מה עושים כאשר הילד לא מוכן לעשות קקי בשירותים?
צוות על הספה
אנחנו מבינים ומרגישים שאתה כבר גדול ויכול לעשות קקי בשירותים, אנחנו גם יודעים שזה מפחיד אותך ומבינים, ולכן נהיה איתך ונעזור לך. כל פעם שתרגיש שיש לך קקי, נלך ביחד לשירותים ואני אשב איתך ואשמור עליך, נספר סיפור ונדבר עד שהקקי יצא.
מדובר בתהליך ספירלי שפעמים רבות טומן בחובו אתגרים, סיבובי פרסה ושינויים תכופים.
במאמר זה ננסה לענות על השאלה, שמעסיקה הורים רבים לפעוטות בשלבי גמילה – למה הילד לא מוכן לעשות קקי בשירותים ומה אפשר וצריך לעשות עם הסירוב הזה?
כמה מילים על גמילה מחיתולים והאתגרים בדרך
אין ספק שכבר שמעתם וקראתם חומר בנושא וסביר להניח שריבוי המידע אפילו הצליח לבלבל אתכם לא פעם.
הנה שתי נקודות מרכזיות שחשוב להבין בנוגע לגמילה מחיתולים:
1. מדובר בתהליך מורכב, שכולל בתוכו כמה רכיבים שונים: גמילת יום שונה מגמילת לילה ובשני המקרים הילד צריך לרכוש שליטה גם על שחרור שתן וגם על צואה.
2. כל ילד עובר את התהליך באופן שונה, וכפי שאמרנו – במרבית המקרים לא מדובר בתהליך ליניארי, אלא במצבור של הישגים ואתגרים, שבסופו של דבר מובילים לגמילה מלאה.
למה ילדים מסרבים לעשות קקי בשירותים?
מחנכים ופסיכולוגים עוסקים בשאלה הזו לא מעט, והגיעו להסכמות בנוגע למספר גורמים אפשריים:
1. קושי בפרידה - הצרכים נתפסים על ידי הילד כחלק אינהרנטי מגופו, ועד כה היו צמודים אליו בתוך החיתול. הציפייה מהילד לעשות את הצרכים בשירותים מחייבת אותו לסוג של פרידה, ממה שהוא תופס כחלק ממנו.
2. עניין של שליטה – ילדים צעירים נתונים למרות ההורים, הגננות ולמעשה לא מעט מבוגרים נוספים שמקיפים אותם ו"אחראים" עליהם. יש מעט מאוד מקומות בהם הפעוט יכול לתת ביטוי לעצמאות שלו ולפעול באופן אוטונומי - שליטה בצרכים מהווה אחד המקומות הבודדים הללו. כאשר ישנם מאבקי כוח בין הפעוט להורים, וכאשר הוא לא מרגיש שהוא מקבל אישור ואמון לפעול באופן עצמאי, הוא עלול להביע את יכולותיו ולהתעקש דווקא בנושא הצרכים, על אף הנזק שעלול להיגרם לו (עצירות, כאבי בטן וכו'). הצורך באוטונומיה חזק מכל חשיבה רציונלית וההורים עלולים למצוא את עצמם במאבק של שליטה שאין להם סיכוי לנצח בו.
3. פחד מסיבות שונות – יש ילדים שפוחדים להשתמש באסלה מחשש שיפלו לתוכה כפי שקורה לקקי שלהם, אחרים עושים הכל כדי להימנע מריח הצואה בשירותים, יש ילדים שנפלו מישבנון או שחוו חוויה לא נעימה אחרת בשירותים ולכן מפחדים להגיע למצב של ישיבה על אסלה. כל הפחדים הללו מוכרים ולגיטימיים בגילאים הצעירים.
4. כאב פיזי – הימנעות ארוכה ממתן צואה, עלולה לגרום לעצירות ולהוביל לכאבים בעת עשיית הצרכים. הכאב הצפוי מבהיל את הילד וגורם לו להתאפק עוד יותר וכך נוצר מעגל קסמים של פחד וכאב.
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לסייע לילד?
נושמים ולוקחים אוויר
הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לנשום עמוק. הורים רבים נבהלים מהקושי של הילד לעשות קקי בשירותים, חוששים להזיק לו, חרדים מהתגובה החברתית שיחווה בעקבות הקושי להיגמל ולא בטוחים את ללחוץ או לשחרר את העניין.
החשש וחוסר הוודאות הללו מחלחלים אל הילד ומעצימים את החרדה שלו בנושא.
