על הספה - פורומי מומחים

פורום גיל ההתבגרות

פורום גיל ההתבגרות

הורים מדברים התבגרות 13-15 מנהל פורום רועי אזולאי
רועי אזולאי מנחה הורים ומשפחה פרטני ובקבוצות בגישה האדלריאנית, פורום גיל ההתבגרות
בעל B.A במדעי הרוח והחברה וm.A בחינוך. מאמן אישי ומומחה לגיל ההתבגרות. מנהל פנימייה לנוער בסיכון.

ברוכים הבאים לפורום גיל ההתבגרות.

גיל ההתבגרות הינו שלב בחיים מאתגר, חשוב ובעל השפעה רבה בהתפתחות האדם, בעידן בו אנו חיים האתגר הופך למאתגר שבעתיים, הורים רבים מחפשים כילים ודרכים בכדי להצליח להתמודד עם אתגרי הגיל בצורה מיטבה ובמקביל המתבגרים עצמם רוצים לחוש את חווית הבגרות והעצמאות לה מייחלים משחר ילדותם. הפורום ישמש כקרקע פוריה להעלות סוגיות, שאלות ושיתופים מהתמודדות היום יום עם אתגרי הגיל ובכלל עם החוויה ההורית אשר מתמודדת עם שלב חדש, אחר ולעיתים לא מוכר.

בפורום אתייחס ואתן מענה התחלתי וראשוני לשלל הסוגיות שיעלו כאן, כאשר אתם מוזמנים להעלות סוגיות שונות ומגוונות עימם אתם מתמודדים.

בהצלחה!


 X

שלום רב. ראשית אתחיל ואומר שסביבת חיים נקייה ונעימה היא חלק בלתי נפרד מחינוך לערכים ועל כך כל הכבוד. אני מבין שאת ואמך חלוקות בעניין והדברר מעורר שאלה מדוע אם את ובן זוגך שלמים עם ערך שאתם מנחילים בבית עלייך להתעורר? חשוב מאוד לקיים בבית סט ערכים שהם משמעותיים לכם ומדברייך עולה אף שהילדים הפנימו זאת בהערכה. ייתכן וכדאי לקיים שיחה פתוחה ונקייה עם הקשבה רבה חפה משיפוט שלך יחד עם אמך להבין מה הנקודה המפריעה, אך יחד עם זאת יש לך ולבן זוגך זכות לגיטימית לחנך לערכים כפי ראות עינכם. באשר לשאלה שעולה האם אתם לוחצים מידי? קפדניים מידי? או אולי באמצעות זה מפגינים שליטה יוצאת דופן קשה מאוד להגיד מתוך מה שכתבת, כן אומר שלעיתים החלק המשימתי מתקיים בבית על חשבון היחסים וזה אכן מייצר חוסר איזון בהלך הבית. כאמור מדבריך עולה כי ילדייך משתפים פעולה באהבה ושמחה ואם כך הדבר אזי נשמע שיש איזון הרמוני בנושא. חשוב לתת מקום משמעותי ליחסים בבית ולקשר לא פחות מהמשימה. בהצלחה רועי אזולאי הדרכת הורים ילדים ומתבגרים מנחה צוותים חינוכיים 0505410050


שלום רב, ראשית אומר כי חסרים פרטים נוספים בכדי לקבל תמונה רחבה יותר. הנושא של ילדים שאינם רוצים ללמוד פנים רבות לו מבחינת הסיבה העומדת מאחורי זה, הדבר החשוב הוא מחד להפגין אסרטיביות בנושא מאידך לשמור על קשר קרוב ושמח פתוח בכלל ובנושא בפרט. חשוב להבין את מקור הקושי והסירוב, לכך יכולים להיות סיבות רבות המצריכות ברור והבנה עמוקה. לעיתים אנו מנסים לטפל בבעיה כביכול כאשר למעשה מדובר בסימפטומים ולא בבעיה עצמה. חשוב שבהס יהיה שותף בתהליך ו בהתמודדות עם הקושי, וכן יש לשקול פנייה לייעוץ/הדרכה הורית בנושא שתאפשר הרחבה של הסיפור על מנת למצוא מענים הולמים ואפשר בהחלט. בהצלחה רועי אזולאי הדרכת הורים ילדים ומתבגרים מנחה צוותים חינוכיים 0505410050


היי, קראתי בעיון רב את תיאור המקרה שהעלאת. קשה לקבוע האם מדובר רק על התנגדות כתוצאה משעמום או חוסר עניין, או אכן אם יש משהו מהותי ועמוק יותר. אך לצד זה אני ממליץ לטפל בעניין בהקדם, לכן אני חושב שטוב תעשו אם תפנו להדרכת הורים ממוקדת בנושא ומכאן לבחון את כלל האפשרויות שיכולות להתאים. אציין גם כי התנגדות לבית הספר קיימת אצל לא מעט ילדים אך כל מקרה לגופו צריך בחינה לגבי מהות העניין. בהצלחה רועי אזולאי הדרכת הורים ילדים ומתבגרים מנחה צוותים חינוכיים 0505410050


