על הספה - פורומי מומחים

פורום גיל ההתבגרות

פורום גיל ההתבגרות

פורום גיל ההתבגרות מנהל פורום רועי אזולאי
רועי אזולאי מנחה הורים ומשפחה פרטני ובקבוצות בגישה האדלריאנית, פורום גיל ההתבגרות
בעל B.A במדעי הרוח והחברה וm.A בחינוך. מאמן אישי ומומחה לגיל ההתבגרות. מנהל פנימייה לנוער בסיכון.

ברוכים הבאים לפורום גיל ההתבגרות.

גיל ההתבגרות הינו שלב בחיים מאתגר, חשוב ובעל השפעה רבה בהתפתחות האדם, בעידן בו אנו חיים האתגר הופך למאתגר שבעתיים, הורים רבים מחפשים כילים ודרכים בכדי להצליח להתמודד עם אתגרי הגיל בצורה מיטבה ובמקביל המתבגרים עצמם רוצים לחוש את חווית הבגרות והעצמאות לה מייחלים משחר ילדותם. הפורום ישמש כקרקע פוריה להעלות סוגיות, שאלות ושיתופים מהתמודדות היום יום עם אתגרי הגיל ובכלל עם החוויה ההורית אשר מתמודדת עם שלב חדש, אחר ולעיתים לא מוכר.

בפורום אתייחס ואתן מענה התחלתי וראשוני לשלל הסוגיות שיעלו כאן, כאשר אתם מוזמנים להעלות סוגיות שונות ומגוונות עימם אתם מתמודדים.

בהצלחה!


 X

שלום רב, גיל ההתבגרות מביא עימו רצון עז להשתייך לקבוצה החברתית וצורך משמעותי במעורבות ותחושת מקובלות. את מתארת קשיים שכפי הנראה יצרו תחושת חרדה וזה אכן גורם שיש לטפל בו ואכן אפשרי. ראשית אומר כי משמעותי שתחווה תחושת קבלה מכם ההורים והסביבה הקרובה על מנת שתחוש בטוחה ומוגנת ואחד הדברים שמסיעיים לכך הוא הפחתה משמעותית של שיח ביקורתי ושופט. לגבי הפנייה לגורם טיפול, חשוב להבין ללא שיתוף פעולה הדבר יהיה קשה ליישום ולעיתים ההתנגדות גם היא נובעת מחשש להיתפס כחריגה ושונה. חשוב לנסות להגיע אליה דרך עידוד וכן לשאול אותה שאלות מעודדות שיכולות לסייע לה לשקול מחדש את המחשבה לגשת לטיפול. לדוגמא אפשר להציע ללכת רק למפגש אחד ראשית לראות איך מרגישה, אפשר להציע שאחד ההורים יתלווה אליה על מנת שלא תחוש לבד. לרוב המתבגרים אשר חווים אי נוחות ממצבם לבסוף כן יסכימו ללכת לתהליך. בהצלחה


שלום רב, מדברייך עולה כי לילד יש חרדה מדברים מסוימים ובעיקר מסיטואציה בה הוא לבד. חרדה היא דבר לגיטימי ומצריך התערבות מטפלת בהתאם לדרגת החרדה. לחלוטין ענישה אינה אמצעי טיפול ובוודאי לא החרמה של חפצים אישיים. ענישה היא סוג של אמירה כביכול הוא עושה דווקא, אולם אין זה נשמע כך, אני מציע להפריד בין הקושי שלכם עם העלות הכספית וכד, לבין הקושי שלו, יש לנהל שיחה טובה, רגועה ומחילה אשר תתרום ראשית בלהבין את מקור החרדה ושנית מאמץ נוסף במציאת פתרון מיטב. אם לתחושתם החרדה מוגזמת יש להתייעץ עם איש מקצוע או לשקול הדרכת. הורים בנושא. בהצלחה


