לא לחשוב על הפיל הלבן - חיים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
ג'ולי קייט (MA) עו"ס ופסיכותרפיסטית מוסמכת
חשוב מאוד להבין שאין בידינו השליטה על נוכחות ותוכן המחשבות שעוברות בראשינו. אנחנו לא יכולים "להפסיק לחשוב על זה" או "להוציא את זה מהראש". כל נסיון לבצע זאת יוביל לכשלון ואכזבה.
מדובר בהפרעה טורדנית כפייתית, אשר מי שסובל ממנה, חווה חרדה בעקבות מחשבות טורדניות שלא עוזבות אותו במהלך היום ומרגיש צורך לבצע טקסים - כגון בדיקות, ספירה, שטיפה ועוד, תפקידם לצמצם את רמת החרדה באופן זמני. הבעיה היא שההקלה בחרדה בעקבות הטקסים הללו הינה זמנית ולטווח הארוך הם אף משמרים את הבעיה ומחמירים אותה.
זו אחת ההפרעות הנפוצות ביותר, הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים. מקורה הוא אורגני - פיזיולוגי וכפי הנראה עם בסיס תורשתי. היא קשורה בין היתר למאפיינים אישיותיים, כגון תחושת אחריות יתר, הצורך בשליטה ומועדות לחרדה.
הסבל שנגרם ממנה הינו רב ולעיתים היא פוגעת בשגרה היומית של האדם, מקשה עליו לעבוד, לסיים משימות, לתפקד במשפחה ובחברה.
לעיתים קרובות, אנשים שסובלים מתופעה זו דורשים מהסביבה כולה לשנות את דרכיה בכדי לשרת את דרישות המחשבות המטרידות.
למשל, ילד יכול לבקש מאימו להגיש לו אוכל בצורה מסויימת, לסדר את המשחקים בחדר בסדר מופתי, לשאול שוב ושוב שאלות שחוזרות על עצמן וכדומה. הטקסים לוקחים זמן רב, אי הביצוע שלהם גורר אחריו מצוקה ומחאה וכך כל הסובבים מעדיפים לבצע את הטקסים ולהמנע מתרעומת.
יצא לי לא פעם לפגוש אנשים שבמשך שנים בזבזו שעות על ביצוע הטקסים על חשבון הפנאי, העבודה והמשפחה.
על אף שבצורתה הקלאסית, ההפרעה הטורדנית הכפייתית הינה מוכרת לרבים. סביר שמי שמבצע טקסים של בדיקות ושטיפת ידיים, שמע כי הוא לא היחיד שחווה את הבעיה הזו.
יחד עם זאת, קיימות צורות אחרות של ההפרעה, המוכרות פחות, אך נפוצות ביותר.
אלה מחשבות בעלות תוכן מיני ואלים שמסתובבות ללא הרף בראש של האדם וגורמות לרגשות אשם איומים וסבל רב. המחשבות עלולות לכלול תכנים שאינם מתיישבים עם התפיסות המוסריות של האדם. למשל, מחשבה על פגיעה באדם יקר, בעצמו או מחשבה בעלת תוכן מיני על מישהו קרוב.
אנשים אלה עסוקים רוב הזמן בלהפסיק את המחשבות, להתווכח עמן ולהתבייש בהן. כאשר הם חולקים עם מישהו את התכנים, התגובה לרוב מאוד מאשימה וקיצונית, וכך רמת החרדה והאשמה עולות ומכאיבות כפליים.
יתכנו גם מחשבות הקשורות לחשש מבגידה מצד בן הזוג, אשר אין להן דבר במשותף עם חוסר האמון כלפיו. אם אנשים אלה יישאלו, האם הם מאמינים שיש סיכוי כי בן זוגם יבגוד בהם, הם יענו כי אינם מאמינים שזה יקרה. ויחד עם זאת, הם ישאלו, יבדקו ויעקבו אחריו, כחלק מהטקס המלווה את ההפרעה. הטקסים הללו יכולים לפגוע במערכת היחסים ולגרום למריבות רבות.
חשוב מאוד להבין שאין בידינו השליטה על נוכחות ותוכן המחשבות שעוברות בראשינו. אנחנו לא יכולים "להפסיק לחשוב על זה" או "להוציא את זה מהראש". כל נסיון לבצע זאת יוביל לכשלון ואכזבה.
כמו כן, המחשבות לכשעצמן הינן חלק מההפרעה ואינן קשורות למעשים בפועל. הן אינן מעידות על המוסריות ותפיסות העולם של האדם.
מה כן כדאי לעשות?
על אף שהסבל הנגרם מההפרעה הוא ניכר, הטיפול בה פשוט יחסית.
בטיפול נעשה מיפוי של המחשבות והטקסים שהאדם מבצע ולאט לאט מצמצמים את מספר הטקסים ומתמודדים עם החרדה שעולה ובהמשך יורדת. ללא הטקס. ככה המוח לומד שאין צורך בטקס בכדי להוריד את החרדה.
