על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י ד"ר שחף ביתן, פסיכולוג קליני מומחה וגב' רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית
ד"ר שחף ביתן, פסיכולוג קליני מומחה. פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
עובד בגישה אינטגרטיבית - מוסמך בפסיכותרפיה אנליטית, סכמה תרפיה ו-CBT.
צברתי ניסיון רב בעבודה עם מתבגרים ומבוגרים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון, משברי חיים, תקיעות, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות, פגיעות מיניות, קשיים במיניות וזהות מינית.
קליניקה פרטית ברחובות
פסיכולוג וראש צוות פיתוח במאוחדת, ראשל"צ
מלמד בתואר ראשון, אוניברסיטת בן-גוריון


גב' רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית. קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית
בעלת קליניקה פרטית ברחובות.
עובדת עם מבוגרים ובני נוער, מטפלת פרטנית וקבוצתית. בעלת ניסיון רב באבחון תעסוקתי ובייעוץ למנהלים.
במסגרת עבודתי רכשתי ניסיון רב בטיפול במשברי חיים, התלבטויות וחסמים בתחום התעסוקתי, הרגשי והמשפחתי. ליוויתי אנשים המתמודדים עם טראומה, דכאון, חרדה ופוביה, הפרעות אכילה ונפגעות תקיפה מינית.

אודות הפורום
13:20 ‎13/‎06/‎2017
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לפסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, במבוגרים. ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

לא יעלו לאתר: הודעות העושות פרסומת לאדם או גוף כלשהו; השמצות, רכילות וכל דבר העשוי להיחשב לשון-הרע; תלונות על אנשי-מקצוע.
ברצוננו לעזור בכל יכולתנו בהנגשת הטיפול הפסיכולוגי ובהכוונה למענים הנכונים עבור הפונים לפורום. לצד זאת, הפורום איננו מענה טיפולי ואינו יכול להיות תחליף לטיפול. כמו-כן, בשאלות הנוגעות לטיפול המצוי בעיצומו נשתדל לעזור להבין את הקושי ולהכניס את השאלות חזרה אל הטיפול – שם מקומן. על מנת להימנע ממשוא פנים לא יינתנו המלצות לגבי אנשי טיפול ספציפיים.


 X

שלום לך, את מתארת הרבה דאגה ואכפתיות בתוך הקשר הזוגי. לצד זאת, את מיטיבה לתאר את רגשות התסכול שלך, דבר המעיד על מודעות למקום הלא מסופק בקשר. כל קשר זוגי טומן בחובו מקומות מתסכלים כאלו ואחרים, לפי מיטב ידיעתי אין קשר מושלם. עם זאת, שאלתך בדבר טיבו של הקשר הזוגי (האם הוא טוב או לא, או האם הוא מספיק טוב), זוהי שאלה שלא ניתן לענות עליה, אלא על ידי האנשים המרכיבים את הזוג המסוים עליו מדובר. פעמים רבות אנשים מחפשים בבן הזוג שלהם (בצורה מודעת ופעמים רבות בצורה לא מודעת) את החלקים שהם פחות מרוצים מהם בעצמם. האם זה אומר שהזוגיות מתאימה או לא? אין אפשרות לענות על שאלה זו היות והתשובה מאד סובייקטיבית ותלויה במשתנים רבים המאפיינים כל אחד מבני הזוג ואת האינטראקציה הכוללת של הקשר. לצד המחשבות על התאמת הזוגיות לציפיות שלך, אני מציעה לעבוד על שאלות הקשורות לעצמך וליכולת שלך להוות חברה מספיק טובה עבור עצמך. שני המישורים, האישי והזוגי, כרוכים זה בזה ושניהם חשובים, יחד ולחוד על מנת להגביר את תחושת הסיפוק ואת רמת האושר שלך בחיים. בהצלחה, רחלי


שלום אסנת, התמונה שאת מתארת מדאיגה ביותר, הן ההידרדרות האקוטית בתפקוד והשימוש בחומרים, והן ׳התמונות בראש׳ שלא ברור בדיוק למה הכוונה. אני מפציר בך לפנות בהקדם האפשרי למיון פסיכיאטרי בקרבת מגוריכם לקבל מענה ראשוני והכוונה להמשך. בברכה שחף


