על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י ד"ר שחף ביתן, פסיכולוג קליני מומחה וגב' רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית
ד"ר שחף ביתן, פסיכולוג קליני מומחה. פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
עובד בגישה אינטגרטיבית - מוסמך בפסיכותרפיה אנליטית, סכמה תרפיה ו-CBT.
צברתי ניסיון רב בעבודה עם מתבגרים ומבוגרים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון, משברי חיים, תקיעות, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות, פגיעות מיניות, קשיים במיניות וזהות מינית.
קליניקה פרטית ברחובות
פסיכולוג וראש צוות פיתוח במאוחדת, ראשל"צ
מלמד בתואר ראשון, אוניברסיטת בן-גוריון


גב' רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית. קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית
בעלת קליניקה פרטית ברחובות.
עובדת עם מבוגרים ובני נוער, מטפלת פרטנית וקבוצתית. בעלת ניסיון רב באבחון תעסוקתי ובייעוץ למנהלים.
במסגרת עבודתי רכשתי ניסיון רב בטיפול במשברי חיים, התלבטויות וחסמים בתחום התעסוקתי, הרגשי והמשפחתי. ליוויתי אנשים המתמודדים עם טראומה, דכאון, חרדה ופוביה, הפרעות אכילה ונפגעות תקיפה מינית.

אודות הפורום
13:20 ‎13/‎06/‎2017
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לפסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, במבוגרים. ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

לא יעלו לאתר: הודעות העושות פרסומת לאדם או גוף כלשהו; השמצות, רכילות וכל דבר העשוי להיחשב לשון-הרע; תלונות על אנשי-מקצוע.
ברצוננו לעזור בכל יכולתנו בהנגשת הטיפול הפסיכולוגי ובהכוונה למענים הנכונים עבור הפונים לפורום. לצד זאת, הפורום איננו מענה טיפולי ואינו יכול להיות תחליף לטיפול. כמו-כן, בשאלות הנוגעות לטיפול המצוי בעיצומו נשתדל לעזור להבין את הקושי ולהכניס את השאלות חזרה אל הטיפול – שם מקומן. על מנת להימנע ממשוא פנים לא יינתנו המלצות לגבי אנשי טיפול ספציפיים.


 X

שלום לך, טיפול נפשי הרבה פעמים מעורר אמביוולנטיות רבה. מצד אחד, אף אחד לא רוצה לסבול את הסבל הנפשי הכרוך בהפרעות השונות, כגון חרדה או דיכאון. מצד שני, הרבה פעמים התחושה שעליי לקבל טיפול נפשי היא ש׳משהו אצלי לא בסדר׳, וזה מעורר רתיעה מטיפול. גם המפגש עצמו עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש עלול לעורר חרדה, מחשבות על איך ייתפסו אותי, האם יבינו אותי, מה עלול לעלות בטיפול וכן הלאה. נראה כי האדם המדובר אמביוולנטי לגבי טיפול ועל כן מתקשה למצוא מסגרת טיפולית מתאימה ולשתף עימה פעולה. לצד זאת, במקרים של סבל נפשי יש לפנות לטיפול מתאים. הוא יכול לפנות באופן פרטי, או לברר על האפשרויות השונות בקופת החולים. בהצלחה


שלום אורי, התופעה אותה אתה מתאר נקראת התקפי בעתה (Panic Attacks), או בשמה הנפוץ, "התקפי פאניקה". לתופעה זו יש טיפול יחסית ברור וממוקד ואפילו מספר פגישות מצומצם אצל פסיכולוג יכול לעזור בהתמודדות עמה. אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכיאטר ולקבל טיפול תרופתי. המלצתי האישית היא לתת הזדמנות ראשית לטיפול הפסיכולוגי. הטיפול הפסיכולוגי יכול לעזור לך להבין כיצד מעגל הפאניקה עובד ומאיץ את עצמו, ויוכל לעזור לך להתמודד עם הפחד מפני הפחד.. טיפול ממוקד בהתקפי פאניקה נעשה בשיטת ה CBT בדרך כלל. בהצלחה, רחלי


