הרשמה לאינדקס על הספה | כניסת מטפלים רשומים | על הספה בפייסבוק

אודות על הספה | הרשם לניוזלטר שלנו | צור קשר

על הספה - פורומי מומחים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

טיפול פסיכולוגי ילדים/ טיפול רגשי בילדים

מנהלת פורום מיכל דביר קורן
פסיכולוגית התפתחותית מומחית מומחית בטיפול ובאבחון ילדים ופעוטות, ובהדרכת הורים
וצוותים חינוכיים וטיפוליים. מנוסה בטיפול דיאדי ובטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

במציאות הכללית השוחקת, הורות לא חייבת להיות עוד משימה שמעמיסה על סדר היום. הקשר בין הורים לילדים הוא ייחודי ונדיר וכשהעניינים יוצאים מכלל שליטה, חשוב להחזירם למסלול חיובי של הנאה, מגוון רגשות וחוויות משותפות.

טיפול התפתחותי משמעו מפגש, מפגש בין הורה לילדו, מפגש בין ההורה לבין הילד שהיה בעצמו, בין ההורה לבין ההורה שהיה לו. המפגש הזה לא תמיד קל, ולפעמים מלווה במכשולים ומהמורות שמציבה המציאות. כל ילד מביא איתו לעולם את הייחודיות שלו, וכל הורה מחפש את הדרך לעשות עבורו את הטוב ביותר

הוספת שאלה לפורום

X

הילד פעמיים בשבוע אצלו - (ויויאן)

שלום , יש לי ילד בן 3.8 אני והגרוש שלי גרים בנפרד כבר כמעט קרוב לשנה אך בפועל התגרשנו לפני כארבעה חודשים ואני חזרתי לגור בקרבת משפחתי בצפון כאשר הוא נותר ברחובות. הילד פעמיים בשבוע אצלו וכל סופש שני. כמעט בכל פעם כשהוא צריך לעבור להורה השני הילד צורח ובוכה. אומר שלא רוצה את אמא אם הוא בא אלי או לא רוצה את אבא אם הולך ממני. הילד אומלל ממש וקשה מאוד להרגיעו. לא יודעים מה לעשות ואיך לעזור לו.

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

ויויאן שלום, התגובה של בנך מאוד מאפיינת ילדים צעירים שנדרשים להסתגל לשינוי הדרמטי הקשור בפרידת ההורים. נסיעות ממושכות והתמקמות מחודשת בכל פעם, שהפכה להיות מנת-חלקו היא משימה קשה ומאתגרת מאוד עבורו והוא מגיב בכעס. בהינתן שזה מה שיהיה עליו להתמודד בשנים הקרובות, חשוב שאתם תשתפו פעולה בכל הנ6גע לו ככול יכולתכם, תשמרו על תקשורת טובה ביניכם, ובעיקר תקפידו להעביר לו את התחושה ששניכם אוהבים אותו מאוד, דואגים לו, ושאין בכוונתכם לעזוב אותו או להיפרד ממנו לעולם. ילדים שחווים פרידה הינם רגישים מאוד לתחושת הבטחון והחשש מפני נטישה רב. בהצלחה, מיכל

ילדה בת 7 עקשנית - (רים)

