על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י גלעד הורוביץ, פסיכולוג קליני מומחה
גלעד הורוביץ, פסיכולוג קליני מומחה פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
פסיכולוג קליני מומחה, מטפל במבוגרים ומתבגרים בקליניקה במרכז תל אביב לצד מקצועיות המטפל בטוח כי יצירת קשר ישיר, פתוח ואמיתי בין שני אנשים, הוא הבסיס לעבודה טיפולית מרחיבה ומעצימה.
אודות הפורום

הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לפסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, במבוגרים. ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

לא יעלו לאתר: הודעות העושות פרסומת לאדם או גוף כלשהו; השמצות, רכילות וכל דבר העשוי להיחשב לשון-הרע; תלונות על אנשי-מקצוע.
ברצוננו לעזור בכל יכולתנו בהנגשת הטיפול הפסיכולוגי ובהכוונה למענים הנכונים עבור הפונים לפורום. לצד זאת, הפורום איננו מענה טיפולי ואינו יכול להיות תחליף לטיפול. כמו-כן, בשאלות הנוגעות לטיפול המצוי בעיצומו נשתדל לעזור להבין את הקושי ולהכניס את השאלות חזרה אל הטיפול – שם מקומן. על מנת להימנע ממשוא פנים לא יינתנו המלצות לגבי אנשי טיפול ספציפיים.


 X

אני לא בטוח שאני מבין את השאלה. ישנן גישות שונות לטיפול פסיכולוגי. חלקן ממוקדות אבחנה (למשל טיפול ייעודי לדיכאון) וחלקן ממוקדות אדם (מטפלים באדם באופן שלם למשל גם כאשר הבעיה על פני השטח ניתנת להגדרה כדיכאון הטיפול יעסוק בנושאים רחבים יותר כמו קונפליקטים פנימיים, יחסים בין אישיים וכדו'). ברמת היעילות בטיפול בסימפטומים הדיכאוניים אין בממוצע עדיפות לגישות כאל על פני גישות אחרות. ההתאמה צריכה להיעשות על בסיס הכרות והערכה אישית שלוקחת בחשבון מאפיינים רבים (למשל מוטיבציה, רקע, נטייה להתבוננות פנימית, ניסיון עבר בטיפול וכדו') מעבר לאבחנה. טיפולים הממוקדים בבעיה (במקרה הזה דיכאון) יתמקדו למשל בהנעה לעשייה (אקטיבציה התנהגותית), אתגור של הטיות חשיבה טיפוסיות לדיכאון (אני לא שווה שום דבר, אין לי שום תקווה) וכדו'.



שלום רב, פסיכולוגיה היא ענף מדעי ויישומי עם מגוון תתי תחומים וגישות. לא נכון יהיה להאניש ולדבר על "הפסיכולוגיה מאמינה או שאינה מאמינה". הענף הדינמי היישומי מניח קיומו של "לא מודע" כחלק משמעותי מהנפש האנושית ונגזרות מכך מסקנות רבות לצורך טיפול. גם בתוך הענפים המחקריים יש תמיכה רבה לכך שלא כל תהליכי העיבוד המנטליים נעשים תוך הפניית קשב. אין זהות במובן זה בין הלא מודע כפי שהוא מנוסח בגישה הדינמית ללא מודע כפי שהוא מנוסח בענף הקוגניטיבי. עם זאת בהחלט מקובל לחקור ולהסביר תופעות שונות באמצעות תהליכים שאינם לגמרי מכוונים ומודעים.



קשה ומצער ככל שזה עשוי להישמע אין דרך להכריח אנשים להאמין או לראות דברים מסוימים. הטכניקות בטיפול פסיכולוגי מתבססות על מוכנות (גם אם חלקית) לשינוי והכרה באמיתות קשות מעצם ההסכמה להגיע לטיפול.



הסבר אפשרי יכול לנבוע מתוך תפיסה רב שכבתית של הנפש וקיומם של רגשות ורצונות סותרים. מצד אחד שונאים ומהצד השני אוהבים - גם וגם במקביל ללא העדפה היררכית. הסבר נוסף ניתן לנסח מתוך מחשבה על מנגנוני הגנה. לעיתים אנו מתגוננים מפני רגש לא רצוי על ידי הפיכה שלו (אני לא אוהב אותו אלא שונא אותו).


