על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים

פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים מנוהל ע"י ד"ר שחף ביתן, פסיכולוג קליני מומחה וגב' רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית
ד"ר שחף ביתן, פסיכולוג קליני מומחה. פורום טיפול פסיכולוגי מבוגרים
עובד בגישה אינטגרטיבית - מוסמך בפסיכותרפיה אנליטית, סכמה תרפיה ו-CBT.
צברתי ניסיון רב בעבודה עם מתבגרים ומבוגרים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון, משברי חיים, תקיעות, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות, פגיעות מיניות, קשיים במיניות וזהות מינית.
קליניקה פרטית ברחובות
פסיכולוג וראש צוות פיתוח במאוחדת, ראשל"צ
מלמד בתואר ראשון, אוניברסיטת בן-גוריון


גב' רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית. קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. רחלי אסף ביתן, פסיכולוגית קלינית מומחית
בעלת קליניקה פרטית ברחובות.
עובדת עם מבוגרים ובני נוער, מטפלת פרטנית וקבוצתית. בעלת ניסיון רב באבחון תעסוקתי ובייעוץ למנהלים.
במסגרת עבודתי רכשתי ניסיון רב בטיפול במשברי חיים, התלבטויות וחסמים בתחום התעסוקתי, הרגשי והמשפחתי. ליוויתי אנשים המתמודדים עם טראומה, דכאון, חרדה ופוביה, הפרעות אכילה ונפגעות תקיפה מינית.

אודות הפורום
13:20 ‎13/‎06/‎2017
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לפסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, במבוגרים. ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

לא יעלו לאתר: הודעות העושות פרסומת לאדם או גוף כלשהו; השמצות, רכילות וכל דבר העשוי להיחשב לשון-הרע; תלונות על אנשי-מקצוע.
ברצוננו לעזור בכל יכולתנו בהנגשת הטיפול הפסיכולוגי ובהכוונה למענים הנכונים עבור הפונים לפורום. לצד זאת, הפורום איננו מענה טיפולי ואינו יכול להיות תחליף לטיפול. כמו-כן, בשאלות הנוגעות לטיפול המצוי בעיצומו נשתדל לעזור להבין את הקושי ולהכניס את השאלות חזרה אל הטיפול – שם מקומן. על מנת להימנע ממשוא פנים לא יינתנו המלצות לגבי אנשי טיפול ספציפיים.


 X

שלום לך, את מתארת מצוקה נפשית שאינה ממוקדת בסימפטום ספציפי, ועל כן, נראה שהתערבות טיפולית קצרה פחות מתאימה. טיפול DBT הינו טיפול ארוך טווח שדורש אינטנסיביות טיפולית רבה (מדובר על פי רוב בשתי פגישות פרטניות בשבוע, פגישה קבוצתית, ושיחות טלפון מלוות). את יכולה לפנות לטיפול דרך קופת החולים (מאז יולי 2015 ברה״נ נמצאת בתחום אחריותן). את זכאית לטיפול חינמי ובקופה שלך יפנו אותך לטיפול המתאים לדעתם (אם בסניף הקופה, ואם דרך שירותי ברה״נ של משרד הבריאות). את מתארת קול ביקורתי אשר הופך אותך ל״קשה״ עבור עצמך ועבור סביבתך. לעיתים קרובות קול כזה נחווה כרודפני ומעיק, ומגביר תחושות דיכאוניות וחרדתיות. גישות שונות מטפלות בקול זה בהצלחה, אם בגישה האנליטית, ואם בגישות כגון סכמה תרפיה או EFT (טיפול ממוקד רגש) ועוד. בהצלחה שחף


שלום יחי, לפי התיאור שלך נראה כי מדובר במצב פסיכוטי. לא ברור אם יש אבחנה של סכיזופרניה ברקע או לא. במצבים כאלו צריך לפנות לאנשי המקצוע המתאימי - פסיכיאטר שמתמחה בגיל השלישי ופסיכולוג קליני שעובד עם הגיל השלישי. אתה יכול לפנות דרך הקופה או באופן פרטי. אפשרות נוספת היא לפנות לסניף ׳עמך׳ הקרוב לסביבת מגוריכם המתמחים בעבודה עם הגיל השלישי ויש להם מערך רב צוותי הכולל אנשי מקצוע שונים (פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עו״סים וכו׳ שעובדים יחד) ומתמחים בגיל השלישי. כיום ׳עמך׳ פתחה את שעריה גם לפניות שאינן קשורות לשואה ולניצולי שואה. מצבים פסיכוטיים דורשים אבחון וטיפול מקצועי. ניסיונות ׳לשכנע׳ מהי המציאות לא צולחים ברוב המכריע של המקרים ולעיתים אף מחריפים את המצב, שכן הם נחווים כהתקפה על העצמי, וכך גורמים להחרפה של תחושת הבלבול והרדיפה. בהצלחה שחף