שלום לך, לידה של תינוק מציבה אותנו בפני שאלות מעמיקות ובסיסיות באשר לחיינו, שאלות שלא עסקנו בהם בעבר. מסיפורך עולה הפער הגדול בינך ובין בעלך בתפיסת התפקידים של כל אחד מכם. הורות זהו תפקיד לא פחות קשה מכל תפקיד אחר אבל לעיתים לא כל כך מבינים את המורכבות והקושי בלהיות הורה וכך נוצרים פערים, אכזבות וטענות. אני מציעה שתיגשו לייעוץ זוגי. כיום מאד מקובל להיעזר באנשי מקצוע כדי להתמודד עם אתגרי הזוגיות וההורות. אפשר לעשות זאת באופן פרטי וגם דרך קופות חולים או מרפאות של משרד הבריאות. בהצלחה, רחלי


שלום רפאל, אתה מעלה שתי שאלות נפרדות. האחת נוגעת למצבה הנפשי של ביתך שדורש טיפול בהתאם, והשני נוגע למצב נישואיך וחיי הזוגיות שאותם אתה רוצה להפסיק. נכון לטפל בכל אחת משאלות אלו בנפרד, וברגישות המתאימה לכל סוגיה בפני עצמה. חשוב שביתך תעבור טיפול הן להפרעת החרדה (OCD) והן להפרעת מצב הרוח. כשהיא תהיה בטיפול יציב שעוזר לה להתמודד עם קשייה, היא תוכל לעבד בו גם את הקשיים שקשורים לפרידה והגירושין אם אכן יקרו. במקביל, חשוב לעשות את תהליך הפרידה באופן מעובד, להבין את האמביוולנטיות (הרגשות השונים ואולי אף סותרים) שהחזיקה אותך 14 שנה בנישואין, לשתף גם את אשתך ברגשותיך ובהתלבטות שלך, ולעשות את תהליך הפרידה תוך ליווי מתאים עבור שניכם. במסגרת התהליך הזה תוכלו להחליט האם להיפרד ואם כן, כיצד לעשות זאת בפועל וכיצד לשתף את הבנות בתהליך הפרידה. בברכה ובהצלחה שחף


שלום חן, חוויה חיובית בטיפול היא חשובה ומהווה בסיס ראשוני לעבודה הטיפולית. לצד זאת, חשוב להיות ער לרגשות השונים שמתעוררים, ועל המטפל/ת להתבונן בעצמם ולשים לב האם יש תרומה מצד המטפל/ת ליצירת התלות. חשוב שיוכלו לעבד את החלק שלהם בכדי שיוכלו להתמודד עם הרגשות השונים ולא לפעול אותם. פעמים רבות נוצרת תלות בטיפול שהופכת להיות בהמשך מוקד טיפולי, שכן סביר שתלות דומה מתעוררת גם בהקשרים וקשרים בינאישיים אחרים והטיפול הוא הזדמנות להתוודע לצרכים התלותיים בקשר ולעבד אותם. מציע שתשתפי ברגשות התלות שמתפתחים אצלך כדי שתוכלו לחקור אותם יחד ולהתייחס גם אליהם בטיפול. בברכה שחף


שלום ג׳קי, הפנית את שאלתך, או מצוקתך, לפורום ׳טיפול׳. אינני יודע איך לענות על השאלה הספציפית שהעלית, אך עולה ממנה מצוקה ניכרת שקשורה ליחסים בינאישיים. אם אתה מעוניין בעזרה מקצועית בנושא זה, אתה מוזמן לפנות לטיפול נפשי אצל איש מקצוע מוסמך ולחקור את הקושי בתקשורת בינאישית, ואולי גם בדידות וקשיים באינטימיות שהם לעיתים קרובות נושאים קשורים. בברכה שחף


