על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מטפלת בעלת ניסיון רב במתבגרים ובבוגרים צעירים. פורום שירות צבאי
בעבודתי כקב"נית בצבא שירתתי במגוון תפקידים ועם אוכלוסיות שונות (טירונים, חיילים בקורס, כלואים, מפקדים ואנשי קבע). במסגרת זו טיפלתי פרטנית וקבוצתית בחיילים, הדרכתי הורים לחיילים, וכן עסקתי בהוראה ובהדרכה של נושא בריאות הנפש בצבא. כיום מטפלת בגישה דינמית בשילוב טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, התערבות במשבר והדרכות הורים.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל של היום הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה הינה פעמים רבות קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. חיילים מרגישים לא אחת שאין להם כתובת. הם מחפשים פתרון שיכול להיות פשוט אך בשל הבירורקטיה והעומסים הופך לבלתי מושג, והבעיה הולכת ומתרחבת.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך השירות ולקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב הבעיות הן פתירות וההסתגלות הינה תהליך שאורך זמן ודורש אורך רוח.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים, חיילים משוחררים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X


העובדה שנער/נערה הלכו לטיפול נפשי במסגרת ציבורית אינו מוביל באופן אוטומטי להתערבות בנתונים האישיים או בשיבוץ הצבאי. יתכן ולאור העובדה שיש רישום על טיפול (רופא המשפחה יחתום על כך, החומר עצמו סגור במערכת של קופת החולים ולא פתוח או מועבר לידי הצבא) תתבקש בתך להיפגש עם קב"ן בשלבי טרום הגיוס.


גורמי בריאות הנפש של הצבא נמצאים בלשכות הגיוס על מנת להעריך את פוטנציאל ההסתגלות לשירות של המתגייסים. אחד מעקרונות התפיסה הינו לתת הזדמנות לאדם לנסות ולהתגייס חרף הקשיים, עם תמיכות וליווי במידת הצורך. פעמים רבות הדבר מוכיח את עצמו והחייל אכן מסתגל לשירות ומצליח. כמי שהיתה אחראית על בריאות הנפש של בסיסי טירונות הייתי עדה להצלחת שכאלו. פעמים אחרות שהאתגר לא צולח יש לפנות שוב לקבן דרך המפקדים ולעדכן במצב הנפשי. אני מציעה לדון שוב עם בתך ועם המטפלים באפשרות שתנסה להתגייס. כמו כן אתם יכולים גם לבקש לערער על החלטת הקבן.



הצבא הינו מערכת ביטחונית ולא טיפולית. משום כך ישנם טיפולים המוצעים לחיילים על מנת לאפשר להם להמשיך שירות. ככלל, חייל המשתמש בסמים ישוחרר מהצבא. לצבא אין מערכת טיפולית לנושא הסמים אלא שזאת יש לטפל באזרחות.


לא ציינת בשאלתך למה הכוונה שהקב"ן אינו מבין את מהות הבעיה-האם התכוונת לכך שאינו מאפשר לה לצאת מהתפקיד בו היא משרתת? תפקידו של הקב"ן הינו להציע טיפול ועזרה נפשית במקרים של מצוקה נפשית. ישנם מקרים חריגים בהם הוא יכול להמליץ למפקדים על שינוי בתנאי השירות אולם ההחלטה הסופית הינה בידי הדרג הפיקודי.


3. קיימת אפשרות לערער על פרופיל שחרור 21 ולבקש שוב להתגייס וישנם מקרים שבהחלט מתקבל ערעור זה. חוות דעת פסיכיאטרית יכולה לסייע בעניין זה בהינתן שהיא תומכת בכשירותך הנפשית לשרת בצבא. תעבור בדיקה וועדה חוזרת.


2. המצב שאת מתארת יכול להתאים לפרופיל 24, שהינו פרופיל זמני של שחרור משירות צבאי לצורך טיפול נפשי ושיפור המצב הנפשי. נראה מן המתואר כי בנך נכנס למצב של חרדה ממצבו הגופני , המתבטא בבדיקות רבות שהוא עושה ונקיטת צעדים שאמורים להפחית את החרדה באופן זמני (לא להתרחק מבית חולים). חשוב ורצוי לפנות בהקדם לטיפול נפשי כדי שהבעיה תיפתר ולא תתפתח. ניתן לאחר חצי שנה לבקש להתגייס שוב, תחת המלצה של גורם ברה"ן התומך בכך.


אני מבינה את החשש שלך כי שירותך הקרבי ייפגע בעקבות מעורבות הקב"ן. יחד עם זאת נראה ממכתבך כי המצוקה משמעותית ורבה. אם ההתרשמות שלך מעצמך ושל המטפל שלך הינה של חרדות ודכאון קשים אזי יש לשאול אם תוכל להמשיך ולתפקד במצב כזה ללא עזרה? הקב"ן תפקידו להעריך ביחד איתך את היכולת להמשיך ולשרת בקרבי. אין הדבר אומר בהכרח שתסיים את חלקך הקרבי בשירות אולם זו אפשרות קיימת. ניתן ליטול טיפול תרופתי ולשרת בקרבי אך שוב, בהתאם למצב ולהערכת הבודק. לגבי ר"ם 2 זו אינה אפשרות . תוכל לבקש דרך הקב"ן מן המפקדים לצאת לחופשה מיוחדת אבל יש לשאול האם הדבר אכן יסייע לך או יעמיק את הפחד, שכן, הימנעות ממקור של חרדה מאפשרת הקלה זמנית אך לא בהכרח פותרת את החרדה מן השורש.


שאלת מסירת המידע לצבא מעסיקה הורים רבים.. מחד לא רוצים לפגוע בשירות הצבאי של הילד, מאידך ישנם קשיים ויש רצון שהצבא יכיר בהם ויסייע במידת הצורך. באופן כללי אני סבורה שהצבא צריך לדעת על דברים מהותיים הקשורים במצב הנפשי לרבות הטיפול התרופתי. נטילת ריטלין או טיפול אנטי-חרדתי לא מהווה אינדיקציה לפסילה משירות כלל וכלל. השאלה המכריעה היא מהו המצב הנפשי ומידת הפגיעה בתפקוד. כאשר יש חלקים אובדניים ישנה התייחסות רבה לכך. אציין כי ניתן לפנות גם בהמשך הליך הגיוס ויש לכם למעשה יכולת להעריך מהו המועד הנכון לשתף את הצבא ובאיזה אופן .


הסיכוי לשפר את הקה"ס קיים לפני השירות באמצעות בקשה לבדיקה חוזרת ואם לא אז ניתן לנסות במהלך השירות. תצטרך להוכיח תפקוד תקין ולהביא המלצה של מפקד בכיר. הדגש הוא להראות שיש שיפור בתפקוד ובמצב הנפשי.