על הספה - פורומי מומחים

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




 X



שלום יונית, ראשית, אין צורך להיבהל מיומיים שבהם יש תחושה פחות טובה. תנודות מסוימות במצב הרוח הן טבעיות לגמרי. כדאי לנסות לשמור על השגרה, להקפיד על פעילות גופנית, ולדאוג לעצמך לפעילויות מהנות- מפגש עם חברים, עיסוק בתחביבים וכד'. אם הירידה במצב הרוח מחמירה או מתמשכת לאורך זמן יהיה כדאי לפנות לסיוע מקצועי. בהצלחה!


שלום לך, קשה לתת המלצה מדויקת ללא היכרות ומרחוק. אם הפסיכיאטרית המליצה עת אשפוז זה משהו שכדאי לשקול ברצינות. באשפוז ניתן לקבל טיפול מקיף ואינטנסיבי יותר, כמו גם לבדוק אפשרות לשינויים תרופתיים אם יש סיבה לחשוב שהטיפול הנוכחי לא אופטימלי. בהצלחה!


שלום ענת, פוסט-טראומה (או בשמה המלא- הפרעת דחק פוסט-טראומטית) היא אחת מהפרעות החרדה המוכרות. על כן, באופן טבעי, קיים תחום חפיפה בין התסמינים של פוסט טראומה ושל הפרעות חרדה אחרות. איני בטוחה שבמקרה זה ההגדרה המדויקת של סוג החרדה היא הדבר החשוב ביותר, אלא האפשרות להבין את השתלשלות הדברים כחלק ממהלך חייך, באופן שהוביל להידרדרות ולהתקבעות הסימטומים שאת מתארת. לא פירטת לגבי הטיפול שעברת מעבר להיותו בשיטת הסיביטי, שהיא אכן הגישה המומלצת לטיפול בחרדה, אך לעיתים נדרשת נקודת מבט רחבה יותר ואפשרות גם לעבודה איטית ומעמיקה יותר, שאינה "תוקפת" בראש ובראשונה את הסימפטומים. על כן, לצד הטיפול התרופתי, המלצתי היא לפנות לפסיכולוג קליני שיוכל להציע מענה מותאם יותר לקשיים שעימם את מתמודדת. בהצלחה!


שלום אורלי, שני ההיבטים המרכזיים שיש לתת עליהם עת הדעת הם עד כמה המצב ממושך, והאם יש פגיעה בתפקוד. זה טבעי ונורמלי שיש עליות וירידות במצב הרוח סביב אירועי חיים כאלה ואחרים, ולעיתים גם ללא סיבה ברורה. כל עוד לא מדובר במצב מתמשך או במצב שיש בו פגיעה בתפקוד (קושי לקום מהמיטה, שינויים משמעותיים בתיאבון או בשינה, אובדן הנאה וכד')- כנראה שאין סיבה לדאגה רצינית, וכדאי להיות עם היד על הדופק ולנסות לעזור לעצמך ע"י עיסוק בפעילויות מהנות, מפגש עם חברים, פעילות גופנית וכד'. בהצלחה!



שלום שירה, הטיפול המומלץ בהתקפי חרדה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). במקרים חמורים גם שילוב של טיפול תרופתי יכול לסייע. כאשר יש בכך צורך, המטפל בהחלט יכול לראות גם את בן/בת הזוג על מנת לתת כלים להתמודדות משותפת. בהצלחה!


שלום איריס, נשמע שאכן את מתמודדת עם מצב רפואי מורכב וחמור, אשר באופן טבעי משפיע גם על המצב הרגשי. במידת האפשר, כדאי שרופא אחד (רופא משפחה או רופא אחר, בהתאם למצב כמובן) ירכז את הטיפול, ויהווה עבורך כתובת יציבה. כך סביר שתרגישי בטוחה יותר, והתחושה שכל פעם את שוכחת משהו ומרגישה שאת מטרידה- תפחת. בנוסף, במרפאות ובתי חולים שונים יש פסיכולוגים המסייעים בהתמודדות עם מצבים רפואיים קשים- כדאי לבדוק אם במקום בו את מטופלת מוצע שירות כזה. בהצלחה ובריאות!!!


שלום לך, אני מבינה שיש בתקופה זו תחושה ששום דבר לא הולך, ושקשרים שהיו משמעותיים לך אינם עוד. זה בוודאי אובדן לא פשוט. כדאי לפנות להתייעצות מקצועית, אשר תוכל להיות ממוקדת בעניינים כמו יצירת קשרים, או רחבה יותר בהתאם לצרכייך. בהצלחה!


שלום טלי, רגעים של מועקה יכולים להתרחש באופן טבעי בתגובה לכל מיני דברים, ולא תמיד צריכים להדאיג. לעיתים, ניתן לזהות מה גרם למועקה ולהתמודד על זה, ופעמים אחרות- פחות. דברים שיכולים לעזור הם לצאת להליכה, להתקשר לחבר/ה, להעסיק את עצמך במשהו אחר, ולהזכיר לעצמך שכמו שזה מגיע- זה גם חולף. בהצלחה!