שלום לך שמיל, צר לי לשמוע על תחושותיך ועל הניסיונות הרבים להיעזר ללא תחושה שנתרמת במידה משמעותית. אני מבינה שיש לך יכולות שונות, ביניהן יכולת מצוינת לבטא את עצמך, כמו גם חוש הומור. שני מרכיבים אלו לדוגמא, יכולים לשמש אותך בהקשר חברתי בצורה נהדרת. אני תומכת בהמשך טיפול מכל סוג שהוא, על מנת לאפשר לעצמך מקום קבוע ובטוח לעיבוד ולהכלה. בנוסף, אני ממליצה לך להעשיר את הפן החברתי בחייך. נסה לחשוב על תחומים שאתה אוהב לעשות בחיים, ונסה לחשוב מה אפשרי לעשות ביחד עם עוד אנשים. לדוג', אדם שאוהב לטייל ירוויח רבות מטיולים מאורגנים (יש גם המיועדים לרווקים לדוגמא), רווח כפול: טיול ואינטראקציה עם אנשים. אדם שאוהב כדורשת, יכול להצטרף לקבוצה שמתאמנת יחד באופן קבוע. לדעתי כדאי לך לשבת עם עצמך או עם חבר או איש מקצוע, ולערוך רשימה של דברים שאתה מתעניין בהם. ייתכן שתמצא עניין בתחום הציור, הכתיבה, הספורט ועוד. לאחר מכן תבחר אחד או שניים ובמשך תקופה מינימלית שאתה קובע לעצמך מראש, תתמיד ותבדוק אם אתה מקבל מההשקעה תחושות סיפוק ושמחה. יש הרבה סוגים של עזרה, אל תתייאש. בהצלחה, רחלי


שלום לך, ג'וקים הם אכן מטרד לא נעים, אך אני מבין כי עבורך הם מעוררים מצוקה של ממש. לא בטוח שהמטפלת ידעה זאת. לא כתבת באיזה טיפול מדובר, ולצורך מה. את מעלה סוגיות של אמון, דאגה, שמירה, אשר הן מרכזיות וחשובות בטיפול פסיכולוגי. ליחסים בין המטפל למטופל יש משמעות סימבולית אשר מהדהדת את העולמות הפנימיים שלהם, וחשוב להתייחס להתרחשויות האלו בטיפול עצמו. אני מציע להעלות את המחשבות שלך עם המטפלת. בהצלחה


שלום לך, קשיים בינאישיים וחרדות חברתיות הן הפרעות שאנשים רבים סובלים מהם. הפרעות אלו מעוררות מצוקה רבה, הן בשל הפן הקוגנטיבי - המחשבות הרבות ומהטרידות, הן בשל הפן החברתי ומה שמתפספס בשל ההימנעויות, והן בפן הרגשי - הלח. והחרדה הרבים. לעיתים גם יש השפעות על תחומים אחרים, כמו קריירה, לימודים וכן הלאה. לצד זאת, יש טיפולים יעילים אשר עוזרים בהתמודדות עם החרדה, בשבירת מעגל ההימנעות, ובהורדת הציפיות הגבוהות והטורדניות. תהליכים נפשיים הם תהליכים מורכבים ולעיתים ארוכים, אך שכרם בצידם. בהצלחה שחף


שלום סמי, רגשות קנאה קיימים באופן טבעי בין אנשים. קנאה בתוך משפחה או בין חברים קרובים קיימת ומשפיעה באופנים שונים על הקשר. שאלה מהותית העולה היא האם רגש הקנאה 'מנוהל' נכון. כלומר, אם אתה חש נפגע מיחסו המזלזל של אביך, או אם אתה מרגיש קושי במשולש אתה-אבא-אמא, אולי כדאי לחשוב האם מתאים לעבד את הדברים יחד עם איש מקצוע ולבחון איך אתה רוצה להתייחס ואולי להגיב למצבים מסוימים שלא נעימים לך. כדאי לעסוק בנושאים אלו בתשומת לב הראויה להם, ולכן אני ממליצה לנסות להיעזר באדם נוסף (איש מקצוע אבל אולי אפשרי גם אדם קרוב שאתה מחשיב כחכם שיכול לחשוב יחד איתך על זה). בהצלחה, רחלי


שלום לך, המחשבה מאחורי תקופת הצינון היא לאפשר לתהליך הפרידה להסתיים ולטיפול הקודם להדהד אצל האדם ולשקוע. זו הפרשנות שלי את הרעיון הזה, אבל אני בטוחה שיש עוד פרשנויות ודעות לכאן או לכאן. חשוב לי להבהיר, שאני לא רואה בתקופת צינון דבר הכרחי, אלא רק בעל ערך מסוים, בחלק מהמקרים. אני הרבה יותר בעד לענות על הצרכים הרגשיים של אדם, ואם הוא זקוק לטיפול מיד לאחר סיום הטיפול הקודם, מבורך. החלמה מהירה, רחלי


שלום יעקב, צר לי לשמע על החוויה השלילית שיש לך מטיפול ממושך ואני מקווה שהיו דברים טובים שלקחת מהטיפול. נושא המעבר מטיפול אחד לשני הוא מורכב ומשתנה מאדם לאדם. דעה רווחת יחסית היא שכדאי לעבור תקופת צינון מסוימת על מנת להתחיל התחלה חדשה. עם זאת, אני סבורה שיש מקרים רבים שבהם הפסקה בטיפול לא מיטיבה עם האדם, ובמקרים כאלו אין כ"כ חשיבות לתקופת צינון ויותר חשיבות למצבו של האדם ולצורך שלו בעזרה ובמסגרת טיפולית. ממה שאתה מתאר, אני חושבת שכדאי לך להתחיל לשקול לפנות שוב לטיפול ולברר עם עצמך איזה סוג טיפול יטיב איתך. כיום קיים הרבה מידע באינטרנט אודות מטפלים שונים המתארים את ה'אני מאמין' שלהם ואת תפיסתם אודות העבודה הטיפולית. אני מאמינה שאם תשקיע בלקרוא ולבדוק עם עצמך למי אתה מתחבר, תוכל להגדיל את הסיכוי להתאמה טובה למטפל הנכון עבורך. בהצלחה, רחלי