את מתארת תופעה שכיחה בטיפול, שבה יש חלקים שקשה לפתוח בטיפול. אם משום שאלו מקומות מאיימים על הפרט עצמו, ואם משום שהם מאיימים על הקשר הטיפולי. קשה לייעץ, ונדמה שאת גם יודעת את התשובות. אך כן חשוב שלא תבקרי את עצמך או תבואי לעצמך בטענות על הקושי הטבעי הזה. זה לא אומר שאת או שהמטפלת לא בסדר, אלא שלפעמים יש קשיים. אני אכן ממליץ לפנות למטפלת ולשתף אותה שיש דברים שהיית רוצה להגיד, אבל שאת לא מצליחה. תוכלו אז לחקור את הקושי, החרדה, לדבר בטיפול עצמו, ולחפש יחד את השביל שיאפשר לך לשתף - אם דרך התכווננות לקצב שלך, בחינת החרדה מהשיתוף, ואם דרך פתיחת מדיום נוסף לתקשורת - כתיבה, למשל, וכן הלאה. אולי זה חלק מהחרדות עצמן, אולי זה הקושי לפגוש את החרדות שלך, או חלקים כואבים אחרים, ואולי זה הפחד המשותף שלכן, שמשהו ייהרס. הניסיון לשמור על הקשר חיובי וטוב, לפעמים לא מאפשר להכניס חלקים קשים יותר. נשמע שהקשר שלכן, ארוך, יציב וחזק מספיק כדי לשרוד זאת. בהצלחה שחף


שלום לולי, במהלך החיים אנו נפגשים שוב ושוב עם חוויות של סיום, של תקופות שחלפו ולא יהיו עוד. זה מעורר רגשות שונים של עצב, תחושת אובדן, החמצה וכן הלאה. זהו האבל שמלווה את מהלך החיים. עצב כשלעצמו אינו בעיה, אלא רגש משמעותי וחשוב בחיים. לצד זאת, כאשר אנו מתקשים לעבד את הרגשות האלו, לעכל את האובדן ולהתאבל עליו, אנו עלולים להרגיש תקיעות וקושי להמשיך הלאה. אז דרושה לנו עזרה לבצע את תהליך העיבוד הרגשי. בנוסף, יכול להיות שהרגשות האלו מסמנים לך לבדוק משהו על האופן שבו חייך מתנהלים ודברים קורים. למשל, עד כמה את מרגישה ׳בעלות׳ על החיים שלך, על מה שקורה לך? ועד כמה את מרגישה שהדברים קורים לך? אם המצוקה ממשיכה ואינה שוככת לאורך זמן, רצוי לפנות לטיפול נפשי (אם במסגרת ציבורית דרך קופות החולים, ואם באופן פרטי). בהצלחה שחף


אור יקרה, את כותבת בבהירות ובעוצמה את הכאב, העצב והאימה. נראה כי משהו בתקופה הנוכחית מדגיש עבורך את הקושי ואת חוסר התקווה שאת חשה. אולי אלו החגים והמורכבויות הרבות שהם מביאים. עזרה מקצועית במצבים אלו היא הכרחית ויכולה לשנות ואף להציל חיים יקרים, ששווה וחשוב להילחם עליהם. כפי שכתבת באומץ רב, לעיתים הקושי הכי גדול הוא ׳להודות שמשהו קרה׳, להודות שאנחנו זקוקים, זקוקים לעזרה. אני מבקש ממך לא להישאר לבד, לפנות לאדם קרוב ואחראי אחד שאת יכולה לבטוח בו ולשתף אותו במצבך, במקביל לפנות לעזרה מקצועית דחופה - אפשר לפנות לקופת החולים לבקש הערכה פסיכיאטרית דחופה. אך אם המחשבות האובדניות מתגברות והופכות קונקרטיות עלייך לפנות למיון פסיכיאטרי באופן מיידי. על אף שזה מרתיע, זו התחלה של תהליך משמעותי של שינוי ותקווה. בברכה שחף



שלום לך, תודה על השיתוף המצמרר והכה נוגע ללב. צר לי מאוד על הכאב הרב, האובדן ותחושת החסר הממיתה. ברגעי השפל הכל נראה שחור, וקשה לנו לזהות את הכוחות החיוביים, התקווה והמשמעות בתוך חיינו המורכבים. עזרה מקצועית ברגעים אלו היא קריטית ויכולה לשנות מסלולי חיים ולהפוך חיים הנחווים כחסרי טעם לחיים המתמלאים בהדרגה במשמעות ותחושת הנאה וסיפוק. לאור התחושות הקשות שעולות בהודעתך, אני ממליץ ואף מפציר לפנות לעזרה מקצועית בהולה ומיידית. במקרה והדחף האובדני מתגבר או לובש צורה יש לפנות מיד למיון פסיכיאטרי בקרבת מקום מגוריך. שחף


