הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק

אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר

חפש באתר  
חפש באתר  
מי אנחנו
על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י ד"ר שחף ביתן, פסיכולוג קליני מומחה וגב' רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית
ד"ר שחף ביתן, פסיכולוג קליני מומחה. פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
עובד בגישה אינטגרטיבית - מוסמך בפסיכותרפיה אנליטית, סכמה תרפיה ו-CBT.
צברתי ניסיון רב בעבודה עם מתבגרים ומבוגרים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון, משברי חיים, תקיעות, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות, פגיעות מיניות, קשיים במיניות וזהות מינית.
קליניקה פרטית ברחובות
פסיכולוג וראש צוות פיתוח במאוחדת, ראשל"צ
מלמד בתואר ראשון, אוניברסיטת בן-גוריון


גב' רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית. קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית
בעלת קליניקה פרטית ברחובות.
עובדת עם מבוגרים ובני נוער, מטפלת פרטנית וקבוצתית. בעלת ניסיון רב באבחון תעסוקתי ובייעוץ למנהלים.
במסגרת עבודתי רכשתי ניסיון רב בטיפול במשברי חיים, התלבטויות וחסמים בתחום התעסוקתי, הרגשי והמשפחתי. ליוויתי אנשים המתמודדים עם טראומה, דכאון, חרדה ופוביה, הפרעות אכילה ונפגעות תקיפה מינית.
אודות הפורום
13:20 ‎13/‎06/‎2017
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לפסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, במבוגרים. ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

לא יעלו לאתר: הודעות העושות פרסומת לאדם או גוף כלשהו; השמצות, רכילות וכל דבר העשוי להיחשב לשון-הרע; תלונות על אנשי-מקצוע.
ברצוננו לעזור בכל יכולתנו בהנגשת הטיפול הפסיכולוגי ובהכוונה למענים הנכונים עבור הפונים לפורום. לצד זאת, הפורום איננו מענה טיפולי ואינו יכול להיות תחליף לטיפול. כמו-כן, בשאלות הנוגעות לטיפול המצוי בעיצומו נשתדל לעזור להבין את הקושי ולהכניס את השאלות חזרה אל הטיפול – שם מקומן. על מנת להימנע ממשוא פנים לא יינתנו המלצות לגבי אנשי טיפול ספציפיים.


 X

שלום לך מיכל, היטבת לתאר את הסיטואציה המורכבת בה את נמצאת. כל הכבוד שהצלחת לפתוח את העניין בפני המטפל. רבים מהמטפלים עובדים דרך תחושותיהם אך כמובן שהדבר צריך לשמש את הטיפול ולא להפריע או לאיים על המטופל/ת. היות והעלית את הנושא, אני תוהה אם תוכלי לבקש מהמטפל להימנע מהערות ישירות כגון אלו שתיארת (הבקשה הברורה מהווה הישג בפני עצמו), ואם הדבר ממשיך להוות מטרד עבורך, הייתי שוקלת האם המטפל הזה הוא המטפל איתו תוכלי להמשיך את דרכך הטיפולית, במיוחד (אבל לא רק) אם יש רקע של פגיעה מינית כלשהי. אני לא נוטה למהר להמליץ על שינוי הטיפול וכמובן שממרחק הכתיבה ייתכן שאני מפספסת ראייה שלמה ומורכבת של המטפל. עם זאת, במידה ואת מבקשת מהמטפל להפסיק להעיר הערות ישירות לגבי המיניות והנשיות שלך, והוא ממשיך, אני כן ממליצה לשקול את האפשרות הזו. בברכה, רחלי


שלום עידן, אתה מתאר סימפטומטולוגיה שמתאימה לאבחנה של חרדה חברתית עם ספציפיות של 'הופעה בפני קהל'. קיימים היום טיפולים ספציפיים לאבחנה זו, ומומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בעל ניסיון בטיפול בהפרעת חרדה חברתית . בברכה שחף


