הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק
אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר
חפש באתר  
חפש באתר  

על הספה - פורומי מומחים

פורום שירות צבאי


היבטים נפשיים (בריאות הנפש) של גיוס שירות ושחרור מצה"ל

פורום שירות צבאי

פורום שירות צבאי מנהל הפורום טל גרגי - פסיכולוג קליני בכיר
פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מטפל בקליניקה פרטית במבוגרים ומתבגרים, בעל נסיון טיפולי עשיר של למעלה מ-20 שנה בטיפול באוכלוסיות שונות פורום שירות צבאי
מתמחה בטיפול במשברי חיים, טיפול בפוסט טראומה, טיפול בהפרעות חרדה ועוד. מתבסס בעבודתי על הגישה הדינמית תוך שילוב כלים מגישות נוספות ובהן CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), היפנוזה, EMDR ועוד. בעבר שירתתי במערך בריאות הנפש בצה"ל ובשרות המדינה כפסיכולוג וכקב"ן בתפקידים בכירים ובהם אחראי על מערך בריאות הנפש בחיל המודיעין וראש מערך מדעי ההתנהגות במשרד ראש הממשלה. כיום, במקביל לטיפול בקליניקה פרטית, מדריך בבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ובתוכנית לפסיכותרפיה בנט"ל.
ברוכים הבאים לפורום שירות צבאי – היבטים נפשיים של גיוס שירות ושחרור מצה"ל.

צה"ל הינו מערכת ארגונית גדולה ומורכבת, אשר ההתמודדות מולה מעלה פעמים רבות תחושה קשה, מתסכלת ובלתי ברורה. המפגש עם המערכת הצבאית מלווה אותנו החל משלב המלש"ב (מועמד לשרות בטחון), המשך בשרות החובה (וחלקנו אף בשרות הקבע) וכלה בשרות המילואים, ובהמשך גם כהורים לצעירים הפוגשים את המערכת הצבאית. במהלך השנים צה"ל כמערכת למד ולומד לשפר את דרכי התקשורת עם החיילים ובני משפחותיהם על מנת לתת מענה אך עדיין, מתוך נסיוננו כמטפלים, אנו למדים כי חיילים ובני משפחותיהם מרגישים לא אחת שאין להם כתובת, תחושה העלולה להגביר אי וודאות ואף מצוקה.

בפורום זה אנסה לתת מענה לשאלות הקשורות לבריאות הנפש סביב השירות הצבאי, בשגרה ובחרום, על שלביו השונים- טרם הגיוס, במהלך שירות החובה ואף שירות הקבע, לקראת סיומו עם ההתארגנות לחיים באזרחות ובהמשך במפגש עם שירות המילואים. מטרתי הינה לספק את המידע וההכוונה הדרושים בכדי להתמודד ביעילות עם קשיים, התלבטויות או בעיות העולים במהלך השירות. זאת מתוך אמונה ברורה כי השירות בצבא חשוב ומשמעותי לחייל וכי לרוב מתן מענה נכון יכול לאפשר התמודדות והסתגלות מיטביים.

הפורום מיועד למלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון), חיילים בשרות סדיר וקבע, חיילים משוחררים, חיילי מילואים ולהורים. הפורום הינו אנונימי לחלוטין והסודיות מובטחת.


 X

עצם קבלת טיפול רפואי אינו מעיד על צורך לשנות את הסיווג. השאלה היא מה מידת הפגיעה בתפקוד או במצב הנפשי.


הטיפול שבתך מקבלת אינו משפיע לכשעצמו על הגיוס אלא מה מידת הפגיעה בתפקוד שיש להפרעה, מידת החורה וכדומה.


מכון הקבע של הצבא נועד בדיוק על מנת לאפשר לאיש הקבע ליווי וסיוע באירועי חיים שונים ובוודאי כאשר מדובר במשברים שצפים במהלך השירות הצבאי. הפגישות הינן תחת חיסיון רפואי ואינן מועברות לאף גורם אלא אם ניתן אישור (ויתור סודיות ) של איש הקבע עצמו. אוסיף ואומר כי במהלך מיונים ליחידות מיוחדות, אם נדרש חוו״ד פסיכולוגי, הוא נדרש לא משנה איפה מטופל המועמד, אם באזרחות או בצבא.


קבלת טיפול לכשעצמה לא מצריכה הורדת פרופיל. בחיל המודיעין עצמו יש אנשי טיפול רבים המעניקים שיחות לחיילים ולמפקדים. השאלה היא מה חומרת הבעיה והפגיעה בתפקוד התקין בעקבותיה.


