על הספה - פורומי מומחים

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




 X

שלום שירן, איני יכולה לענות לגבי השפעת השינוי התרופתי. כדאי לעדכן את הרופא המטפל ולהתייעץ איתו. באשר לטיפול הפסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי אכן מבוסס גם על עשיה, ומהבחינה הזאת עלול להיות קשה מדי בתקופות מסוימות. כדאי לשתף את המטפל/ת בתחושות ובקשיים (גם כעת וגם בטיפולים הקודמים) על מנת שניתן יהיה ללמוד מהנסיון ולהתוות את הטיפול בצורה שמתאימה לך ביותר. בהצלחה!



שלום לך, נשמע שהחרדה שאת סובלת ממנה גורמת למצוקה רבה ומגבילה אותך בכל המישורים. במצב זה אין ספק שכדאי לפנות לעזרה מקצועית. לרוב שילוב של טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי הוא היעיל ביותר. אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוג קליני המתמחה גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי או לפסיכיאטר. כל אחד מהם יכול להיות כתובת לקבלת אבחנה מדויקת והמלצה לטיפול מתאים. בהצלחה!


שלום טלי, אני מבינה שלחוות שוב אירוע של חרדה היה מאוד מפחיד ומאכזב. קשה להגיד בצורה נחרצת אם זה קשור לכדורים. לעיתים גם תחת טיפול תרופתי סדיר יכולים להישנות אירועי חרדה, גם אחרי תקופה ארוכה. אני ממליצה לך להפנות את שאלותייך לגבי הטיפול התרופתי לפסיכיאטר המטפל, שבוודאי מכיר אותך לאורך השנים בהן את מטופלת. בנוסף, שווה לשקול גם פניה לטיפול רגשי על מנת להתמודד עם הפחד העצום שאת חווה מפני החרדה, שנשמע שהוא זה שגורם למצוקה הרבה כרגע. בהצלחה!


שלום לך, ציפרלקס הוא כדור שמסייע בהפחתת סימפטומים של דכאון וחרדה, אך לטוב ולרע- אינו משנה את האישיות. נראה שכחלק מהתקדמות הקשר, יהיה הכי נכון לשוחח עם בן הזוג על כך בפתיחות ולשמוע ממנו על ההתמודדות שלו עם החרדה/דכאון מהם הוא סובל. בהצלחה!


שלום רונן, אתה מתאר מצב מורכב מאוד שברור שאתה סובל ממנו. קשה לי לומר איפה הקושי עם המטפלות, אך איני מאמינה שזה קשור להכשרתן. לא ציינת כמה זמן נמשכו הטיפולים ואם אתה בטיפול עכשיו, אך נשמע שחשוב יהיה שתשתף את המטפלת בתחושותיך לגבי חוסר האמפטיה שלה כך שאפשר יהיה לנסות ולהבין אותן במסגרת הטיפול. בהצלחה!


שלום קרי, את מתארת שהלחץ, שמתבטא גם בהתקפי הפאניקה, קשור ישירות לבעיות עימן את מתמודדת בחייך כעת. נשמע שבראש ובראשונה כדאי לבדוק במי תוכלי להיעזר סביב בעיות אלו, ואם החרדה מפריעה לתפקוד היומיומי אפשר גם לפנות לפסיכיאטר ולשקול את האפשרות של עזרה תרופתית ממוקדת. מעבר לכך, אם החרדה ממשיכה, יהיה כדאי לפנות גם לטיפול רגשי שיוכל לסייע לך בהשגת דרכי התמודדות יעילות יותר בעת הופעה של קשיים או גורמי סטרס. בהצלחה!


שלום דור, עידון גראס יכול להביא לתופעות כאלו ואחרות, אך נשמע גם שעצם החוויה הלא נעימה (ואולי גם חששות שהיו מראש לגבי האפקט של עישון, אובדן שליטה וכד') הייתה כשלעצמה טריגר לעוד מידה רבה של חרדה ותחושות קשות נוספות. בראש ובראשונה כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל, לשתף אותו בתחושותיך הקשות ולבחון את התאמת הטיפול התרופתי שניתן- אם יש החמרה כפי שתיארת, יתכן שיש צורך בשינוי המינון או בהחלפת התרופה. משם הלאה, בהתאם לאיך שתרגיש, ניתן יהיה לשקול גם טיפול רגשי. בהצלחה!


שלום לך, לצערי קשה לי לענות על שאלתך היות שלא ציינת פרטים משמעותיים כגון כמה זמן עבר מאז, האם היית בטיפול או שהתמודדת עם הטראומה באיזושהי דרך אחרת וכד'. כך או כך, אין כאן תשובה פשוטה של כן או לא. במקרים של טראומה, חזרה למקום האירוע ללא הכנה ראויה או ליווי מתאים יכולה להיות טראומטית בפני עצמה. כדאי להתייעץ בנושא עם מישהו שמכיר היטב אותך ואת החוויות הקשות שעברת, ויוכל ללוות אותך בדרכך להתעמת עם חוויות אלו. שווה אף לשקול הכנסה של איש מקצוע לתמונה. שיהיה בהצלחה!


שלום מיכל, ממה שתיארת אכן נשמע שהן החרדות שאת חווה והן הקשיים האישיים וההזנחה העצמית מצדיקים פניה לעזרה מקצועית. זה בהחלט יהיה מקום מתאים גם להתמודדות עם השאלות שהעלית כאן, כמו מקור החרדות וסיבות אפשריות להופעתן אצלך בעוצמה כזו. כאמור, אני חושבת שכדאי מאוד לנצל את הזמן שיש לך לפני החזרה לעבודה ולהתחיל טיפול, שיוכל להמשיך וללוות אותך גם בעת החזרה לעבודה ממנה את כה חוששת.


שלום מיכל, נשמע שעברת הרבה, ובהחלט אפשר להבין שלאחר שמירת הריון ממושכת ולידה מוקדמת יתעוררו כל מיני דאגות ופחדים. עם זאת, את מתארת מצב שבו שנה אחרי- והיות שלא ציינת אחרת אני יוצאת מנקודת הנחה שהכל בסדר והתינוק בריא- המצב לא משתפר והדאגות לא פוחתות. נשמע שאת מאוד מאוד סובלת, ושהפגיעה בתפקוד (לעומת מה שהיית רגילה לו) ניכרת. יש עדיין זמן לפני שאת צריכה לחזור לעבודה, וכדאי מאוד להתחיל טיפול באופן מיידי, הן לשם התמודדות עם כל מה שאת חווה כעת, והן על מנת שבעת החזרה לעבודה כבר תהיי בתהליך שיוכל לסייע לך לצלוח את התקופה הזאת בצורה טובה יותר. המלצתי היא לפנות לפסיכולוג קליני שמומחה גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. שיהיה בהצלחה!


שלום לך, התקף חרדה זה בהחלט מצב מאוד לא נעים, שיכול להיחוות כטראומטי. לחץ כללי ועייפות רבה יכולים לתרום להופעתו, אך לעתים קשה לזהות את הגורם המדויק. ההופעה של התקף החרדה בגיל 24 לא אומרת דבר לגבי העתיד. עם זאת, אם התקפי החרדה ימשיכו להופיע, ו/או תרגישי שהחרדה מפניהם משפיעה על התפקוד הרגיל שלך, יהיה כדאי להיעזר בטיפול. בהצלחה!