
מרגישים תקועים? כך תתחילו לשנות את חייכם
ענבל שאול - פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית
כאשר המטרות אינן ברורות או נראות רחוקות או שאפתניות מדי, קשה למצוא כיוון ולקבל החלטות.
מה גורם לתחושת התקיעות?
תחושת תקיעות נובעת משילוב של רגשות, מחשבות והרגלים שמכבידים עלינו ומונעים מאיתנו להתקדם. הנה כמה מהגורמים הנפוצים שיכולים לגרום לתחושת תקיעות – אולי תזדהו עם אחד מהם או אפילו עם כמה.
1. מחשבות שליליות על עצמי או על העולם
מחשבות על עצמי כמו "אני לא מספיק טוב", "אין טעם לנסות" או מחשבות על העולם: "אנשים תמיד מאכזבים", או "העולם הוא מקום קר ואכזר", יוצרות תחושת תקיעות ומשמרות אותה. לפעמים המחשבות השליליות נובעות מסביבה ביקורתית שמקשה עלינו להאמין ביכולות שלנו ולפעול.
2. פחד משינוי
פחד משינוי אינו מוגבל לחשש מכישלון בלבד; לעיתים קרובות ההצלחה עצמה יכולה להרתיע. תחושת האחריות הגדולה, הציפיות מהסביבה והחשש לא לעמוד בהן עשויים לשתק.
3. פרפקציוניזם
פרפקציוניזם הוא הרצון לשלמות שמוביל לחשש מפני עשייה מתוך פחד שהתוצאה לא תהיה מושלמת. במקרה כזה, אדם לבסוף יוותר על המשימה כולה וירגיש מתוסכל מחוסר ההתקדמות או חוסר העשייה.
4. חוסר מיקוד במטרות
כאשר המטרות אינן ברורות או נראות רחוקות או שאפתניות מדי, קשה למצוא כיוון ולקבל החלטות.
איך יוצאים מתחושת התקיעות?
פירטתי רבות על המחשבות הקשורות לתחושת התקיעות, משום שהן מהוות מפתח לשינוי. לפי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), היציאה מתחושת התקיעות כוללת כמה שלבים:
1. זיהוי המחשבות שמעכבות אותנו
השלב הראשון הוא לזהות האם המחשבות נובעות מחוויות עבר, פחדים לא מודעים, או השפעות סביבתיות.
2. בחינת המחשבות
בשלב זה יש לבדוק האם המחשבות משקפות את המציאות או שמדובר בפרשנות אישית בלבד.
3. חקירת נקודות מבט חדשות
נחקור דרכים חלופיות להתבונן על המצבים שמטרידים אותנו ונפתח פרספקטיבות חדשות על עצמנו ועל העולם.
4. עבודה התנהגותית
במקביל לעבודה הקוגניטיבית, הטיפול מתמקד גם בפן ההתנהגותי: המטופל מונחה ליישם צעדים קטנים ומעשיים שמטרתם לשבור את מעגל ההימנעות.
5. בניית ביטחון עצמי דרך התנסויות חדשות
פעולות אלו מאפשרות לבדוק את המחשבות במציאות ולבנות ביטחון עצמי דרך הצלחות קטנות.
נשמע מורכב? נפשט עם הצצה למקרה מחדר הטיפולים.
מיכל, בת 40, עבדה במשך שנים בתפקיד משרדי אך הרגישה שחוקה וחלמה לעבור לתחום העיצוב הגרפי, תחום שתמיד עניין אותה אך לא העזה לפנות אליו. מחשבות כמו "אני מבוגרת מדי להתחיל מחדש" ו-"אין לי את הכישורים שצריך" גרמו לה להימנע מפעולה ולחוש תקועה.
הפן הקוגניטיבי:
בתהליך הטיפול המשותף, חקרנו יחד את המחשבות שמעכבות את מיכל ובחנו את המקורות שלהן. באמצעות עבודה עם יומן מחשבות, זיהינו שהאמונה שהיא "מבוגרת מדי" נובעת מהשוואה בלתי מודעת לחברים צעירים ממנה שעבדו בתחומים יצירתיים. יחד, שאלנו שאלות כמו: "האם באמת יש גיל שבו מאוחר להתחיל?" ו-"האם יש אנשים בגילך או מבוגרים ממך שעשו שינוי והצליחו?"
בנוסף, חיפשנו יחד ראיות סותרות למחשבה "אין לי כישורים", כמו ציורים ועיצובים שעשתה בעבר וזכו למחמאות, ואף הצלחות שהשיגה בעבודה שדרשו יצירתיות. תהליך זה עזר לה לראות שהמחשבות שלה אינן עובדות מוחלטות אלא פרשנויות שניתן לאתגר.
שירטטנו תרשים שעזר לנו להבין טוב יותר את התהליך.

