על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מטפלת בעלת ניסיון רב במתבגרים ובבוגרים צעירים. פורום שירות צבאי
בעבודתי כקב"נית בצבא שירתתי במגוון תפקידים ועם אוכלוסיות שונות (טירונים, חיילים בקורס, כלואים, מפקדים ואנשי קבע). במסגרת זו טיפלתי פרטנית וקבוצתית בחיילים, הדרכתי הורים לחיילים, וכן עסקתי בהוראה ובהדרכה של נושא בריאות הנפש בצבא. כיום מטפלת בגישה דינמית בשילוב טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, התערבות במשבר והדרכות הורים.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל של היום הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה הינה פעמים רבות קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. חיילים מרגישים לא אחת שאין להם כתובת. הם מחפשים פתרון שיכול להיות פשוט אך בשל הבירורקטיה והעומסים הופך לבלתי מושג, והבעיה הולכת ומתרחבת.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך השירות ולקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב הבעיות הן פתירות וההסתגלות הינה תהליך שאורך זמן ודורש אורך רוח.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים, חיילים משוחררים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

הגורם אשר מוסמך לפסול מיועד לשירות ביטחון משירות קרבי על רקע נפשי הינו קצין בריאות הנפש בלבד ולא גורם אזרחי. ניתן להציג חוות דעת אזרחית בבדיקה של הקב"ן בלשכת הגיוס.


ההשפעה של מצב נפשי על נושא הגיוס נקבעת על פי סוג הבעיה, חומרת הפגיעה בתפקוד , מוטיבציה וכד'. ישנן כל מיני משמעויות שיכולות להיות על הגיוס שעיקרן להבין את הצרכים והקשיים ולהתאים ככל הניתן את תנאי הגיוס.



בדרך כלל אחרי התקף פסיכוטי יחיד לא מקבלים אבחנה של סכיזופרניה. בהנחה שכן מדובר במחלה זו צריך 5 שנים של רמיסיה שזה החלמה ללא התקפים כדי שיאפשרו הערכה לגיוס. בכל מקרה אפשר להתנדב .


הדאגה שלך מובנת לגמרי לאור התיאור שלך את המצוקה של הבת ההולכת ומתעצמת. לא ציינת בדבריך מה התרחש בפגישות עם הקב"ן עד כה, מהן מטרתן והיכן כעת עומד נושא השירות בראי בריאות הנפש? מכל מקום, הערוץ של בריאות הנפש נראה הערוץ המתאים לטיפול בבעיה, לרבות הבקשה לשינוי תנאי השירות. כאשר התחושה היא שהמענה הניתן אינו מספק אינו עומד בקריטריונים לטיפול סביר של המפקדים/ברה"ן יש לכם האפשרות לפנות לנציב קבילות חיילים.


ישנן שתי אפשרויות לקבל טיפול פסיכולוגי במהלך שירות סדיר: אפשרות אחת הינה טיפול על ידי גורם בריאות הנפש בצבא המשוייך ליחידה, שהינו איש מקצוע מתחומי הטיפול הנפשי. זהו טיפול ללא עלות ואשר נתון לסודיות רפואית. האפשרות השנייה הינה טיפול פרטי באזרחות על ידי מטפל פרטי, בתשלום. גם כאן חלה על המטפל סודיות רפואית. החייל עם זאת מצופה לדווח למערכת הצבאית שהינו בטיפול אזרחי ולהחתים את המטפל על טופס.


משאלתך עולה כי החרדה עדיין נוכחת ואף מתגברת נוכח השירות הצבאי. פעמים רבות הגיוס לצבא מעצים חרדה קיימת או מייצר חרדה מתוקף היותו אירוע שונה, חריג, בחייו של המתגייס. לטעמי חשוב שתדוני על כך עם אנשי מקצוע ובצבא ישנם אנשי מקצוע, קב"נים, שזהו תפקידם. באפשרות הקב"ן לקבוע לך תנאי שירות מוקלים, ללוות אותך בשלבי הכניסה וההסתגלות למערכת הצבאית ולדאוג לך לטיפול שיחתי או תרופתי בהתאם לרצונך ולצרכייך.


