וויסות רגשות וכלים להתמודדות
אלעד מיכאלביץ'-סוקר, פסיכולוג חברתי, קואצ'ר לחיים ודוקטורנט לפסיכולוגיה
וויסות רגשי אופטימלי יכול לשנות לנו את המציאות היום יומית, ככל שנדע לנהל את הרגשות שלנו טוב יותר נהיה רגועים יותר, ואירועים חיצוניים פחות ישפיעו עלינו.
רגשות משחקים אצלנו תפקיד כל כך חשוב בחיים כי הם פשוט נמצאים בכל תחום, הם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. הם קשורים לאופן שבו נקבל החלטות, למידת המתח שנחווה ולאספקטים נוספים ומרכזיים בחיינו. הם יכולים להניע אותנו לפעולה אך גם לשתק אותנו מלהתקדם. ישנם יתרונות מובהקים לוויסות רגשי מיטבי, וניתן לשפר את היכולת הזאת לאורך החיים, גם על ידי כלים פשוטים ואימון לאורך הזמן. ככל שנדע לנהל את הרגשות שלנו טוב יותר, נדע לא רק לשפר את השקט הנפשי, אלא ניתפס שונה על ידי החברה. איזון רגשי הרבה פעמים מוביל לזה שגם אחרים יתפסו אותנו כדמויות שקולות וסמכותיות יותר, מה שיכול לקדם אותנו בעבודה ובמערכות יחסים אחרות.
כמובן שהיכולת שלנו לשלוט על רגשות מוגבלת במידת מה, היא גם תלוי בגורמים רבים ולכן אנחנו שונים בעוצמה שבה נחווה רגשות ובאופן שבו הם יתבטאו כלפי חוץ. במצבים מעוררי רגש כמו עמידה בכביש בזמן פקק ארוך, חלקנו יצעקו מרוב כעס בעוד שאחרים ייהנו מהמוזיקה המתנגנת ברדיו. מי שחווה באופן קבוע רגשות בעוצמה גבוהה יכול לסבול משינויים תכופים של מצבי רוח ועומס נפשי. ישנן מגוון סיבות מדוע אנו חווים רגשות באופן שונה כמו: הבדלים בפעילות נוירונלית, חוויות עבר, גנטיקה, חינוך, טמפרמנט ועוד. אבל לא נעסוק פה בסיבות הללו, אלא בכמה טכניקות שיאפשרו לנו לשפר את השליטה על הרגשות.
דרכים לשיפור הוויסות הרגשי באופן עצמאי:
הערכה מחדש: אחת מאסטרטגיות הוויסות היעילות ביותר. הרעיון מאחורי זה הוא שביכולתנו לתפוס אירוע שעורר בנו רגשות שליליים באופן שונה. למעשה, אנחנו יכולים ליצוק משמעות שונה לרגש ולאירוע שעורר בנו רגשות לא נעימים. האסטרטגיה הזאת נקראת הערכה מחדש כי בעזרתה אנחנו בעצם מעריכים מחדש את הסיטואציה הרגשית ונותנים לה משמעות חדשה.
זיהוי סיטואציות: להבין מהם המקומות שמעלים אצלנו יותר רגשות שליליים ולשאול כיצד ניתן לנהל את אותן סיטואציות אחרת. כך לדוגמא, אם נלמד שתנועה כבדה בכביש עלולה ליצור אצלנו חוויה רגשית שלילית שתלווה אותנו במהלך היום, נסו לצאת בזמן אחר. אולי מוקדם יותר?
לשפר את אורח החיים: הרבה פעמים רגשות שליליים הם תוצאה של עייפות, תזונה לא נכונה או מחסור בפעילות גופנית. שימו לב איפה ניתן לשפר את הפעולות הללו ואם יש צורך להתייעץ עם איש מקצוע בנושא.
תפיסה עצמית: יכול להיות שאתם חווים רגשות בעצימות גבוהה יותר מתוך תחושה של חוסר נוחות או חוסר שביעות רצון בחיים. ככל שהתפיסה העצמית שלנו תהיה גבוהה יותר, כך ננהל את הרגשות שלנו בצורה יעילה יותר. תפיסה עצמית שלילית לא פעם יכולה להוביל אותנו לתחושת תסכול, מה שיקדם חוויה של רגשות שליליים.
קבלת החלטות: לעיתים אנחנו מקבלים החלטות לא אופטימליות וכתוצאה מכך נכנסים למצבים לא נוחים וחווים רגשות שליליים או קיצוניים יותר. לכן, ניתן ללמוד טכניקות לקבלת החלטות יותר אופטימליות. זה יכול להיות מפתח לרווחה אישית ולירידה בתחושות שליליות.
השוואה חברתית: חלק מהשינויים הרגשיים שלנו הם תוצר של השוואה חברתית, ובפרט כזאת שאינה תורמת לנו. לכן, נסו להיות יותר מודעים לכך ולראות איך ניתן לצמצם את הנטייה להשוואה חברתית.