היי ושלום רב, נשמע מדבריים שבנך חווה את הבשורה בצורה קשה והגיב כמו שהרגיש. ראשית ייתכן שזמן שיאפשר עיקול יוכל להחזיר את הקשר ואת ההזדמנות לשבת ולשוחח ברמה הרגשית על מה שיש. כדאי מחד לתת זמן, ומאידך למצוא דרך לשולח מסר מחסר שומע מעוניין בקשר. בין הדברים את יכולה לכתוב לו מכתב ולדאוג שיגיע אליו ובו את כותבת דברים אמפטיים לשינויים ולרגשות. אם הללו לא ירגיעו ממליץ לפנות לייעוץ\הדרכת הורים בכדי לעשות ניתוח והבנה עמוקה יותר של הקשר. בהצלחה רועי אזולאי הדרכת הורים ילדים ומתבגרים מנחה צוותים חינוכיים 0505410050


שלום רב, מדבריים עולה כי לך ולביתך יחסים טובים ואוהבים. גיל ההתבגרות בכלל ובימינו בפרט עמוס גירויים ופיתוים עבור המתבגר, החשיפה ללחץ חברתי גם היא גדולה, תופעת השתייה בגיל זה אינה זרה ולצערינו נפוצה מאוד בשל היותה זמינה וקלה להשגה. התשובה המרכזית לשאלתך היא שיח שיח שיח. לשים על השולחן את אשר מצאת, את עמדותייך וחששותייך אם יש כאלה. אך עם זאת השיח מתנהל לא ממקום כי כועס ביקורתי ונוזף, אלא ממקום שמבקש להיות מעורב ומביע את הערך הפנימי שלך כלפיי שתייה בכלל ובגיל זה בפרט. הרעיון שעומד מאוחריי זה, היא שהמטרה המרכזית צריכה להיות פתיחות בינהן בנושא, כלומר "אם את שותה, בואי נדבר על זה " ויחד עם זאת לא לחשוש להביע מורת רוח מכך בשל הסכנות הכרוכות לעיתים בהתנהגות זו. מתבגרים שרוצים לשתות, שותים וזאת לעיתים חרף מה שהמבוגר אומר, אך במקום בו יש קירבה ויחס פתוח, גדלים הסיכויים והאפשרויות לפקיחת עניים ולכול הפחות בקרה בנושא. בהצלחה רועי אזולאי הדרכת הורים ילדים ומתבגרים


שלום רב, ראשית אומר שאני מקווה שלך ולבתך יש מערכת יחסים טובה בדרך כלל כזו שמאפשרת שיח רגוע. אנו יודעים שבגיל ההתבגרות לעיתים שיקול הדעת מוביל לבחירות לאו דווקא חיוביות מוקדמות. עם זאת קיימת כאן שאלה מהותית, מהו זה שביתך מרגישה שגורם לה ללכת לכיוון הלא רצוי מבחינתך? על איזה צורך הדבר עונה לה? את זה תוכלי לדעת רק אם תנסי לבחור בדרך שהיא אינה מלחמה. רצוי בהחלט להציב גבול ואף לאסור התנהגות אם במידה יש סכנה, אך האיסור לבד לא יחזיק תובנה. עלייך להגיע אליה ולהבין מה יש שם מבחינתה, בכדי לעדות זאת הניחי בשיח את הביקורת, האכזבה בצד, הגיעי אליה, ובעיקר הקשיבי היטב. אני מאמין כי באמצעות קשירת קשר ויחסים ניתן לרתום לשיתוף פעולה. בהצלחה רועי אזולאי הדרכת הורים ילדים ומתבגרים מנחה צוותים חינוכיים 0505410050



שלום רב, גיל ההתבגרות מביא עימו רצון עז להשתייך לקבוצה החברתית וצורך משמעותי במעורבות ותחושת מקובלות. את מתארת קשיים שכפי הנראה יצרו תחושת חרדה וזה אכן גורם שיש לטפל בו ואכן אפשרי. ראשית אומר כי משמעותי שתחווה תחושת קבלה מכם ההורים והסביבה הקרובה על מנת שתחוש בטוחה ומוגנת ואחד הדברים שמסיעיים לכך הוא הפחתה משמעותית של שיח ביקורתי ושופט. לגבי הפנייה לגורם טיפול, חשוב להבין ללא שיתוף פעולה הדבר יהיה קשה ליישום ולעיתים ההתנגדות גם היא נובעת מחשש להיתפס כחריגה ושונה. חשוב לנסות להגיע אליה דרך עידוד וכן לשאול אותה שאלות מעודדות שיכולות לסייע לה לשקול מחדש את המחשבה לגשת לטיפול. לדוגמא אפשר להציע ללכת רק למפגש אחד ראשית לראות איך מרגישה, אפשר להציע שאחד ההורים יתלווה אליה על מנת שלא תחוש לבד. לרוב המתבגרים אשר חווים אי נוחות ממצבם לבסוף כן יסכימו ללכת לתהליך. בהצלחה