נתון הקה"ס (=קשיי הסתגלות) אמור לכוון לתנאי שירות מוקלים, אשר יאפשרו למעשה הסתגלות טובה יותר ותפקוד טוב יותר בצבא. הקה"ס שקיבלת מגדיר בעיקר תפקיד שמאפשר יציאתך הביתה עד 4 פעמים בשבוע ולרוב מדובר בבסיסים פתוחים, אם כי לא בהכרח. כמו כן אין לתת לך תפקיד של לוחם או תומך לחימה . חוות הדעת של הקב"ן הכוללת התרשמות ממצב נפשי וכו' אינה מועברת למפקדים או לגורמי שלישות אלא רק ההמלצה על הקה"ס.


לא הבנתי משאלתך מי קיבלה הפנייה להערכה פסיכיאטרית? הבת או האם? אני מניחה שכוונתך אל הבת. ובכן, לצבא אין קשר של מידע עם גורמי טיפול אלא שהמיועד לשירות ביטחון אמור להעביר מידע אודותיו, אודות בריאותו, לרבות רקע נפשי. בנוסף, רופא קופת חולים אמור לכתוב חוות דעת רפואית לצבא ובכלל זה האם יש רישום על טיפול נפשי של המבוטח. לגבי ההשפעה של הערכה פסיכיאטרית מגיל 13- זה מאד תלוי במצב הנפשי ובאבחנה. אם מדובר למשל במחלה נפשית משמעותית אזי ייתכן שלדבר תהיה השפעה אל מול מצב חרדתי חולף, אז סיכוי סביר להשפעה נמוכה יותר על הגיוס. חשוב יהיה להבין ולברר מה התרחש בשנים טרום הגיוס מבחינת המצב הנפשי.


ממה שכתבת נראה שאכן אתה סובל מחרדה. חשוב להסביר כי החרדה המרכזית בדרך כלל הינה מהחרדה- אנחנו מפחדים שאם נדבר על זה או נתקרב לאזורים המעוררים בנו חרדה- נהיה בחרדה. מדובר במעגל שיש לפרוץ אותו והדרך הטובה לעשות כן היא להיות בטיפול. ניתן להפחית חרדה, להעלים אותה ולהתמודד עימה. קב"ן בצבא הינו גורם טיפולי אשר מוסמך ומוכשר לסייע במצבים של חרדה ולכן הפנייה אליו היא דבר נכון לעשות תחת הבהרה שאינך מעוניין לוותר על התפקיד אלא להתמודד עם הקושי


הניסיון שלך כהורה לגדל ולהעצים את בתך חשוב מאין כמוהו. בכך שאת מעבירה לה מסר שאת לא מוותרת עליה ועל היכולות שלה את מעודדת אותה לבחון האם נכון לה לוותר על עצמה. אני מאמינה שתהליך כזה עתיד להשתלם ביום מן הימים. יחד עם זאת ככהל הנראה היא עצמה מסתובבת עם תחושה אחרת, של מסוגלות נמוכה, של ערך עצמי פגיע, ולכן קשה לה לקחת את המסר המדרבן שלך ולהעמד בנחישות מול המציאות. על פניו הליך ההערכה שהיא עוברת מול הצבא כעת הוא בנוכחותה שלה ובידיה. היא בגירה ואין צורך להזמין הורים, אלא אם כן החייל מבקש או שקצין בריאות הנפש מוצא לנכון לקיים שיחה והערכה גם מול ההורים. אני סבורה כמוך שעמדתכם מאד חשובה. יחד עם זאת היא ככל הנראה לא זו שתקבע. אני מציעה לבחון איתה אפשרות לתהליך מעמיק יותר, תהליך של בירור וטיפול, שיאפשר לה להתבונן על החלקים החוששים הנמנעים שבתוכה, כמו גם למצוא בעצמה מקורות של כוח.


נושא העריקות הוא עניין משפטי על כן אין אפשרות ישירה לבטל דיון בעבירה והדבר נעשה בבית הכלא הצבאי או בבית הדין הצבאי. ניתן במקרים חריגים לבקש להיבדק במדור הקליני בתל השומר תחת הגדרה של מצב נפשי חריג שלא מאפשר את ההמצאות בכלא הצבאי. ניתן לפנות טרם ההסגרה לגורם טיפולי אזרחי כדי לבקש הערכת מצב נפשי וטיפול. גורמי בריאות הנפש בכלא יקבלו את חוות הדעת ויזמנו לבדיקה. בדרך כלל גם עורך הדין הסנגור מבקש בדיקת קבן דחופה כאשר יש התרשמות ממצב נפשי בעייתי.