מהי תשישות נפשית?

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המתמשכת מזה למעלה משנה, אנו רואים עליה ניכרת בכמות האנשים שמציגים תסמינים של תשישות נפשית ומשלמים את המחירים הנפשיים והבריאותיים הכרוכים בתשישות נפש כרונית.

אז מהי בעצם תשישות נפשית? מה גורם לה? כיצד היא באה לידי ביטוי ומה אפשר לעשות כדי לטפל בה ואף למנוע אותה מראש?

למה מתכוונים כשמדברים על תשישות נפשית?

תשישות נפש היא מצב שבו מתח ולחץ מתמשכים, מובילים לעייפות כרונית ולתחושות של חוסר מוטיבציה וריקנות.

מה גורם לתשישות נפשית?

מספר גורמים מרכזיים נמצאו כמקדמים תשישות נפשית, כאשר הם באים לידי ביטוי באופן קבוע למשך תקופה ממושכת:

1. לחץ כרוני – כאשר אדם מצוי במצב מתמשך של סטרס, הדבר גורם לבזבוז משאבים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים ומוביל לפגיעה בבריאות הגוף והנפש. ברמה הנפשית, סטרס מתמשך מעצים תחושה של חרדה ודיכאון, חוסר אונים וייאוש. ברמה הפיזיולוגית לחץ מתמשך מוביל לכאבי ראש כרוניים, כאבי בטן ובעיות במערכת העיכול ואפילו להחלשת המערכת החיסונית ופגיעה ביכולתו של הגוף להתמודד עם מחלות וזיהומים.

2. הורמוני סטרס - כגון קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין, משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות תשישות נפשית. בעוד שהפרשתם בטווח הקצר מסייעת לגוף להתמודד עם מצבי לחץ, חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של הורמונים אלה עלולה להוביל לשחיקה של מערכות הגוף (כולל המערכת החיסונית והעצבית) ולגרום לנזקים משמעותיים.

3. רמה גבוהה של חרדה – מדובר במעין מעגל סגור. כאשר לחץ מתמשך מעלה את מפלס החרדה והיא בתורה גורמת להערכת יתר של בעיות וסכנות ולהערכת חסר של היכולת האישית להתמודד איתן ובכך תורמת לעלייה נוספת ברמת הלחץ בה מצוי האדם.

4. הפרעות שינה ומצבים רפואיים נוספים שאינם מאובחנים כראוי – לעיתים, מקור הקושי הוא בכלל פיזיולוגי והתסמינים הגופניים שלו הם שגורמים לעלייה בתחושת התשישות הנפשית.

למשל – בעיות שינה המובילות למצב של חוסר כרוני בשעות שינה ועייפות מתמשכת, עלולות להוביל למצב של תשישות נפשית, גם כאשר האדם לא מתמודד עם קושי שמקורו נפשי.

כיום, המחקר יודע לצייר את הקשר הדו כיווני המובהק בין הפרעות שינה להיעדר רווחה פסיכולוגית, הבאה לידי ביטוי בדמות דיכאון וחרדה, שמעלים את הסיכון לתשישות נפשית.

5. הרגלי חיים לא בריאים – לעיתים המקור לתשישות נפשית קשור בהרגלים הרסניים. צריכה מוגזמת של ניקוטין ואלכוהול, לצד דפוסי שינה שאינם קבועים ובריאים ותזונה שאיננה עשירה ומגוונת דיה. כל הללו פוגעים ביכולת הגוף והנפש להתמודד עם אתגרי החיים ועלולים להוביל לתשישות כרונית.

כיצד תשישות נפשית באה לידי ביטוי?

תסמינים של תשישות נפש הם רבים ומגוונים, וכאמור כוללים גם תסמינים רגשיים ונפשיים וגם תסמינים גופניים ופיזיולוגיים.

התסמינים המוכרים המרכזיים כוללים:

1. עצבנות מוגברת וחוסר סבלנות
2. התפרצויות זעם
3. תחושה של חוסר תקווה וחוסר תוחלת, חוסר אמון בכך שהמצב ישתפר בעתיד
4. קשיי ריכוז וזיכרון, תחושה של "ערפל במוח"
5. כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי בטן, בעיות עיכול
6. קשיי שינה ועייפות כרונית מצטברת שאינה משתפרת בעקבות מנוחה

מה אפשר לעשות כדי למנוע תשישות נפשית?

למעשה, כל ההמלצות לרווחה פיזית ופסיכולוגית, תקפות גם במקרה של תשישות נפשית, וביניהן:

1. השקעת זמן בתחביבים ובעיסוקים שגורמים לאדם הנאה ומאפשרים לו הפוגה מלחץ משימות היום יום.

2. פעילות גופנית קבועה העוזרת בפירוק לחצים וגורמת להפרשת הורמונים המשפרים את מצב הרוח. בנוסף, הפעילות הגופנית מעלה את תחושת היכולת ואת הערך העצמי.

3. הקפדה על דפוסי אכילה ושינה יציבים ובריאים – שעות שינה מספקות, הימנעות ממסכים לפני השינה, תזונה מאוזנת ועשירה בנוגדי חימצון וצריכה מוגבלת של אלכוהול וחומרים ממסכים אחרים.

4. תרגול טכניקות שונות להרגעה עצמית – כמו מדיטציה, מיינדפולנס, נשימה מודעת וכד'. תרגול קבוע של טכניקות כאלה מסייע מאוד בהפחתת תחושת הלחץ ובהגברת תחושת היכולת להתמודד איתו.

5. תמיכה חברתית – היעזרו במעגלים המשפחתיים והחברתיים שלכם כדי לקבל את התמיכה והחיזוק להם אתם זקוקים. תמיכה כזו מסייעת באופן משמעותי בהפחתת תחושת הלחץ.

6. טיפול פסיכולוגי, ובעיקר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שמטרתו לתת בידי האדם כלים ודפוסי חשיבה והתנהגות משוכללים ומועילים יותר לרווחתו הנפשית.

בטיפול כזה, המטפל יסייע למטופל לזהות את מעגל הלחץ הכרוני ואת דפוסי החשיבה השליליים ולבנות סט של תגובות אדפטיביות להתמודדות אפקטיבית יותר שתמנע את התשישות הנפשית הכרונית.