על הספה - פורומי מומחים

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה

פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה מנהלת פורום דר' הלה רובין מי-טל
עובדת במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" ובקליניקה פרטית בתל אביב. בעלת פורום דכאון, חרדה והתמודדות עם טראומה
נסיון רב בטיפול בדכאון, חרדה, סכיזופרניה, קשיים חברתיים וזוגיים, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן. מרבה לעסוק בתחומים הקשורים בנשיות, אימהות ומגדר.

מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מתמחה בטיפול בגישה הפסיכודינאמית, תוך שילוב אלמנטים מגישות אחרות בהתאם לצרכי המטופל. בעלת הכשרה בטיפול

קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לחרדה ודכאון ובטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) להפרעת אישיות גבולית.


דאגנות או חרדה? מצב רוח ירוד או דכאון? האם כדאי לפנות לטיפול, ולמי?

הפורום יעסוק בשאלות מסוג זה, הקשורות לתחום הדכאון, החרדה לגווניה (כגון התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית- OCD, הפרעת חרדה כללית) וההתמודדות עם אירוע טראומתי (כגון תאונת דרכים, אובדן פתאומי של אדם קרוב, תקיפה מינית). קשיים בתחומים אלו גורמים לסבל רב הן אצל האדם עצמו, והן בקרב האנשים בסביבתו. לעיתים קרובות, קשה לזהות האם מדובר בקשיים "נורמליים" או בקשיים חמורים יותר, הדורשים פניה לעזרה מקצועית. וכמובן, שגם הפניה לעזרה מקצועית מציבה שאלות וקשיים משלה: למי כדאי לפנות לאבחון וטיפול? מהן שיטות הטיפול המקובלות כיום?איזו שיטת טיפול מתאימה לי?

הפורום מציע מידע, התייעצות והכוונה ראשונית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, לאבחון ולטיפול. הפורום לא יעסוק בטיפול תרופתי.




 X

שלום דקלה, ההתמודדות עם הריונות, לידה, טיפול בילדים קטנים, וקשיים בריאותיים היא בהחלט לא פשוטה. נשמע שבין הלידות הייתה לך רק הפוגה קצרה להתאוששות. ראשית, הייתי ממליצה לך לחזור לפסיכיאטר שטיפל בך לאחר הלידה הראשונה או לאיש מקצוע אחר שמכיר אותך ואת סומכת עליו (אם יש כזה. אם לא, אפשר להתייעץ גם עם רופא המשפחה שאולי יוכל להמליץ על מישהו בסביבת מגורייך). גם פניה למיון פסיכיאטרי היא אפשרית, שם תיפגשי עם רופא שימליץ כיצד להתקדם ואם אכן האופציה האשפוזית מתאימה לך. אם אינך יודעת מה בית החולים שאליו את משויכת (לפי אזור המגורים) את יכולה לבדוק זאת בקלות מול קופת החולים שלך. שיהיה בהצלחה


שלום מירי, נשמע שעל רקע ההתמודדות עם הפיברומיאלגיה, על אף שהייתה מוצלחת, המפגש עם מחלה/חבלה גופנית נוספת הייתה קשה מאוד. אם אכן כבר עברו שנים ואינך מצליחה להתאושש, כדאי לפנות כעת לסיוע מקצועי. שיהיה בהצלחה


שלום קרינה, ראשית, נשמע שכדאי להמשיך הן בליווי העו"ס והן בטיפול הפסיכיאטרי כל עוד אין אלטרנטיבה. במקביל, יש להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי תחושותייך תחת הטיפול התרופתי בתקופה זו ולחשוב יחדיו אם נדרש שינוי. באשר לליווי הרגשי, קיימות כמה אפשרויות לטיפול מוזל. האפשרות שאמורה להיות הזמינה ביותר היא דרך קופ"ח- בין אם במרפאה של הקופה או אצל מטפל עצמאי בהסדר. בנוסף, ניתן לפנות לתחנה לבריאות הנפש או למרפאה קהילתית באזור מגורייך. כדאי להתייעץ גם עם העו"ס שמלווה אותך כעת, יתכן שהיא תוכל להמליץ על אפשרויות נוספות. בהצלחה


שלום אורלי, נשמע שזו תקופה שבה את זקוקה לתמיכה רבה, וחשוב שתדאגי לעצמך ותקבלי אותה. אין סתירה בין תמיכה מקרובייך לבין טיפול רגשי, להפך. כדאי לפעול בשני הערוצים כדי לוודא שאת מקבלת מענה טוב ככל שאפשר לצרכייך. באשר לטיפול התרופתי, קיימות תרופות שנחשבות לבטוחות גם בהריון. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. כמו כן, ניתן לפנות למכון הטרטולוגי ולקבל מידע מדויק לגבי כל תרופה והאפשרות לנטילתה בזמן הריון. בהצלחה!


