
המלצות להתמודדות עם לחצים בתקופת הקורונה
דב אגמי, פסיכולוג קליני
בתקופה מורכבת זו יש חשיבות ליכולתו של אדם לבקש עזרה מהקרובים לו או מגורמי מקצוע. הבדידות וההתמודדות לבד מעצימה כל קושי. לעומת זאת שיתוף של חברים, קרובי משפחה, או איש מקצוע יכולה להקל ולעיתים ליצור שינוי משמעותי.
אציג כאן כמה דרכי התמודדות עם מצב לחץ מתמשך זה, דרכים שחשבתי עליהן מתוך המפגש עם אנשים שונים שחווים קשיים במצב הנוכחי:
• הכרה במורכבות התקופה בה אנו חיים - נדמה כי עצם ההכרה שאנו נמצאים במצב משברי, מצב מעורר לחץ, אשר מאיים הן על הביטחון הבריאותי שלנו, והן על הביטחון הכלכלי הינה חשובה. עצם ההכרה בכך יכולה לתת פרפסקטיבה לקשיים שונים שאנו חווים בימים אלו ולאופנים שבהם נכון להתמודד עימם. חשוב מחד להתכונן לפרק זמן ארוך, של חודשים רבים שהקורונה יכולה עוד ללוות אותנו ומאידך לזכור שלמרות אי הודאות בנוגע למועד סיום המשבר, זהו משבר מוגבל בזמן. עוד נחזור להיפגש ללא מגבלות, החיים עוד יחזרו למסלולם.
• שגרה בריאה - יש חשיבות ליצירת שגרה אשר כוללת פעילויות התורמות לרווחה הנפשית שלנו. עצם השגרה היא חשובה ויש בה משהו שמשדר לנפש יציבות והמשכיות. יש חשיבות לתכנן שגרה בריאה, במיוחד לאנשים שאין להם פעילויות קבועות כגון עבודה או לימודים. קימה בשעות הבוקר, התארגנות והתלבשות (גם אם נשארים בבית), שמירה על סדר יום הכולל ארוחות מסודרות ומזינות, פעילות גופנית, פעילות פנאי, קשרים בינאישיים, ושינה בשעה סבירה הינם חשובים לשמירת ה"היגיינה הנפשית" שלנו, לשמירת החוסן ויכולתנו להחזיק במצב זה לאורך זמן.
• פעילות גופנית – פעילות גופנית הינה חשובה מאוד לשמירה על הבריאות הנפשית, להפחתת מתח וחרדה. ניתן למצוא באינטרנט ובטלוויזיה הדרכות מגוונות לפעילות גופנית בבית, ויש חשיבות גם לפעילות הכוללת מאמץ לב-ריאה (הליכה, ריצה וכד').
• קשר בינאישי – אחד הקשיים הגדולים שהגבירה הקורונה היא הבדידות. גם בדידות פיזית, ולעיתים גם בדידות נפשית של מי שנמצא בין אנשים, אך עולמו הפנימי אינו חשוף להם. לכן יש חשיבות רבה בשמירה על קשרים בינאישיים גם בתנאי הקורונה והריחוק הפיזי שנכפה עלינו. נדמה כי המגבלות על קירבה פיזית מחייבות אותנו לאקטיביות רבה יותר ביצירה ושמירה של קירבה נפשית. חשוב לשמור על קשרים טלפוניים ועל מפגשים, במידת שמירת המרחק הנחוצה, גם בתקופה מתמשכת זו. מפגשים בחוץ, במקומות פתוחים, מאפשרים שמירה על קשרים משפחתיים וחבריים והזנה חשובה של הנפש מתוך מפגשים אלו. שיתוף אישי והקשבה לאחר בשיחות טלפון או זום יכולים לשמר קשר רגשי למרות המרחק הפיזי.
• יציאה לטבע – לטבע יש כח מרפא. יציאה לטבע, למקום פתוח, לחוף הים, לפארק השכונתי, יכולה להיות בעלת תרומה משמעותית לתחושת הרווחה הנפשית, לתחושת המרחב וה"אוויר לנשימה" שתאפשר לנו להחזיק את המצב הזה לאורך זמן. מכיוון שבמקום פתוח הסיכון להדבקה קטן, זוהי פעילות שניתן לעשותה עם סיכון נמוך יחסית להידבקות (תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות).