שלום רב, גיל ההתבגרות נודע כגיל שמביא עמו שינויים פיזיים רבים והללו משפיעים גם על החלק הרגשי והמנטאלי. למתבגרים רבים רגישויות רבות באשר לשינוי הפיזי שעוברים תוך כדי ההתפתחות. בפן הרגשי חשוב לשוחח עמו, להעניק לגיטימציה רבה למה שמרגיש ולא לנסות לגרום לו להרגיש אחרת בדרך שאינה מתאימה לו, במקביל לחזק אותו בעיקר בלהסביר שזה נורמלי, ולא חריג ובעיקר חולף. בצד הפיזי, אם כרגע לא מתאים לו להיחשף בים או בבריכה פשוט לאפשר לו להתנהג כפי שמרגיש, לעמיתים התסכול של ההורה גדול מתסכול הילד וחשוב לא להכביד עליו עד אשר הוא יחוש בנוח ויבחר שוב להנות מהקיץ כפי שבוחר. אתם כהורים יכולים בהחלט להירגע, לקרוא אודות שינויי גיל ההתבגרות ובעיקר להוות מקור תמיכה ללא לחץ או ציפיות גבוהות ממנו כרגע, שוב עד אשר זה יבוא ממנו ויחוש בנוח. בהצלחה


שלום רב, את מתארת מצב שבו הנערה בחוץ מצליחה להתנהל לפי מוסכמות חברתיות וללבוש הופעה נאה לעומת המצב בבית בו יש התנהגות קיצונית בנושא זה, התאור שלך מעלה תמונה תפקודית נמוכה אך לא מספר את מצב היחסים בנכם, האם שוחחתם על זה לעומק, האם יש משהו מרכזי שגורם לה לנהוג כך, ואיך היא מסבירה זאת. אכן נשמע שיש וצריך לעשות עם זה משהו מקדם, אני מציע שתשבו לשיחה רצינית שבה תוכלי להבין מדוע כך הם פני הדברים, ולצד זאת באופן שליו אך תקיף להבהיר שחלק מאחריותך כאם זה הנושא הבריאותי ושלא תסכימי לכך עוד. בנוסף אפשר להציע לה ללכת ולקנות בגדי בית נעימים שהיא בוחרת על מנת לקרב אליה תחושה נעימה ואחרת. בהצלחה


שלום ליאנה, בגיל ההתבגרות קורה לעיתים קרובות שהבחירות שנעשות הן אמוציונליות כאשר המוטיב המרכזי הוא צורך בשייכות והלהרגיש אהוב ומקובל. מערכת יחסים שגוררת את ביתך לבכי על בסיס קבוע בהחלט לא נשמעת נעימה וכפי הנראה ביתך רואה בה דבר חשוב על אף שלעיתים היא מוציאה ממנה דברים לא נעימים. אני שומע את דאגתך אולם ביתך ואת צריכות לשוחח ולהבין מדוע הקשר ככ חשוב? מה יש בקשר הזה שהוא משמעותי לה עד כדי כך שהיא מסכימה להיות במקום הזה. גם הנושא שהיא מבינה אך ברגע האמת בוחרת אחרת הוא נקודה לשיחה בכדי להבין יחד איתה מדוע היא חוששת ליישם את מה שמאמינה בו את יכולה לשוחח איתה מבלי לשפוט או לבקר שכן ביתך גדולה ומסוגלת כבר לעשות בחירות בעצמה, באופן כללי ללא קשר לנושא זה להיות בקשר שהחוויה היא השפלה זה אינו דבר תקין וכאן עולה השאלה אם גם היא חווה זאת כך או שזו התחושה שלך. חזקי את ביתך ועזרי לה להאמין בעצמה ולסמוך שהיא שווה ובעלת יכולות את ההחלטה האם הקשר טוב לה או לא היא צריכה לקבל. בהצלחה


שלום אלנה, מדברייך ניתן לשמוע את הדאגה הרבה. יש לציין כי אכן הפרש גיל כזה בעוד מדובר על קטינה אכן מטריד. לצד זה חשוב להבין משהו מרכזי. הקשר בינך לביתך הוא פקטור משמעותי בסוגייה זו, כיון שכל צעד של מניעה מצדך עלול לגרור התנגדות ואז קיום קשר בסתר או בהחבא. חשוב מאוד דווקא בקושי זה להיות איתה, לברר על פשר הקשר, מדוע היא בעלת מוטיבציה לקימו, לדעת פרטים אודות הבחור, בהחלט להיות מעורבת אך עם זאת לעמוד לצידה. חשוב להבין שלעיתים בגיל ההתבגרות יש נטייה ללכת למקומות שונים ממה שאנו ההורים מאחלים להם ומנסים לכוונם לשם, דרך זה היא מגדירה עצמה כבוגרת וגדולה. מאוד חשוב שיהיה שיח פתוח בינכן ואת בהחלט יכולה לאמר לה את דעתך ואף להביע חשש כפי שאת מרגישה. אני לא חושב שתוכלי למנוע את הקשר בדרך של איסור ומניעה, אך כן תוכלי להיות מעורבות בליווי שלה וייתכן שההבנה לגבי הפער בקשר תבוא ממנה. בהצלחה