חשוב להפריד בין אמירות כלליות על אנשים בעולם לבין התייחסות פרטית אלייך. בירור של משמעות הפנטזיות שלך עבורך ואולי גם הרגעה של הסבל (בושה, אולי אשמה אולי חשש ממה תגלי) יוכל להיעשות רק במסגרת טיפול. באופן כללי אולי מרגיע לדעת שתרחיש (גם אם רק כאיסור או כסיפור) של יחסי מין בין הורים לילדים נפוץ בתרבויות שונות וביצירות אומנות לאורך ההיסטוריה. חפשי בגוגל את הביטוי תסביך אדיפוס.


ניתן לחשוב על חרדה כסימפטום של בעיה רחבה יותר או כהפרעה עצמה שבה יש לטפל. ישנם טיפולים פסיכולוגיים שונים - מחקרים עדכניים מראים כי בממוצע הם יעילים בהפחתת החרדה במידה שווה. אני לא בטוח שאני מבין למה הכוונה בטיפול קונבציונלי בחרדה ולמה הכוונה בטיפול פסיכולוגי רגיל. לצורך העניין אפריד בין טיפול ממוקד סימפטום לטיפול כללי יותר שלא ממוקד בסימפטום. הבחירה בין טיפול ממוקד סימפטום (במקרה הזה חרדה) או טיפול כללי יותר צריכה להיעשות לאחר הערכה מקיפה שכוללת מידע נוסף (למשל מוטיבציה, נטיה ורצון להתבוננות עצמית, ניסיון טיפולי קודם ועוד..). בעוד שהטיפול הממוקד יעסוק באופן ישיר בחרדה (מחשבות נלוות, המנעויות, תרגולי חשיפה הדרגתית לגורמים מעוררי חרדה) הטיפול הכללי יותר יעסוק לרוב בדפוסי קשר, היסטוריה אישית ומשפחתית, פנטזיות וכדו'


אין דרך אחת נכונה להתמודדות עם מצב מסויים. יותר מזה - גם אותו מצב יכול לגרום למישהו אחד קושי ולא להוות בעיה עבור מישהו אחר. אותה סיטואציה יכולה ליצור קשיים שונים אצל אנשים שונים. ניכר שהמצב של אחיך מטריד אותך מאוד. אולי הדאגה אליו היא חלק ממה שמניע אותך, יכול להיות שההערות חסרות הטקט גורמות לך לכעס או עלבון...ייתכן והקושי שלך הוא יותר עם חוסר היכולת להסכים - כאילו אתם חיים בעולמות נפרדים או מדברים שפות אחרות. כך או כך אני מציע שתנסי לברר עם עצמך מה בעצם קשה לך. מה הרגשות שמתעוררים בך ואיך היית רוצה להגיב גם אם את לא חושבת שזו תהיה פעולה נכונה. לפני שאנו פונים החוצה כדאי לבדוק עם עצמנו היכן אנחנו עומדים.


מצד אחד את המטופלת ולמטופלים אין חוק או קוד אתי שמסדיר את ההתנהלות שלהם בטיפול. הכללים שחלים עלייך הם כללי ההתנהגות הרגילים בין בני אדם וכל מה שסיכמתם כחלק מהמסגרת הטיפולית. אז עקרונית לא. אין אם זה בעיה. מצד שני ברור שזה עניין אחרת לא היית שואלת כאן או לחילופין היית יכולה לשאול אותו לפני מעשה. זו נשמעת כמו הזדמנות נפלאה לדבר בטיפול על המשמעויות האפשריות של הבחירה הזו. אולי רצון לתת לו משהו משלך אולי חיפוש לגיטימציה להציץ לחיים שלו מחוץ לטיפול.


שלום, את מתארת שכבר חצי שנה שאת לא מוצאת עבודה. זה לכשעצמו יכול לעורר הרבה קושי נורמלי וטבעי. בנוסף את כותבת על טרגדיה שעברת ותחושה של תקיעות שמגבילה את יכולת התפקוד שלך שהחלה עוד קודם מה שנשמע כמו קושי נפשי. על בסיס מידע מועט כל כך ובטח שבפורום אינטרנטי לא ניתן לייעץ באופן מקצועי ולכן אני ממליץ לך להגיע להערכה פסיכולוגית. על בסיס ההערכה ייתכן ויוצע לך טיפול פסיכולוגי. האופן שבו הטיפול ייראה תלוי במידה רבה במה שיעלה בפגישה. ייתכן וההתמקדות תהיה בתפקוד הנוכחי (הקושי לצאת מהבית, החסמים שמונעים מציאת עבודה) וייתכן שבנושאים רחבים יותר (כמו למשל האופן שבו הטרגדיה השפיעה עלייך ובירור של המוטיבציות שלך). בהצלחה!