הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק

אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר

חפש באתר  
חפש באתר  
מי אנחנו
על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י חיים פינקלמן, פסיכולוג קליני מומחה
חיים פינקלמן, פסיכולוג קליני מומחה פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
פסיכולוג קליני מומחה. מטפל במבוגרים, זוגות, בני נוער וילדים. בעל הכשרה מעמיקה וניסיון רב ומגוון. מטפל בגישה פסיכודינאמית, ובכלים טיפוליים ממוקדים, לרבות CBT. מעביר גם הדרכות הורים ואבחונים.
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.


 X

שואלת יקרה, תשובתי לכל שאלותייך, כן. אנחנו מרגישים (: זה מבלבל אבל קשר הוא קשר, גם אם בתוך גבולות מקצועיים. דברי אם המטפל שלך על תחושתייך, ככה, כפי שדיברת איתי, זו תהיה התקדמות חשובה, אל תחששי, זה נורמאלי וטבעי. בהצלחה


שואלת יקרה, אין גיל לאהבה ואי אפשר לברוח מהחרדה שנלווית להתרגשות, בכל גיל. לפחד לאבד משהו שהפך חשוב. לא אוכל לתת לך עצות על אהבה מבלי להבין מה זה בשבילך ומה חווית בעברך. אבל אומר שאם משהו נפתח בתוכך זה שווה גם כאב וגם פחד לאבד. ואולי לא יהיה זה הגבר הזה שיחזיר אהבה כפי שאת מבקשת אבל מוטב לאהוב ולכאוב מלוותר. לגבי העניין הספציפי, אולי הגיע העת לשיחה של תיאום ציפיות. זכותך לבקש מה שליבך רוצה, זכותו לרצות משהו אחר. דברי איתו כשתיפגשו ותחשבו יחד


שואלת יקרה, כל מה שתיארת מאוד מאוד נורמאלי (: כשעוצרים מהשגרה וממרוץ החיים עולות הדאגות והפחדים. על העתיד, על הלבד, על חוסר הבטחון בחיים שמשתנים. זה כל כך טבעי, שהעצה היחידה שאני יכול לתת לך זה לחלוק בפחדים האלו עם מישהו, לא להסתפק בלהדחיק, זה לא בריא. לשתף ולהרגיש שזה בסדר ולגמרי נורמאלי. אם קשה לך לשתף אנשים בחייך ואת רוצה לבדוק כמה הפחדים רציונליים וכמה הם מחוברים או מופרזים או בעצם טבעיים, טיפול יועיל מאוד. בהצלחה


שואלת יקרה, פסיכולוג קליני הוא אדם שסיים תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, סיים התמחות של 4 שנים ועבר בהצלחה בחינת התמחות. Cbt היא שיטת טיפול קוגניטיבי - התנהגותי. אנשים שונים כולל פסיכולוג קליני, עובדים סוציאלים ואחרים יכולים לעבור הכשרה בטיפול cbt. תוכלי לקרוא על שיטת הטיפול באינטרנט. פסיכותרפיסט הוא מטפל שעבר בית ספר רשמי לפסיכותרפיה - בקשי לראות תעודה מתאימה כי ישנם המכנים עצמם כך ללא הצדקה. קואצר הוא מי שעבר קורס קואצרים - ישנם טובים וישנם פחות, כדאי לברר ולקבל המלצות מתאימות. לשאלתך מה מתאים ממליץ לא להתבייש ולבקש פגישת הכרות כדי לבדוק אם מתאים ולהתייעץ עם המטפל לפני שמחליטה להתחיל בתהליך. מותר לבדוק ולהתלבט בהצלחה


שואלת יקרה, מהתיאור עולה כי ההחמרה ייתכן ומקורה בהפסקת התרופות באופן פתאומי. כלומר, יש לשער שעם חזרה ללקיחת התרופות האנטי חרדיות באופן מסודר גם תחושתך תחזור להיות יציבה. אולם, נראה כי התחושה גם יצרה טראומתיות ותחושה תמידית של חשש ופחד מהחמרה ולכן כדאי לפנות לטיפול ממוקד בחרדה. מומלץ ? כדאי לשאול ולברר ולמצוא מטפל/ת שמתמחים בטיפול בהפרעות חרדה. בהצלחה


שואלת יקרה, את מתארת תגובה קיצונית לתחושה טבעית שרובנו מרגישים. תחושת חוסר נוחות כשמסתכלים עלינו. כשאנחנו חסרי ביטחון, פרפקציוניסטים, פוחדים ממיניותינו וקשיים נוספים, התחושה הופכת קשה יותר. במקרה שלך קיצונית. מול קושי שכזה אפשר היכנס לאובססיה למראה מושלם (כפי שתיארת) או להימנע (כפי שאת עושה). הבעיה שההימנעות מגבירה את הקושי לא מפחיתה אותו. אני ממליץ לך לגשת לטיפול שיתמקד בחרדה שאת מתארת, בתחושה שכמישהו מסתכל את מרגישה כאילו את נפרמת, זה מעלה בך חרדה עמוקה ואת בורחת ונמנעת. בכל מקרה לא להימנע, זה רק מחמיר את הסימפטום, אלא לטפל ולהתקדם ולפרוץ את המעגל של חרדה והימנעות. בהצלחה


שואלת יקרה, את מבקשת פתרון ממוקד לבעיה ספציפית ויש לכבד זאת. אוכל להציע שתי אפשרויות: - לפנות לטיפול פסיכולוגי ממוקד - זו טכניקת טיפול של מספר מפגשים קבוע מראש לטיפול בקושי ספציפי. - לפנות למטפל/ת שמבינים מראש את הבקשה לטיפול ממוקד ומכבדים אותה. בכל מקרה, כמו תמיד, כדאי לבדוק ולשאול ולתאם ציפיות לפני שמתחילים. בהצלחה


