על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מטפלת בעלת ניסיון רב במתבגרים ובבוגרים צעירים. פורום שירות צבאי
בעבודתי כקב"נית בצבא שירתתי במגוון תפקידים ועם אוכלוסיות שונות (טירונים, חיילים בקורס, כלואים, מפקדים ואנשי קבע). במסגרת זו טיפלתי פרטנית וקבוצתית בחיילים, הדרכתי הורים לחיילים, וכן עסקתי בהוראה ובהדרכה של נושא בריאות הנפש בצבא. כיום מטפלת בגישה דינמית בשילוב טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, התערבות במשבר והדרכות הורים.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל של היום הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה הינה פעמים רבות קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. חיילים מרגישים לא אחת שאין להם כתובת. הם מחפשים פתרון שיכול להיות פשוט אך בשל הבירורקטיה והעומסים הופך לבלתי מושג, והבעיה הולכת ומתרחבת.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך השירות ולקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב הבעיות הן פתירות וההסתגלות הינה תהליך שאורך זמן ודורש אורך רוח.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים, חיילים משוחררים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

הכדור שהבן לוקח אינו מגדיר את ההתייחסות של הצבא לשאלת גיוסו. האבחנה היא שקובעת, מידת חומרתה של הבעיה הנפשית, קיומם של אשפוזים פסיכיאטריים ומשקל רב מושם על מידת ההשפעה של הבעיה על התפקוד היומיומי.



אני מבינה שאתה רוצה לעשות כל מה שאתה יכול כדי לא לוותר על הגיוס לצבא. ישנם מספר מסלולים ואפשרויות וההחלטה תיעשה במשותף על ידי המערכת הצבאית ואיתך. זה נכון שהצבא יחליט לבסוף אם הוא מגייס אותך או לא אך ניתן לבטא את רצונך ובתוך זה גם להיות מסוגל לראות את העבר שלך כחלק ממך וכמשהו שיש לו השפעה ומשמעות. ישנה אפשרות גם לדחות שירות על מנת להשתפר מבחינה נפשית- זאת על ידי פרופיל 24 זמני. אפשר לשקול התנדבות לבעלי רקע נפשי. נסה להגיע פתוח לשיחה עם גורם בריאות הנפש ולשקול את האפשרויות בפתיחות.


חשוב לך לתרום מעצמך ולהתמודד עם הקשיים הנפשיים. זה בהחלט מוערך ומנסיוני זהו רכיב משמעותי להצלחה בחיים- לשאוף גבוה אבל גם להתייחס לקושי ולא להזניח. מסלול החג"מ אכן קשור לנתוני איכות ולא למצב הנפשי. זה קשור למיונים ולמבחנים שעברת יחד עם נתונים שונים שהצבא משקלל. איני בטוחה שזה יהיה נכון כי לאחר שהעברת את המידע ואיפשרת לצבא להיערך לקשיים שעלולים לעלות - כעת תסתירי או תכחישי. חשוב שאמינותך לא תיפגע. אני מציעה להיות ברורה מול הצבא במוטיבציה שלך, ברצון שלך לתרום ולהשפיע, לכך יש הרבה השלכה ומשמעות פעמים רבות, כמו גם לקחת את התפקיד שנותנים לך ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר.




הדילמה שאת מעלה מובנת וטבעית- כמה לדווח ועל מה? איך למצוא את האיזון בין הכרה בקשיים לבין שמירה על האפשרויות פתוחות בפני הילד. המערכת הצבאית מבחינתה זקוקה למידע המקיף על מנת שתוכל לסייע בהתאמה מירבית לתפקיד. פעמים רבות מספור הדבר גם משרת את המתגייס משום שהצבא מזהה את הקשיים ויכול להתחשב בהם, להקל היכן שצריך. אני מבינה שהמטפלת דורשת מבחינתה לדווח לצבא וצריך להבין מדוע? האם יש רמה של מסוכנות שהיא רואה? מהי הפגיעה בתפקוד ע"י החרדה ברמה החברתית? והשאלה החשובה מכל- מה בנך רוצה? האם הוא מעוניין לקבל הכרה בקשייו על מנת שייקל עליו להתחיל את השירות?כפי שאת קוראת אין לי תשובה ברורה משום שכל מקרה הינו לגופו. אני חושבת שעליכם לדון בכך במשפחה ועם המטפלת. במידה ואתם פונים לצבא ללשכת הגיוס בבקשה להערכת מצב נפשי- רצוי לצרף חוות דעת מטפלת.


שינויים נוספים בפרופיל מצריכים כעת הערכת מצב נפשי נוספת. חוות דעת אזרחית יכולה לסייע אולם לא מן הנמנע שידרשו ממנו להתגייס לתפקיד הנוכחי ובהמשך להציג את מצבו הנפשי עם בקשה להערכה חוזרת. ייתכן ובשלב זה יהיה עליו להתגייס ולהתחיל את השירות כפי שנקבע לו. אתם יכולים לנסות שוב לשלוח פקס ללשכ"ג שלכם עם חוות הדעת האזרחית ולבקש ערעור על פרופיל נפשי קיים.


משאלתך עולה כי אושפזת בעבר (לא ברור לי היכן ועל איזה רקע.. אני רק מניחה שזה משהו בתחום הנפשי אבל האפשרויות רבות ביותר) . לאור העבר ישנו צורך של הצבא לברר ולבדוק, להעריך את ההווה שלך- אבל עם בירור של העבר. יש מקום למוטיבציה שלך ולתפקוד שלך בהווה. יש גם אפשרויות לנוע בתוך השירות- להעלות פרופיל למשל. אם יש בידיך חוות דעת מקצועיות שתומכות בכוחות וביכולות שלך כיום- אמליץ לך להביא אותן לבדיקה הפסיכיאטרית.


שלום לך, את מבינה כי ההתנהגות שלך השתנתה לאחר שחברתך נהרגה, למעשה כתוצאה מכך. זה מאד הגיוני שאדם יגיב באופנים קיצוניים שונים , שאינם מתאימים לו, בתגובה לאירועים קיצוניים שמתרחשים בחייו. הדרך לטפל בכך היא ללכת לטיפול, לתת מקום לכאב ולאובדן ולחפש משם דרכי התמודדות יעילות יותר שלא יפגעו בך ובאחרים. את יכולה לבקש טיפול נפשי דרך הצבא, ע"י קב"ן.



לקיחת הכדורים לכשעצמה לא אמורה לפגוע במהלך השירות הצבאי אלא המצב הנפשי הוא שקובע. אם לדברייך הפגיעה בתפקוד היא מינורית אז זה הדבר המשמעותי. ברצוני לציין כי חשוב לבדוק מה שלומה ומצב רוחה גם אם התפקוד תקין. לעיתים אנשים יכולים להסתיר או לפצות בתפקוד תקין בעוד התחושות הפנימיות ממשיכות להיות עוצמתיות. בנוגע לדיווח לצבא- המערכת הצבאית מצפה לקבל דיווח על טיפול תרופתי פסיכיאטרי כחלק מהיותה של בתך חלק ממנה.