דרכים לשיפור הוויסות הרגשי בעזרת גורם חיצוני:
טיפול ממוקד רגשות :EFT) Emotion-Focus Therapy)
הנעשה על ידי פסיכולוגית, פסיכותרפיסט וכו'. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שיש כוח משמעותי לחיבור עם הרגשות שלנו. גם החיוביים וגם השליליים, ועל כך שהתמודדות יעילה עם העולם הרגשי שלנו יכולה לתרום לרווחה נפשית. במצב בו נתקשה להתמודד עם רגשות שליליים נהיה חשופים לקשיים פסיכולוגיים, התנהגותיים וחברתיים. לכן, חלק מהעבודה עם מודל זה היא קבלה וניהול רגשות מכל גווני הקשת. בנוסף, הטיפול מתמקד בהגברת המודעות לרגשות בשל תפקידם בגיבוש הזהות העצמית שלנו וביכולת שלנו לקבל החלטות.
תהליך קואצ'ינג:
במהלך תהליך קואצ'ינג, הקואצ'ר יכול להוביל אתכם במסע שבו תלמדו לזהות טוב יותר מה מפעיל אצלכם רגשות שליליים, באיזה עוצמה ומדוע. מתי ואיך ניתן לשפר את הוויסות הרגשי בעזרת מודעות מפותחת יותר וכלי שונים. חשוב לזכור שתהליך קואצ'ינג לא מתמקד ברגשות כמו שטיפול ממוקד ברגש עושה, מהסיבה שקואצ'ר מתמקד בעיקר במטרות שלכם, בתהליך קצר טווח שלא מאפשר להתמקד רק בנושא הרגשי. התהליך כן עוסק ברגשות באופן יחסי, אך ככלל, הוא עוסק בעוד סוגיות שצריכות לקבל ביטוי גם כן.
וויסות רגשי אופטימלי יכול לשנות לנו את המציאות היום יומית, ככל שנדע לנהל את הרגשות שלנו טוב יותר נהיה רגועים יותר, ואירועים חיצוניים פחות ישפיעו עלינו.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיה פסיכואנליטית MSW
התמחות: חרדה ודכאון, קשיים ביצירה וביסוס זוגיות, בריאות הנפש, התמודדות עם משברי חיים, הפרעות אכילה, הדרכת הו
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,גבעתיים
שפה: עברית, אנגלית
מטפלת במבוגרים ובמתבגרים וכן בילדים על הרצף האוטיסטי. הטיפול מתאים לכל מי שחש סבל, בלבול, מועקה, אי שקט. תחושה שלאורך זמן משהו לא
עובד סוציאלי קליני,מטפל רגשי
התמחות: חרדה ופוביה,דיכאון, קשיים בתקשורת בין-אישית, בעיות במיניות ,בעיות משפחתיות וזוגיות,התמודדות עם משברי
אזור בארץ: חיפה,צפון,אונליין
שפה: עברית,רוסית
עובד סוציאלי קליני, ניסיון בטיפול במתבגרים, מבוגרים וגיל הזהב, מטפל בחרדות, דיכאון, משברי חיים מגוונים, קשיי תקשורת בין אישית ועוד
עובדת סוציאלית קלינית
התמחות: חרדה ופוביה ,דיכאון ,אבל ואובדן ,פוסט טראומה, התמודדות עם משברים, נפגעי אלימות, נפגעי יחסים נרקסיסטי
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,רמת גן,גבעתיים,אונליין
שפה: עברית,אנגלית
טיפול בטראומה, חרדה, OCD, דימוי עצמי נמוך, דיכאון, קושי ביצירת זוגיות, נפגעי יחסים נרקסיסטיים-פסיכופתיים ורעילים, נפגעי אלימות, מש
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
5 דברים שלא ידעתם על טיפול מיינדפולנס צוות על הספה
מיינדפולנס (mindfulness) או בעברית – קשיבות, היא תהליך נפשי של הפניית מודעות לרגע הנוכחי, באופן מכוון וללא שיפוטיות. הנה חמישה דברים שלא ידעתם על מיינדפולנס
הגירה: אובדנה והתהוותה מחדש של זהות תרבותית דר' שי שלקס
בעבודה זו אתייחס לנושא ההגירה, בעיקר מהזווית של השפה, כפי שזו נידונה בשני ספרים, האחד אוטוביוגרפי (הופמן), והשני פסיכואנליטי (אמאטי-מלר וחב').
הפרעות שינה – מה עושים עם זה? צוות על הספה
מאז שחר ההיסטוריה נהגו אנשים לצאת לעיסוקיהם עם עלות השחר ולחזור ולהתכנס פנימה, אל הבית והמשפחה, לאחר שקיעת החמה. העידן המודרני הביא איתו אורח חיים קדחתני ושונה בתכלית, בו התרחקנו מאורחות הטבע והתחלנו לאכול, לישון ולחיות בזמן הרצוי לנו, ללא קשר למציאות שבחוץ.
אכילה בררנית אצל ילדים צוות על הספה
ארוחת בוקר בגן ילדים סטנדרטי, נראית היום כמו תשבץ הגיון מורכב במיוחד – חלק מהילדים לא יכולים לשבת בשולחן שיש בו ירקות, אחרים מוכנים לאכול רק פיתה בלי כלום, ואפילו הפירות שהגננת מחלקת גורמים לכמה ילדים לעקם את הפרצוף בגועל.