• עיסוק בתחומי עניין – אם אינכם עובדים או לומדים (בין אם איבדתם את מקום העבודה ובין אם אתם בפנסיה או מובטלים) חשוב כי תשמרו על עיסוק בתחומים המעניינים אותכם. טיפוח תחביבים, טיפול בנושאים מוזנחים בבית או בגינה, קריאה, כתיבה, יצירה, למידת נושא שמעורר עניין (יש כיום מבחר עצום של הרצאות וקורסים באינטרנט) יכולים לתרום לתחושה של פעילות וצמיחה.
• יצרנות, עבודה או עזרה לאחרים – אחד הדברים הקשים לאנשים במשבר הוא אובדן תחושת הערך שהם קיבלו מתוך היותם יצרניים ותורמים. לכן, במיוחד לאנשים שאינם עובדים כעת, חשוב לנסות לשמור על פעילות שהינה בעלת השפעה גם על אחרים. סידור ונקיון הבית, טיפול בדברים שהוזנחו זמן רב, בנייה, בישול, "זמן איכות" עם הילדים, טלפון לאנשים שזקוקים לשיחה הינן דרכים טובות לתרום לסביבתנו ולרווחתנו הנפשית.
• לא לשכוח את סבא וסבתא – יש אנשים רבים סביבנו שחווים את המשבר הנוכחי בעוצמה יותר גבוהה מאיתנו. קבוצת המבוגרים שממעטים בפעילות מתוך חשש להידבקות הינה קבוצה מרכזית שסובלת מבדידות ומהעצמה של הקשיים הרגשיים שהם חווים. חישבו על האנשים שסביבכם, מי זקוק, מי ישמח לשיחת טלפון והפגנת דאגה מצדכם. לעיתים התעניינות והקשבה של אדם אחר היא כל מה שאדם זקוק כדי להפחית את בדידותו.
• דאגה לנושאים בריאותיים – חשוב, למרות החששות מהקורונה לא להזניח בדיקה וטיפול בנושאים בריאותיים. מאחר שמדובר בתקופה ארוכה הזנחה של נושאים בריאותיים עלולה לעלות ביוקר.
• תרגול הרפיה ומיינדפולנס - תרגילי הרפיה מכוונים להפחתת מתחים נפשיים. מיינדפולנס הינה פעילות של התבוננות קשובה בגוף, באופן אשר הוכח כי מפחית לחצים ובונה חוסן נפשי להתמודדות עם מצבי לחץ. ניתן למצוא הדרכות מוקלטות של תרגול מיינדפולנס ושל תרגילי הרפיה באינטרנט ואף באפליקציות חינמיות בסלולרי.
• בקשת עזרה בעת הצורך – בתקופה מורכבת זו יש חשיבות ליכולתו של אדם לבקש עזרה מהקרובים לו או מגורמי מקצוע. הבדידות וההתמודדות לבד מעצימה כל קושי. לעומת זאת שיתוף של חברים, קרובי משפחה, או איש מקצוע יכולה להקל ולעיתים ליצור שינוי משמעותי. כיום ניתן לקבל בחינם תמיכה טלפונית של 3 שיחות עם איש מקצוע מבריאות הנפש בכל קופות החולים. במצוקה מתמשכת יותר ניתן לפנות לטיפול רגשי (בקופות החולים או באופן פרטי). לעיתים עזרה של גורמים אחרים כגון הרווחה, או גורמים נוספים בקהילה יכולה להיות הנכונה.
לסיכום, משבר הקורונה הינו משבר מתמשך בעל השפעה על הרווחה הנפשית של כל אחד ואחת מאיתנו. אם בתחילה, עם התפרצות המחלה וימי הסגר, התגובה של רובנו היתה שוק אל מול מצב חדש ולא ידוע, לעיתים חרדה, לעיתים חשש לבאות. הרי שעתה, עם התמשכות הקורונה, אנו מחד יותר "מכירים" את המצב, וכבר פיתחנו דרכים מסוימות לחיות בתוכו, ומאידך יש הצטברות של לחצים ועומסים מהתמשכות מצב זה של הגבלות וחוסר ודאות לאורך זמן רב. בתקופה האחרונה אני מרגיש אצל פונים רבים לעזרה מידה של מותשות, כשקשיים שבעבר היו נפתרים כחלק משגרת החיים, נעשים כעת יותר עוצמתיים וקשים. לכן דווקא בתקופה זו חשוב להשקיע מאמצים לשמירה על שגרת חיים בריאה שתעזור לנו לעבור את התקופה הזו בשלום.