שלום הדס, אני מודה לך על הכנות והמוכנות לשתף. ניכרת בשאלתך הבלבול והמצוקה הן בשל מערכת היחסים הנוכחית והן בשל המשמעויות והשאלות שנפתחו בעקבותיה. נראה כי אם ברצונך לברר יותר לעומק את הקושי ביחסים בינאישיים ואת המורכבות שנוצרה בחייך כרגע, כדאי לפנות לטיפול מעמיק שיהווה מרחב לחקירה עצמית. שם תוכלי גם לבחון את השאלה לגבי היחסים הנוכחיים והאם נכון יותר עבורך לסיים את היחסים בשלב זה, או שתרצי להמשיך אותם במסגרת כלשהי. בהצלחה שחף


שלום לך, הקשר אותו אתה מתאר עבר הרבה בזמן הלא-ארוך שהוא קיים, דבר שלא פשוט להתמודד איתו. מדברייך עולה הבלבול לגבי הרצון והמוכנות שלך להיות בקשר, כפי שהוא היה עד היום. מחד, אתה מרגיש אהבה ורוצה לממש אותה (להיות עם בת הזוג), מאידך, אתה מבין שהקשר מביא למצבים לא פשוטים ולהתמודדויות שאתה לא בטוח שיש לך את הכלים להתמודד איתן. כמובן שבכל קשר יש מידה מסוימת של תלות, אבל מידה רבה מדי של תלות עלולה להזיק וליצור שחיקה של הקשר בעודו צעיר. כפי שנראה, אתה יכול לבחור לברר עם עצמך במסגרת טיפול את רצונותייך בשלב זה של החיים ושל הקשר, ולחשוב האם אתה עובר תהליך של פרידה או שלא. במידה ותחליט שאת מעוניין להישאר בקשר, הייתי ממליצה ללכת לטיפול זוגי ולברר במסגרת הטיפול את היכולת להתמודד עם אתגרי הקשר. בהצלחה, רחלי


שלום לך, את מתארת הרבה דאגה ואכפתיות בתוך הקשר הזוגי. לצד זאת, את מיטיבה לתאר את רגשות התסכול שלך, דבר המעיד על מודעות למקום הלא מסופק בקשר. כל קשר זוגי טומן בחובו מקומות מתסכלים כאלו ואחרים, לפי מיטב ידיעתי אין קשר מושלם. עם זאת, שאלתך בדבר טיבו של הקשר הזוגי (האם הוא טוב או לא, או האם הוא מספיק טוב), זוהי שאלה שלא ניתן לענות עליה, אלא על ידי האנשים המרכיבים את הזוג המסוים עליו מדובר. פעמים רבות אנשים מחפשים בבן הזוג שלהם (בצורה מודעת ופעמים רבות בצורה לא מודעת) את החלקים שהם פחות מרוצים מהם בעצמם. האם זה אומר שהזוגיות מתאימה או לא? אין אפשרות לענות על שאלה זו היות והתשובה מאד סובייקטיבית ותלויה במשתנים רבים המאפיינים כל אחד מבני הזוג ואת האינטראקציה הכוללת של הקשר. לצד המחשבות על התאמת הזוגיות לציפיות שלך, אני מציעה לעבוד על שאלות הקשורות לעצמך וליכולת שלך להוות חברה מספיק טובה עבור עצמך. שני המישורים, האישי והזוגי, כרוכים זה בזה ושניהם חשובים, יחד ולחוד על מנת להגביר את תחושת הסיפוק ואת רמת האושר שלך בחיים. בהצלחה, רחלי


שלום אסנת, התמונה שאת מתארת מדאיגה ביותר, הן ההידרדרות האקוטית בתפקוד והשימוש בחומרים, והן ׳התמונות בראש׳ שלא ברור בדיוק למה הכוונה. אני מפציר בך לפנות בהקדם האפשרי למיון פסיכיאטרי בקרבת מגוריכם לקבל מענה ראשוני והכוונה להמשך. בברכה שחף


שלום לך, לידה של תינוק מציבה אותנו בפני שאלות מעמיקות ובסיסיות באשר לחיינו, שאלות שלא עסקנו בהם בעבר. מסיפורך עולה הפער הגדול בינך ובין בעלך בתפיסת התפקידים של כל אחד מכם. הורות זהו תפקיד לא פחות קשה מכל תפקיד אחר אבל לעיתים לא כל כך מבינים את המורכבות והקושי בלהיות הורה וכך נוצרים פערים, אכזבות וטענות. אני מציעה שתיגשו לייעוץ זוגי. כיום מאד מקובל להיעזר באנשי מקצוע כדי להתמודד עם אתגרי הזוגיות וההורות. אפשר לעשות זאת באופן פרטי וגם דרך קופות חולים או מרפאות של משרד הבריאות. בהצלחה, רחלי