שלום לך, לשתף ולהיחשף רגשית יכול להיות מאוד מעורר חרדה. אם משום הפחד שישפטו אותנו, אם משום שיש כאבים מציפים ואם מעצם הפגיעות שיש בחשיפה, ואם מכל אלו גם יחד ועוד סיבות אחרות. לצד זאת נשמע שאת מרגישה מצוקה רגשית ובדידות גוברת סביב הקושי לתקשר רגשית. מציע לפנות לטיפול שיהווה מרחב בטוח לחשיפה רגשית ובירור המצוקה שלך. בברכה שחף


שלום גילי, תודה שאתה פונה, ומרגש לקרוא על דאגתך לאביך. מחקרים מראים שפרישה היא אירוע-חיים שדורש הסתגלות, ולא פעם אנשים חווים משבר סביב הפרישה. קיימים גם טיפולים הממוקדים בהסתגלות למצבי חיים חדשים כמו פרישה. צריך לזכור שעבודה היא חלק מההגדרה העצמית של האדם, נותנת לו תחושת מסוגלות וערך, ומגדירה עבורו את סדר יומו חייו. כל זאת, לצד התמודדות עם קשיים שהגיל מביא עימו. פרישה מצריכה הסתגלות לשינוי משמעותי מבחינת סדר היום והעיסוק, השלמה עם השינויים החיצוניים והפנימיים עקב הגיל והפרישה, כן מציאת דרכים חלופיות לביסוס תחושת ערך עצמי וסיפוק. חשוב למצוא תעסוקה שגורמת לתחושת ערך ומשמעות, ולהמשיך לשמור על אורח חיים פעיל. ההתנהגויות שהעלית יכולים בהחלט להיות תוצאה של הקושי בהסתגלות למצב החיים החדש, והעדר כלים להתמודדות. אני ממליץ להעלות את הדאגה שלך, אולי יחד עם בני משפחה נוספים, בפני אביך. לא כהאשמה על כך שכועס, אלא כדאגה על כך שעליו להסתגל למצב חיים חדש, וכי אתם רוצים לעזור לו במעבר זה. תוכלו לחשוב יחד מה מפריע לו וחסר לו - העדר תחושת מסוגלות? ירידה בתחושת ערך עצמי? חוסר שליטה? ואלו צעדים יכולים לעזור לו (התנדבות, תעסוקה כלשהי, תחומי עניין, תחביבים, וכן הלאה. אך כל זה אינו תחליף לטיפול של איש מקצוע. אם תחוש/ו שדרושה לכם עזרה נוספת, הרי שנכון לפנות לאיש מקצוע. בברכה שחף


שלום רותם, תודה על השיתוף המפורט והכנה. מקריאת דבריך אני שומע את המצוקה שעולה בחיפוש אחר מקום מיטיב ובטוח. כפי שאתה מיטיב לתאר, נושא האמון חשוב לך וקשה לך לדעת האם לתת אמון במקומות הטיפוליים בהם אתה נמצא. נראה כי אתה מבקש אישור חיצוני/אובייקטיבי שיוכל לתת לך את האישור שהמקום שאתה נמצא בו טוב דיו, או להיפך לאשש את החלקים שקוראים לך לעזוב את אזורי הסכנה האלו. אני שומע גם את ההתלבטות שלך ואת הרצון שלך ללכת עם הקול שלך ושלא יתערבו לך בכך - כפי שאתה אומר למטפלת הזוגית אל מול הביקורת שלה. נראה כי עולה נושא חשוב של אמון במקום טיפולי - כזה שצריך גם להצליח להתמסר אליו, להיחשף ולהרגיש בטוח שפועלים לטובתך, וגם להצליח להרגיש שזה בסדר לקבל, להיות זקוק לעזרה. בכל אחד מהטיפולים שתיארת השאלה הזו, ולעיתים קרובות גם האכזבה, עולה בעוצמה. לצד קושי להרגיש בטוח בתוקף של התחושות שלך. אינני יודע מה קורה בתוך הטיפולים, אך אני שומע את החוויה החוזרת שלך, ואת התחושה שרגשותיך לא תמיד מתוקפים, נלקחים ברצינות, ושלא תמיד מתייחסים בזהירות שדרושה לך. היכולת לבטא את הדברים, לומר אותם בקול ובאומץ היא חשובה ביותר, ואני מקווה שתוכל להמשיך במסע הבירור של אזורים רגישים ופגיעים אלו. בהצלחה רבה שחף