שלום לך, אני מבינה שאת מוצפת חרדה ורגשות קשים אחרים. לא כתבת האם את בטיפול כלשהו? אם תרצי להתייעץ לגבי סוג הטיפול שיכול לתת מענה הולם לרגשות הקשים שאת סובלת מהם, אשמח לענות לך באופן יותר ספיציפי. מהדברים שכתבת אני מבינה שיש לך צורך לשתף, אני מקווה שאת מוצאת את המקומות הקבועים שניתן לשתף בהם: בין אם בשיחות עם אנשים קרובים, אנשי טיפול או אפילו לפעמים באופן אנונימי בקבוצות שיתוף באינטרנט שמהוות מקום של קבלה ותמיכה. מאחלת לך כל טוב, רחלי


בתיה שלום, אני מבינה שאת בטיפול כשנה ומרגישה כעת אכזבה מהמטפל? אם הבנתי נכון, את רוצה להתפטר והפסיכולוג שלך חושב שלא כדאי לך? את מוזמנת לכתוב שוב כדי לחדד את שאלותייך אבל אם הבנתי נכון, אז אוכל לומר לך שקשה מאד לחוות דעה על טיפול מבחוץ כיוון שטיפול זה דבר מורכב, ומאד תלוי בגורמים שונים. עם זאת, כמעט תמיד (למעט מקרים בהם נשקפת סכנה לחייו של אדם או אם כך מכתיב החוק, וגם במקרים אלו זה מורכב ורגיש), המטפל אינו הסמכות להחליט לגבי חייו של המטופל, אלא המטופל עצמו. הטיפול מהווה מקום שניתן לבחון את הדברים, לקבל תמיכה, ואף לשמוע עצה לעיתים - אבל לא כדי שהמטפל יחליט. הייתי מציעה להביא את הנושא הזה לטיפול ולדון בו יחד עם המטפל שלך. הנושא הוא מהו הטיפול ומה אמור להיות בו ומה לא אמור להיות בו. את יכולה לשתף אותו בתחושות שלך לגבי תגובתו ותוכלו לדון ולהבין טוב יותר מה שקורה ביניכם. יש לך קשר בן שנה להתבסס עליו ואני מקווה שהאמון והבטחון בתהליך הטיפולי יושב. בהצלחה, רחלי


שלום לך, צר לי לשמוע על הכאב שלך בנוגע לביתך. זו החלטה נכונה ללכת לטיפול עבורך כדי שתוכלי לעבד את הרגשות הכרוכים ביחסים שלך עם ביתך ובמה שהיית רוצה עבורה אך כנראה לא אפשרי. טיפול יוכל לעזור לך גם להחליט עד כמה להיות מעורבת או לא בחייה. אני מציע שתעלי בטיפול שלך את השאלות לגבי התהיות שלך לגביה, איך נכון לפעול ומה הצעדים שאת יכולה לעשות. בהצלחה שחף


שלום לך, תודה על השיתוף הכנה והכואב. צר לי כל כך לשמוע על האובדן שלך. אובדן כזה מכה בעוצמה, וצריך לגייס את כל המשאבים האפשריים לתמיכה. את מתארת גם אובדן אישי, וגם אובדן של מערכות התמיכה עקב היציאה מהעולם החרדי. ההמלצה שלי היא לפנות גם לגורמי הרווחה, וגם לגורמי בריאות הנפש דרך קופת החולים שלך. על מנת שאפשר יהיה לעזורק ולתמוך בך. טיפול בפסיכותרפיה הוא זרוע אחת של תמיכה, חשובה ככל שתהיה. אך חשוב שתהיה גם תמיכה קהילתית, אם דרך עזרה בבית, סומכת, עו"ס ברווחה, קבוצות של חוזרים/ות בשאלה, קבוצות של התמודדות עם אובדן ילד, וכן הלאה. עצם הפנייה לעזרה, והמוכנות לשתף אחרים ולחלוק עימם את כאבך הם הצעד הראשון והקשה. אני מקווה שתוכלי לפנות בהקדם האפשרי, לבקש פגישות דחופות בשל המצב, ולקבל את המענה הדרוש לך. את תמיד יכולה לפנות גם לטיפול באופן פרטי מטפל או מכון טיפולי. את יכולה לעשות חיפוש באינטרנט ולבדוק בשיחה טלפונית עם המטפל האם הוא/היא מרגישים שיש להם את הכלים לסייע. בהצלחה שחף