שלום שחר, אחד הדברים החשובים שטיפול יכול לעזור לנו בהם, זה ללמוד כיצד להתמודד עם זה שדברים מתקלקלים. האפשרות של תיקון היא הרבה פעמים לב ליבו של הטיפול. נדמה כי אחרי תקופה ארוכה של טיפול מיטיב, נבנה בסיס מספיק כדי שיתאפשר קלקול. נדמה שאת בקונפליקט פנימי בין החלקים שרוצים לנסות לתקן, לבין אלו שלא מאמינים שזה אפשרי ורוצים להמשיך הלאה. אני מאוד ממליץ להעלות בטיפול את כל מה שכתבת כאן, ולתת סיכוי לתהליכי התיקון, ריפוי והחלמה. גם אם חלקיים, הרי שיש להם חשיבות רבה עבור הנפש. העלית בסוף נקודה משמעותית של שינוי סטינג שבו המטפל בא איתך לבית המשפט וכי נראה לך שמשהו שם השתבש עבורך. זו נקודה טובה להתחיל כדי לנסות להבין מה השתנה. בהצלחה שחף


אורית יקרה, נשמע שאת עוברת משבר שקשור לגיל ולשינויים בחייך. חשוב מאוד לא להישאר לבד עם תחושות אלו, לפנות למקורות התמיכה הקיימים - משפחה, חברים, או מכרים אחרים. כמו-כן, חשוב לשמור על פעילות - ספורט, חיים חברתיים, השתתפות במסגרות חברתיות או מסגרות תומכות. כל אלו, כמובן, הן המלצות בלבד ואינן יכולות להחליף טיפול של ממש וקשר טיפולי. אני מציע לך לפנות בהקדם לטיפול נפשי - אם במסגרת ציבורית דרך קופת חולים. בשלב הראשון כדאי לבקש תור הן לפסיכולוג ממיין והן לפסיכיאטר. אפשר כמובן להתחיל טיפול גם באופן עצמאי - דרך מטפלים עצמאיים שעובדים בהסדר עם הקופה, או בפנייה פרטית לאיש מקצוע באזור מגורייך. חשוב, לפנות בהקדם לעזרה מקצועית! בברכה שחף


שלום לך, כמי שעובדת בתחום הטיפול ובעלת ידע בטיפול ורפואה את בוודאי מבינה שאין באמת אפשרות לענות על שאלה גדולה כזו על סמך פסקה במייל. צר לי מאוד. אני מבין את משאלתך וכמיהתך לשמוע יותר, באופן טבעי. לצד זאת, אני רוצה להציע שהשאלה צריכה להיות מבוררת לעומק עם אנשי המקצוע שאצלם את מטופלת. ההיכרות המתמשכת שלהם איתך, והמסגרת הטיפולית יאפשרו להם גם לתת תשובה מקצועית ורצינית יותר, וגם לבחון איתך את המשמעויות הנפשיות של השאלה והמוטרדות שלך ממנה. תלות בטיפול היא חלק משמעותי וחשוב בתהליך הנפשי, וחשוב שתבררי איתו יחד את התחושות האלו שלך. כשהנפש תרגיש שנכון עבורה לזכור את הדברים אני מקווה שזה יסתייע. בהצלחה שחף