הפן ההתנהגותי:
במקביל לעבודה הקוגניטיבית, בנינו יחד תוכנית פעולה הדרגתית כדי לאפשר למיכל להתחיל לבצע צעדים קטנים לשינוי. התחלנו במחקר משותף על קורסים בתחום העיצוב הגרפי, עד שמיכל בחרה קורס שמתאים לה. במהלך הלימודים, דיברנו על יישום החומר הנלמד בפרויקטים קטנים – כמו עיצוב הזמנה לאירוע משפחתי – מה שסייע לה לצבור ביטחון ראשוני.
בהמשך, בחנו יחד אפשרות לפנות ללקוח פוטנציאלי קטן ולהציע את שירותיה. ליוויתי את מיכל בתהליך הזה, תוך כדי שיחה על החששות שצצו, וניתוח חוויותיה לאחר כל צעד.
היתרון בתהליך הטיפולי ב-CBT אייץ 3
היתרון של הטיפול ב-CBT הוא היכולת להתמקד במה שבאמת מעכב אותנו ולהשיג תוצאות משמעותיות בזמן קצר יחסית. הטיפול מסייע לשנות דפוסי חשיבה מגבילים ולבצע צעדים קטנים ומעשיים שמובילים לשינוי ממשי. כך ניתן להשתחרר מתחושת התקיעות, לבנות ביטחון עצמי, ולהרגיש התקדמות אמתית בחיים.
אם אתם חווים תחושת תקיעות או מתלבטים איך להתקדם, טיפול ב-CBT יכול להיות התחלה חדשה עבורכם. הטיפול מעניק כלים פרקטיים, מעמיק את ההבנה העצמית, ומכוון לפעולה. לעיתים, ההחלטה לפנות לטיפול היא הצעד המשמעותי ביותר לשינוי. אך גם אם החלטתם להמתין, זיהוי המחשבות שמעכבות אתכם הוא כבר התקדמות חשובה בדרך לשינוי.
ענבל שאול
פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכולוגית חינוכית מומחית
התמחות: קשיים: רגשיים, חברתיים ( דחיה בידוד), התנהגותיים התפרצויות זעם, הפרעות חרדה, OCD,קשב וריכוז,הדרכת הו
אזור בארץ: שרון,כפר סבא,הוד השרון,פתח תקווה
שפה: עברית
מאמינה בהתאמת השיטה הטיפולית ואורך הטיפול קצר וממוקד או ארוך לצרכיו הייחודיים של כל מטופל ומטרותיו תוך שימוש בגישות טיפוליות שונות

עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית
התמחות: קשיים ביחסים בינאישיים, התמודדות עם משברי חיים, הדרכת הורים, בעיות בזוגיות, חרדה, דיכאון, פוסט טראומ
אזור בארץ: זיכרון יעקב/ בינימינה / פרדס חנה / אור עקיבא / חריש / קיסריה
שפה: עברית
הטיפול מיועד עבור כולם, כל מי שחש מצוקה, משבר קטן עד גדול, מוזמן לפנות. אני מתמחה לאורך השנים בטיפול במבוגרים ומתבגרים בגישה פסיכ

עובדת סוציאלית קלינית, מומחית לטיפול בטראומה
התמחות: משברי חיים, חרדה, דיכאון, אבל ואובדן, שכול, דימוי עצמי, ביטחון עצמי, זהות מינית, פוסט טראומה, פגיעה
אזור בארץ: ירושלים, אזור מבשרת, טיפול אונליין
שפה: עברית, אנגלית
מלווה כ 20 שנה נשים, גברים, להטב''ק, זוגות, והורים בהתמודדות עם משברי החיים. מומחית בעבודה עם נשים במעגלי החיים, הפרעות חרדה וטראו

מכון לאבחונים פסיכולוגיים
התמחות: מכון אשר מתמחה בעריכה של אבחונים פסיכולוגיים. ייחודו של המכון בהתמקדות בעריכה ובכתיבה של אבחונים פסי
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,אזור השרון והמרכז
שפה: עברית,אנגלית
מכון אפיקים הינו מכון המתמחה בעריכה ובכתיבה של אבחונים פסיכולוגיים ברמה מקצועית גבוהה. תוך התאמה לצרכים השונים בכל אבחון.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מדינה בפוסט טראומה ענבר לבקוביץ M.A., C.T.
מאז קום מדינת ישראל, אנו עדים למלחמות, אירועים חבלניים וטרור. מדינת ישראל צוברת נדבך אחר נדבך חוויות טראומטיות שהולכות ומצטברות. ונוסף לעבר ולהווה הקולקטיבי, חלקנו צוברים אירועי חיים קשים, שמכבידים על הטראומה
האם אנחנו באמת מקשיבים למה שהילדים שלנו אומרים? ענבל שמיר כספי
האם אנחנו באמת מקשיבים למה שהילדים שלנו אומרים? ילדים מביעים את עצמם באופן טבעי דרך המשחקים, כמו שמבוגרים מביעים את עצמם דרך מילים
רווקות מאוחרת – האם זו בעיה הדורשת טיפול? צוות על הספה
מעיון בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן להבחין במספר מגמות הקשורות לנישואין בישראל. אנו רואים כי עם השנים חלה עלייה בשיעור הרווקות המאוחרת, וכיום 10-12% מבני 45-49 הם רווקים
ילדים וחשיפה לאלימות צוות אתר על הספה
הורים שבעת שגרה, מנסים באופן אקטיבי למנוע חשיפה של ילדיהם לאלימות באמצעי התקשורת או במשחקים, מתקשים לעשות זאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב 7/10. במאמר זה ננסה להבין מהן ההשלכות הפוטנציאליות של חשיפת ילדים למראות של אלימות קשה.