חשוב לעשות זאת בהדרגה, באופן מחושב, תוך הכנה של בני הבית ותמיכה של איש מקצוע.
מה עושים כשמרבית ההפרעה קשורה למחשבות ואין טקסים מובחנים?
אחת הדרכים היא להתמודד עם המחשבות בעזרת תרגילי המיינדפולנס (קשיבות) ודמיון מודרך.
לראות בהן רעשי רקע ולא להכנס לויכוח עם התכנים שהן מציעות.
כמו כן, חשוב להקדיש זמן מיוחד ביום ובו לתת למחשבות האלה מקום באמצעות כתיבה או הקלטה. לאחר מכן, להשליך או למחוק.
קיימים כלים רבים שיכולים לסייע לאנשים הסובלים מההפרעה הטורדנית הכפייתית. חלקם הקטן יזדקק לטיפול בנוגדי חרדה (בהמלצת פסיכיאטר בלבד) במקביל לטיפול הרגשי.
כך או כך, יש פתרון לבעיה, הוא מהיר ופשוט יחסית ואין שום סיבה להמשיך ולסבול ממנה.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
עו''ס, פסיכותרפיסטית
התמחות: חרדה, רגישות גבוהה, דיכאון, משברי חיים, בעיות משפחתיות, אבל, פוסט טראומה, בעיות שינה, ויסות רגשי, הת
אזור בארץ: הוד השרון, כפר סבא, רעננה, הרצליה, אזור השרון
שפה: עברית,אנגלית
עו"ס קלינית מטפלת בטיפול ממוקד מטרה בנוער ומבוגרים. מומחיות בויסות רגשי ורגישות גבוהה, בעלת ניסיון של 15 שנה בטיפול בחרדות, טראומו
פסיכותרפיסט,מטפל זוגי ומשפחתי, CBT
התמחות: ברשותי תואר שני MSW, בעל 25 שנות נסיון ו15 שנים בקליניקה. מטפל בעזרת CBT, טיפול דינמי קלאסי, מיינדפו
אזור בארץ: תל אביב, זיכרון יעקב/בינימינה
שפה: עברית,אנגלית
עבודה עם בוגרים ונוער הסובלים מתקיעות, קשיי תיפקוד, חרדות, דכאון, הפרעת קשב, פוסט טראומה,התמכרויות (חומרים ,מחשב), כעסים וסף תסכול
פסיכותרפיסטית
התמחות: הפרעות אכילה, חרדות ופוביות, דיכאון, זהות ונטיה מינית, טיפול בפוסט טראומה וב-cptsd, התמודדות עם משבר
אזור בארץ: ירושלים, מטה יהודה, גוש עציון, בית שמש, ביתר עילית
שפה: עברית
מטפלת EMDR ו-SE מוסמכת, משלבת כלים נוספים. עובדת עם נוער ומבוגרים, סביב הפרעות אכילה, זהות ונטיה מינית, תהליכי התאמה מגדרית, דימוי
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חזרה חלקית לשגרה – או שגרה חדשה? צוות על הספה
השגרה הנה מונח מתעתע. מצד אחד כולנו נוטים להאשים את השגרה בשחיקת הזוגיות והאהבה, ביצירת שיעמום, בבלימת היצירתיות ובהיחלשות ניצוץ החיים. מצד שני, כאשר נשברת השגרה- אנחנו חשים כי נשמטה הקרקע תחת רגלינו, וכי ללא השגרה כבסיס- איננו יכולים לחוש ביטחון לאורך זמן.
מי (לא) מפחד מהפחד? - על החרדה העוטפת את חיינו רחלי שרון- גרטי
מי לא מכיר את הרגעים הבלתי נסבלים הללו, בהם אנו מרגישים קרובים לרגע שהוא אל חזור- רגע של שיגעון, של איבוד הדעת, של התמוטטות, רגע בו לא נוכל לשאת את עצמנו, שנתפרק.
איך אפשר לשכנע אדם שהוא זקוק לטיפול? צוות אתר על הספה
לעיתים, הצורך של אדם בטיפול נפשי ברור לכל הסובבים, מלבד האדם עצמו, בחלק מהמקרים הסיבה היא הדחקה וסירוב להודות בקיומה של בעיה, במקרים אחרים הסיבה היא היעדר אמונה שטיפול יכול לסייע - האדם מסרב ללכת לטיפול ואתם, כמי שקרובים אליו ואוהבים אותו, לא באמת יודעים איך לשכנע אותו
טיפול נפשי אצל עובד סוציאלי קליני צוות אתר על הספה
רבים שואלים את עצמם ואותנו, האם יש ההבדל בין פסיכולוג קליני לעובד סוציאלי קליני ומהו משמעות ההבדלים ביניהם, בהיבט של בחירת איש מקצוע לטיפול נפשי, במאמר זה ננסה לשפוך אור על הסוגיה ונתחיל בכך שנסביר כי היום ניתן לקבל טיפול נפשי על ידי פסיכותרפיסט, שיכול להיות עובד סוציאלי או פסיכולוג בהכשרתו