שלום יעלי, רגשות עוצמתיים בטיפול, שליליים או חיוביים (או תנועה ביניהם), הם דבר טבעי. מעבר לכך שמטפל/ת הופכים להיות דמות משמעותית וחשובה בעולם הרגשי של מטופליהם, הרי שלרגשות אלו יש משמעות חשובה במיוחד לתהליך הטיפולי עצמו. דרכם אפשר ללמוד להכיר טוב יותר את המנגנונים הנפשיים והדינמקות הנפשיות שמפעילות אותנו - הנקודות הפגיעות, ההיזדקקות, התסכולים. הספרות המקצועית מדברת בהרחבה על מצבים אלו, ומטפלים מכירים אותם ויודעים להתמודד איתם, אלו רגעים שטמונה בהם הזדמנות גדולה לצמיחה והתפתחות נפשיים (לטעמי, לשני הצדדים). הרגשות שלך טבעיים, ואל לך לכעוס על עצמך. בוודאי לא לפגוע בעצמך. אני משער שהתגברות הצורך לפגוע בעצמך קשורה לרגשות אשמה עוצמתיים מפאת הכעס והזעם שאת מרגישה, לצד תחושת הלבד שהכעס וודאי מותיר אותך. אני מאוד מקווה ורוצה לעודד אותך שתאזרי אומץ, ותביאי את הדברים אל הטיפול, בהדרגה, לאט לאט, כל פעם עוד ויחד תוכלו להתמודד עם הרגשות האלו. תוכלי להרגיש פחות לבד, ולעבד את הכעס והאשמה הנלווית אליו. מותר לך לכעוס, כעס הוא רגש כמו שאר הרגשות, הוא טבעי, חשוב שיש לתת לו מקום ולהתמודד עימו. טיפול הוא בדיוק המקום לשם כך. זהו, למעשה, לב התהליך הטיפולי. אשמח שתעדכני בהתפתחות הדברים. בברכה ובהצלחה שחף


תודה לך על השיתוף, ניכר כי אתה מוטרד מנושאים רבים, בעיקר בהיבט של יחסים בינאישיים. מומלץ מאוד לפנות לטיפול נפשי. כדאי לפנות לטיפול בשיחות ולשקול גם פנייה לפסיכיאטר כדי לקבל טיפול תרופתי כדי להפחית את עוצמת המחשבות ומעגלי החשיבה החוזרים. כחייל אתה צריך לבקש לפגוש קצין בריאות נפש בבסיס, ובתיאום איתו תוכל לפנות באופן פרטי אם צריך, או לקבל את הטיפול במסגרת הצבאית. בברכה ובהצלחה שחף


סיון יקרה, את מתארת מצב מורכב שכולל גם סימפטומים של חרדה, כנראה גם מרכיבים פוסט טראומתיים, שיוצרים קשיים תפקודיים ובינאישיים. מומלץ מאוד לפנות לטיפול נפשי במקביל לטיפול תרופתי. טיפול אינטגרטיבי שיתייחס גם להיבטים קונקרטיים ולחרדות עצמן וגם להיבטים עמוקים יותר של הנפש יכול להיות מאוד מתאים. אפשר לפנות דרך קופות החולים או באופן פרטי. בהצלחה


שלום לך, קודם כל, מזל טוב על סיום הלימודים ובהצלחה במציאת העבודה. כל הכבוד לך על ההתבוננות פנימה והחשיבה המעמיקה, אך נראה כי קיימת נטיה של החשיבה הזו להפוך לביקורתית ומענישה. הדברים שאת מתארת הם קשיים טבעיים שרבים מתמודדים עימם. אכן ניתן לרכוש כלים טובים יותר להתמודדות, אך לפני כל זה יהיה חשוב לעבוד על ריכוך והנמכת העוצמה של הקול הביקורתי ובנייה של קול תומך ומעצים שיעזור להתמודד עם הקשיים של החיים. את צודקת שאת מציינת את הסוגיה הרפואית ואפשר להניח שיש לה חלק משמעותי באישיותך ובקשיים שאת מעלה, ואולי גם הקול הביקורתי התפתח גם ביחס לקשיים הפיזיים. אני חושב שטיפול אינטגרטיבי שיהיה גם אקטיבי כשצריך יהיה הכי מתאים. אפשר בהחלט לחפש פסיכולוג קליני-רפואי. בהצלחה


