הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי

פורום טיפול פסיכולוגי מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
נעה מצגר גרנות, פורום טיפול פסיכולוגי
פסיכולוגית קלינית מומחית עם הסמכה כמדריכה בטיפול ואבחון נסיון של 18 שנה בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ובמסגרות ציבוריות שונות. שילוב של כלים דינאמיים וCBT נסיון רב בטיפול במצבי דיכאון, משברי חיים וקשיים עם נטיה מינית. נסיון רב בטיפול בדיכאון אחרי לידה, ליווי נשים עם קשיי פריון. מדריכה בפסיכותרפיה ובכתיבת מקרים לבחינה.
לחץ כאן לכרטיס המטפל של נועה
אודות הפורום
הפורום מהווה מערכת שאלות-ותשובות עבור הקהל הרחב, המעוניין לקבל מענה לשאלות הנוגעות לטיפול פסיכולוגי במבוגרים.

ניתן לשתף בשאלות ודילמות לגבי טיפול פסיכולוגי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול. ההשתתפות באתר אנונימית. כל שאלה שתועלה לאתר תעבור קודם סינון על-ידי מנהלי הפורום, הרשאים להחליט שלא לפרסמה, או למחוק הודעה/שאלה שכבר פורסמה.

התייעצות דרך הפורום אינה מהווה תחליף לטיפול או להתייעצות מלאה עם איש מקצוע


 X

נטליה שלום אני שומעת שאת מרגישה שהטיפול לא עונה על ציפיותייך וצרכייך. עשית נכון שהעלית את הנושא בטיפול, בכך נתת הזדמנות לשינוי. יחד עם זאת, אם את עדיין מרגישה שהטיפול לא נותן מענה לצרכייך מותר לך להעלות זאת שוב ובמקרה הצורך להפסיקו. לא כל מטפל מתאים לכל מטופל. אני רוצה רק לסייג ולאמר: אם זאת תופעה שאת רואה שחוזרת על עצמה בחייך, שאת מתחילה טיפולים ומרגישה ככה לאחר מספר פגישות, אזי יש מקום לבדוק עומק מה קורה לך בסיטואציות האלה ולא להחליף שוב מטפל. נעה


שני שלום את כותבת שהיתה לך מחלה ממושכת אך לא מציינת במה מדובר כך שתשובתי תהיה כללית ולא ספציפית. כשאדם מרגיש העדר כוחות לאורך זמן חשוב לפני הכל לבדוק שמצבו הרפואי תקין. בדיקות דם בסיסיות, תפקודי בלוטת תריס, מחסור בויטמינים וכל בדיקה אחרת שהרופא המטפל יכול להמליץ על מנת לשלול גורם פזיולוגי להעדר הכוחות. לפעמים לאחר מחלה ממושכת לוקח לגוף זמן להתאושש ובסופו של דבר המוח, הוא איבר בגופנו. מעבר לכך, מחלה רצינית ומאבק בה יכולים גם לגרום להידלדלות של הכוחות הנפשיים וחשוב 'למלא את המצברים'. כמו כן לאחר ארועי מחלה משמעותיים לעיתים אנשים שואלים עצמם שאלות מהותיות על מהלך חייהם ומחשבים דרכם מחדש. טיפול פסיכולוגי יכול להועיל במקרים אלו. טיפול יכול גם לאפשר עיבוד של הארוע שעברת (ומחלה ממושכת, במיוחד אם היא מסכנת חיים, יכולה להיות טראומטית לעיתים). אגב, גם הרפואה האלטרנטיבית בידיו של מטפל מיומן יכולה לעזור רבות במקרים של תשישות אחרי מחלה. לסיכום, ראשית בדקי שמצבך הרפואי הכולל תקין. ואז שקלי את סוג טיפול ההמשך שאת מרגישה שמתאים לך. כל טוב. נעה


