
הילד נרתע מהחול בחצר? הילדה מחזיקה את העיפרון חזק מידי?
צוות על הספה
כהורים, חשוב לא להילחץ מכך שלילד יש קושי, ולדעת שניתן לטפל ולעזור לילד לתפקד בצורה מיטבית. לכם ההורים יש חלק משמעותי בקידום הילד. בחיזוק חיובי ובתמיכה בו, בעידוד של הילד ועזרה ביישום ההמלצות שניתנו בטיפול.
אלו רק חלק מהסיבות שבגינן הגננת יכולה להפנות אתכם, ההורים, לפגישה עם מרפא/ה בעיסוק. יכול להיות שגם אתם שמתם לב להתנהגות השונה אצל הילד בבית ועכשיו אתם מנסים להבין מה בדיוק צריך לעשות. המאמר שלפניכם יסביר מהו ריפוי בעיסוק, מה עושים, למי פונים, ואיך אתם יכולים לסייע לתהליך, כהורים.
מה זה ריפוי בעיסוק?
ריפוי בעיסוק (Occupational Therapy) הוא תחום טיפול שיקומי העוסק בפיתוח ושיפור תפקוד האדם בפעולות העיסוק המשמעותיות שלו בחיי היום יום. פעולות כמו אכילה, שינה, התארגנות פיסית ועוד. משמעות השם ריפוי בעיסוק הוא בכך שהריפוי מתבצע באמצעות עיסוק משמעותי לאדם, ריפוי המאפשר לו להשתתף שוב במארג החיים. אצל ילדים, הדגש הוא על רכישת מיומנויות התפתחות תקינות כנדרש, בהתאם לגילם ולמצבם החברתי, הקוגניטיבי והחושי.
גיל הגן, זהו גיל משמעותי שבו הילד מתפתח ורוכש מיומנויות חשובות לחיים. אך לא תמיד הוא מצליח לרכוש את המיומנויות הללו כנדרש וישנם כמה תחומים שבהם יכול להתעורר קושי. לעתים זה קושי בויסות החושי, כמו רתיעה מחול, חוסר נוחות עם תויות בבגדים, מגע לא מווסת. לעתים יש קושי במוטוריקה גסה ועדינה, כמו החזקה לא נכונה של עיפרון, קושי בישיבה זקופה ליד השולחן. לעיתים נראה קושי בהסתגלות חברתית, כמו ילד שאינו משחק עם אחרים או שאינו מבין כללים חברתיים. בכל התחומים האלו ההמלצה היא לפנות למרפאה בעיסוק שתסייע לילד לפתח את המיומנות הדרושה לתפקוד תקין.
מה קורה בטיפול עצמו?
במפגש הראשון המרפאה בעיסוק תאבחן את הילד ותזהה מוקדי עוצמה וחולשה. לאחר מכן היא תחליט על מסגרת מתאימה, אם הטיפול יהיה קבוצתי או פרטני, ומה יהיה משך ותדירות המפגשים. לאחר בניית התכנית הטיפולית היא תעבוד עם הילד באופן ספציפי על מוקדי החולשה שלו. למשל, ילד שיש לו קושי בהתארגנות - התלבשות לגן בבוקר, ניתן לתת לו כלים של סדר: לתת לו תמונות מצוירות עם פירוט קצר של הפעולות אותן הוא צריך לבצע, ולתרגל איתו את ההתארגנות, עם הקצבת זמן באמצעות שעון חול. זוהי רק דוגמה אחת לתרגול עם ילדים, כאשר החוויה היא משחקית נעימה ומאפשרת, כדי שהילד יוכל להתחבר לתרגילים בהנאה.
השתתפות ההורים בטיפול
כהורים, חשוב לא להילחץ מכך שלילד יש קושי, ולדעת שניתן לטפל ולעזור לילד לתפקד בצורה מיטבית. לכם ההורים יש חלק משמעותי בקידום הילד. בחיזוק חיובי ובתמיכה בו, בעידוד של הילד ועזרה ביישום ההמלצות שניתנו בטיפול. המרפאה בעיסוק גם תדריך אתכם אילו יישומים צריך לבצע עם הילד וכיצד לסייע לו. חשוב לא לשדר לילד שיש לו 'בעיה' אלא להתייחס לקושי שלו כאל הזדמנות ללמוד משהו חדש, להתקדם ולצמוח.
איפה ניתן לקבל את הטיפול וכמה זמן הטיפול נמשך?
על מנת לקבל את הטיפול צריך לבקש הפניה מרופא המשפחה. בקופות החולים בארץ יש מרכזים להתפתחות הילד בהם ניתן לקבל שירות זה. אפשר גם ללכת למרפאה בעיסוק באופן פרטני בתשלום ולפעמים לקבל החזר, אך במקרה זה חשוב לבדוק שהמטפל אכן מוכשר לעסוק בגיל הגן ושיש לו ידע לקושי המסוים שעבורו הטיפול נדרש. משך זמן הטיפול נע בין חצי שעה לשעה, ומספר הפגישות משתנה בהתאם לאבחון של הילד.
בהצלחה!
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

עו''ס קלינית ופסיכותרפיסטית מדריכה, LCSW
התמחות: עו''ס קלינית (LCSW) ופסיכותרפיסטית מדריכה. גישה דינמית בשילוב EMDR, גשטלט וטיפול באמנות. התמודדות עם
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן, מרכז
שפה: עברית,רוסית,אנגלית
עו''ס קלינית (LCSW) ופסיכותרפיסטית מדריכה. גישה דינמית בשילוב EMDR, גשטלט וטיפול באמנות. התמודדות עם משברי חיים, חרדה, דיכאון, בעי

פסיכולוג קליני מומחה
התמחות: מערכות יחסים, מצבי משבר, טראומה, דיכאון, חרדה, OCD, נטייה מינית, מימוש עצמי והתפתחות אישית, דימוי עצ
אזור בארץ: הוד השרון, כפר סבא, פתח תקווה, אזור השרון
שפה: עברית
עוסק בטיפול פרטני וזוגי למבוגרים. אני מאמין בהתאמת הטיפול לצרכים ולמטרות הספציפיות של הפונים אלי, וביצירת מרחב בטוח ומאפשר, המבוסס
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
המנטרה הראשונה מבין ארבע המנטרות על מערכת היחסים, מאת 'תיך נאת האן'. ד"ר אהרון רוי ספנג'ין
'יקירי אני כאן בשבילך' היא מדיטציה בפני עצמה, שאל את עצמך איך היית רוצה שמישהו 'יהיה כאן בשבילך' ואיך היית רוצה 'להיות כאן' בשביל האחר.
איך להתמודד עם ילד רגיש צוות על הספה
רגישות נחשבת לתכונה חיובית ברוב החברות המודרניות ואנו מאחלים אותה לילדינו ומקווים שיצמחו להיות מבוגרים רגישים, שרואים את האחר וערים לרגשותיו, כמו גם לרגשות שלהם עצמם.
מתבגרים וסמארטפון חלק ג' ואחרון יוסי אוסדון - פסיכולוג חינוכי מומחה
אז מה היה לנו? בחלק א' (איך הסמארטפון משפיע על ילדנו), נחשפנו לסכנות האמיתיות הטמונות בשימוש בסמארטפון, בחלק ב' (מתבגרים וסמארטפון חלק ב') דיברנו תכל'ס על איך זה מתבטא במציאות של בני הנוער, בהחלט חומר מטלטל (וחובה לקריאה לפני שממשיכים הלאה), ועכשיו מה?
“Darling, I know you are suffering and I am Here for You,”