שלום עדי, תודה על השיתוף הכנה והאמיץ. זו הזדמנות לומר שהתאהבות במהלך טיפול היא לא דבר נדיר, אלא להיפך. הימצאות בקשר אינטימי שבו יש מי שקשוב לנו באמת, ושנפתחים לעיתים לראשונה במידה כל כך עוצמתית מעוררת רגשות רבים כולל רגשות התאהבות. ההתאהבות היא חלק חשוב ומרכזי בטיפול, ומבטאת דינמיקה נפשית אינטימית. כלומר, זהו מרכיב מרכזי בקשר הטיפולי וזו הזדמנות טיפולית חשובה ביותר. חשוב שתמשיכי לשתף את המטפלת שלך ברגשות שלך, מה שכנראה יקרה בכל מקרה, אם באופן גלוי ואם במובלע. אך חשוב שלא תרגישי אשמה ושלא תצנזרי את עצמך, כולל לדבר על חלקים אלו ממש - האשמה והצנזורה, כמו גם הפחד שהיא תידחה אותך או תירתע מעוצמות הרגש שלך. כל אלו הם כנראה חלקים חשובים באישיותך ובוודאי באים לידי ביטוי בצורה כלשהי בכלל במערכות היחסים שלך. דרך בירור מעמיק עם המטפלת של הדינמיקה הנפשית והמקומות שמשתחזרים בקשר זה, אפשר יהיה גם לבחון את שאלת הנטייה המינית. גם זו סוגיה חשובה ביותר בגיבוש הזהות והאישיות, אך כיום כבר יודעים שנטייה מינית היא איננה בינארית או הטרוסקסואליות או הומוסקסואליות. אלא יש רצף, ואף על הרצף אנשים נעים בתקופות שונות. בהצלחה שחף


שלום דנה, פנטזיות של מטופלים/ות על המטפלים שלהם הן דבר שכיח וטבעי. באופן כללי חשוב להבחין בין פנטזיות (מודעות ולא מודעות) לבין ההתנהגות עצמה. מותר לפנטז כל דבר, אין זה אומר עלייך שום דבר. מאוד חשוב שתוכלי לפתוח את זה עם המטפל שלך. לעתים קרובות זה חלק חשוב מחומרי הטיפול. העיבוד של הרגשות האלו, כשהוא נעשה במקום בטוח ושמור (וכמובן ללא מימוש), הוא מוקד טיפולי משמעותי וחשוב. זה שהפנטזיות עולות עשוי לסמן את חשיבות הטיפול עבורך, ואת הרגשות החיוביים שיש לך במקום שהוא טוב כלפייך. זו ממש לא סיבה להפסיק, אלא להיפך. על אף המבוכה שאת עשויה להרגיש, חשוב שתביני שזה קורה בהרבה טיפולים. זו תופעה שכיחה שיש עליה ספרות מקצועית רבה. אני מאוד ממליץ לא להפסיק את הטיפול אלא לפתוח את זה עם המטפל. מטפל מקצועי יידע לעבוד עם פנטזיות ורגשות אלו בשיחות, ולעזור לך לעבד את הרגשות שלך. בהצלחה שחף


שלום לך דגנית, ממה שאת מעלה, אפשר להבין שאת לא מרגישה כיום מועקה בהקשר לנושא הנידון, אלא פונה בגלל הבת שלך. להבנתי, חשוב שתנסי להפריד בין שתי שאלות (כלומר, בינך לבין הבת שלך), שנראה שכרגע קשה להבחין ביניהן. הראשונה, האם בעקבות מה שבתך מעלה את מרגישה שעמדתך כלפי אימך ואחותך משתנה? כלומר, האם את פונה עבור עצמך? השאלה השניה היא האם הקושי הוא של הבת שלך? ואז השאלה היא מה המצוקה שלה ואיך ניתן לעזור לה? בדברייך הדגשת יותר את השאלה השנייה. אם כך הדבר, הייתי מציעה לנסות להבין יחד עם הבת שלך מה מפריע לה ולנסות לעזור לה במסגרת הקשר שלכן. האם חסר לה משהו ממך? במה היא עסוקה ומה היא מבקשת ממך כאמא? אני חושבת ששיחה כזו, שמכבדת את העמדות השונות שלכן ויותר מכך, מנסה להבין מה בעצם הבת שלך אומרת לך בהקשר שלכן, יכולה לעזור לקדם את הקונפליקט שאתן מצויות בו. בהצלחה, רחלי