אורלי שלום מתיאור המצב נשמע שאכן הטיפול הכי מתאים בשלב ראשון הוא אשפוז המחלקה פסיכיאטרית פתוחה. יש מחלקות מצוינות כאלה בבתי החולים הפסיכיאטרים ובתי החולים הכלליים הגדולים. יש אנשים שיותר קל להם להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי בשל הקושי עם הסטיגמה. אבל, ברור משאלתך שהבעיה הגדולה ביותר היא חוסר שיתוף הפעולה שלו. הקו השני שהייתי מנסה היא ללכת לטיפול אצל פסיכולוג קליני, רצוי כזה שיש לו נסיון עם בעיות פסיכיאטריות. זאת שאלה שליגיטימי לשאול פסיכולוג בעת הפניה. הפניה לפסיכולוג לא בהכרח תביא לפתרון הבעיה באופן ישיר אבל ייתכן שהמטפל יצליח ליצור קשר של אמון עם אחיך שבתורו יאפשר לו לקבל טיפול פסיכיאטרי ובהמשך אף אשפוז. בכל מקרה יהיה מדובר בטיפול ארוך לפחות פעמיים בשבוע בשלב ראשון. אם אין אמצעים כלכליים לטיפול פרטי ניתן לפנות למרכזי בריאות הנפש של משרד הבריאות או קופות החולים. מה שבטוח, כפי שכנראה כבר הבנתם, המצב לא צפוי להשתפר מעצמו ודורש התערבות פעילה מצד המשפחה בכל דרך אפשרית.


מור שלום בתשובה לשאלתך לא, דפוס זה לא רגיל וגם לא בריא. ישיבה ממושכת על האסלה יכולה לגרום לבעיות פיזיות. עם זאת הסיבה היא לא בהכרח בעיה פסיכיאטרית. יכול להיות שהאדם שנוהג כך משתמש בשירותים כמפלט מסוים ממה שקורה בבית (ובימים אלו שאנשים רבים דחוסים בבתיהם אולי ביתר שאת). חשוב לדבר ולשאול מדוע ההרגל הזה התבסס. האם נלווית לישיבה בשירותים התנהגות טקסית. מדוע אותו אדם חושב שהוא עושה אותה ואז להתייחס לתשובה בין אם על ידי פניה לאשת מקצוע ובין אם על ידי שיחה בין בני הבית לראות כיצד ניתן לשפר את המצב כך שניתן יהיה למצוא מרחב פרטי גם שלא בשירותים. בהצלחה נעה


שלום לך מעצם זה שאמרת שאת עומדת בתנאי הקבלה ללימודים ניתן להבין שהאוניברסיטה מעריכה שתוכלי לעמוד בהן. הרי לשם כך נקבעו תהליכי הקבלה. חרדת בחינות היא חרדה ספציפית ממצב מסוים. במובן הזה חרדה מפני לימודים היא לא שונה משמעותית, רק מכלילה יותר פעילויות. אני ממליצה לך לפנות כשלב ראשון לטיפול CBT .טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול בשיטה זו הוא לרוב ממוקד ויעיל למצבי חרדה. בטיפול תלמדי טכניקות להרגעת חרדה, תביני מה הטריגרים שמעוררים אותה ובאילו אופנים המחשבות שלך לגבי חייך ולגבי מי שאת מגבילות את חופש התנועה שלך כך שתוכלי, בהדרגה, להתגבר עליהן. אין שום סיבה לוותר על לימודים בגלל חרדה. זה משהו שאפשר וראוי לטפל בו. שיהיה המון בהצלחה. נעה