שלום שירה, זה באמת לא פשוט להביא אדם לקבל עזרה אם הוא מסרב לכך. ראשית, כדאי להבהיר שסיוע רגשי לא מיועד רק ל"חולי נפש". נסי להסביר לאחיך שקיימות אפשרויות רבות, כגון טיפול ממוקד בטראומה שעבר, אם לתחושתו זהו המקור לקשייו. עוד כדאי לנסות ולהבין האם הוא סובל ממצבו, או מה הדברים שגורמים לו לסבל (ולקחת בחשבון שאלו לא בהכרח אותם דברים שמדאיגים אתכם), ולהציע את הטיפול הרגשי בהקשר לדברים הללו. בהצלחה!



הי רוית, קיימים מקרים שבהם חרדה באה לידי ביטוי באופן סומטי (כלומר מתבטאת בתחושות גופניות), בעוד שהצדדים הרגשיים שלה נסתרים יותר. כמובן שזו לא תהיה האבחנה לפני שממצים את הבדיקות הרפואיות הרלוונטיות, אך את כותבת שאת זה כבר עשית. אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוג/ית קליני/ת ולנסות להתחיל לברר גם את ההיבטים הנפשיים שאולי קשורים לכאבים שאת חשה. אני מבינה שזה נשמע תלוש כי אינך מרגישה שמדובר במשהו נפשי, אך לפעמים זו הדרך שבה הגוף "דוחף" את האדם לקבל טיפול, וזה בהחלט יכול לסייע. בהצלחה!


שלום שירן, איני יכולה לענות לגבי השפעת השינוי התרופתי. כדאי לעדכן את הרופא המטפל ולהתייעץ איתו. באשר לטיפול הפסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי התנהגותי אכן מבוסס גם על עשיה, ומהבחינה הזאת עלול להיות קשה מדי בתקופות מסוימות. כדאי לשתף את המטפל/ת בתחושות ובקשיים (גם כעת וגם בטיפולים הקודמים) על מנת שניתן יהיה ללמוד מהנסיון ולהתוות את הטיפול בצורה שמתאימה לך ביותר. בהצלחה!



שלום לך, נשמע שהחרדה שאת סובלת ממנה גורמת למצוקה רבה ומגבילה אותך בכל המישורים. במצב זה אין ספק שכדאי לפנות לעזרה מקצועית. לרוב שילוב של טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי הוא היעיל ביותר. אני ממליצה לך לפנות לפסיכולוג קליני המתמחה גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי או לפסיכיאטר. כל אחד מהם יכול להיות כתובת לקבלת אבחנה מדויקת והמלצה לטיפול מתאים. בהצלחה!


שלום טלי, אני מבינה שלחוות שוב אירוע של חרדה היה מאוד מפחיד ומאכזב. קשה להגיד בצורה נחרצת אם זה קשור לכדורים. לעיתים גם תחת טיפול תרופתי סדיר יכולים להישנות אירועי חרדה, גם אחרי תקופה ארוכה. אני ממליצה לך להפנות את שאלותייך לגבי הטיפול התרופתי לפסיכיאטר המטפל, שבוודאי מכיר אותך לאורך השנים בהן את מטופלת. בנוסף, שווה לשקול גם פניה לטיפול רגשי על מנת להתמודד עם הפחד העצום שאת חווה מפני החרדה, שנשמע שהוא זה שגורם למצוקה הרבה כרגע. בהצלחה!


שלום לך, ציפרלקס הוא כדור שמסייע בהפחתת סימפטומים של דכאון וחרדה, אך לטוב ולרע- אינו משנה את האישיות. נראה שכחלק מהתקדמות הקשר, יהיה הכי נכון לשוחח עם בן הזוג על כך בפתיחות ולשמוע ממנו על ההתמודדות שלו עם החרדה/דכאון מהם הוא סובל. בהצלחה!