א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת


מאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית)

הפרעה נפשית אפקטיבית. ההפרעה המאופיינת בשנויים קיצוניים במצב הרוח ללא תלות בגירויים חיצוניים הנעים בין התקפים מאניים (תחושת אומניפוטנטיות, "היי") לבין דיכאון.

מאניה מתוארת בתחושת כל יכולות, בפעלתנות יתרה המלווה לעיתים בשיפוט לקוי ובאופוריה. בהתקפים המאניים באים לידי ביטוי קיצוני דחפים שונים והסובל מההפרעה מחפש דרכים לפרוק ולבטא אותם (יצר מיני, אלימות, ועוד). (לקריאה נוספת: דכאון)

מגלומניה (שגעון גדלות)

הערכה עצמית מופזרת. בדרך כלל מגלומניה מאפיינת מצבים פסיכוטיים מסויימים או מצבים מאניים. מדובר בתחושה כי האדם הוא בעל עוצמה וכוחות מיוחדים אשר הם מעל לאנשים ממוצעים אחרים בסביבתם ועל כך מסוגלים לעשות כל דבר. המגלומניה יכולה להופיע גם כחלק מדמנציה.

מוגבלות (handicap)

מושג הסתגלותי המבטא את התפיסה הסובייקטיבית של האדם בהתייחס ללקות ולנכות שלו. התפיסה משפיעה על תפקודו התקין ביחס לגילו למינו ולהיבטים חברתיים בחייו. תפיסת המוגבלות של האדם את יכולותיו תלויה גם בסביבה המשפחתית והחברתית שלו והמסרים שחווה ממנה במהלך חייו, בשירותים ובנגישות החברתית שחווה והערכים עליהם גדל.

מודלינג (modeling)

הדגמה של התנהגות רצויה. בדרך כלל משתמשים במושג לתאר התנהגות של מבוגר או מטפל אותה תופס הילד ואותה אמור לחקות. אותה דוגמה אישית הניתנת לילד תהווה דרך הלמידה העיקרית שלו להבנה של נורמות התנהגות. מודלינג מתאר גם התנהגות של מטפלים מול הלקוחות כאשר המטרות הטיפוליות קשורות ללקיחת אחריות, טיפול בחרדות ועוד.

מודע

המודע, על פי המודל הטופוגרפי של פרויד המתאר את מבנה האישיות, הינו החלק המכיל את כל המחשבות, תחושות, זכרונות ורגשות של האדם ברגע נתון אליהם הוא מפנה את תשומת ליבו, ומתנהג ומגיב בהתאם להם. לכל תכנים שבמודע יכול האדם להתייחס בניגוד לתכנים הנמצאים בלא מודע .

מודעות עצמית

מושג המתאר את תפיסת העצמי שלנו, את הזהות שלנו, הנמצאת בתודעה. מכלול המחשבות והרגשות שלנו בנוגע למצבנו העכשווי כפי שנתפס בתודעה. תהליך גיבוש המודעות העצמית קשור גם ליכולת השיפוט ולמיקוד השליטה של האדם.

מזוכיזם

פאראפיליה המאופיינת בצורך לחוש סבל וכאב על מת להגיע לאורגזמה או להגיע לסיפוק מיני. המזוכיסט חווה את הכאב או הסבל בהתלהבות ומחפש אותו. הוא יכול לבקשו משותפו לאקט המיני או ליצור את הכאב בעצמו על ידי הלקאה עצמית. הוא יוצר לעצמו ומביא עצמו למצבים של השפלה וכשלון.

מחלות מדומות (factitious disorder)

הפרעה המאופיינת על ידי צורך עקבי לדווח על כאב ומחלות, פיזיות או נפשיות, גם כאשר אינם מורגשים וכאשר האדם מביא עצמו לקבלת טיפול רפואי ואשפוז ללא צורך. על פי ה DSM-IV לסובלים מהפרעה זו אין רווח קונקרטי מהתנהגות זו, הם מייצרים סימפטומים פיזיים ונפשיים ואף יסלפו את ההיסטוריה הרפואית או הנפשית שלהם. הרווח מהתנהגות זו קשור לרווחים המשניים של חולה אמיתי כגון תשומת הלב, ההתגייסות של הסביבה והטיפול.

מחשבות שווא

דלוזיה. הפרעה בחשיבה. כאשר מחשבותיו של האדם מוטעות ואינן בעלות קשר ברור למציאות. בדרך כלל יכולות להיות קשורות לפסיכוזות. קיימים סוגים של מחשבות שווא- מחשבות יחס (מתן משמעות מיוחדת לגירויים ניטרליים כאילו מיוחסים אלי), מחשבות רדיפה, מחשבות גדלות (יחוס תכונות מיוחדות ועל אנושיות לעצמי).

מנגנוני הגנה

בתיאוריה הפסיכואליטית של פרויד, מתוארים מנגנוני ההגנה כאמצעי לשמירה על האגו והעצמי מפני החרדה שמתעוררת בגלל הפער בין הדחפים הפנימיים של האדם מול דרישות החברה או בגלל גירויים חיצוניים המאיימים על האני. פרויד תיאר מגוון רחב של מנגנוני הגנה. ביניהם- הכחשה, היפוך, ראציונאליזיצה ועוד. מנגנוני ההגנה אינם מודעים והפעלתם אינם מבחירה.

מרפא בעיסוק

ריפוי בעיסוק הוא מקצוע שיקומי המסייע לאנשים בעלי בעיות תפקוד שונות הנגרמות מבעיות נפשיות, פיזיות, חברתיות או קוגניטיביות. עיקר מטרות התהליך – להביא את המטופל לתפקוד מיטבי ומירבי לצורך העלאת איכות חייו באופן עצמאי במשפחה ובקהילה בה חי. ריפוי בעיסוק מתאים לכל גיל, מתינוקות ועד קשישים. תחומי ההתערבות מגוונים- יכולות משחק, מוטוריקה עדינה (אחיזת עפרון, גזירה וכדומה) יכולות למידה, ויסות תחושה, שימושי מחשב והתאמת אביזרי עזר. מרפאים בעיסוק עוסקים באבחון, טיפול והדרכת הורים.