אז אחרי שהחלטנו שזה אכן הזמן המתאים לגמילה, נשמנו עמוק והזכרנו לעצמנו שהתהליך נראה אחרת אצל כל ילד וכל קושי בשלב הזה הוא סביר, הנה כמה הצעות קונקרטיות:
משדרים ביטחון ומתווכים את המצב
מסבירים לילד את התוכנית בטון רגוע ובטוח: אנחנו מבינים ומרגישים שאתה כבר גדול ויכול לעשות קקי בשירותים, אנחנו גם יודעים שזה מפחיד אותך ומבינים, ולכן נהיה איתך ונעזור לך. כל פעם שתרגיש שיש לך קקי, נלך ביחד לשירותים ואני אשב איתך ואשמור עליך, נספר סיפור ונדבר עד שהקקי יצא.
קוצבים את זמן הישיבה בשירותים
כדי לא להמאיס את התהליך על הילד, וגם על עצכם, הימנעו מישיבות ארוכות מדי בשירותים עם הילד. הוא מרגיש שיש לו קקי? מצוין. נכנסים לשירותים ויושבים על האסלה 5 דקות. אם הקקי לא יוצא – קמים וממשיכים בפעילויות היום, עד שתגיע "אזעקת האמת".
משדרים אמון ורוח חיובית
באופן טבעי, שלב הגמילה מוביל למתחים בבית. ההורים חוששים שהילד לא יסתדר, הילד מרגיש שהוא מאכזב והלחץ לא תורם בשום צורה להצלחת התהליך.
נסו לזכור שדווקא עכשיו, יותר מתמיד, הילד שלכם זקוק לתחושת מסוגלות וצריך להרגיש שאתם מאמינים בו. זה בדיוק הזמן להחמיא לילד על כל הצלחה קטנה (בכל תחום), להעצים את מוקדי הכוח שלו, להתעלם מכישלונות ולהיות בטוחים שהכל יסתדר.
פונים לעזרה מקצועית בזמן
בחלק מהמקרים, הפחד מהאסלה נשאר והילד מסרב בתוקף להשתמש בה. כאשר הדבר נמשך למעלה מ 5-6 שבועות, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, כדי למנוע מצב של הפיכת הקושי לכרוני – מציאות שיוצרת חרדות ועלולה לגרום לבעיות רפואיות.
ברוב המקרים, הסיוע הדרוש לכם יהיה הדרכת הורים קצרה וממוקדת בתהליך הגמילה. במקרים נדירים יהיה צורך בהתייעצות פסיכולוגית או בהתערבות רפואית.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
עובדת סוציאלית קלינית MSW
התמחות: מבוגרים ומתבגרים במצבי משבר, קשיים ביחסים, זהות מינית, דיכאון, חרדה, התמכרויות, עוברי חוק, הגיל השלי
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,מרכז
שפה: עברית, אנגלית
עובדת סוציאלית קלינית, מתמחה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית. בעלת ניסיון רב בטיפול במבוגרים במצבי משבר וצמתים, קשיים ביחסים, חרדה, דיכאו
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איך מדברים עם ילדים על המצב הביטחוני? צוות על הספה
מצב החירום הבטחוני הנוכחי בישראל פוגש כמעט כל בית במדינה. האירועים רודפים זה את זה והחדשות נכנסות הביתה, דרך הטלוויזיה בסלון או באמצעות הרשתות החברתיות בהן שוהים גם הילדים. איך מדברים איתם על מה שקורה?
דימוי גוף שלילי אצל מתבגרים צוות על הספה
גיל ההתבגרות מלא באתגרים, מבחינה גופנית חלים אצל הנער או הנערה שינויים מרחיקי לכת שחלים במהירות ופעמים רבות יש להם ביטוי חיצוני, השינויים הללו חלים בד בבד עם שלב התפתחותי שהופך את המתבגרים למודעים לעצמם וחרדים לתגובות הסביבה, ומתמודדים עם דימוי גוף שלילי.
חרדת בחינות אצל ילדים ומבוגרים ואיך מתמודדים עמה צוות על הספה
עולמנו בנוי כך שכולנו נדרשים להיבחן באופנים שונים במהלך החיים. בדרך כלל כדי להצליח בבחינה יש להתכונן אליה ברצינות, להיות מרוכזים במהלך ביצוע הבחינה וכך להפגין את כישורינו במיטבם. מעצם היותן מעמד בו מצפים מאתנו להוכיח יכולותינו, בחינות כרוכות כמעט תמיד במתח.
נוכחות הורית בעידן הקורונה צוות על הספה
האתגר ההורי, שנולד ביחד עם הילד הראשון, התעצם לאחרונה והפך למורכב הרבה יותר – דאגות בריאותיות וכלכליות, חרדות חדשות שצומחות ככל שמתארך המשבר והצורך להתמודד עם כל אלו, כאשר הילדים בבית, רואים הכל וזקוקים לנוכחות הורית רבה מהרגיל.