוני בהחלט, והוא עלול להיות מועצם על רקע קשיים קיימים. באופן כללי ומבלי להכיר הייתי מציעה לנסות ולהתחיל את השירות, לנסות ולהתמודד עם הפחד. אם המצוקה שתעלה תהיה חריגה ובלתי ניתנת לשינוי אפשר יהיה לפנות לקב"ן בכל יחידה שהבן ישרת, לרבות הטירונות, ולבקש להיבדק. הסיכוי שהחרדה תחלוף ותתרחש הסתגלות תקינה קיים ולכן כדאי לנסות למצות כיוון זה.


אם החייל חזר לשירות סדיר וכרגע אינו עריק- זוהי זכותו לפגוש בקב"ן. במידה ויש סירוב לאפשר לו זאת- ניתן הן לפנות למפקד שמעליו או לפנות לנציב קבילות חיילים בנושאים רפואיים.




חשוב מאד שאת מרגישה טוב יותר וכל הכבוד שאת רוצה לתרום מעצמך. את יכולה לפנות לצבא בבקשה להתגייס ולהציג את המסמכים המעידים על שיפור במצבך הנפשי. ישנה אפשרות נוספת, רלבנטית וטובה, להתנדב לשירות הצבאי, דרך "מתנדבים במדים". ההתנדבות כוללת ליווי משמעותי לאורך השירות, שיבוץ בתפקידים מתאימים ועוד.


פרופיל 24 הינו פרופיל שחרור זמני, הניתן למשך 6 חודשים, במצב נפשי המצריך טיפול וישנה חשיבות לדחות את הגיוס. מצב של דכאון יכול להתאים לפרופיל כזה, זאת במידה וגורם בריאות הנפש של הצבא מעריך את המצב ככזה. ניתן לבוא לבדיקה עם חוות דעת התומכת בכך. יש לציין כי האחריות על החזרה לשירות והוכחת השיפור במצב היא על החייל, לא על המערכת הצבאית.


נראה שאת עושה מאמצים רבים כדי שהבן שלך לא יעשה "שטויות" ויצליח להסתגל למערכת הצבאית. הבנתי שהוא לא רוצה להישאר בצבא אך לא ברור מדוע? אני מציעה לקיים איתו שיח פתוח ומעמיק, בו את מנסה להבין את הקושי, מדוע הוא רוצה לוותר? באופן עקרוני עליי לומר כי עמדת ההורים מאד חשובה, לעיתים משפיעה ביותר, אולם בסופו של דבר זה הוא שם, העומד מול האתגר הצבאי. יש גבול כמה תוכלי להשפיע או להחליט עבורו