על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מטפלת בעלת ניסיון רב במתבגרים ובבוגרים צעירים. פורום שירות צבאי
בעבודתי כקב"נית בצבא שירתתי במגוון תפקידים ועם אוכלוסיות שונות (טירונים, חיילים בקורס, כלואים, מפקדים ואנשי קבע). במסגרת זו טיפלתי פרטנית וקבוצתית בחיילים, הדרכתי הורים לחיילים, וכן עסקתי בהוראה ובהדרכה של נושא בריאות הנפש בצבא. כיום מטפלת בגישה דינמית בשילוב טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, התערבות במשבר והדרכות הורים.

ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל של היום הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה הינה פעמים רבות קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. חיילים מרגישים לא אחת שאין להם כתובת. הם מחפשים פתרון שיכול להיות פשוט אך בשל הבירורקטיה והעומסים הופך לבלתי מושג, והבעיה הולכת ומתרחבת.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך השירות ולקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב הבעיות הן פתירות וההסתגלות הינה תהליך שאורך זמן ודורש אורך רוח.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים, חיילים משוחררים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

משמעות הקה"ס (קשי הסתגלות) נעוצה בהכוונה לתנאי השירות והצורך בהקלה. קה"ס 41 פוסל מתפקידי לחימה ותמיכת לחימה אך אינה קשורים להליך הטירונות או לשיבוץ בסופה מעבר להתייחסות לקרבי. ככלל, הטירונות הינה אחידה (למעט מקרים חריגים) בכל הצבא, לרבות בעלי קה"ס . את הקה"ס ניתן לשנות לאורך השירות לשני הכיוונים: במקרה של החמרה במצב הנפשי ניתן להעלות קה"ס ובמקרה של שיפור במצב הנפשי ורצון להתקדם במערכת הצבאית אפשר לבקש הורדת הקה"ס. במקרה האחרון מדובר בתהליך הכרוך בהמלצת מפקד, בדיקת קב"ן ועמידה במטלה של אבטחת יישובים.



את מתארת מצב חרדתי די קיצוני שבוודאי מוביל למצוקה נפשית קשה. זהו מצב שכיח, שקורה לחיילים רבים עם כניסתם למערכת הצבאית. החלק האופטימי הינו שעל חרדות ניתן להתגבר ושהן אינן מסוכנות לבריאות. החלק המסובך הוא שזה מאד קשה לחוות תחושות אלו לאורך זמן ובמנותק ממערכת התמיכה הטבעית שלך בבית. ישנה טירונות בתנאים יותר מוקלים לבעלי פרופיל נפשי. זה בהחלט יכול לסייע כי גם יש שם צוות מפקדים המוכשרים לקשיים כגון אלו. שווה לברר אפשרות זו. כמו כן כדאי לשתף את הפסיכיאטר בחשש לצד הרצון שלך להצליח. גם מפקדי טירונות רגילה יכולים לסייע ולהקל. בוודאי שהקב"ן יכול ללוות אותך בתהליך ולחשוב עמך וגם עם המשפחה איך לתמוך בך בתקופה קשה זו. האפשרות להשתחרר מהצבא תמיד קיימת- אולי כדאי לבדוק קודם מה עוד ניתן לעשות לפני שאת בוחרת בכיוון זה. בהצלחה.


את מתארת מצב של החמרה במצב הנפשי של בנך בעקבות מחלתך וכן לקראת גיוסו לצבא. על מנת להעריך מחדש את מצבו הנפשי עליכם לפנות בפקס ללשכת הגיוס המתאימה ולבקש להיבדק על ידי גורם בריאות הנפש של הצבא. ניתן להציג גם את חוות הדעת מהטיפול שהיה בו, במידה ויש.