שלום רב.. יש לי ילדה בכיתה ב' השלישית בין 4 ילדים. הילדה היפראקטיבית לפי מבחן מוקסו . חכמה מאוד בעיה כרונית אצלה שמאז הלידה לא גזרה ציפורניים כי כוססת כולן בשיניים כולל אלה שברגליים . לאחרונה התחילה לקרוע החלק הקרוב לצוואר של חולצות בשיניים . התקפי הזעם שלה מאז שהייתה פעוטה ארוכים וקשה להרגיעה. מתעצבנת בעיקר אם התסריט שיש לה בראש לא מתקיים, למשל אם עזרנו לה במשהו אז מתעצבנת ונכנסת להתקף זעם ארוך כי רצתה לבד, אם רוצה לשחק בפזל שאח שלה משחק בו והוא מסרב ומסביר לה שהוא רוצה לשחק לבד היא מפריעה לו . בזמן מעברים כמו בין משחק לאוכל או כשהולכים הביתה מהפארק צריך לחזור על הרבה פעמים על המשפט ' עכשו הולכים הביתה' וגם כשמחכים ליד האוטו,כשהיא במראית עין ויודעת שאנחנו בדרך לשם, היא באה ממש באיחור ואפילו לפעמים כועסת על זה שעזבנו אותה ונכנסת להתקף זעם. היא גם מתחצפת כחלק מההתקפים כשעיקר המשפטים הם שאני לא מחליטה ושהיא יכולה לעשות מה שבא לה. לצערי אני מגיעה למצבים שמאיימת שלא אקנה לה גלידה שהבטחתי או לבטל בילוי ולפעמים צועקת עליה שזה מביא אותה ללכת למיטה ולישון. תמיד מסכמים את התקריות והיא מודה בהסבר שלה מפורט ואף מבטיחה ומתנצלת מעצמה אבל זה כבר מעייף אותי ובעיקר שהתקפי הזעם והעקשנות עברו להיות בבית הספר . האם צריך משהו חוץ מההתייעצות פה בפורום,? אבחון? טיפול רגשי?

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

רים שלום, ההתייעצות כאן אינה יכולה להחליף ייעוץ, ומדברייך נראה כי מדובר בילדה עם עוצמות רגשיות ועם קושי בוויסות העולם הרגשי שלה. אני מניחה שהאירועים שאת מתארת באינטראקציה עימה בבית אכן מתרחשים בעוצמות שונות גם במסגרת החינוכית והחברתית שלה ונטיות אלו יכולות ל'סבך' אותה לא מעט פעמים או לגרום לה להרגיש אחריהן אשמה ובושה. אני בהחלט חושבת שכדאי לפנות תחילה לאבחון ע"י פסיכולוג, התפתחותי, קליני או חינוכי, ובהמשך לחשוב על תוכנית טיפולית שלה, אולי סביב ריפוי בעיסוק וטיפול רגשי לצד תמיכה עבורכם ההורים. בהצלחה מיכל

תזמון מעבר מסגרת חינוכית - (ענת)

בוקר טוב, אשמח לסיוע בשאלה מתי להעביר את בננו מסגרת. הוא בן שנתיים ושלושה חודשים, ונמצא בגן בקיבוץ עם אותם הילדים מגיל שנה. החלטנו להעביר אותו למסגרת החינוכית בקיבוץ הסמוך כיוון שהסבים שלו גרים שם ואיכות החינוך היא זהה. שאלתי היא מהו לדעתך התזמון הנכון להעבירו? מוקדם ככל האפשר, או אולי בכיתה א' כאשר ממילא המסגרת משתנה משמעותית וכבר ניתן להסביר לו יותר טוב? אני רוצה כמובן להקל עליו ככל האפשר את הפרידה מהילדים והצוות שהוא כבר מכיר...

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

ענת שלום, קושי במעברים הוא עיניין מאוד אישי שמשתנה מילד לילד ואין לזה חוקים.... יתכן שבנך יתקשה לשאת את המעבר כעת לא בגלל הילדים, אלא בגלל הצוות שאליהם הוא קשור והן שאמונות על הטיפול האינטנסיבי בו, ותכן שייתקשה לקראת סיום בית הספר בגלל שכבר רכש חברחים קרובים ואז השינוי של מעבר גן-ביה"ס עשוי להיות רב יותר כי כדי להסתגל ייחפש היכרויות קודמות. בכל מקרה, ובכל גיל שלא תחליטו לעשות זאת, יש להכין אותו בהתאם לשלב ההתפתחותי שבו נמצא ולאפשר טקסי פרידה ברורים. בהצלחה מיכל

ילד בן 9 עם כאבי בטן - (דפנה )

