שאלה: חשד לקושי פרידה מאמא - (אבא_דואג)
בת 2.7. האמא סייעת בגן שלה, והסבתא הגננת. כיום האמא נשארת איתה בגן עד 12:00 והולכת עם פרידה מסודרת. למרות זאת, בוכה כשאמא הולכת מהגן וגם במקרים שאמא הולכת לחדר אחר בתוך הבית או אפילו יוצאת לרגע מהרכב. מעבר לזה, צרחות ובכי בכל פעם שמגיעה לסבתא וסבא אחרים שרואה כל שבוע ובכל פעם שרואה דודה אחת מסוימת בכל מקום. לוקח לה הרבה זמן להירגע באותם מקרים.
כשאבא מגיע איתה לבד לסבתא וסבא היא לא בוכה בכלל. כשהייתה רואה דודה אחרת (לא זו שתוארה) אצל סבתא וסבא, הייתה בוכה ומתחבאת, אבל יש שיפור ועכשיו היא אמנם מתחבאת קצת בהתחלה אבל נפתחת בהדרגה.
היא בוכה גם כשאבא מקלח או מרדים אותה, למרות שאבא מבלה זמן רב איתה.
בערב, האמא מקלחת אותה ולאחר מכן נמצאת איתה בחדר עד שנרדמת. כבר חצי שנה באה למיטת ההורים בלילה ונשארת עד הבוקר.
כשהולכים איתה לבתים של חברים/גן שעשועים, היא ממש בטוב ונהנית.
עוד היבטים שאולי קשורים: היא חודש לפני תחילת גמילה והפסיקה לעשות פיפי/קקי בסיר בבית, אבל עושה בסיר בגן.
נודה להכוונה מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב.
תשובה: חשד לקושי פרידה מאמא - (מיכל דביר קורן)
שלום רב,
היכולת של ילדים להתרחק מההורים ולהרגיש בטוחים מספיק כדי לשחק ולהתפתח תלויה במידת האמון והיחסים: פעוטה שרגילה מאוד לקרבת אימה ואולי חוששת להתרחק לעיתים לא מספיק סומכת על אחרים שיעזרו לה, ולעיתים דווקא דואגת לאימה ורוצה להיות בטוחה שהאם תמשיך להיות קרובה ולא תעזוב מסיבות אחרות, למשל כי הם רוצים לשמור על המבוגרים. אם אתם מרגישים שהעיניין פוגע במידת יכולתה להתפנות כדי לרכוש הרגלי עצמאות ומשחק כפי שמצופה בגילה, מוטב לפנות לעזרה מקצועית.
בהצלחה
מיכל
מנהלת פורום מיכל דביר קורן
