הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק

אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר

חפש באתר  
חפש באתר  
מי אנחנו
על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י רפאל יונתן לאוס, פסיכולוג קליני
רפאל יונתן לאוס, פסיכולוג קליני פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
פסיכולוג קליני מומחה בעל תארי בוגר ומוסמך מהאוניברסיטה העברית. פסיכולוג אחראי ביחידה לטיפול יום "ברזיל" של קופת חולים כללית . חוקר פסיכותרפיה ודוקטורנט במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מטפל בקליניקה פרטית בשכונת עין-כרם בירושלים.
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לפסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, במבוגרים. ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

לא יעלו לאתר: הודעות העושות פרסומת לאדם או גוף כלשהו; השמצות, רכילות וכל דבר העשוי להיחשב לשון-הרע; תלונות על אנשי-מקצוע.
ברצוננו לעזור בכל יכולתנו בהנגשת הטיפול הפסיכולוגי ובהכוונה למענים הנכונים עבור הפונים לפורום. לצד זאת, הפורום איננו מענה טיפולי ואינו יכול להיות תחליף לטיפול. כמו-כן, בשאלות הנוגעות לטיפול המצוי בעיצומו נשתדל לעזור להבין את הקושי ולהכניס את השאלות חזרה אל הטיפול – שם מקומן. על מנת להימנע ממשוא פנים לא יינתנו המלצות לגבי אנשי טיפול ספציפיים.


 X

שלום לך, זו שאלה תיאורטית, וכדאי לחפש ספרות בנושא של התפרצויות זעם. על רגל אחת, התפרצות הזעם עצמה היא הצפה של רגש שלילי, כשפעמים רבות ההצפה קשורה לרגשות בלתי נגישים ומנותקים. בטיפול נפשי בהתפרצויות זעם יש ניסיון לתת כלים לזיהוי טריגרים וכן להרגעה וויסות רגשי. זאת לצד, הבנה של הפגיעות והתסכול אשר מעוררים את הזעם. בהצלחה שחף


שלום לך, הדפים האלו הם שלך כמובן. ייתכן שמדובר באי הבנה? ייתכן שהפסיכולוגית לא הבינה שאת מבקשת אותם חזרה? אני מציעה לך לומר באופן ברור שאת מבקשת אותם. בוודאי שהדפים שלך וזכותך לעשות בהם מה שתרצי ולשמור אותם איפה שתחליטי. בברכה, רחלי


שלום לך, הסוגיות שאתה מעלה שייכות לקשרים בינאישיים, ואפשר לשער שקשיים אלו (שנראה ששייכים לתחומים של אמון, ביטחון, תלות במשוב חיצוני, רגישות לביקורת, תוקפנות ורגשות שליליים וכן הלאה) קיימים גם בשאר תחומי חייך. מבחינה זו הטיפול הוא זירה מתאימה שבה הסוגיות יעלו ויוכלו במסגרת התהליך הטיפולי לעבור עיבוד. זהו תהליך שלוקח לו זמן. במובן זה נשמע שהטיפול ממלא את תפקידו ואכן הקשר הטיפולי הוא משמעותי והרגשות מתעוררים. חשוב שאתה יכול להעלות ולפתוח בטיפול את מה שאתה מרגיש, וחשוב שתוכלו להתבונן מחד על התסכול, הכעס וכדומה, ומאידך על הפנטזיות המיניות והתשוקה שלך, ולהבין טוב יותר את הרגשות הבלתי נגישים, ואת הדינמיקה הנפשית שמניעה אותם ולקשור אותם לאזורים אחרים בחייך, לאירועי עבר וכן הלאה. בהצלחה שחף


שלום יעל, המוות הוא נושא שמעורר חרדה אצל אנשים רבים. האופן, הגיל והשלב בחיים שבו הוא חודר למודעות משתנה מאדם לאדם. יש הרבה כתיבה על המוות בספרות, הפסילוסופיה ובפסיכולוגיה (אחד ממושגי התווך של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית, למשל). יש גם כתיבה רבה על החשיבות של המוות לחיים, הן בהכנסת משמעות לחיים, בחיבור לחוויה ב׳כאן ועכשיו׳, ובתהליכי פרידה ואבל. מציע לך לחפש את הספרות שתתאים לך בנושא. בנוסף, לשאלתך למה את שמה לב לזה היום? האם זה רק עניין של גיל? אני חושב שאת מבטאת בכך תחושה שיש סיבות נוספות שאת עסוקה יותר בנושא המוות. יכול להיות שזה קשור בחלקים אחרים בחייך, באופן שבו את חיה את חייך, החלטות שעשית בעבר ובמקום שבו את נמצאת היום. לבירור מעמיק של שאלות אלו אפשר לפנות לטיפול נפשי ולברר את השאלות האלו. בברכה שחף


שלום לך, לגבי השאלה המקצועית, עדיף לפנות לייעוץ והכוונה מקצועיים. הם עושים אבחון ועוזרים בהכוונה המקצועית. לגבי כאבים, חסכים ושאלות שיש לך לגבי עצמך, את יכולה לפנות לטיפול. זה לא הכוונה מקצועית, טיפול הוא מקום תומך ומכיל לעבד את השאלות שיש לך לגבי עצמך ולגבי הסביבה שלך. בהצלחה