שלום בני בן 9 הוא ילד רגיש מגיל קטן . בזמן אחרון עוברת עליו תקופה מאוד קשה . למעשה כבר שבועיים וחצי יש לו התקפי של כאבי בטן . זה התחיל שהיום אחד חזר מהבית הספר וסיפר לי שהוא רבהעם החברים שלו , שנמעס לו שקורים לו בשמות כמו : מטומטם, יחד כפה וכו.... מאותו יום התחילו הכאבי בטן . זה מתחיל כשהוא מתעורר בבוקר לפחות שעה ואז זה עובר .כשהוא מגיע לבית הספר אחרי שעתיים המורה שלו מתקשרת אלי כדי להגיד לי צריך לבוא לקחת אותו כי כואבת לו הבטן .זה נמשך ככה שבועיים , אפילו יש ימים שלא הולך לבית הספר .ובקושי רצה לאכל כדי שלא יכאב לו הבטן זה קורא גם ביום שבת כמובן היינו כמה פעמיים אצל הרופא אפילו היה מאושפז יומים בבית החולים . שם עשו לו את כל הבדיקות . ראו שיש לו קצת עצירות אבל לא יותר מזה . עבורו העצירות . חזר הביתה היום כבר בבית התחילו הכאבים . כל פעם מנסה לדבר על משהו אחר או הוא משחק עם האחים שלו אז זה עובר אני כבר לא יודעת מה לעשות . מרגישה חסרת אונים מול הסבל שלו . מה אני צריכה לעשות . הילד לא רוצה ללכת לבית הספר מפחת שיכאב לו

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

דפנה שלום, ילדים רגישים שנוטים לחרדה ומתקשים לבטא את המצוקה שלהם במילים, מגיבים לעיתים בביטויים גופניים שונים בתור הגנה. הכאב הוא אמיתי לגמרי, הילד אכן סובל, אבל המקור הוא בעצם נפשי ולא קשור למערכת פיזיולוגית כלשהי. גם הפחד שיכאב הוא אמיתי, ובהדרגה מתפתח פחד מהפחד, כלומר זה כל כך מפחיד שיחזור לכאוב שוב, עד אשר מעדיפים להימנע מהסיטואציה לחלוטין. אני מציעה לפנות לייעוץ נפשי בהקדם, על ידי פסיכולוג או אף פסיכיאטר שמתמצאים בסומטיזציה אצל ילדים, כי בהעדר עזרה מתאימה עשויה להתפתח סרבנות בית ספר שהיא הרבה יותר מורכבת לטיפול. לא כדאי לחכות. בהצלחה מיכל

שינוי שם על רקע קשיי היגוי - (לימור)

שלום רב. יש לי בן מקסים ורגיש בן 5 שסובל מבעיות שונות של שפה ומוטוריקה. הוא מטופל על ידי קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. הוא נמצא בגן רגיל ומאוד טוב לו שם מבחינה חברתית. כרגע עיקר הבעיה השפתית היא האות ר ולמרבה האירוניה זו אות שנמצאת בשם שלו ולכן הוא נמנע מלומר את שמו. יש לו שם מיוחד ולא מבינים אותו אם הוא מנסה להגיד את השם. על רקע הבעיה הזו הוא מבקש מאיתנו להחליף לו שם. הוא אפילו בחר לו שם חדש ומבקש אותו באופן עקבי. אנחנו מחזקים אותו ואומרים לו שהוא עובד קשה ויפה ושאנחנו בטוחים שהוא יצליח להגיד את שמו ושיש לו שם שאנחנו מאוד אוהבים ובחרנו לו אותו במיוחד. אני רוצה שהוא ירגיש שמקשיבים לו ושלוקחים אותו ברצינות ולא מבטלים אותו. אז.... האם להוסיף לו שם? להחליף? תודה מראש על העזרה.

