
איך להתמודד עם קשיים במעבר לכיתה חדשה, בית ספר חדש או תיכון
צוות אתר על הספה
עודדו את הילד לספר על חוויותיו החברתיות במסגרת החדשה ותנו לו טיפים להתמודדות עם מצבים חברתיים מאתגרים
למה זה כל כך מפחיד לעבור כיתה או בית ספר?
שינוי אינו דבר פשוט לרוב האנשים, בעיקר בגיל צעיר. המעבר למסגרת חינוכית חדשה מחייב הסתגלות מהירה לשינוי דרמטי בסביבה הפיזית והחברתית ומעבר ממרחב מוכר ובטוח לסביבה חדשה ולא מוכרת.
בנוסף, המעבר למסגרת חינוכית חדשה מלווה גם בשינויים ובהחמרה בדרישות האקדמיות והתנהגותיות. קחו לדוגמה את המעבר מהגן לבית הספר, כאשר ילדים נדרשים לפתע לשבת במשך שעות ארוכות ולהתרכז, בניגוד לחופש התנועה שהיה להם לפני כן.
השפעות רגשיות של מעבר חינוכי
כל מעבר בין מסגרות חינוכיות – מהגן אל בית הספר, מהיסודי אל חטיבת הביניים ואז לתיכון או בעקבות מעבר דירה – טומן בחובו אתגרים ושינויים שעלולים לגרום לקשיים רגשיים וחברתיים.
ילדים עלולים לחוות רגשות של עצב, דאגה ואפילו חרדה מהצורך ליצור קשרים חברתיים חדשים, חלק מהילדים עלולים להציג התנהגות של התכנסות והימנעות כאסטרטגיה להתמודדות עם הלחץ, אחרים עשויים להראות שינוי אחר בהתנהגות המוכרת.
חשוב להבין שיש דרכים רבות למנוע את קשיי ההסתגלות מראש, או לטפל בהם לאחר שכבר הופיעו ובהקשר זה למשפחה יש תפקיד משמעותי.
תפקיד ההורים בתיווך המעבר החינוכי
האחריות המרכזית של ההורים בשלבי המעבר היא לתווך את המציאות לילדים או למתבגרים בדרך שמשדרת ביטחון בהם וביכולותיהם להסתגל למציאות החדשה, תוך סיוע אקטיבי להתמודדות עם הקשיים הפוטנציאליים של תהליך ההסתגלות.
חשוב להישאר עם האצבע על הדופק, לזהות קשיי הסתגלות שאינם מותאמים למצב ולפנות לעזרת הצוות החינוכי או לעזרה טיפולית אחרת, כאשר הילד מראה מצוקה מתמשכת על רקע המעבר.
שמירה על שגרת בית קבועה
שגרה ביתית קבועה וברורה, היא כלי חשוב להתמודדות עם מעברים חינוכיים ולהפחתת לחץ בקרב ילדים. שגרה קבועה מעניקה תחושת ביטחון ושייכות ומסייעת בהטמעת הרגלים בריאים, כמו שעות שינה סדירות וזמני ארוחות קבועים. לוח הזמנים המשפחתי צריך להיות גמיש במידה ולאפשר איזון בין פעילויות קבועות לבין זמן פנוי שבו הילדים חופשיים לעשות כרצונם. אל תחששו לכלול בשגרה משפחתית זו גם מטלות בית ופעילות חוץ לימודית מתוך רצון לא להעמיס על הילדים. המחקר מראה כי פעילויות אלו מעניקות לילדים תחושת יציבות ומגבירות את תחושת המסוגלות.
טיפוח קשרים חברתיים חדשים
אחד החששות המרכזיים של ילדים והורים במעבר למסגרת חינוכית חדשה הוא החשש החברתי והרצון לראות את הילד משתלב בטבעיות בסביבה החברתית החדשה.
טיפוח קשרים חברתיים חדשים הוא חלק חיוני בהסתגלות למסגרת חינוכית חדשה והורים יכולים לסייע לילדיהם בתהליך זה במספר דרכים:
* עידוד השתתפות הילד בחוגים המתאימים לתחומי העניין שלו, במטרה להרחיב את המעגל החברתי.
* יוזמה למפגשים עם ילדים מהמסגרת החינוכית החדשה, מחוץ לשעות בית הספר. אם לא מדובר במעבר מפתיע, כדאי לנסות ליצור את הקשרים הראשוניים הללו כבר בקיץ שלפני תחילת שנת הלימודים במסגרת החדשה ולאפשר לילד להגיע אליה כשהוא כבר מכיר חלק מהילדים.
* טיפוח הביטחון העצמי של הילד והבעת אמון ביכולתו ליצור קשרים חברתיים חדשים.
אל תסתפקו בדיבורים – הראו לילדים כיצד מתנהגים
קשה להפריז בחשיבותה של דוגמה אישית ביצירה ושמירה על קשרים חברתיים ובשימוש בכישורים חברתיים כמו הקשבה, שיתוף פעולה ופתרון קונפליקטים.
עודדו את הילד לספר על חוויותיו החברתיות במסגרת החדשה ותנו לו טיפים להתמודדות עם מצבים חברתיים מאתגרים, מניסיונכם ורק אם הוא מעוניין לשמוע כמובן.
למדו את הילד שזה בסדר להפסיד ופתחו את יכולת הסבלנות ודחיית הסיפוקים שלו, אלו כישורים חשובים ביצירת קשרים חברתיים משמעותיים לאורך זמן.
חפץ מעבר – לא רק לגיל הרך
שימוש בחפצים מרגיעים מהבית יכול לסייע לילדים להתמודד עם הלחץ והחרדה הכרוכים במעבר למסגרת חינוכית חדשה, בעיקר בגיל הצעיר. חפצים אלו מספקים תחושת ביטחון ונוחות בסביבה הלא מוכרת.
אפשר להכניס לתיק חפץ קטן ואהוב מהבית, כמו תמונה משפחתית, שישמש מעין קמע של ביטחון, ניתן לקחת מהבית ספר אהוב ולקרוא בו כשמרגישים צורך להירגע, יש ילדים שנהנים להשתמש בכדור לחיץ או צעצוע fidget אחר שמסייע להם להפחית מתח ולשפר את הריכוז ואחרים מרגישים צורך לכתוב את רגשותיהם ביומן אישי שהם מנהלים בבית הספר.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכולוג קליני מומחה
התמחות: טיפול בהתמודדות עם משבר, קשיים רגשיים, חרדה ולחץ, בעיות זהות, חוסר מימוש או כיוון וקושי עם זוגיות
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,מרכז, טיפול אונליין
שפה: עברית
מנוסה בטיפול במבוגרים/ות צעירים במצבי משבר, קושי וצמיחה. מאמין בכוחו של טיפול וקשר אנושי מכבד ומאפשר ביצירת שינוי, בתהליך משמעותי