אכן ישנה אפשרות לערער על החלטת הרופא. דברי על כך במעמד הוועדה הפסיכיאטרית, שגם היא יכולה לסכם עמדה שונה משל הרופא שבדק אותך. בהמשך, יש אפשרות לערער. אני מציעה לקבל לידייך את הבדיקה הכתובה- זוהי זכותך.


קבלת טיפול תרופתי הינה זכות הניתנת לחייל, לרבות טיפול פסיכיאטרי. אם אינה מעוניינת שהמפקד או הרופא יידע היא יכולה לפנות לקב"ן ישירות. אפשרות אחרת הינה לפנות לטיפול פרטי


החשש לקראת הגיוס הוא נורמלי ומובן-הן בקרב הילדים המתגייסים והן בקרב הוריהם. לא ציינת מדוע את חוששת, או שהסיבה היחידה הינה החששות שלו? טוב עשיתם שפניתם לטיפול משום שניתן לעבוד על החוסן הנפשי ולהערך לגיוס, כמו גם לטפל בבעיות אם יש כאלו. לטעמי, התפקיד שלנו כהורים הוא להיות משענת תומכת עבור הילד המתגייס. פירושו של דבר הוא להוות מקור לעידוד, חיזוק ואמונה בילד. אני מציעה לגייס את האמונה שיש לכם בילד שהגיע עד הלום, לסייע לו לראות את הכוחות שלו ולבטא אמון ביכולת שלו. במידה ובפועל יהיו בעיות שיעלו בטירונות- עודדו אותו לפנות למפקדים שלו, להביע את המצוקה ובמידתהצורך לבקש פגישה עם קב"ן


קבלה של קצבת נכות בגין מחלה או הפרעה נפשית מוכרת החל מגיל 18, אם כי ניתן להתחיל את התהליך של הפנייה לביטוח הלאומי לפני כן. ככל שאחוזי הנכות גבוהים הם מעידים על בעיה בתפקוד המצריכה את מעורבות הביטוח הלאומי. זהו תהליך משמעותי שיש לבחון אותו משום שהאבחנה שמתקבלת , אשר בגינה מקבלים את הקצבה, רשומה במערכות הרפואיות (קופת חולים). הצבא יכול להעריך לאור זאת את סיכוייה לשרת באופן תקין בצבא כנמוכים ולהתאים פרופיל נפשי. אולם ייתכן ובכל מקרה זקוקה הילדה להתאמה של פרופיל נפשי (לאו דווקא זה הפוטר מ שירות צבאי ) לבעלי נכות נפשית ששוחררו מהצבא ישנו מסלול אחר של שירות לאומי או מסלול שנקרה "תורמים במדים" לגבי מעבר מידע רפואי לצבא- אם מדובר בטיפול פרטי הרי שהצבא לא יודע מכך, אולם תישאל השאלה האם זה נכון שהצבא לא יידע. השירות הצבאי יכול להעלות רמת של מצוקה ולשחזר טראומות ולכן כדאי לעדכן את הצבא כדי שיוכל להתאים את השירות למצב הנפשי.


עצם הבדיקה הפסיכיאטרית לא מורידה פרופיל נפשי, אלא ההערכה הנפשית המתבצעת על ידי הרופא היא שקובעת.


כל הכבוד שהצלחת לערער ולהתגייס לצבא ואני מקווה שאת נהנית בשירות. לגבי פטור הקשור בשיער- יש הנחייה גורפת שבה קב"ן לא מתערב בנושאים של שיער או גילוח.


גיוס לאחר אשפוזים פסיכיאטריים תלוי במספר גורמים, כגון- משך הזמן שעבר מאז האשפוזים, האבחנה, חומרת הפגיעה בתפקוד, רמת המסוכנות/אובדנות והתפקוד כיום. את זאת יעריכו גורמי בריאות הנפש של הצבא ביחד איתך. ניתן , אני מזכירה, לפנות למסלול של"תורמים במדים"- מסלול יפהפה של שירות בצבא לבעלי פרופיל נפשי, למגוון תפקידים , רוב השירות במדים.


אם מדובר בשס"ן (שירות סדיר נוסף)- המשך הטיפול יהיה אצל הקב"ן ביחידה. רק מדרגה בכירה יותר עוברים למכון הקבע. לגבי דיווח למפקד-הוא אמור להתרחש אם יש חשש למסוכנות, כגון אובדנות, ובכל מקרה נכון מבחינה טיפולית שיתרחש בתוך הטיפול, בהסכמה של המטופל. לגבי בית משפט- צריך צו בית משפט כדי לעיין בתיק המטופל, וצריך הצדקה מאד מבוססת לכך.