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

לימור שלום, ההחלטה להחליף לילד שם היא החלטה כבדת-משקל מבחינת המשמעויות הסימבוליות/מיסטיות שלה, ואני לא בטוחה האם ילד צעיר יכול להחליט עיניין כזה, אבל אני מבינה בהחלט את הרצון להיענות למצוקה שלו שמתבססת על קושי התפתחותי אמיתי. גם אם נבחר לו שם ייחודי ומוצלח, העובדה שהוא לא מצליח לבטא אותו ונמנע מכך בהחלט לא תורמת לתחושת הדימוי העצמי שלו . אני חושבת שהאפשרות להתחיל בהוספת שם כ'כינוי' ובהדרגה לבדוק איך את מרגישים עם זה עשויה להיות פתרון ביניים מוצלח, קצת כמו במקרים בהם שם החיבה הופך להיות השם העיקרי שבו הילד משתמש. בהצלחה מיכל

הילד שלי בן 5 ולאחרונה הילד נוגע הרבה בפנים תנועות - (ארז )

שלום רציתי לדעת יש לי ילד בן חמש ולפני חודשיים שמתי לב שהילד נוגע באף חשבתי שאולי בגלל שהוא היה מצונן ולאחרונה זה נהיה יותר והוא משפשף את הפה נוגע בעין נוגע באף יותר מידי נגיעות בפנים שלו זה משהו שמדאיג אותי מאוד היתי שמח לקבל עזרה

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

ארז שלום, ילדים מפתחים דפוסים מסוג זה לשם הפגת מתח, לרוב זה מתחיל באקראי ואז הופך לנוהג שנחווה כטקס מרגיע או עוזר לוויסות מול מתח או שעמום. ההמלצה היא לסייע לו למצוא אמצעי הרגעה אחרים כמו חפצים או עיסוק קונסטרוקטיבי, ולנסות להימנע מלהעיר. אם להרגשתך מדובר בילד שעובר תקופה מתוחה במיוחד והעיניין ניכר בעוד תחומי תפקוד שלו, מוטב לפנות לייעץ. בהצלחה מיכל

שינוי ביחסים - (ליאתי)

שלום אני אמא ל4 ילדים הגדול בן 9 ובזמן האחרון יש לי נוצרים לנו ויכוחים היחסים שלי איתו היו יחסים מעולים , היה מספר לי הכל גם דברים שהיה עושה שהם לא טובים היתה לנו תקשורת טובה . התחילה השנה והסברתי לו שמגיעים הביתה זה צהרים שיעורים מערכת ואחכ שיעשה מה שבא לו.. כמובן האקסבוקס נהפך לחלק עקרי מהחיים שלו , הוויכוחים התחילו סביב המחויבות שלו(שיעורים , מערכת ).הוא לא עמד בזה ואז התחיל אזהרות מצדי שאם הוא לא יעמוד במה שנקבע לא יהיה אקסבוקס..חודש וחצי של ויכוחים וצאנס נתתי עד שלקחתי לו . הראתי לו שניהיה לו זמן להכל ועדיין הוא בוחר לא לעחשות שיעורים מערכת . והגיע לשלב שהוא משקר . שמבחינתי זה כשל ביחסים .והדבר רק מחמיר. בלימודים הוא תלמיד חכם שצריך גבולות .

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

ליאתי שלום עם ההתפתחות משתנים גם הצרכים של הילדים ומשתנה הקשר איתם, מה שהתאים כשהיה צעיר יותר, אולי כעת פחות מתאים ומעורר כעס ותסכול. הקביעה שלך שילדים צריכים גבולות ברורים וסדר יום נכונה בהחלט, אבל הרגלים שהתאימו כשהיה פעוט, אולי פחות מתאימים היום. הרבה ילדים בני גילו חוזרים הבייתה מבית הספר ומחפשים את זמני המסך שלהם כי זו האווירה החברתית כיום וזה מה שמעסיק אותם, ויתכן שהגמשה קלה שלך את הכללים, תוכל לתת לו תחושת שליטה והרגשה שאת באה לקראתו ואפשרות להפחית את המאבק. מול ילדים שנוטים לנוקשות אנחנו צריכים לתת מודל דווקא של גמישות רבה יותר וזה לא בהכרח יגרום לנו לאבד את הסמכות ההורית או את מסגרת הזמנים שמשרתת בעיקר את הרוגע שלנו, ואני מניחה שזה דרוש מאוד בבית שיש בו ארבעה קטנטנים וצורך גדול בניהול ובסדר. בהצלחה מיכל

חברות לא טובה - (שרה)