שלום אודליה, צר לי לשמוע על האובדן שלך, וכן על הקושי בטיפול. לא ניתן להתערב בהליך טיפולי על פני האינטרנט. מפנייתך לא ברור בדיוק מה קרה שהמטפל מסרב להמשיך את הטיפול. קורה לעיתים שמטפל/ת מגיעים למסקנה כי אינם יכולים לעזור למטופל, וכי עליהם להפנות אותו למומחה או מסגרת המתמחה בסוג הטיפול שהמטופל/ת נזקק לו. ברור כי את זקוקה להמשך טיפול המתאים לך. מקווה שתמצאי את הדרך להמשיך בטיפול מכיל ומתאים עבורך בברכה


שלום לירן, קשה מאוד לענות על השאלה הזו באופן כללי ובמנותק מהמקרה הספציפי. כי מהותו של הטיפול הדינאמי הוא לקשור את המחשבות והתהיות וההתרחשויות בחיינו למנגנונים הנפשיים והאישיותיים. כך שלשאלה הזו שלך יש משמעות במסגרת הטיפול - נשמע למשל, שאתה מעלה שאלות בנוגע ל'מה אני מקבל?', ,עד כמה אני נזקק?' ו'מה טיב היחסים שלי עם המטפל?". על כן, התשובה הכי טובה תהיה שתעלה את השאלה הזו בטיפול עצמו, יחד עם המטפל. תוכלו גם להתבונן על הצורך לפנות למקור-סמכות חיצוני לטיפול. אם בכל זאת, לנסח אמירה כללית (שתהיה חלקית ולא ממצה) - כשהתובנות מערבות גם את החוויה הרגשית, הרי שהחסמים הרגשיים על האופן שבו אנו חווים את העולם משתנה. למשל, אם אדם אינו מסוגל להרגיש אשמה וכל אימת שעולה משהו שמעורר אשמה הוא פורץ בהתקף זעם ותוקף את מי שבסביבתו כדי להיפטר מהאשמה, הרי שתובנה וחיבור רגשי אל האשמה שהוא חווה יעזרו לו 'קונקרטית' להפחית את עוצמות הזעם ולעבד את כאב האשמה. זו כמובן רק דוגמא אחת מני רבות. בברכה שחף


שלום לך, התאהבות במטפל/ת או פנטזיות ארוטיות, הינן שכיחות. חשוב להתייחס אליהן כתופעה נפשית עוצמתית שמביאה את עצמה לבחינה של הטיפול עצמו. על כן, תגובה קונקרטית מצד המטפל איננה רלוונטית שכן היא לא תאפשר את ההבנה של הדינמיקה הנפשית שההתאהבות מבטאת. אילו שאלות עולות דרכה, למשל - "האם אני רצוי/ה/דחוי/ה" וכדומה, או בחינה של אופי ההתאהבות - כמה היא עוצמתית, חדה, וכדומה. על מה היא נשענת? אלו פנטזיות של אופיה של המטפלת? של אופי היחסים האפשריים? וכן הלאה. וכמובן עוד ועוד שאלות שניתן לחקור באמצעות ההתייחסות אל ההתאהבות כדינמיקה נפשית שנפרשה בין שתיכן, ולא דרך השאלה הקונקרטית של מימוש ההתאהבות. אין צורך להתגבר על 'העברה ארוטית', אלא לאפשר מרחב לעבודה וצמיחה נפשית סביב הסוגיה שהתאהבות זו מעלה. נראה שמטפלת מזמינה אותך לחקור יחד איתה את ה'אמת' של ההתאהבות הזו, כלומר, את הדינמיקה והמבנה הנפשי שההתאהבות הזו מבטאת. מציע לתת מקום לחקירה הזו, כל עוד היא נעשית באחריות ובזהירות המתאימות, היא יכולה לקדם מאוד את הטיפול. בברכה שחף