שלום רב. ראשית אומר שאין פתרונות קלים למצבים כאלו. אין עצה שניתן לתת ותפתור את הבעיה שאנשים אחרים לא מכבדים את הגהולות שלך. אמרת שבעלך מסכים איתך ולכן הכי חשוב בעיני שבעלך ישוחח עם הוריו באופן מסודר ולא ישאיר לך להתמודד עם הוריו. אוסיף ואומר שנשמע שייתכן שגם לא כל הקושי הוא בהתנהגות משפחת בעלך וייתכן שהמצב עם הקורונה מעורר אצלך חרדה משמעותית וגם בכך כדאי ונכון לטפל. אני מציעה לך לפנות לשיחות עם איש/ת מקצוע שיעזור/תעזור לך להבדיל מה מתוך מה שקורה קשור לחרדה, מה קשור לחוסר גבולות ובעיקר בתהליך משותף יעזרו לך לגבש את הכוחות לשמור עלצהגבולות שנכונים לך ולמשפחתך. נעה


רעות שלום. לא יהיה זה מקצועי מצידי לתת אבחנה לאדם אשר לא פגשתי מעולם. מה שברור מהדברים שיש הרבה סבל וצורך בטיפול ארוך ומעמיק. אני גם מבינה שהיית כבר במסגרות שונות ובטיפולים שונים. מה שכן יכולה להגיד הוא שמדובר במסע שיכולים להיות לו פרקים שונים. בין אם מדובר בקליניקה פרטית 2-3 פעמים בשבוע או באשפוז יום של מספר חודשים או מרכזים יעודיים לנפגעות של טראומה בילדות. מכל פרק במסע לוקחים משהו.גם אם יש כאב גדול שפרק נגמר או חווית נטישה בסופו. ממליצה לך מאוד להמשיך במסע. להמשיך לטפל בעצמך. לא לוותר כי אפשר שיהיה טוב יותר. נעה


חן יקרה. נשמע באמת מצב מאוד מורכב ועדין. יש כמובן כל מיני דרכי פעולה אפשריות וקטונתי מלדעת מה הדבר הנכון ביותר עבורך ועבור אחותך. האם לשמור את הסוד הזה מפניה ובכך להכניס סוד למערכת היחסים ביניכן או לגלות לה על כל המשמעויות הקשורות לכך. זאת החלטה רגשית ומוסרית מורכבת. ובכל זאת אתן לך עצה. הציבי גבולות ברורים בינך לבין גיסך כך שלא יהיה ספק איפה את עומדת. בדקי עם עצמך האם את משתפת פעולה (אולי אפילו בלי לשים לב) עם יצירת סיטואציות אינטימיות או שיכולות להיות מפורשות כאינטימיות והימנעי מכך. ככל שאת תהיי יותר ברורה כך יותר סיכוי שהעניינים יירגעו. שהוא יבין ששום דבר לא יקרה ויוותר על הפנטזיות. אם הדבר דורש שתימנעי מלהיות עם גיסך לבד, אז עשי זאת. נעה


הילה שלום, קשה להבין ממה כתבת מדוע את בחרדה ממפגש נוסף ומה הקושי עמו את צריכה להתמודד עד אז ולענות לך ישירות על כך. אגיד אם כך משהו כללי יותר שמקווה שיעזור. כשיש קושי עם מטפל בין אם מדובר על פסיכולוג, פסיכותרפיסט או פסיכיאטר הדבר המועיל והנכון ביותר הוא לספר למטפל על כך. בפגישה הבאה אני מציעה לך לאמר לו שאת בחרדה מהפגישה ותנסו ביחד להבין למה ומה יוכל לעזור לך שלא להיות בחרדה מהפגישה שאחריה. שיח ישיר ופתוח לרוב מאוד עוזר ומקדם. בינתיים, עד המפגש, יש שיטות שניתן לשלב עם התרופות שיכולות לעזור להפגת חרדה כגון מיינדפולנס. זאת שיטה שמשתמשת בידע על היתרונות של המדיטציה וקשב פנימי להפגת חרדה. יש דרכים רבות ללמוד מיינדפולנס און ליין או בסמינרים (שאני משערת שגם הם מתקיימים היום און ליין(. ממליצה לך לנסות. בברכה, נעה