טיפול נפשי למתבגרות ונשים צעירות
התמחות: טיפול בנשים צעירות סביב חרדות, דיכאון, מערכות יחסים, דימוי עצמי, הקהילה הגאה, משברים ואובדנים
אזור בארץ: שרון,כפר סבא
שפה: עברית,אנגלית
פסיכותרפיסטית מומחית בטיפול במתבגרות ונשים צעירות המתמודדות עם בטחון עצמי נמוך, קשיים במערכות יחסים, זוגיות, אתגרים במקום עבודה, ק

פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה קלינית
התמחות: חרדה ופוביה, דיכאון, התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן, קשיים ביחסים, פוסט טראומה, בעיות שינה, בעיו
אזור בארץ: חיפה, מרכז הכרמל, אזור הקריות, מטפל אונליין
שפה: עברית
טיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים. טיפול במשברים, קשיים בזוגיות, מעבר בין שלבי החיים. טיפול בחרדות, דיכאון, קשיים בדימוי עצמי ותחושת

פסיכולוגית שיקומית מומחית
התמחות: פסיכולוגית שיקומית מומחית. התמודדות עם משברי חיים, אבל ואובדן, פוסט טראומה ופגיעות מיניות, הפרעות אכ
אזור בארץ: שפלה,רחובות
שפה: עברית,אנגלית
מחפשת בטיפול את המפגש האנושי שנוצר מלב פתוח וחמלה. מאמינה באפשרות להיתמך, להתקרב לעצמנו ולאחרים ולהתמודד עם כאב וקושי מתוך קשר טיפ
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הילד לא רוצה ללכת לגן – מה עושים? צוות על הספה
בוקר טוב. אתם פוקחים את העיניים ומבטיחים לעצמכם בנחישות שהבוקר, ההתארגנות בבית תהיה נעימה ושקטה, אתם קמים מהמיטה ומהר מאוד מבינים שהמציאות שונה מהדמיון. הנה, שוב, אתם מוצאים את עצמכם צועקים, משכנעים, מאיימים, משחדים.... הכל היה בסדר ופתאום הילד לא רוצה ללכת לגן
איך לבחור תחפושת לפורים? צוות אתר על הספה
ילדים נוטים לבחור הרבה אביזרים נלווים, מה שמתברר לא כל כך נוח כאשר הולכים לגן או לבית הספר עם משלוח מנות, חרב, כובע, משקפים, מסיכה, וכו וכו.... אל תשתגעו איתם ברגע הקנייה וחשבו במה באמת יוכל הילד להשתמש.
פסיכוסומטיקה או כיצד להינצל מוירוס הקורונה? ילנה גלוזמן - מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
במהלך השבועות האחרונים כולנו הפכנו מצופים אדישים, לאנשים מעורבים ומודאגים ביותר בשל ההתפשטות של וירוס הקורונה. מגפה זו פוגעת לא רק בכלכלת המדינה, אלא קודם כל מערערת ומטלטלת את כולנו מבחינה פסיכולוגית.
ריטלין וילדים - מה כדאי לדעת? צוות אתר על הספה
בשנים האחרונות הולך וגדל היקף הילדים ובני הנוער המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז ומטופלים בריטלין, על פי מחקרים עדכניים, כ 17-18 אחוז מהילדים מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז וכמחצית מהם מטופלים באמצעים תרופתיים. עובדה זו מעלה שאלות לגבי מידת היעילות בהתערבות תרופתית כזו בגילאי הילדות.