שואלת יקרה, התיאוריה הפסיכולוגית מגוונת ומורכבת ומתייחסת לאפשרויות רבות. אתן כמה גוגמאות שהן כמובן שטחיות ולא ממצות. מה שאנחנו יודעים על העולם ועל יחסים נרשם בנו בצורה משמעותית מאוד בשנים הראשונות, למרות שזה ניתן לשינוי מסויים, הרישום הזה מעצב את דמותנו. אנחנו מפנימים דפוסים של יחסים ומוצאים עצמנו משחזרים אותם באופנים שונים. אם ילד נולד לדוגמא לאם מרוחקת וקרה ובשנותיו הראשונות עשה הכל כדי לקבל ממנה חום ואישור, אפשר שהפנים יחסים שבהם צד אחד משתוקק והשני דוחה או נעתר. כשיגדל ייתכן שימצא עצמו משחזר דפוס זה או ההופכי לו. או שייתרחק בכלל מקשר כיוון שהדבר נחווה בעיניו פוגעני וחסר סיכוי. באותו אופן אם דמות הגבר הראשונית, האב, ממנו הילדה משתוקקת לאהבה ואישור, מתייחס אליה בביקורתיות וזלזול, ייתכן ותגדל עם צורך לשחזר את אותו אופן התייחסות אליה מתוך תקווה לא מודעת לתיקון. או שתהיה בעצמנה ביקורתית ומזלזלת כלפי עצמה ו או אחרים. וכך הלאה ישנן אפשרויות שונות שכוולות יחסים מופנמים ראשוניים עם דמויות סמכות ואחים ואחרים משמעותיים ואין תשובות פשוטות. בתהליך הטיפולי נחקור יחד את היחסים המופנמים ובעיקר ניצור אפשרויות אחרות לקשר .


שואלת יקרה, כל כך הרבה פרטים חשובים וקצרה היריעה. אתחיל מהסוף, בוודאי שטיפול יכול לעזור לך. זה בולט מיכולת ההתבוננות שלך ורצונך הכואב להבין יותר את מחסומייך. טיפול זה תהליך שמתחיל באמת בהבנה של הגורמים להתרחקותך מגופך, לפחדים שלך מגוף, וממשיך ביכולת לדבר על הדברים, גם כאלה שכרגע אינך מודעת אליהם או מפחדת לגעת בהם. לבסוף גם אפשרויות לדרכי התנהגות שונות. הכל קורה יחד ובמקביל. לגבי המטפל/ת המתאים, אל תתביישי לשאול ולבדוק, לחפש המלצות ולשאול על נסיון בעניינך הספציפי. אבל בסוף זה חיבור ומחוייבות. בהצלחה


שואלת יקרה, שאלה מופלאה שספרים שלמים נכתבו ויכתבו עליה. אחד מקסמי המקצוע וגם מאתגריו הוא שכדי להיות מטפל טוב יש להשתמש ברגש. רגש גורם לחיבור, לקשר ממשי בין בני אדם. בודאי שפסיכולוג נקשר למטופליו ומרגיש כלפיהם רגשות שונים, חזקים ואמיתיים. זה נכון וחשוב לטיפול ומשמש את המטפל בעבודתו ובהבנתו את המטופל. אולם, באותו זמן ממש, הכרחי שהמטפל יזכור תמיד כי מדובר בקשר טיפולי בלבד וכי הקסם (הקשר היחודי) מתרחש רק בשעה הטיפולית. זה כמובן מורכב ומבלבל לעיתים, אבל זו מהות העבודה. רק כך הקשר היחודי שנוצר משמש להתבוננות ולא לפעולה. לשינוי ולא לשיחזור.


שואלת יקרה, החשש שלך מוצדק ועולה פה שאלה לא פשוטה. ישנם שני סוגים שחשובים מבחינתנו של שקרנים כפייתיים ואנני יודע לאיזה סוג שייכת חברתך. במקרה הראשון היא מודעת לשקריה ומרגישה אשמה עליהם, במקרה השני היא פחות מודעת ובעיקר לא רוצה ולא מרגישה צורך לשנות את התנהגותה. אם מדובר במקרה הראשון דברי איתה בעדינות, הסבירי לה שאת אוהבת אותה ושהיא חשובה לך, שאת מבינה שהיא משקרת כי קשה לה, כי היא מוצפת חוסר ביטחון, כי זה משהו בניגוד לרצונה. אם מדובר במקרה השני התערבות לא תעזור והיא בכל מקרה לא תלך לטיפול כיוון שהיא לא מרגישה צורך או אשמה. נסי לחשוב מה המקרה של חברתך. ומבחינתך, זכותך להיות בקשר עם מי שעושה לך טוב, במידה והשקרים מזיקים לך מותר לך לבחור. בהצלחה


שואלת יקרה, התחלנו שיחה (: מדוע דווקא הגברים האלה מתקרבים? הרי ישנם גם גברים טובים. האם הנבואה המגשימה את עצמה מתחילה בדרך בה את מתנהלת בעולם? ואם כן מה את משחזרת בדרך התנהלות זו? האם עדינה זו הזמנה להטרדה? ודאי שלא הרי ישנן נשים עדינות שמרגישות מוטרדות פחות. ממליץ לבדוק את השאלות הללו בטיפול. בהצלחה