בת שבע שלום באתר של הפ"י התפרסם הטקסט הזה כעדכון ב 25.9.20 "חברי הפ"י שלום רב, בהתייחס לטיפול פסיכולוגי בתקופה זו, ההנחיות הקיימות עפ"י הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות הן כי טיפול פסיכולוגי, על סוגיו ואופניו השונים, הינו שירות רפואי חיוני. כל דבר שנדרש לקיומו הוא בגדר של אותה רמת חיוניות, ובכלל זה: הדרכות, ישיבות צוות, התייעצויות וכד.' לכן, צריך, רצוי ואפשר להמשיך לתת טיפול פסיכולוגי בכל המסגרות ובכל האופנים המקובלים תוך שמירה והקפדה רבה על כללי הזהירות, המיגון והריחוק הפיזי הנהוגים כיום, ואף יותר. אין צורך באישורי תנועה מיוחדים כדי להגיע למקום בו ניתן הטיפול הפסיכולוגי . בהנחיות אלה לא חלו בשלב זה שינויים בהתייחס לסגר החדש הצפוי. יחד עם זאת, נוספה היום התייחסות של הפסיכולוג הארצי: "הטיפול הפסיכולוגי נשאר בחיוניותו, וכך ההודעה הקודמת עדיין בתוקף. אבל זה לא אומר שהכול כרגיל. חשוב להפעיל שיקול דעת זהיר ומושכל לגבי חיוניותו של המפגש המסוים שאותו אתם רוצים לקיים." לשאלות נוספות מוזמנים ליצור קשר במייל il.net.zahav@psycho: או בטלפון: -03 5239393 כך שאין צורך באישור. ומנסיון אישי, כשנשאלתי במחסום אמרתי שאני פסיכולוגית בדרך לקליניקה שלי ולא היתה בעיה. יום טוב, נעה


חנה יקרה. כשאת אומרת שאת מטופלת אך לא מטופלת בכדורים אני מניחה שיש לך פסיכולוגית/פסיכותרפיסטית. אם כך, אני ממליצה לך מאוד להעלות את הנושא בטיפול. מעבר לכך רק אומר שפעמים רבות אנשים מרגישים טוב יותר כשהם עסוקים. בשעות היום,כשיש פעילות, פעמים רבות,הדעת מוסחת ממה שמטריד אותנו ואפשר שנרגיש טוב. לעומת זאת כשפנויים, המחשבות נודדות חזרה למקומות הפחות נעימים ויכולה להתעורר מצוקה. זה טבעי. אבל אם המצוקה משמעותית כדאי לפנות לטיפול, להבין מה מקור הסבל ולנסות לפתור אותו. אין דרך פשוטה להפוך מחשבה שלילית לחיובית. יותר נכון ומועיל לתת למחשבות השליליות מקום לצד החיוביות. זה חלק בלתי נפרד מהחיים. מקווה שעניתי לשאלתך. נעה


הילה יקרה. אני קוראת את התסכול והמצוקה שבמכתבך. כולנו נוטים לפתח דפוסי התנהגות ביחסים עם אחרים. חלק מהדפוסים מוצלחים יותר וחלק פחות ואנשים שסביבנו מגיבים דרך הדפוסים שלהם. מן הסתם לא תמיד את האחראית לכל ריב עם חברייך אבל גם סביר מאוד להניח שלדפוסי ההתנהגות שלך יש תרומה לארועים החוזרעם שאת מתארת. במקרים כאלו, מומלץ לפנות לפסיכותרפיה שתעזור ללמוד ולהבין מה תרומתך למצבים אלו וכיצד ניתן לשנות. יש סוגים של פסיכותרפיה. חלקם ממוקדים יותר בשינוי דפוסי התנהגות לא יעילים כמוACT, DBT או CBT וחלקם מובנים פחות ומתרכזים בגורמיים הדינמיים של הנפש שמביאים לדפוסים אלו (טיפול דינאמי). בכל מקרה ממליצה לך לפנות לעזרה כדי שלא תמשיכי להסתובב במעגלים המכאיבים הללו. מאחלת לך שתצליחי להעזר. נעה