מה לעשות שביתי בת החמש פלוס רוצה ללכת לחברה לבית שאני לא מרוצה מהחברות הזאת ? ואיך מונעת את הקשר הזה .?לפחות להוריד ?יש לציין שהם היו ביחד בגן וחברות טובות מאוד

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

שרה שלום, מאוד קשה להתערב ביחסים החברתיים של ילדים. גם כשהורים מביעים אי שביעות רצון מהקשר, ויכולים לשלוט במינון הפגישות אחהצ, אם יש קרבה בין ילדים, הם ישחקו יחד במסגרת החינוכית. לכן אני מציעה שתחשבי, אולי בהתייעצות עם הגננת, למה בעצם את לא מרוצה מהיחסים, אולי יתברר שלאותה ילדה יש גם תרומה חיובית לבתך וניסיון התערבות בזה יזיק ליחסים שלכן. בהצלחה, מיכל

תינוקת צורחת בת שנה ו9 - (בתאל)

שלום הבת שלי בת שנה ו9 חודשים יא בת אמצעית לאח בן 3 וחצי ואחות קטנה בת 4 חודשיים הבת שלי צורחת בלי הפסקה גם אם היא מקבלת מה שהיא רוצה וגם אם לא ובכי היסטרי ולא אפשר לעזור לה וזה יכול להגיע לשעה וחצי ושעתיים שאין בהם אפילו הפסקה של דקה אחת אין לי מילים לתאר את התסכול שלי גם אם אני מחבקת מרימה משעשעת נותנת מה שהיא רוצה וגם בעלי זה עדיין לא עוזר היא צורחת ובוכה בלי הפסקה רוקעצ ברגליים בידיים ממש עושה כל פעולה כדי לבטא את הרגש העז שלה אני באמת לא יודעת איך להרגיע ולמתן ואני מגיעה למצב שאני כבר מפחדת מהתגובות שלה בבקשה הינו אצל רוםאים שללנו כל בעיה רפואית בבקשה מה אפשר לעשות

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

בת אל שלום, יש לך שלושה ילדים קטנטנים עם תביעות רבות וצרכים עצומים וזה מאוד מאוד קשה לנהל את היומיום איתם. לכל אחד מהם מזג שונה ויתכן שלבתך האמצעית יש אכן פחות יכולת לוויסות עצמי ולמציאת דרכים להרגיע את עצמה. היא מאוד צעירה וזקוקה לתמיכה והכלה על מנת לעשות זאת, ויתכן שאת, עם העומס הרב, לעיתים פחות פנויה לזה. אני מציעה לפנות לייעוץ עבורכם ההורים על מנת ללמוד איך להיענות לצרכים השונים של שלושה קטנטנים שכאלה, לרבות הקושי הספציפי שלה בהצלחה מיכל

מגורים עם סבתא - (מיקה)

שלום, חד הורית, מתגוררת עם בתי בת ה- 11 חודשים אצל אמי. למרות שאינה לוקחת חלק יומיומי בטיפול השוטף היא דמות משמעותית מאד עבור הילדה. רציתי לדעת מה תהיה ההשפעה של מעבר דירה עבור הילדה והפרידה מהסבתא. (אין עוד דמויות משפחתיות משמעותיות עבורה). והאם מעבר בסביבות גיל שנה עדיף על מעבר בגיל מבוגר יותר. תודה (:

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

מיקה שלום, נהדר שיש לך ולבתך תמיכה של אימך והקשר בין שלושתכן כל כך משמעותי עבור כל אחת. יחד עם זאת, את זו שצריכה להחליט ולבחור איך והיכן לגור, וזו החלטה שהיא רק שלך ולא רק פונקציה של הקשר עם הבת. את ואימך תקפידו לשמר את הקרבה והמפגשים התכופים ולצד זה את תוכלי לקדם עוד הבטים בחייך כמו תעסוקה וזוגיות. בהצלחה, מיכל

התאקלמות - (דנה)