המיון הפסיכיאטרי האזרחי נותן את המענה החירומי לצבא שכן המערכת הצבאית אינה מחזיקה בבית חולים פסיכיאטרי משל עצמה. קב"ן הינו איש מקצוע בתחום הטיפול. איני מכירה הנחייה לאישור רופא צבאי אך לרוב ישנה התייעצות מקצועית עם מנחה מקצועי או פסיכיאטר בטרם שליחת החייל לבדיקת מיון פסיכיאטרי


בהתייחס להשתלבות בתפקידים שונים בצבא קיימת פעמים רבות ההתלבטות עד כמה יכולה להיות השפעה של הפרופיל או הקה"ס (קשיי הסתגלות) על השיבוץ. אין זה אפשרי לנבא במדויק מה יהיו ההשלכות של פרופיל כזה או אחר, למעט העניין הקרבי, כאשר פרופיל נפשי לא מאפשר שירות כלוחם. העקרון המנחה את גורמי ברה"ן הינו חומרת הבעיה והפגיעה הפוטנציאלית שלה בתפקודו של החייל. אם הנחת המוצא שלכם הינה שבנכם אינו יכול לשרת כחייל קרבי עקב הבעיה שלו- יש לטפל בכך מול גורמי הצבא. במקביל אני מציעה להכין אותו לאפשרות שלא יקבל בדיוק את התפקידים הנחשקים לו, אם בעקבות הפרופיל שיקבל או בעקבות שיקולים אחרים של המערכת הצבאית.


בעיקרון אם את הולכת לטיפול בשירות הציבורי הוא רשום בתיק הרפואי שלך. כאשר את עוברת את תהליך הגיוס את נדרשת להציג אישור רפואי. רופא המשפחה רואה שיש לך טיפול נפשי (אין הוא חשוף לתכנית המפגשים) ואמור לדווח על כך לצבא על גבי הטופס שאת מחתימה אותו. לגבי השאלה של השפעת טיפול כזה הרי שעצם ההליכה לטיפול נפשי לא אמורה להשפיע אלא סוג הבעיה עוצמתה והשפעתה על התפקוד שלך בחיים שלך ובראייה קדימה על שירותך הצבאי


השימוש לכשעצמו בציפרלקס, תרופה אנטי חרדתית ודכאונית, אינו פוסל מקרבי אלא סיבת הטיפול, מצבו הנפשי של המתגייס ויכולת התפקוד שלו. הצבא על פניו מבקש לקבל מידע על טיפול נפשי ובעיקר טיפול תרופתי על מנת להמשיך את מתן הטיפול והמעקב על ידי גורמי בריאות הנפש של הצבא.


שאלתך נוגעת לאפשרות מאד מוכרת בה טראומה מן העבר משתחזרת באירועים המתרחשים בהווה. במקרה המתואר ישנה הקבלה חזקה מאד של חווית סכנת חיים ממשית שאחיך נאלץ שוב לעבור. חשוב מאד לתת מענה טיפולי למצוקה שלו ובהקדם האפשרי. אנו יודעים לומר כי קיימת חשיבות לטיפול מוקדם באיזורי טראומה על מנת לסייע לאדם להיחלץ מן המשבר. מן הכתוב עולה שאחיך בהחלט בעל כוחות רבים של התמודדות ויש לסייע לו להשתמש במשאבים האישיותיים שלו סביב אירוע זה. אוסיף ואומר כי ישנן שיטות טיפול ממוקדות טראומה והייתי ממליצה לבחון כיוון זה- אלו הן למשל emdr ו- pe, המשלבות כל אחת בדרכה חשיפה לאירוע בדימיון וחיבור לכוחות של האדם להתגבר. ישנם קב"נים בצבא המוכשרים לטיפול בטראומה וניתן לברר על כך. זכותו של אחיך גם לקבל טיפול פרטי באזרחות. אם יהיו המלצות לגורם מטפל פרטי הוא יכול לכתוב אותן לצבא אך בסופו של הדבר אם ישנן החלטות לקבל הקשורות בשירותו הצבאי- אזי גורמי בריאות הנפש בצבא יקבלו אותן.