שלום רב, מדברייך עולה כי לילד יש חרדה מדברים מסוימים ובעיקר מסיטואציה בה הוא לבד. חרדה היא דבר לגיטימי ומצריך התערבות מטפלת בהתאם לדרגת החרדה. לחלוטין ענישה אינה אמצעי טיפול ובוודאי לא החרמה של חפצים אישיים. ענישה היא סוג של אמירה כביכול הוא עושה דווקא, אולם אין זה נשמע כך, אני מציע להפריד בין הקושי שלכם עם העלות הכספית וכד, לבין הקושי שלו, יש לנהל שיחה טובה, רגועה ומחילה אשר תתרום ראשית בלהבין את מקור החרדה ושנית מאמץ נוסף במציאת פתרון מיטב. אם לתחושתם החרדה מוגזמת יש להתייעץ עם איש מקצוע או לשקול הדרכת. הורים בנושא. בהצלחה


שלום רב, גיל ההתבגרות נודע כגיל שמביא עמו שינויים פיזיים רבים והללו משפיעים גם על החלק הרגשי והמנטאלי. למתבגרים רבים רגישויות רבות באשר לשינוי הפיזי שעוברים תוך כדי ההתפתחות. בפן הרגשי חשוב לשוחח עמו, להעניק לגיטימציה רבה למה שמרגיש ולא לנסות לגרום לו להרגיש אחרת בדרך שאינה מתאימה לו, במקביל לחזק אותו בעיקר בלהסביר שזה נורמלי, ולא חריג ובעיקר חולף. בצד הפיזי, אם כרגע לא מתאים לו להיחשף בים או בבריכה פשוט לאפשר לו להתנהג כפי שמרגיש, לעמיתים התסכול של ההורה גדול מתסכול הילד וחשוב לא להכביד עליו עד אשר הוא יחוש בנוח ויבחר שוב להנות מהקיץ כפי שבוחר. אתם כהורים יכולים בהחלט להירגע, לקרוא אודות שינויי גיל ההתבגרות ובעיקר להוות מקור תמיכה ללא לחץ או ציפיות גבוהות ממנו כרגע, שוב עד אשר זה יבוא ממנו ויחוש בנוח. בהצלחה


שלום רב, את מתארת מצב שבו הנערה בחוץ מצליחה להתנהל לפי מוסכמות חברתיות וללבוש הופעה נאה לעומת המצב בבית בו יש התנהגות קיצונית בנושא זה, התאור שלך מעלה תמונה תפקודית נמוכה אך לא מספר את מצב היחסים בנכם, האם שוחחתם על זה לעומק, האם יש משהו מרכזי שגורם לה לנהוג כך, ואיך היא מסבירה זאת. אכן נשמע שיש וצריך לעשות עם זה משהו מקדם, אני מציע שתשבו לשיחה רצינית שבה תוכלי להבין מדוע כך הם פני הדברים, ולצד זאת באופן שליו אך תקיף להבהיר שחלק מאחריותך כאם זה הנושא הבריאותי ושלא תסכימי לכך עוד. בנוסף אפשר להציע לה ללכת ולקנות בגדי בית נעימים שהיא בוחרת על מנת לקרב אליה תחושה נעימה ואחרת. בהצלחה


שלום ליאנה, בגיל ההתבגרות קורה לעיתים קרובות שהבחירות שנעשות הן אמוציונליות כאשר המוטיב המרכזי הוא צורך בשייכות והלהרגיש אהוב ומקובל. מערכת יחסים שגוררת את ביתך לבכי על בסיס קבוע בהחלט לא נשמעת נעימה וכפי הנראה ביתך רואה בה דבר חשוב על אף שלעיתים היא מוציאה ממנה דברים לא נעימים. אני שומע את דאגתך אולם ביתך ואת צריכות לשוחח ולהבין מדוע הקשר ככ חשוב? מה יש בקשר הזה שהוא משמעותי לה עד כדי כך שהיא מסכימה להיות במקום הזה. גם הנושא שהיא מבינה אך ברגע האמת בוחרת אחרת הוא נקודה לשיחה בכדי להבין יחד איתה מדוע היא חוששת ליישם את מה שמאמינה בו את יכולה לשוחח איתה מבלי לשפוט או לבקר שכן ביתך גדולה ומסוגלת כבר לעשות בחירות בעצמה, באופן כללי ללא קשר לנושא זה להיות בקשר שהחוויה היא השפלה זה אינו דבר תקין וכאן עולה השאלה אם גם היא חווה זאת כך או שזו התחושה שלך. חזקי את ביתך ועזרי לה להאמין בעצמה ולסמוך שהיא שווה ובעלת יכולות את ההחלטה האם הקשר טוב לה או לא היא צריכה לקבל. בהצלחה