שלום לך, בוודאי שטיפול חלקי ולא עקבי פחות יעיל, ולעיתים גם מזיק כיוון שלכאורה יש טיפול אך בפועל אין את שיתוף הפעולה הנדרש. בדומה לרפואה ונטילת טיפול תרופתי. אך בתחום הנפשי, לעיתים קרובות, הקושי להגיע הוא חלק מהטיפול עצמו ויש להעלות אותו ולדון בו בטיפול. כדי להבין מעבר לקשיים הטכניים מה מפריע להגעה סדירה לטיפול בסיוטים והפלאשבקים שמפריעים מאוד לניהול החיים. מציע לשתף את המטופלת בלבטים שלך, ולהתמקד תקופה בקושי להגיע ורק אחרי שעניין זה מבורר דיו, לחזור לטיפול בסימפטומים שבגללם פנית. בהצלחה שחף


שלום לך, דאגתך לביתך נוגעת ללב, וניכר כי המצב מביא את כולכם למצוקה רבה. יש להפריד בין המצוקה שלכם והמצוקה שלה. מבחינתכם, לצד הרצון לעזור, יש גם להתמודד עם הגבולות והמוגבלות של היכולת שלכם לעזור, וגם ללמוד כיצד להתמודד עם קשייה הנפשיים של ביתכם. מבחינה זו, חשוב שגם אתם תהיו בקשר עם אנשי מקצוע שיוכלו לתמוך בכם ולעזור לכם בהתמודדות שלכם, לתת לכם כלים, וכן עזרה ליצור נפרדות ביניכם לבינה, כך שקדייה לא ישתלטו גם על חייכם. לגבי ביתכם, לא ניתן לתת אבחנה דרך הפורום. יש מספר אפשרויות שונות וחשוב שתיעשה אבחנה נכונה ויותאם הטיפול המתאים. במצבים כאלו, רצוי לפנות למסגרת טיפול מערכתית - היום דרך קופות החולים שבמצבים אלו צריכים להפנות למסגרות של בריאות הנפש. במסגרות בריאות הנפש יש צוות רב מערכתי ומרפאות ייעודיות שצריכות לתת את המענה הנכון. אתם יכולים גם לחפש מטפלים פרטיים או מרפאות שמתמחות בתחום של הפרעות גוף דיסמורפיות. בכל מקרה, בהפרעות מסוג זה, נדרש טיפול ממושך, אינטנסיבי, הקפדה על הגעה קבועה לפגישות, והרבה סבלנות. בהצלחה שחף


שלום דניאל, טוב שאתה משתף ברגשותיך ומחשבותיך. לא קל לשתף בכך שמתפתחים רגשות כלפי המטפל/ת, כל שכן רגשות אירוטיים ופנטזיות מיניות. אך למעשה, התפתחות של רגשות כאלו בטיפול הן עובדה שכיחה, ואף מהוות חלק חשוב בטיפול. חשוב שתשתף ברגשות אלו את המטפלת ושתוכלו להבין את המשמעות של הרגשות האירוטיים והפנטזיות, ולקשור אותם לפנייה שלך ולהבנה מעמיקה יותר של האינטראקציה ביניכם, של דפוסי ההתקשרות והצרכים שלך וכן הלאה. בהצלחה שחף


שלום טניה, צר לי לשמוע על האובדן הכואב של אביך. נראה כי דרך הקשר עם הכלב את מעבדת את האובדן והאבל. לצד זאת, את מתארת קושי בתהליכי העיבוד של האבל, אשמה ותחושת אחריות יתר שמתישה אותך. התהליך הטבעי הוא של שחרור הדרגתי של האשמה, החרדה והעצב, וקבלה של הגבולות שלנו והסופיות הכואבת. אם אינך מצליחה בתהליך טבעי להוריד את הדאגה ולאפשר לעצמך יותר חופש מומלץ לפנות לפסיכותרפיה שתעזור לך גם בעיבוד האבל וגם בהשבת השליטה על חייך. ניתן גם לפנות לטיפול פרמקולוגי (תרופתי) בייעוץ של פסיכיאטר. בהצלחה שחף


שלום ליה, את מתארת מצוקה חרדתית חריפה עקב פרידה וחזרה לקשר. נראה כי הפרידה והחזרה הותירו אותך בתחושות של אי וודאות וספק שקשה לך לשאת ומעוררות חרדה גבוהה. טיפול תרופתי מתחיל להשפיע לאחר 3-6 שבועות, ויש גם לעשות מעקב בחודשים הראשונים לגבי תופעות לוואי על מנת להתאים את הטיפול התרופתי אלייך. בנוסף, מומלץ להתחיל פסיכותרפיה על מנת ללמוד לשאת ספק ואי וודאות ולהבין יותר את תחושות חוסר הביטחון שהתעוררו בהקשר הרחב של חייך. שחף


שלום לך, את כרגע בטיפול, ולכן הייתי מביא את השאלות האלו לטיפול עצמו. אולי תוכלו לגלות שה התלבטויות האלו מופיעות בחייך בכל מיני וריאציות? כמו השאלות האם עשיתי בחירה נכונה? האם היה עדיף להישאר עם מה שהיה? או להחליף? (חפץ, מכשיר, עבודה, קשר וכן הלאה). יכול להיות שזה ייגע בשאלות אחרות שיעלו. כלומר, חשוב לאפשר לתופעה הזו להיות חלק מהמרחב הטיפולי ולראות מה אפשר ללמוד ממנה עבורך. בברכה שחף


שלום לך, לא ניתן לתת אבחנה דרך הפורום, אך נראה שהסימפטומים שאת מתארת הם מהכיוון הפוסט-טראומטי. אירוע בו אדם קרוב בסכנת חיים יכול להוות טריגר להפרעה מסוג זה. הדבר הנכון הוא לפנות לאיש מקצוע, לעבור אבחון מתאים ובהתאם לכך את המענה הנכון עבורך. בברכה שחף