דב אגמי, פסיכולוג קליני
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכולוג קליני למבוגרים, מתבגרים וילדים
התמחות: דימוי עצמי, חרדה, דיכאון, טראומה, משברי חיים, זהות מינית, הדרכת הורים וטיפול זוגי
אזור בארץ: באר שבע,דרום
שפה: עברית,אנגלית
אני מאמין בטיפול שנעשה בגובה העיניים, כשהמטופל שותף להחלטות שמתקבלות בתכנון הטיפול ובמהלכו, למשל לגבי השילוב בין שיטות טיפול שונות

פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית
התמחות: בריאות הנפש,דיכאון,בעיות במיניות וזהות מינית,אבל ואובדן, התמודדות עם משברי חיים,טיפול במתבגרים, חרדה
אזור בארץ: שרון,רעננה
שפה: עברית
פסיכולוגית קלינית חינוכית בכירה.מטפלת במבוגרים,מתבגרים,ילדים והורים.מאמינה בקשר הטיפולי כמסייע לגילוי העולם הפנימי,מחזק ומסייע להת

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
התמחות: טיפול זוגי ו/או משפחתי, קהילת הלהט''ב , פרק ב', התמודדות עם גירושין, קשיים במערכות יחסים, בעיות תקשו
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,רמת גן,גבעתיים
שפה: עברית
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ע''י האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, מלווה זוגות המתמודדים עם שחיקה, משברים, גירושין, מסייעת לשיפ

עובד סוציאלי קליני
התמחות: הפרעות אכילה, בריאות הנפש, חרדה ופוביה, דיכאון, פוסט טראומה, התמודדות עם משברי חיים, טיפול במתבגרים,
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן ורעננה
שפה: עברית
מטפל בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. התמחות בטיפול בהפרעות אכילה, פוסט טראומה, פוביות, חרדה, דיכאון, התמודדות חברתית וקשיים רגשי
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מתי כדאי לפנות לעזרה נפשית ואיך מתחילים? צוות על הספה
במהלך חיינו אנו נעזרים באנשי מקצוע בסיטואציות רבות. אנו פונים לאדריכל על מנת שיתכנן את ביתנו, לעורך דין על מנת שיגן על זכויותינו, ולרופא על מנת לשמור על בריאותנו. מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש על מנת לקבל עזרה בתחום הנפשי?
הילדים הולכים לישון (2) אצל חברים – אבל מה עם ההורים? צוות על הספה
כשילד או ילדה מבקשים ללכת לישון אצל חברים, הם מאותתים לנו על רצונם לעלות מדרגה בעצמאותם ובבגרותם. עלינו, ההורים לשאול את עצמנו האם הם בשלים ומוכנים לכך, והאם אנחנו מוכנים גם כן.
מתי כדאי ללכת לפסיכולוג תעסוקתי? גל שי - פסיכולוגית תעסוקתית מומחית
זהותו התעסוקתית של אדם מושפעת מאישיותו, ומההתנסויות וההזדמנויות אליהן נחשף במהלך חייו. הזהות התעסוקתית משפיעה רבות על הביטחון העצמי ושביעות הרצון הכללית. לסוגיות של שביעות רצון בעולם העבודה יש השלכה על הדימוי העצמי ועל המידה בו האדם מרוצה מחייו
האדם הוא יצור חברתי צוות על הספה
בני האדם הינם יצורים חברתיים. חוקרים העוסקים בתצפיות בתינוקות גילו כי התינוקות עסוקים באינטראקציה חברתית החל מהימים הראשונים לחייהם. הקשר החברתי מתפתח עם השנים ואיכותו חשובה להתפתחות הלמידה, לרכישת השפה ולהפנמה של כללי התנהגות והחברה המקובלים.