על הספה - פורומי מומחים

פורום קלינאית תקשורת


התפתחות תקשורת, משחק ושפה, דיבור, היגוי, שטף דיבור וקול אצל ילדים

פורום קלינאית תקשורת

פורום קלינאית תקשורת מנהלת פורום תמר לבין-שרון קלינאית תקשורת מוסמכת, בוגרת החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב(.B.A). בעלת תואר שני (.M.A).בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מומחית בהתפתחות הילד.

בעלת ניסיון עשיר באבחון וטיפול בלקויות שפה ודיבור, כולל:

עיכוב בהתפתחות השפה בגיל הרך, לקויות שפה בגיל בית ספר, מובנות דיבור נמוכה ושיבושי היגוי, צרידות ובעיות קול, בעיות בשטף הדיבור ('דיבור חטוף' וגמגום).

בעלת ניסיון טיפולי עשיר ומגוון במסגרות שונות, כגון: מכונים להתפתחות הילד, מכוני שמיעה ודיבור.

בעלת ניסיון בהדרכה של קלינאיות מתמחות וסטודנטיות.

כיום- עובדת כקלינאית תקשורת עצמאית, בעלת קליניקה פרטית ברמת גן.

 X

שלום אלה, לדעתי, בבחירת הדרך בה תחשפו את בנכם לעברית, אתם צריכים לבדוק מה מתאים למערך המשפחתי ולהתנהלות היומיומית שלכם. כמו כן, מומלץ ליצור הפרדה בין השפות, כדי להקנות לבנכם את גבולות השפה. ייתכן שתעדיפו שכל הורה יפנה אל הילד בשפה אחרת, או שהחשיפה לעברית תיעשה דרך פעילויות מסוימות במשך היום (כמו הקראת ספרים, לימוד דקלומים ושירים, או בזמן משחק משותף ועוד). אם תבחרו באפשרות הראשונה, קחו בחשבון שרצוי שכל הורה ידבר אל הילד בשפה הטבעית לו, בה הוא שולט הכי טוב. בכל מקרה, החשיפה צריכה להיות יומיומית, ובהקשר טבעי ומהנה. בהצלחה!!




שלום אנה, ידוע כי לילדים דו לשוניים, החשופים לשתי שפות יש נטייה טבעית לערבב ביניהן, על אף שהם מבחינים בין שתי השפות. עם זאת, רצוי ליצור הפרדה מסוימת. ישנה גישה שטוענת שרצוי שכל הורה ידבר בשפה אחת, אך ייתכן שהמלצה זו לא מתאימה בהכרח לכם ולהתנהלות שלכם ביומיום. ניתן לבחור סיטואציות מסוימות בחיי היומיום שבהן תשתמשו בכל שפה בנפרד, כדי להקנות לבנכם את גבולות השפה, ואת ההפרדה בין השפות (כמו למשל, בזמן הקראת סיפורים ולימוד דקלומים ושירים). באופן כללי, חשוב שכל הורה ידבר אל הילד בשפה הטבעית לו, בה הוא שולט הכי טוב. בהצלחה!


שלום רב, האם קיים גם עיכוב בתחומים נוספים, מעבר לשפה? ממליצה לפנות למכון להתפתחות הילד לבדיקת רופא התפתחותי, שיאבחן את ההתפתחות של בנך בכל התחומים, ויוכל להפנות אותך הן לקלינאית תקשורת, לעידוד ההתפתחות השפתית, והן לפסיכולוג התפתחותי, שיוכל לכוון אותך בנושא הגמילה.




שלום עדן, לא כל הילדים מתפתחים באותו קצב, יש טווחים של התפתחות תקינה. למשל, יש ילדים שמתחילים לדבר לפני גיל שנה, ויש כאלה שרק לקראת גיל שנה וחצי מתחילים לומר מספר מילים בודדות, וזה עדיין נחשב תקין. לפי מה שאת מתארת, ההתפתחות של בנך בטווח הנורמה. בשלב זה, אין צורך לדאוג, במיוחד לאור ההתפתחות התקינה של התקשורת והמשחק עליה את מדווחת. באופן כללי, כדי לעודד הפקות- מומלץ לחזק ולחזור אחרי ההפקות הספונטניות של בנך. חשוב שהאינטראקציה תהיה פנים אל פנים, כך שבנך יוכל לראות ולחקות את תנועות השפתיים. בהצלחה!


שלום ליאורה, קודם כל, לא ציינת כמה זמן נמשך הגמגום. בגילאי 2:6-3:0 יש תופעה של 'חוסר שטף התפתחותי'. זו תופעה די שכיחה (אצל כ- 5% מהילדים), וברוב המקרים- חולפת. יחד עם זאת, את מתארת מצב בו בילד חשוף לשתי שפות, שסביר להניח שלכל אחת מהן, מערכת תחבירית משלה. וכן, שבמצבים מאתגרים יותר של מלל ארוך ומורכב- יש יותר גמגום. הדיבור היא פעולה מוטורית מורכבת, וכמו כל פעולה מוטורית חדשה, כמו, למשל: השחלת חרוזים או קשירת שרוך, לא נצפה מהילד להגיע לשליטה מלאה. עם זאת, אצל ילדים עם נטייה לגמגם, במצב בו הדרישות עולות על היכולות- יכולה להיות החמרה בגמגום. מאחר ומדובר כאן במצב מורכב, בו הילד חשוף לשתי שפות במקביל, דבר שכנראה מקשה עליו (ציינת גם שיש מצבים בהם הוא מערבב בין שתי השפות, כמו בטלפון)- הייתי ממליצה לפנות לייעוץ אצל קלינאית תקשורת שמתמחה בגמגום לגיל הרך ובדו-לשוניות, שתוכל להתרשם מרמת ההבעה השפתית של בנך, וגם לתת לכם הדרכה לגבי הגמגום וההתנהלות מבחינת החשיפה לשתי שפות במקביל. המון הצלחה!


שלום עמית, ניתן לתקן שיבושי היגוי גם בגיל מבוגר. כמובן שדרוש תרגול כדי להגיע להכללה מלאה. לגבי הדיבור האפי- לדבריך, רופא א.א.ג. לא מצא בעיה פיזיולוגית. לכן, סביר להניח שהבעיה על רקע תפקודי וניתנת לשיפור. מציעה לך לפנות לקלינאית תקשורת שמתמחה בהיגוי ובטיפולי קול. בהצלחה!


שלום רב, ציינת שבתך רק התחילה למלמל, פעולה מוטורית, הדורשת מאמץ, ולכן, נשמע שמדובר בתופעה תקינה. יחד עם זאת, הייתי ממליצה להתיעץ עם רופא הילדים או אחות טיפת חלב בביקור הבא, כדי לראות שהכל תקין. בהצלחה!


ירון שלום בתיאור שכתבת חסר מידע. בעיות בשיום ושיכולי הברות למיניהם בדרך כלל מתחילים בגיל הילדות או עלולים להופיע אצל מבוגרים לאחר פגיעות ראש. כלומר- אם התופעה חדשה יש לפנות בהקדם לבדיקה של נוירולוג. אם התופעה קיימת כמה שנים הטיפול הטוב ביותר יהיה לפנות לאבחון קלינאית תקשורת המתמחה בלקויות שפה אצל מבוגרים. בברכה יעל