אחר הצהריים טובים, יש לי ילד בן 5 שעד עכשיו היה במסגרת של בית,השנה הכנסתי אותו לגן וההתאקלמות קשה לו,הילד שלי הוא חברותי מאוד ומסתדר אבל הפרידה קשה לו הוא צועק ובוכה ולא מוכן ללכת, בשיחה עם הגננת שאמרה שהיא בקשר עם הפסיכולוגית אמרה שזה בסדר להשאיר אותן כך, היום הילד שלי צעק שלא אלך והגננת סגרה את השער הילד שלי פיספס במכנסיים ונשאר כך עד שבאתי לקחת אותו,אציין שהילד שלי לא פיספס מאז שגמלתי אותו. אני בתור אמא יודעת שההתנהלות הזאת לא תקינה. ילד צריך להתאקלם למקום חדש לאט לאט ולא בסגירת שערים בכוח ובמיוחד שההתאקלמות קשה בתקופת החגים. אשמח לשמוע דעה מקצועית האם זה הגיוני שזה נהליםאחר הצהריים טובים, יש לי ילד בן 5 שעד עכשיו היה במסגרת של בית,השנה הכנסתי אותו לגן וההתאקלמות קשה לו,הילד שלי הוא חברותי מאוד ומסתדר אבל הפרידה קשה לו הוא צועק ובוכה ולא מוכן ללכת, בשיחה עם הגננת שאמרה שהיא בקשר עם הפסיכולוגית אמרה שזה בסדר להשאיר אותן כך, היום הילד שלי צעק שלא אלך והגננת סגרה את השער הילד שלי פיספס במכנסיים ונשאר כך עד שבאתי לקחת אותו,אציין שהילד שלי לא פיספס מאז שגמלתי אותו. אני בתור אמא יודעת שההתנהלות הזאת לא תקינה. ילד צריך להתאקלם למקום חדש לאט לאט ולא בסגירת שערים בכוח ובמיוחד שההתאקלמות קשה בתקופת החגים. אשמח לשמוע דעה מקצועית האם זה הגיוני שזה נהלים לילדים בגיל הרך?? מה עושים במצב כזה שהמערכת לא מאפשרת לאם לתת זמן לילד להתרגל . לילדים בגיל הרך??

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

דנה שלום, המעבר לגן הוא תהליך הסתגלות קשה, והמערכת הציבורית פחות בנויה להכיל את זה כשמדובר בגילאי חמש כפי שעושים סביב גיל שנתיים או שלוש. אני מציעה לבקש פגישה עם פסיכולוגית הגן, יחד עם הגננת או בלעדיה, ולהבין איך הגן כן יכול לתמוך בהסתגלות של בנך בצורה המייטיבית. בהצלחה מיכל

מיניות אצל ילד בן 6 - (עודד)

שלום, בני בן 6 ילד רגיש מאוד, עם עיכוב התפתחותי קל בתחום השפתי, עקב כך נשאר שנה נוספת בגן חובה. לאחרונה כאשר ניהלנו שיחה על תינוקות, פתאום אמר משפט שהטריד אותי מאוד. "בלבול שלי מאוד אוהב תינוקות, הוא קשה כאשר אני משחק איתם, גם עם תינוקות בנות וגם עם תינוקות בנים". לא נכנסתי יותר מדיי לבירורים איתו וסיימנו את השיחה. על מה זה יכול להצביע? הוא לא נמצא הרבה בקירבת תינוקות, כאשר רואה תינוק אצל שכנים או בגינה יכול ללטף אותו אבל לא מגלה עיניין רב מדיי( כמובן שעכשיו אשים יותר לב לאינטאקציה שלו עם התינוקות). חשוב לי להבין כיצד מתמודדים עם המצב הזה?

לחץ לתשובה מאת מיכל דביר קורן

עודד שלום, אני מניחה שהמשפט מתאר התייחסות שלו לאופן בו נוצרים תינוקות ושזה תוצאה של חלקי מידע ושיברי משפטים שקלט ואסף לכדי ניסוח מבולבל אחד. אני מסכימה שצריך להמשיך ולעקוב אחרי האופן בו מתנסח, ולצד זה לתת הסבר ברור ובהיר לגבי הנושא, אפשר דרך תמונות וספרי ילדים מותאמים העוסקים בחינוך מיני לילדים בגיל הרך. בהצלחה מיכל

>>
18
19
20
21
22
<<