שלום אושרי, ראשית כל הכבוד על השיתוף והפנייה לקבלת עזרה, מתוך דברייך נשמעת התמודדות לא קלה עם זאת חברים פרטים , האם צוות בהס יודע? שיתפת יועצת או מורה בעניין? האם ההורים יודעים על ההתמודדות? אני ממליץ לך לשתף את הדמויות הללו בכדי לקבל עזרה אמיתית, ואף אולי לשקול יחד איתם פנייה לטיפול. לא מומלץ לשמור דברים בבטן, שכן תמיד ניתן לשפר דברים. שתף , ופנה לקבלת עזרה . בהצלחה


שלום רב, ראשית אציין כי לעיתים קרובות קבלת המחזור מייצרת תחושת בושה בקרב מתבגרות והן מרגישות כאילו "רק להן" זה קרה. חסרים לי פרטים אודות מע' היחסים בינכן אך בוודאי ניתן לאמר כי על ידי גישה אוהדת ובטוחה ביתך תרצה לשתף אותך שכן לרוב הנערות זקוקות להקשבה בנושא כה אינטימי זה. אני מציע לעקוב אחר העניין ולנסות לגרום לרצות לשתף עי שיחה כללית בנושא, לייצר מעיין "הרחקה" כלומר השיחה לא עליה ולא פולשת טרם היא מוכנה, אלה שיחה בעניני נשים ואמירות בטוחות כגון זה מוכר, כולן מתבגרות וכדומה. בהצלחה


שלום רב, ראשית מאחל רפואה שלמה לבנך. מדברייך עולה תחושת אכזבה מכך שציפית להתעניינות גבוה יותר לשלום בנך ואני חושב שהצדק עימך, ראוי שבהס יצור קשר יתעניין ואף יציע עזרה. עם זאת אני מציע לא לשקוע באכזבה אלה דווקא ליצור קשר עם בהס להביע את התסכול ולבקש שיעשו יותר לטובת תחושת בנך. קשה להצביע מה גרם לזה, אך לא הייתי ממהר לתייג זאת כאילו "לא אכפת" להם, צרי קשר עימם ספרי על הציפייה שלך, ותבקשי מהם גילוי מעורבות,ביקור וכל מה שיסייע. גם את החברים הייתי מציע לזמן אליכם. כרגע מה שחשוב שיחלים ויעשה זאת עם תחושה טובה בלב. בהצלחה


שלום רב, הפורום עוסק בשאלות בנושא גיל ההתבגרות שהורים מעלים להתייעצות, אני מציע שתפנה את השאלה לפורום מותאם. בהצלחה


שלום רב, ראשית יש לציין כי חסרים פרטים להבנת המקרה במלואו, מתוך מה שעלה אציין כי אכן גיל ההתבגרות מתפרש ומאופיין אצל כל מתבגר אחרת, הסתגרות והזדהות ( כוכב פופ) הם אחד מהם. אני מציע לא לשקוע בדאגה אך כן למצוא דרך להגיע אליה לשיח פתוח, ראשית גלי עניין בעולמה נסי להתחבר דרך מה שחשוב לה, ואל תאפשרי לדאגה להוביל אותך. במסגרת השיח אמרי לה את שאת חשה, פתיחות וכנות חשובים לקשר. היי בטוחה שקשר יחס ותשומת לב חשובים לה גם אם כרגע נמנעת. המפתח טמון תמיד בהתמדה, והקשבה לצורך המתבגר, אני מבין לקושי ולדאגה אך עם זאת היי אקטיבית בכך שתרגיש שאת מתעניינת ומעוניינת